קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בנק בגין הפקדת צ'קים למוטב בלבד: א. מבוא 1. עניינה של התביעה דנן הוא תביעת פיצוי בגין נזקים עקב הפקדת שלושה שיקים משורטטים "למוטב בלבד" בחשבון שאינו חשבון הנפרע על פי השיק. 2. התובעת מס' 1 הינה חברה העוסקת בעבודות אינסטלציה (להלן:"החברה"), התובע מס' 2 הוא מנהלה של החברה (להלן: "קורמן"). הנתבע הינו הבנק בו בוצעו הפקדות השיקים (להלן: "הבנק") נשוא התביעה. צד ג' הוא בעל החשבון שאליו הופקדו השיקים נשוא התביעה דנן (להלן: "ניב"). 3. שלושת השיקים נשוא התביעה נמשכו לטובת החברה על ידי לקוחותיה מחשבונותיהם בבנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים") הינם: שיק מטעם מתכות באר שבע עדין בע"מ ע"ס 311,850 ₪ ז.פ. 6.12.07 עבור "י.ב. קורמן" ומשורטט "למוטב בלבד". שיק מטעם עמירם סיוון בע"מ ע"ס 31,000 ₪ ז.פ. 15.12.07 עבור "י.ב. קורמן בע"מ או קורמן בלבד" ומשורטט "למוטב בלבד". שיק מטעם עמירם סיון בע"מ ע"ס 59,333.50 ₪ ז.פ. 15.2.08 עבור "י.ב. קורמן בע"מ או קורמן בלבד" ומשורטט "למוטב בלבד". 4. ביום 19.5.2008 הגישה החברה תביעה כנגד הבנק בסדר דין מקוצר ובה עתרה לחייב הבנק להשיב לה סכומי השיקים שתוארו לעיל. החברה טענה כי על פי ההוראות המופיעות על גבי השיקים ניתן היה להפקידם אך ורק לחשבון החברה ו/או מר קורמן. נטען כי בעקבות פעילות שלא כדין ו/או התרשלות מי מעובדי הבנק הופקדו השיקים נשוא התביעה בחשבון בנק לאומי לישראל בע"מ סניף עסקים נתניה (להלן: "הבנק") בחשבון המנוהל על שם איתי ניב חשבון מס' 294443665, שפרטיו מופיעים על גבי השיקים נשוא התביעה. 5. התובעים טענו כי מר ניב מסובך בחובות כבדים ולא ניתן היה לדרוש או להשיב הכספים שהופקדו בחשבון בשל התרשלות בנק הפועלים. עוד נטען בתביעה כי הבנק הטעה את בנק הפועלים בדורשו ממנו לפרוע ההמחאות שנמשכו לטובת התובעים וזאת לטובת חשבון אחר מחשבון התובעים. נטען כי פעולת הבנק נעשתה בשל רצון הבנק להגן על אינטרסיו ולהקטין יתרת חובה שהצטברה בחשבון מר ניב בבנק לאחר שהוברר כי מר ניב מסובך בחובות ואינו פורע את חובותיו לבנק. 6. בהליכים אצל כב' הרשמת גילה ספרא ברנע נמחקה כותרת התביעה וזו הפכה לתביעה רגילה והטיפול בה הועבר אליי. בהתאמה הוגש ביום 7.10.08 כתב הגנה והדעה לצד שלישי נגד מר ניב. 7. ביום 20.1.2009 ניתן פסק דין כנגד מר ניב לאחר שזה לא השכיל להגיש כתב הגנה מפני הודעת צד ג' במועד, וזאת למרות התראות שנתנו. ביום 25.1.2009 הוזמנו הצדדים לישיבת קדם משפט מורחב. הצדדים נדרשו בנוסף בהחלטת בית המשפט להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם. ביום 23.2.09, בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט בתיק, הגיש צד ג' כתב הגנה מטעמו, על אף פסק הדין שניתן כנגדו. ביום 21.5.09 בוטל פסק הדין שניתן כנגד צד ג' בהעדר הגנה וזאת בעקבות בקשה מוסכמת שהגישו הצדדים. 8. בישיבת קדם משפט מורחבת שנערכה ביום 9.7.2009 נתן בית המשפט לצדדים הצעתו לסיום התיק. לאחר שהות שנתנה לצדדים לשקול ההצעה, לא הושגה הסכמה להצעה ובהתאמה נקבע מועד לשמיעת ראיות. בתיק זה נתקיימו שתי ישיבות לשמיעת הוכחות במסגרתן נשמעו עדויות מר קורמן, הגב' יהודית לסרי, מי ששמשה במועדים הרלבנטיים מנהלת סניף עסקים נתניה בתקופה הרלבנטית להפקדת השיקים ומר ניב. במהלך ההליכים גם נשמעה עדות הגב' רחל הוך אשר ששמשה במועדים הרלבנטים כאחראית קופות בסניף הבנק הרלוונטי. 9. גב' ליז ברקו, הפקידה אשר בקופתה בוצעה הפקדת השיקים, זומנה למתן עדות על ידי התובעים לאחר שאלו הפקידו כספים להבטחת שכר בטלה, אך לא התייצבה במועדי שמיעת הראיות. משהוברר כי הגב' ברקו לא התייצבה למתן עדות התובעים ויתרו על הצורך במתן עדותה. 