## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה:## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## כן ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים: מר _________ וגב' _________, ת.ז. _________ ו-_________, בהתאמה, בני זוג המתגוררים ב_________, _________, אשר הזמינו את עבודות התכנון והבנייה נשוא תביעה זו. 2. הנתבע 1: עזבון המנוחה גב' _________, ת.ז. _________, אדריכלית אשר תכננה את בית המגורים נשוא התביעה. 3. הנתבע 2: מר _________, ת.ז. _________, אדריכל אשר תכנן את בית המגורים נשוא התביעה יחד עם המנוחה. (להלן יחדיו: "האדריכלים" או "הנתבעים"). ## ב. הסעד המבוקש ## כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכומים הבאים, בתוספת ריבית והצמדה מיום היווצרות כל נזק ועד התשלום המלא בפועל: 1. סך של 116,100 ₪ בגין עלות הריסת גג החניה ובנייתו מחדש, בתוספת מע"מ. 2. סך של 128,700 ₪ בגין עלות הנמכת גג מבנה הבית והתאמתו, בתוספת מע"מ. 3. סך של 8,300 ₪ בגין עלות הריסת מרפסת ותיקון מעקה אבן, בתוספת מע"מ. 4. סך של 700 ₪ בגין עלויות ניקוי ופינוי אשפה. 5. סך של 3,601 ₪ בגין שכר טרחת אדריכלית חלופית. 6. סך של 1,364 ₪ בגין תשלום למהנדס עבור טיפול בבקשה להיתר בדיעבד. 7. סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה ועלויות טיפול וארגון השיפוצים. 8. סך של 80,000 ₪ בגין אובדן דמי שכירות. 9. סך של 80,000 ₪ בגין עגמת נפש. 10. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה כדין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 1. התובעים, בני זוג בשנות השישים לחייהם, התגוררו ב_________, והיו מעוניינים לשוב ל_________, שם התגוררו בעבר, ולהקים בית מגורים במגרש הידוע כגוש _________ חלקה _________. 2. ביום 16.7.1997, התקשרו התובעים בחוזה עם האדריכלים, לפיו התחייבו האדריכלים לתכנן עבורם בית מגורים במגרש, ולטפל בקבלת היתר בנייה, תמורת סך של 4,000 דולר. 3. ביום 24.11.1998, ניתן היתר בנייה בהתאם לתכנית האדריכלים, אשר אישר הקמת בית מגורים ומבנה עזר (חניה) בשטח כולל של 304.06 מ"ר, וכן מרפסת על גג החניה. 4. במהלך חודש יוני 1999, בעקבות תלונת שכן, ביקר באתר מפקח מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה _________, ומצא כי מבנה החניה נבנה בניגוד להיתר, שכן גובהו החיצוני והפנימי חרגו מהמותר, וכן נבנה מעקה אבן במקום מעקה קל. 5. בעקבות חריגות הבנייה, הוצא ביום 8.6.1999 צו הפסקת בנייה מינהלי. 6. האדריכלים הגישו בקשה למתן היתר בדיעבד, אך זו נדחתה על ידי הוועדה המקומית ביום 15.9.1999. ערר שהוגש לוועדת הערר נדחה אף הוא ביום 2.12.1999, אשר קבעה כי מדובר בסטייה ניכרת. 7. לאחר החלטת ועדת הערר, נותק הקשר בין התובעים לאדריכלים, והאחרונים הפסיקו לפקח על הבנייה ולטפל בהיתר בדיעבד. 8. בהמשך, נמצאו חריגות בנייה נוספות, לא רק במבנה החניה אלא גם במבנה הבית, לרבות חריגה בגובה בית המגורים, בניית גג רעפים מעל מרפסת פתוחה, שינוי פתחים, והקמת מטבח בקומת הקרקע שהפכה את הבית לשתי יחידות דיור נפרדות. 9. בחודש מאי 2001, הוגש נגד התובע כתב אישום לבית משפט לעניינים מקומיים, וביום 3.11.2002 הורשע התובע על פי הודאתו בביצוע עבירות בנייה. 10. עקב חריגות הבנייה, לא ניתן לתובעים טופס אכלוס, והם נאלצו לשאת בעלויות תיקון משמעותיות ובנזקים נוספים. 