10. לאחר סיום שמיעת הראיות ניתן צו לסיכומים ולסיכומי תשובה מטעם הצדדים. צד ג' ויתר על הגשת סיכומי תשובה מטעמו. ב. טענות הצדדים 1. התובעים טוענים כי השיקים נמשכו על שמם על ידי לקוחותיהם ניתנו בתמורה לשירותים שניתנו על ידי החברה ללקוחות אלו וכי על פי הוראות השיקים ניתן היה להפקידם אך ורק לחשבונם, בהיותם שיקים למוטב בלבד שסחירותם נשללה. נטען כי במועד נתינתם לחברה היו השיקים שיקים דחויים. נטען כי שיקים כאלו שהופקדו על ידי החברה, כדבר שבשגרה, למשמורת בחשבון החברה בבנק. לטענת התובעים מחזור הכספים של החברה התובעת הינו כ- 30 מיליון ₪ ובשל כך לא הבחין מר קורמן מבעוד מועד, אלא רק כעבור זמן כי השיקים נשוא התביעה לא הופקדו בחשבון החברה. לטענת מר קורמן הוא נשא השיקים בכליו והתעתד להפקידם ובשל שכחה וטרדה לא עשה כן. נטען עוד כי לאחר זמן הבחין מר קורמן כי השיקים נעלמו ולפיכך עשה מר קורמן בירור מול לקוחותיו (מושכי השיקים). בירור זה העלה כי אלו הופקדו בבנק הנתבע וכי הכספים הועברו לחשבונו של ניב. 2. התובעים טענו כי בירורם העלה כי השיקים נגנבו ממר קורמן על ידי מר ניב שהיה מנהל בחברת יושקו פרחים בע"מ עמה היו לחברה ולמר קורמן עסקים. לטענת התובעים נודע להם כי מר ניב אשר נטל השיקים מהם שלא כדין, והפקידם בחשבונו מסובך בחובות כבדים וכי לאחר שהובררו העובדות לאשורן בבירורים גם עם פקידי הבנק הרלוונטים הוגשה על ידי התובעת תלונה למשטרה. נטען כי הוברר שהשיקים נשוא התביעה הופקדו בחשבון הבנק של מר ניב בנתניה תוך הטעית הבנק המושך כי אין מניעה ששיקים אלו יפרעו בהפקדה לחשבון שאינו על שם הנפרע על גבי השיק. התובעים טוענים כי הפקדת השיקים על ידי הבנק לחשבונו של ניב, חרף שלילת סחירותם, מהווה פעולה הנוגדת דיני הבנקאות, ו\או דיני השטרות. עוד טוענים התובעים כי הבנק התרשל כלפיהם בפעולותיו שלא כדין תוך הטעיית בנק הפועלים בדרשו מבנק זה לפרוע השיקים לטובת חשבונו של ניב, שאינו חשבון הנפרע על פי השיק. נטען כי בפעולותיו גרם הבנק נזק לתובעים שאינם יכולים להשיב כספים לידיהם. התובעים עתרו בתביעתם לחייב הבנק לשלם להם פיצוי בסך כולל של כ- 412,184.5 ₪ (סך כל השיקים) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. 3. הבנק בכתב הגנתו דחה טענות התובעים וטען כי דין תביעתם להדחות. 4. הבנק טען כי התובעים הסתירו עובדות מהותיות בתביעתם בנוגע לקשריהם עם מר ניב. נטען כי זהותו של מר ניב הייתה ידועה לתובעים והם נהגו להלוות לו כספים. נטען כי ההמחאות נשוא התביעה נמסרו למר ניב על ידי התובעים כהלוואה וכי הפקדת השיקים בחשבון של מר ניב נעשתה על פי הרשאת התובעים ובהסכמתם. 5. הבנק טען עוד כי התביעה הוגשה רק משום שאיפת התובעים מחד והצד השלישי מנגד כי הבנק ב"כיס עמוק" יספוג הסיכון שנובע מן העובדה כי הצד השלישי שקיבל הלוואה מהתובעת אינו יכול להחזירה בשל היותו חדל פרעון. 6. הבנק העלה כבר בכתב הגנתו חשד לקנוניה בין התובעים למר ניב וטען עוד כי פניית התובעת לבנק נעשתה בשיהוי ניכר, כ-4 חודשים לאחר שהופקדו השיקים לחשבונו של ניב ולאחר המתנה בלתי מוסברת ממועד ידיעת התובעים על גניבת השיקים כביכול על ידי מר ניב ופנייתם אליו, אשר נעשתה עוד ביום 24.3.08 להשבת הכספים. עוד טוען הבנק ששיהוי התובעים בפעולתם גרם לנזק בגינו נתבע הבנק לשלם פיצוי. נטען כי לו הודיעו התובעים במועד לבנק על העלמות השיקים מחד והפקדתם מאידך בחשבון שאינו חשבונם, היה ניתן למנוע את הנזק שנגרם להם. הבנק טען כי על פי תקנות מסלקת הבנקים שהוציא בנק ישראל במקרה בו הופקד שיק בבנק הגובה שלא לחשבון המתנהל על שם הנחזה להיות נפרע על פי השיק יכול הבנק הנפרע להחזירו במשך 60 יום ממועד הצגתו במסלקה. נטען כי התובעים לא עשו דבר במשך זמן בלתי סביר ולא ניתנה הודעה לבנק שהייתה יכולה למנוע הפקדת השיקים בחשבון מר ניב על פי התקנות הנ"ל ובכך גרמו בעצמם לנזקים עקב רשלנותם הבלעדית. 7. נטען עוד בכתב ההגנה כי מר קורמן פנה לבנק ולמשטרה רק ביום 7.4.08 בנוגע לשיקים נשוא התביעה דנן כ- 4 חודשים לאחר "העלמות" השיקים וכשבועיים לאחר פנייתו למר ניב בבקשה להשבת השיקים. נטען כי בפגישתו של מר קורמן עם מנהלת סניף הבנק ציין מר קורמן כי הוא מכיר את מר ניב ובהמשך סרב לשתף פעולה עם הבנק ולפעול למתן הודעה לבנק המושך להחזרת השיקים. נטען כי התנהגות מר קורמן כמו גם סירובו לבטל השיקים עם היוודע דבר היעלמותם וסירובו ליתן הודעה נדרשית לבנק המושך, מנתקים את הקשר הסיבתי, ככל שיש כזה, בין הבנק הנתבע לנזק. 8. הבנק העלה תמיהות בכתב הגנתו כיצד הבחינו התובעים רק לאחר זמן רב, שאין ביכולתם להגדירו, בהעדרן של המחאות בסך כולל של 412,185 ₪. הבנק בטענותיו תמה מדוע פנה מר קורמן למר ניב רק ביום 24.3.08 ומדוע משלא קיבל תשובה הולמת המתין זמן נוסף ופנה לבנק ולמשטרה רק ביום 7.4.08 וזאת על אף שהתובעים פנו במכתב לניב כבר ביום 24.3.08 בדרישה להשבת השיקים. נטען כי רשלנות התובעים היא שהובילה להעברת הכספים לידי מר ניב וכי התנהלותם מעלה שאלות קשות בנוגע לטיב הקשר בינם לבין צד ג'. 9. בנוסף הוגשה על ידי הבנק הודעה לצד ג' נגד מר ניב. בהודעה טוען הבנק כי מלוא סכום השיקים הופקדו בחשבונו של ניב, ועל כן ככל שיחוייב הבנק להשיב את הכספים לתובעים, על מר ניב ולא על הבנק הנתבע מוטלת החובה לשלם את סכום התביעה במלואה או בחלקה והכל כפי שיקבע בפסק הדין. כן נטען כי ככל שההמחאות הגיעו לידי ניב שלא ברשות התובעים, צד ג' נושא באחריות לתשלום מלוא סכום הנזק הנתבע ועליו החובה לשפות את הבנק בגין כל סכום שזה ידרש לשלם לתובעים מתוקף דיני עשיית עושר ולא במשפט. 10. בכתב הגנתו להודעה לצד שלישי טוען מר ניב כי דין התביעה להידחות. נטען כי התובעים מסתירים עובדות מהותיות מבית המשפט בנוגע לעיסוקם אשר כלל בין היתר מתן הלוואות חוץ בנקאיות. נטען כי השיקים נשוא התביעה דנן הינם למעשה כספים שהופקדו לטובת מר ניב במסגרת הלוואה שניתנה לו וכי התובעים בעצמם, באמצעות שותפו של מר קורמן לעסקיו, הם אשר הפקידו השיקים לחשבונו של מר ניב במסגרת הסכם הלוואה שנערך בין מר ניב והחברה. 11. צד ג' טען כי פנה לתובעים לאחר שעסק שניהל במועדים הרלבנטים לתביעה, יושקו פרחים בע"מ (להלן: "יושקו") נקלע לקשיים תזרימיים, בבקשה לקבלת הלוואה. מר ניב טען כי הופנה לתובעים על ידי מכרים משותפים שידעו על מצבה של יושקו וכי התובע מר קורמן הבטיח לו סיוע על ידי מתן הלוואה. נטען כי הלוואה זו ניתנה בשיקים נשוא התביעה דנן שהתובעים הסכימו כי יופקדו בחשבונו. מר ניב טען כי התובעים באמצעות נציג מטעמם (מר אביב רוזנבלום, להלן: "אביב") הם שהפקידו את השיקים בחשבונו במסגרת הלוואה שנטל מהם. 12. מר ניב הצטרף בטענותיו לטענת התובעים כי הבנק הוא שאפשר במחדליו או ברשלנותו את הפקדת השיקים לחשבונו של ניב. זאת בניגוד להוראת האמורות על גבי השיקים שהפכו שיקים אלו ללא סחירים ובשל כך אין הבנק זכאי לשיפוי כלשהו. 13. עוד טוען מר ניב בכתב הגנתו כי החזיר את הכספים נשוא ההלוואה למר קורמן לרבות תשלום ריבית אשר עולה על המותר בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. נטען כי התשלום בוצע בדרך של תשלום כספים במזומן ישירות לתובעים. מר ניב טען איפוא כי חיובו כעת על פי דרישת הבנק יביא למצב בו ישולמו לתובעים תשלומים שלא כדין אשר יגרמו להתעשרות שלא כדין של התובעים. 