11. עילת התביעה נולדה עם גילוי חריגות הבנייה המשמעותיות והתרשלות האדריכלים בפיקוח ובתכנון, אשר התגלו באופן הדרגתי החל מיוני 1999 ועם דחיית הבקשות להיתר בדיעבד. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 1. סכום התביעה הכספי מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 2. מקום המקרקעין נשוא התביעה, _________, מצוי בתחום סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת פיקוח עליון ## 12. הנתבעים, כאדריכלים וכמפקחים עליונים על הבנייה, הפרו את חובתם החקוקה והחוזית לוודא כי הבנייה מתבצעת בהתאם להיתר שניתן ולתוכניות המאושרות, ובכך גרמו לנזקים כבדים לתובעים. 13. חובת הפיקוח העליון של הנתבעים כללה בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבנייה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, לרבות תוכניות הקונסטרוקציה והסידורים הסניטריים, והם כשלו באופן מובהק בביצוע חובה זו. 14. הנתבעים לא נקטו באמצעים הנדרשים כדי למנוע את חריגות הבנייה החמורות, כגון הגבהת מבנה הבית והחניה מעבר למותר, שינוי פתחים ובניית מעקות אבן במקום קלים, למרות שהיו אמורים להבחין בהן במסגרת תפקידם. 15. התנהלות הנתבעים, אשר כללה מספר מועט של ביקורים באתר הבנייה, אינה עולה בקנה אחד עם חובתם כמפקחים עליונים, שכן ליקויים כה בולטים וחמורים היו צריכים להתגלות על ידם בשלבים מוקדמים של הבנייה. 16. אי-התערבותם של הנתבעים למרות שהבחינו בחריגות גובה כבר בשלבי הקמת השלד, והסתפקות בהערה לתובעים מבלי לנקוט בצעדים אקטיביים להתאמת הבנייה להיתר, מהווה הפרה בוטה של חובתם המקצועית. ## רשלנות בתכנון המבנה ## 17. הנתבעים התרשלו בתכנון המבנה בכך שלא וידאו כי התוכניות שהגישו תואמות באופן מלא את הוראות חוק התכנון והבנייה והתוכניות החלות, ובכך יצרו בסיס לבנייה בלתי חוקית. 18. למרות שהיתר הבנייה כלל מרפסת על גג החניה, הנתבעים היו צריכים לצפות כי פרשנות זו של תוכנית טב/34 עלולה להיות שנויה במחלוקת, ובכך להביא לדחיית בקשות להיתר בדיעבד ולנזקים לתובעים. 19. הנתבעים הציגו מצג שווא בפני התובעים לפיו התוכנית תואמת לחוקי התכנון והבנייה וכי בניית הבית תבוצע ללא חריגה ממנה, בעוד שבפועל התכנון עצמו כלל אלמנטים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין. 20. הנתבעים לא התריעו ולא יידעו את התובעים על אודות הפגמים התכנוניים הקיימים בתוכניות שהגישו, ועל ההשלכות המשפטיות והכספיות הנובעות מכך, ובכך הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כבעלי מקצוע. 21. התכנון הרשלני של הנתבעים, אשר לא לקח בחשבון את כלל ההיבטים התכנוניים והמשפטיים, הוביל לכך שהמבנה כולו, ובפרט מבנה החניה, לא אושר בדיעבד על ידי רשויות התכנון, וגרם לתובעים נזקים כבדים. ## הפרת חובת זהירות מקצועית ## 22. הנתבעים, כאדריכלים מוסמכים, חבים חובת זהירות מקצועית כלפי התובעים, אשר כללה את החובה לתכנן את המבנה באופן מקצועי, זהיר ותואם לדין, ולפקח על ביצועו כנדרש, חובה שהופרה באופן יסודי. 23. הנתבעים הפרו את חובתם לדאוג שיתקבל טופס אכלוס, שכן התרשלותם בתכנון ובפיקוח היא שגרמה לכך שהמבנה נבנה בסטייה מהיתר ומתוכניות, ובכך נמנע מהתובעים לקבל את הטופס המיוחל. 24. הנתבעים לא טיפלו כנדרש בערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי, ובכך מנעו מהתובעים למצות את זכויותיהם ולנסות להכשיר את חריגות הבנייה בדרכים משפטיות. 