14. עוד טוען מר ניב כי ככל שבית משפט יקבל את התביעה על הבנק לשלם כל סכום שיפסק לבדו נוכח העובדה כי הבנק כמוסד פיננסי ציבורי החב חובת זהירות הן ללקוחותיו והן לצדדים שלישים אחראי על הנזקים שנוצרו עקב התנהלותו שלא כדין בגין פרעון השיקים נשוא התביעה לידי מי שאינו הנפרע על פי השיקים ובניגוד להוראות על גבי השיקים לפיהם מדובר בשיקים שאינם סחירים. לפיכך טוען הצד השלישי כי על בית המשפט לקבוע כי אין לבנק אלא להלין אלא על עצמו שאפשר את המהלכים שגרמו לנזק נשוא התביעה דנן. ג. העובדות המוכחות אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות הרלוונטיות כדלקמן: 1. זמן פרעונם של השיקים הלא סחירים נשוא התביעה שנמשכו על ידי לקוחות התובעים מחשבונותיהם בבנק הפועלים הם: א. שיק מטעם מתכת באר שבע עדין בע"מ ע"ס 311,850 ₪ ז.פ. 6.12.07 עבור "י.ב. קורמן" ומשורטט "למוטב בלבד". ב. שיק מטעם עמירם סיוון בע"מ ע"ס 31,000 ₪ ז.פ. 15.12.07 עבור "י.ב. קורמן בע"מ או קורמן בלבד" ומשורטט "למוטב בלבד". ג. שיק מטעם עמירם סיון בע"מ ע"ס 59,333.50 ז.פ. 15.2.08 עבור "י.ב. קורמן בע"מ או קורמן בלבד" ומשורטט "למוטב בלבד". 2. שיקים אלו יצאו מחזקת התובעים בזמן שאינו ידוע ובנסיבות עליהם יש מחלוקת בין הצדדים. 3. התובעים שלחו לראשונה מכתב התראה על "העלמות" השיקים מיד לכשעובדה זו נתגלה להם וזאת לחברת יושקו פרחים, בה עבד מר איתי ניב, ביום 24.3.2008. 4. מר קורמן הודיע לבנק על העלמות השיקים והוצאתם מחזקתו שלא כדין לראשונה עת התייצב בבנק ביום 7.4.2008 ובאותו יום אף הגיש תלונה במשטרה. 5. במועד הודעתו הראשונה של מר קורמן לבנק על העלמות השיקים מחזקתו נותרו עוד 8 ימים בהם ניתן היה לעצור את פרעון השיק האחרון שזמן פרעונו היה 15.2.08 לחשבון מר ניב וזאת בהתאם לתקנות המסלקה בין הבנקים. ד. המחלוקות הצדדים חלוקים ביניהם בנקודות הבאות: 1. מהן הנסיבות בהם הוצאו השיקים מחזקת התובעים: העלמות שלא כדין/ גניבה כטענת התובעים, קנוניה בין התובעים והצד השלישי כטענת הבנק, או מתן הלוואה עסקית בדרך של מסירת השיקים לידי מר ניב או הפקדתם בחשבון הבנק של מר ניב על ידי גורם מוסמך אצל התובעים, כטענת מר ניב. 2. מיהו הגורם אשר הפקיד השיקים בחשבון הבנק של מר ניב, האם היה זה גורם בלתי ידוע או מר ניב עצמו או גורם מוסמך אצל התובעים שהיה שותפו של מר קורמן, דהיינו מר אביב רוזנבלום. 3. מה מידת שיתוף הפעולה, אם היה כזה, בין מר קורמן והבנק לאחר "העלמות השיקים" לצורך בירור העובדות הרלוונטיות, הסדרת העניין ומיזעור נזקים. 4. האם ניתן היה לבטל הפקדת השיקים בחשבון הבנק של מר ניב לאחר מעשה ואם כן על ידי מי ובאיזה מועד. ה. המסקנה 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי וכן האזנתי לעדויות והתרשמתי מהם נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין ההודעה לצד שלישי להתקבל במלואה. בהתאמה ישלם הבנק לתובעים 70% מסכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרעון כל שיק ועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 5,000 ₪. הצד השלישי ישיב לבנק כל סכום ששלם הבנק לתובעים. מכיוון שהתובעים לא השכילו לצרף לתביעתם את הצד השלישי אין מקום לקבוע חבות כלשהי של הצד השלישי כלפי התובעים. 2. לטעמי הוכיחו התובעים כי הבנק התיר הפקדת השיקים נשוא התביעה בחשבון מר ניב שאיננו הנפרע על גבי השיקים זאת למרות שעל פי ההוראות האמורות על גבי כל שיק מדובר בשיקים שאינם סחירים, והיה צורך להפקידם בחשבון הבנק של הנפרע בלבד. בעשותו כן הפר הבנק הגובה חובתו לנקוט בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבון המזוכה הינו חשבון הנפרע על גבי השיק והפרת חובה זו ראוי כי תבוא לחיוב הבנק בתשלום פיצוי לתובעים. ראה לעניין זה. ע"א 1560/90 משה צ'יטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פד מח (4) 498, (להלן: "הלכת צ'יטיאט"). 3. עוד הוכחה במלואה לטעמי ההודעה לצד שלישי. טענות ההגנה של הצד השלישי במקרה דנן נסתמכו על עדותו היחידה של מר ניב אשר התקשתי בנסיבות העניין לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדות זו. טענות מר ניב נסתרו על ידי עדויות התובעים ועדי הבנק. עוד יצויין כי טענות מר ניב כלפי התובעים הם בבחינת טענות פרעתי. לפיכך נטל הוכחתם על מר ניב הטוען כי פרע במלואה ההלוואה שניתנה לו על ידי התובעים באמצעות העברת השיקים נשוא התביעה כדין לידיו, וזאת בתשלום החזרי הלוואה במזומן. מר ניב לא הרים נטל הוכחת טענות אלו שהוכחשו מכל וכל על ידי התובעים. מר ניב לא השכיל להראות כיצד ומתי פרע ההלוואה ולא סתר הטענות בדבר היותו חדל פרעון במועדים הרלוונטים. טענות אלא אינן עולות בקנה אחד עם טענתו כי פרע חובו. משכך הוכחו טענות הבנק כי סכומי השיקים נשוא התביעה הופקדו בחשבון מר ניב שלא כדין ומבלי שזה היה הנפרע על גבי השיקים או זכאי לקבלת תמורתם. משכך מר ניב קיבל כספים שאינם מגיעים לו ועליו להשיבם לבנק. מכיוון שמר ניב לא נתבע ישירות על ידי התובעים אלא בהודעה לצד שלישי עליו להשיב לבנק כל סכום שזה יחוייב לשלם לתובעים בגין רשלונתו כלפיהם אשר גרמה לנזק . 4. במקרה דנן תרמו התובעים ברשלנותם לאירוע נזקיהם אשר התבטאו באובדן כספי השיקים שנמשכו לטובתם והופקדו בחשבון אחר באופן שלא ניתן להשיב כספים אלו לתעודתם. התובעים תרמו במעשיהם לנזקיהם משום: I הותירו בחזקתם ללא השגחה מספקת השיקים נשוא התביעה. לא הוכחו במידה מספקת טענות מר ניב כי שיקים אלו נמסרו לו כדין על ידי התובעים במסגרת הלוואות שקיבל. העובדה כי התובעים עסקו במתן הלוואות בדרך כלל לא הוכחה. העובדה כי התובעים נתנו בעבר למר ניב הלוואה אין די בה כדי להוכיח כי במקרה דנן ניתנה למר ניב הלוואה בדמות העברת שיקים "למוטב בלבד" לידיו ולהוכיח מתן הסכמה מצד התובעים לפרעונם על ידי הפקדתם בחשבונו. II השתהו במתן הודעה נדרשת על העלמות השיקים במועד אשר היה מאפשר עצירת פרעון השיקים או השבת תמורתם מכוח תקנות המסלקה. III לא שתפו פעולה ולא נקטו צעדים מספיקים למניעת הנזק או הקטנתו בדרך של מסירת מידע רלוונטי נדרש או מתן הודעות נדרשות על ביטול השיקים, לבנק, למסלקה או לכל גורם רלוונטי אחר. בנסיבות העניין אני אומדת תרומת רשלנות התובעים להווצרות נזקיהם ב- 30%. 5. אין מקום לקבל טענת הבנק כי התנהלות התובעים או הצד השלישי ניתקה קשר סיבתי בין רשלנות הבנק לנזק או כי בנסיבות העניין הסתרת התובעים את המידע על קשר עסקי ביניהם למר ניב וקיומה של אפשרות לקנוניה ביניהם מאיינת זכות התביעה של התובעים. צודק ב"כ התובעים כי נטל כבד מוטל על הטוען לקיומה של קנוניה ונטל כזה לא הוכח בנסיבות המקרה דנן. 6. אשר לניתוק קשר סיבתי יצויין כי הטלת חובת זהירות על בנקים כדי שאלו יימנעו מהעברת שיק לא סחיר לידי גורם אחר מאשר הנפרע על פי השיק נועדה למנוע גרימת נזק בגין מקרי תרמית עוקץ או רשלנות כדוגמת המקרה דנן. מטרתה של הטלת אחריות במקרה כגון דא נועדה להקנות לצדדים לשיק לא סחיר הביטחון הנדרש כי שיק כזה לא יוכל להפרע אלא לחשבון הנפרע על פיו בלבד. פעילות סבירה ואחראית של פקידי הבנק הייתה יכולה במקרה דנן למנוע אירוע המקרה דנן או גרימת נזק על פיו ולפיכך הטלת אחריות במקרה דנן דרושה ונכונה כדי להביא הגורמים המוסמכים בבנק לפעול בדרך הראויה היחידה ולהמנע מ"קיצורי דרך" שננקטו במקרה דנן וגרמו לנזק. 7. בוודאי נכון הדבר משהועלו טענות בפניי שלא נסתרו בדבר הכרותם התובעים והצד השלישי את הגורמים המוסמכים בבנק, וקיומו של אינטרס בנקאי לאפשר הפקדת שיקים בחשבון מי שאיננו הנפרע על גבי השיק הלא סחיר כדי להקטין יתרת חובו לבנק בחשבונו. הסרת אחריות מהבנק במקרה דנן שהוא מקרה בולט של רשלנות כאשר שיק משורטט על שם אחד מופקד בחשבון אחר, מנוגדת למדיניות משפטית ראויה שמטרתה עידוד הבנקים להקפיד בנושא ולפעול בקפדנות ראויה למניעת הישנות מקרים אלו. פעולה ראויה ואחראית של פקידי הבנק במקרה דנן הייתה מונעת כל האירועים ומונעת הפקדת שיקים בחשבון מי שאינו הנפרע. ראה לעניין זה. ת.