25. הנתבעים, בהיותם בעלי מקצוע מומחים בתחומם, היו צריכים לצפות את הנזקים שייגרמו לתובעים כתוצאה מתכנון לקוי ופיקוח רשלני, ובכלל זה את הצורך בתיקונים יקרים ואת העיכוב באכלוס הבית. 26. התנהלות הנתבעים, אשר לא עמדה בסטנדרטים המקצועיים המצופים מאדריכלים סבירים וזהירים, מהווה רשלנות מקצועית מובהקת, המקימה לתובעים עילת תביעה נזיקית. ## אחריות כאחראי לביקורת ## 27. המנוחה, גב' _________, התחייבה בהיתר הבנייה לשמש כאחראית לביקורת לפי תקנות התכנון והבנייה, ובכך קיבלה על עצמה חובת פיקוח רחבת היקף שנועדה להבטיח ביצוע עבודות בנייה בהתאם להיתר. 28. מתפקידה של האחראית לביקורת היה לבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק ולתקנות, ובכלל זה לוודא בכל שלב משלבי הבנייה כי העבודות מבוצעות בהתאם להיתר. 29. לו מילאה המנוחה את תפקידה כאחראית לביקורת כדבעי, שומה היה עליה לגלות את הסטייה מההיתר כבר בשלביה המוקדמים של הבנייה, ובכך למנוע את התפתחות הנזקים החמורים. 30. אי-גילוי הסטייה מההיתר על ידי המנוחה, והעדר התערבות מצידה למניעת המשך הבנייה הבלתי חוקית, מהווה הפרה יסודית של חובותיה כאחראית לביקורת, ומטילה עליה אחריות ישירה לנזקים. 31. חובת האחראי לביקורת נועדה, בין היתר, להגן על מזמין העבודה מפני תוצאות בנייה תוך סטייה מההיתר, והפרתה על ידי המנוחה פגעה ישירות בתובעים ובזכויותיהם. ## נזקים כתוצאה מחריגות בנייה ## 32. חריגות הבנייה המשמעותיות, לרבות הגבהת מבנה הבית והחניה, בניית מעקה אבן במקום קל, ושינויים פנימיים שהפכו את הבית לשתי יחידות דיור, נבעו ישירות מהתרשלות הנתבעים בתכנון ובפיקוח. 33. התובעים נאלצו לשאת בעלויות גבוהות במיוחד לצורך הריסת חלקים מהמבנה ובנייתם מחדש, וכן בביצוע תיקונים והתאמות נוספות, וזאת על מנת להכשיר את הבנייה ולהתאימה להיתר. 34. הנזקים שנגרמו לתובעים כוללים, בין היתר, את עלויות הריסת גג הבית והחניה ובנייתם מחדש, עלויות תיקון מרפסת ומעקה, ועלויות נוספות הקשורות לניקוי ופינוי אשפה כתוצאה מהתיקונים. 35. הצורך בביצוע תיקונים אלו, אשר נבע ישירות מהתרשלות הנתבעים, גרם לתובעים הפסדים כספיים ניכרים, אשר יש להטיל את האחריות בגינם על הנתבעים בהתאם לשיעור אחריותם. 36. ללא התרשלות הנתבעים, לא היו נדרשים התובעים לבצע את התיקונים היקרים הללו, ולא היו נגרמים להם ההפסדים הכספיים הכרוכים בכך. ## אובדן דמי שכירות ועיכוב באכלוס ## 37. עקב חריגות הבנייה והעדר טופס אכלוס, נמנע מהתובעים להתגורר בביתם במשך תקופה ארוכה, ובכך נגרם להם אובדן דמי שכירות משמעותי. 38. התובעים ציפו לאכלס את ביתם במועד סיום הבנייה המשוער, אך עקב התרשלות הנתבעים, נאלצו להמתין זמן רב, וזאת תוך כדי שהם נושאים בהוצאות כפולות של מגורים חלופיים. 39. אובדן דמי השכירות, אשר נאמד בסך של 80,000 ₪, מהווה נזק ישיר וברור שנגרם לתובעים כתוצאה מהעיכוב באכלוס הבית, עיכוב שנבע ישירות מהתרשלות הנתבעים. 40. הנתבעים היו צריכים לצפות כי תכנון רשלני ופיקוח לקוי יובילו לעיכובים באכלוס הבית ולנזקים כספיים לתובעים, ובכלל זה אובדן דמי שכירות. 41. העיכוב באכלוס הבית, אשר נמשך שנים ארוכות, פגע קשות באיכות חייהם של התובעים וביכולתם לממש את מטרתם להקים בית מגורים ב_________. ## הוצאות נלוות ועלויות נוספות ## 42. התובעים נאלצו לשאת בהוצאות נלוות רבות כתוצאה מהתרשלות הנתבעים, לרבות שכר טרחת אדריכלית חלופית שניסתה ללא הצלחה להשיג היתר בדיעבד, ותשלומים למהנדס לצורך טיפול בבקשות דומות. 