א. (ת"א) 46133/05 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' בנק דיסקונט מרכנתיל בע"מ פס"ד כב' השופטת רביב מיום 27.4.2011. ו. דיון I המשמעות השטרית של שיק משורטט "למוטב בלבד" 1. סעיף 7 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] דן בסחירות שטרות וקובע: "שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר. " משמעות ההגדרה "למוטב בלבד" הינה כי שטר שורטט כך לא יהיה עביר. ראה לעניין זה: I הלכת צ'יטאט. II ע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ פד נה (4) 83 מושך המציין על גבי שטר "למוטב בלבד" מבקש בכך למעשה להגביל את עבירותו ובכך לשמור על הגנותיו אל מול הנפרע. הגם שלפעמים אינטרס הנפרע בהקשר זה, אינו תמיד זהה לאינטרס המושך, ולא אחת, הנפרע כן מעוניין למנוע את ההגבלות על עבירות השיק על מנת שיוכל לסחר את הבעלות בשטר לצד ג', ניתנת על פי המצב החוקי כיום הגנה ההופכת שיק משורטט ללא עביר לכל הצדדים לשיק. הגנה זו מונעת הפקדתו של שיק כזה בחשבון אחר מחשבון הנפרע על פי השיק. לפיכך בכוונת מכוון הוחלט כי בשיקים אלו יד המושכים על העליונה. כך במקרה דנן שעה ששלושת השיקים יועדו "למוטב בלבד" היה מקום להניח כי המושכים התכוונו להגביל עבירותם. עדיפות זו של המושכים מחייבת על פי המצב החוקי הנוכחי את כל הצדדים הרלוונטים לפעול על פי הכלל כי רק התובעים, מוטבי השטרות, יכולים להפקיד את השיקים וזאת רק לחשבון הבנק המתנהל על שמם ורק הם רשאים לזכות בתמורתם. 2. בחנתי טענת ב"כ הבנק לפיה הגבלת עבירות השיק נועדה להגן על מושכי השיקים בלבד (סעיפים 18-19 לסיכומי הבנק). לטענה זו אין כל אחיזה בפסיקה הרלוונטית וגם לא בהגיונם של הדברים. כך נאמר בע"א 6909/00 הנ"ל בעמוד 87. "התוצאה היא איפוא כי במצב הדברים הרגיל, שבו מופיע הדיבור "למוטב בלבד" על שיק הוא שולל ע"פ השקפת הרוב בפרשת ציטיאט [2] - את עבירתו של המסמך בדומה לדיבור "לנפרע בלבד". זאת שבין דיבור זה ("למוטב בלבד" הוא בכתב יד יבין שהוא בדפוס. בכך נבטיח בין צדדים רחוקים ביטחון בעסקאות המסחריות וודאות ביחסים מסחרים. ע"פ גישה זו השיקים נושא ערעור זה אינם עבירים, וממילא המערער אינו אוחז בהם כשורה". עיננו הרואות ההגנה ניתנת גם לצדדים רחוקים לצורך מתן ביטחון וודאות ביחסים מסחרים ואין היא מצטמצמת רק להגנה על מושך השטר בלבד. העובדה כי במקרה דנן אין למושכי השיקים טרוניה כלשהי אינה רלוונטית לענייננו בבואנו לבחון התנהלות הבנק אשר התיר הפקדת שיקים לחשבון אחר מחשבון הנפרע על פי שיק משורטט. 3. מכאן יש ללמוד כי שיק משורטט יכול להיות מופקד רק לחשבון הנפרע וכל פעילות אחרת המתירה הפקדתו לחשבון אחר הינה פעילות לא אחראית, רשלנית שמכח מדיניות משפטית ראויה צריך שתטיל חבות על הפועל על פיה לתשלום פיצויי בגין נזק שנגרם עקב פעילות כזו. II נסיבות הפקדת השיקים 1. הצדדים חלוקים בשאלה מי הפקיד את השיקים נשוא התביעה: האם ניב הצליח לשים ידו בדרך כלשהי, מוסכמת על התובעים לטענתו, על השיקים ולהפקידם באישורם לחשבונו? האם היו אלו התובעים או מי מטעמם שהפקידו הכספים לחשבונו של ניב במסגרת הלוואה שנטל מהם? 2. איש מהצדדים לא הצליח להוכיח לטעמי גרסתו אודות נסיבות הפקדת השיקים. בסופו של יום נצבים אנו בפני עובדה כי השיקים הופקדו לחשבונו של ניב חרף העובדה כי עבירות השיקים הוגבלה לטובת התובעים בלבד. לטעמי אין חשיבות להוכחת הגורם המפקיד שהרי גם אם ניתנה הסכמה בעל פה או בכתב אין הסכמה זו יכולה לאיין הוראות ברורות של המושך על גבי השטר. 3. גביית שיק משורטט נעשית באמצעות הבנק. הבנק הוא שלוח והרשאתו מוגבלת לגביית הסכום הנקוב באופן הקבוע על גבי השטר קרי במקרה דנן והפקדתו לחשבון המוטב. ראה הלכת ציטאט הנ"ל ע' 505. בעלות הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות ולכן הוא אינו יכול להעביר זכאותו לצד ג'. הבנק הגובה חייב לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא כי חשבון המוטב הוא זה שיזוכה בהתאם להוראת השטר. כבר נפסק כאמור כי הפרת חובה זו יכולה לחייב את הבנק בפיצויים. 4. במקרה דנן קיימים אינטרסים שונים לצדדים השונים בתיק זה משום ש: I קיימת טענה על קיומה של הלוואה נטענת בין מר ניב והתובעים. II קיים אינטרס לבנק להקטין חובו של מר ניב לבנק. III קיים אינטרס לבנק לבצע הוראות לקוחות קבועים שלו. אינטרסים שונים אלו מחייבים הבנק להצמד לכללים המשפטים הידועים ולפעול באופן מדוייק על פי ההוראות האמורות בשטרות מבלי לחרוג מהם. 5. במקרה דנן לא שוכנעתי כי הבנק נקט את אמצעי הזהירות הסבירים על מנת להבטיח כי מגבלת העבירות על השיקים תשמר. קו הגנתו של הבנק מסתמך רובו ככולו על חוסר תום לב מצד התובעים, העדר שיתוף פעולה מצדם ורמיזות על טיב קשריהם העסקיים של התובעים עם ניב. אולם גם אם היה ממש בכל אלו אין בכך די כדי לפטור הבנק מחבותו מכח התנהגותו הרשלנית, שהרי הבנק חב חובת זהירות כלפי כל הצדדים ובמקרה דנן משבחר לא להפקיד שיקים משורטטים רק לחשבון הבנק של הנפרע הפר חובה זו. 6. כאמור הבנק אינו יכול לפטור עצמו מחובתו בטענה כי השיקים נשוא התביעה הופקדו באישור התובעים או אפילו הופקדו בפועל על ידם בחשבון הבנק של מר ניב. קבלת טענה זו משמעותה כי רשאי נפרע על פי שיק, בהתנהגותו או בדרך של מתן הוראה סותרת לשנות הוראת המושך על פי השיק אשר בחר למשוך שיק משורטט. טענה זו הופכת על פיה כוונת המחוקק ליתן עדיפות למושך השיק ולתת עדיפות להוראותיו הכלולות בשטר הנמשך על ידו. 7. טענות הבנק אפשר וישמעו מקום בו נבחן קיומם של רשלנות תורמת מצד התובעים לאירוע הנזק ומידת רשלנות תורמת זו. טענות אלו אינן יכולות לאיין חבות הבנק עצמו לנזק שנגרם עקב התנהלותו. בשל כך אין צורך לקבוע מסמרות באשר להוכחת זהותו של הגורם אשר בפועל הפקיד השיקים בחשבון הבנק של מר ניב ועל מי מוטל נטל הוכחת עובדה זו. 8. בנסיבות העניין אין צורך להכריע בגירסאות הסותרות באשר למיהות מפקיד השיקים משום שהכרעה כזו אינה דרושה לענייננו. לגישתי רשלנות הבנק שהתיר הפקדת שיקים משורטטים לחשבון שאינו חשבון הנפרע אינה תלויה במיהות מפקיד השיקים ובנסיבות שהביאו להפקדת השיקים. הפקדת שיקים כזו במקרה דנן הייתה אסורה מבלי שתהא רלוונטית למפקיד השיקים. מאידך חבותו של מר ניב להשיב כספים שהופקדו בחשבונו אינה מותנית במיהות מפקיד השיקים. חבות זו תלויה אך ורק בשאלה האם הוכחו טענות ההגנה של מר ניב לפיהן כספים נשוא השיקים הומצאו לו כדין מכוח הלוואה והושבו על ידו לתובעים. אשר לתובעים, רשלנות תורמת של התובעים נלמדת ממעשיהם גם אם נניח על פי גרסתם כי הפקדת השיקים בבנק נעשתה לא על ידם או על ידי מי מטעמם. משכך אין צורך להכריע בשאלה מיהו הגורם אשר הפקיד השיקים בפועל בבנק. די אם יקבע כי השיקים נתקבלו על ידי מר ניב והופקדו בחשבונו ולא הוכח כי תמורתם הושבה לתובעים על פי הסכם הלוואה שטוען מר ניב כי היה בין הצדדים וקיומו הוכחש על ידי התובעים. III רשלנות תורמת של התובעים 1. בעניין זה יש לקבוע כי גם אם נכונה טענת התובעים לפיה השיקים הגיעו לידי מר ניב בדרך של גניבה ומעולם לא ניתנה למר ניב הלוואה על ידי התובעים או מי מהם עדיין התנהלות התובעים בנסיבות העניין רשלנית ותרמה להתרחשות הנזקים בגינם נתבע פיצוי בתיק זה. 2. רשלנות התובעים נלמדת מהתנהלותם ומהשיהוי הרב בו נקטו בפעולותיהם עד המועד בו ערכו בדיקה לאיתור השיקים נשוא התביעה ולאחריה. שהרי מדובר בתובעים שנמשכו לטובתם שיקים בסכומים של כ- 400,000 ₪. לא סביר כי התובעים נמנעו מהפקדתם בבנק תקופה ארוכה, בין חודשיים לארבעה חודשים ממועד זמן הפירעון הנקוב בשיק, מבלי לעשות או לבדוק דבר. מר קורמן מעיד בתצהירו (סעיף 6) כדבר שבשיגרה נתן לפקידה שלו להפקיד שיקים דחויים שניתנו לתובעים על ידי לקוחותיהם למשמרת בחשבון הבנק של החברה. מר קורמן לא השכיל ליתן הסבר סביר מדוע העדיף במקרה דנן לשמר ברכבו השיקים נשוא התביעה ולא להפקידם. בחקירתו בעמוד 10 לפרוטוקול מבהיר מר קורמן כי השיקים היו איתו במטרה להפקידם בבנק. במצב עניינים זה כאשר התובעים מודעים לצורך להפקיד שיקים דחויים שניתנו להם בבנק, הותרת שיקים אלו ברכב ללא השגחה זמן רב אחרי חלוף מועד פרעונם ללא עריכת בדיקה כלשהי, אינה התנהגות סבירה במיוחד לאור סכום השיקים. בפנינו התנהגות רשלנית אשר תרמה לאירוע הנזק. 3. בנוסף השתהו התובעים בבדיקת עניינם ובנקיטת אמצעים כדי למנוע או למזער נזקים. לאחר שהתבררו העובדות לאשורן התובעים בחרו לערוך בירורים ראשית רק עם לקוחותיהם. מעדות מר קורמן (עמוד 10 לפרוטוקול) עולה כי זה ידע על העלמות השיקים כבר מפנייתו ללקוחות ביום 16.3.2008 לבטח נודע לו הדבר בתאריכים 26-28/3/2011. למרות זאת בחרו התובעים לשבת בחיבוק ידיים ולא להודיע דבר לבנק או למשטרה עד יום 7.4.08 וגם אז בחרו להסתפק במכתב פנייה. 4. תרומת רשלנות נוספת להווצרות הנזק מצד התובעים נלמדת מטענות הבנק, שלא נסתרו, על העדר שיתוף פעולה מצד התובעים לצורך ביטול השיקים או מתן הוראה נדרשת כדי למנוע העברת הכספים לידי הצד השלישי. אדגיש, במועד מתן ההודעה לבנק טרם חלפו 60 יום לפרעון השיק השלישי ע"ס 59,333.05 ₪ במהלכם ניתן על פי תקנות המסלקה של בנק ישראל למנוע העברת כספים שהופקדו בטעות לחשבונו של אחר. טענות ב"כ הבנק לעניין זה לא נסתרו ולא ניתן הסבר סביר מדוע סירבו התובעים לשתף פעולה וליתן הודעה נדרשת לצורך כך. גם אם יש ממש בטענות התובעים כי היה על הבנק ליתן ההודעה הנדרשת אין הסבר סביר לסירוב התובעים לשתף פעולה לעניין זה ובכך למנוע הנזק. בוודאי נכון הדבר כאשר טענת הבנק כי רק הנפרע על פי השיק יכול ליתן ההודעה הנדרשת, לא נסתרה. 5. העדר שיתוף הפעולה מצד התובעים הנטען על ידי הבנק נלמד גם מהאמור במכתב התובעים מיום 14.4.08 נספח ט' לתביעה. אציין כי העדר שיתוף פעולה זה ותמיהות אשר הועלו באשר לטיב היחסים בין התובעים ובין הצד השלישי די בהם לבסס הקביעה כי התנהלות התובעים בתיק זה תרמה לאירוע הנזקים. המנעות התובעים מלכתחילה מלציין קיומם של קשרים עסקים בין התובעים והצד השלישי אשר עבד או הפעיל חברה בשם יושקו פרחים, לה הודה מר קורמן כי התובעים הלוו כספים, מחזקים לטעמי טיעוני הבנק לעניין קיומו של קשר עסקי בין התובעים לצד השלישי, אשר הוביל למתן הלוואה לצד שלישי לגביה נוצר חשש אצל התובעים כי סכומה לא יושב לאור בעיותיו הכלכליות של הצד השלישי. יש לזכור כי בעדותו מר קורמן סותר אמירה קודמת נחרצת שלו בתצהירו ובכתבי טענותיו על העדר קשר בינו ובין מר ניב ומודה כי כן הלווה כספים הן למר ניב והן לחברת יושקו. מר קורמן בניגוד לאמור בתצהירו ובכתב טענותיו גם מודה בחקירתו (עמוד 5 לפרוטוקול) כי קשריו העסקים עם חברת יושקו היו באמצעות מר ניב אשר הציג עצמו כמנהלה וחתם על שיקים. העלמת מידע זה על קיומם של קשרים בין התובעים והצד השלישי תומכת בקביעה כי בנסיבות המקרה דנן לא הוכחה גירסת התובעים לפיה השיקים נשוא התביעה נגנבו מהתובעים. הסתרת מידע זה תומכת בגרסת הצד השלישי דווקא כי שיקים אלו נמסרו למר ניב במסגרת קשרים עסקים בין התובעים והצד השלישי. תמיכה נוספת בגרסת מר ניב הינה הסתפקות התובעים בתביעה כנגד הבנק וסירובם לצרף לתביעתם את הצד השלישי אשר על פי גירסתו נטל לידו של כדין את כספם ולא השיב להם כסף זה. 6. לפנינו איפוא מצב בו במהלך בירור התביעה הסתבר כי התובעים וצד ג' אינם זרים זה לזה, אלא קיימו מערכת יחסים עסקית - הלוואות חוץ בנקאיות שנתנו על ידי התובעים