43. הוצאות הנסיעה הרבות מ________ ל________ ובחזרה, שנדרשו לצורך טיפול וארגון השיפוצים וההליכים מול רשויות התכנון, מהוות נזק ישיר שנגרם לתובעים עקב התרשלות הנתבעים. 44. הנתבעים אחראים גם להוצאות ניקוי ופינוי אשפה שנוצרו כתוצאה מהריסת חלקים מהמבנה במסגרת התיקונים הנדרשים, שכן ללא התרשלותם, לא היה צורך בעבודות אלו. 45. כלל ההוצאות הנלוות הללו, אשר נבעו ישירות מהצורך לתקן את הליקויים שנוצרו עקב התרשלות הנתבעים, מהוות נזק בר פיצוי שיש להטיל על הנתבעים. 46. התובעים פעלו להקטנת נזקיהם ככל הניתן, אך למרות זאת נאלצו לשאת בהוצאות אלו, אשר יש להשיב להם על ידי הנתבעים. ## עגמת נפש ## 47. מסכת האירועים כולה, החל מהתכנון הלקוי, דרך חריגות הבנייה, צווי ההפסקה, דחיית הבקשות להיתר בדיעבד, ההליכים הפליליים, ועד הצורך בביצוע תיקונים יקרים ועיכוב באכלוס, גרמה לתובעים עגמת נפש רבה וסבל נפשי ניכר. 48. התובעים ציפו להקים בית מגורים ב________ ולשוב להתגורר בו בשלווה, אך במקום זאת נאלצו לעבור "שבעה מדורי גיהינום" של בירוקרטיה, מאבקים משפטיים, והוצאות כספיות בלתי צפויות. 49. עגמת הנפש נבעה גם מהתחושה של חוסר אונים מול רשויות התכנון, ומהצורך להתמודד עם ההשלכות של רשלנות מקצועית מצד האדריכלים בהם נתנו את אמונם. 50. הפיצוי בגין עגמת נפש, בסך 80,000 ₪, משקף את הסבל הרב, התסכול, האכזבה והטרחה הבלתי רגילה שנגרמו לתובעים כתוצאה מהתנהלות הנתבעים. 51. למרות חלקם של התובעים באחריות, אין בכך כדי לגרוע מעגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מהתרשלות הנתבעים, ועל כן יש לפסוק להם פיצוי הולם בגין ראש נזק זה. ## אחריות הנתבעים בשיעור 25% ## 52. בהתאם לקביעות הפסיקה, ובהתחשב במידת אחריותם של התובעים עצמם, יש להטיל על הנתבעים אחריות בשיעור של 25% מהנזקים שהוכחו. 53. שיעור אחריות זה משקף את חלקם של הנתבעים ברשלנות בתכנון ובהעדר פיקוח עליון, וכן את הפרת חובותיה של המנוחה כאחראית לביקורת. 54. למרות שהתובעים היו מעורבים בבנייה וביוזמת חלק מהשינויים, אין בכך כדי לפטור את הנתבעים מאחריותם המקצועית והחוקית לדאוג שהבנייה תתבצע בהתאם להיתר. 55. הנתבעים, כבעלי מקצוע, היו הגורם המקצועי האמון על התכנון והפיקוח, והיה עליהם למנוע את חריגות הבנייה או להתריע עליהן באופן נחרץ יותר. 56. חלוקת האחריות המוצעת משקפת את העיקרון של אחריות יחסית בנזיקין, ומטילה על כל צד את חלקו בנזק בהתאם למידת אשמתו. ## הפרת התחייבות חוזית ## 57. הנתבעים הפרו את התחייבותם החוזית כלפי התובעים לתכנן בית מגורים ולטפל בקבלת היתר בנייה, שכן התכנון שהוגש והבנייה שבוצעה בפועל לא עמדו בדרישות החוק וההיתר. 58. החוזה בין הצדדים כלל התחייבות של הנתבעים לוודא שהביצוע תואם את התכנון, התחייבות שהופרה באופן יסודי עקב חריגות הבנייה המשמעותיות. 59. הפרת החוזה על ידי הנתבעים גרמה לתובעים נזקים כספיים ישירים ועקיפים, אשר יש לפצותם בגינם בהתאם לדיני החוזים. 60. הנתבעים לא עמדו בהתחייבותם לספק שירותי אדריכלות ופיקוח מקצועיים וראויים, ובכך הפרו את יסודות ההתקשרות החוזית. 61. התובעים שילמו לנתבעים תמורה מלאה עבור שירותיהם, אך לא קיבלו את התמורה המלאה והראויה, שכן הבית לא נבנה בהתאם להיתר ולא ניתן לאכלסו כנדרש. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםאדריכלותמבנה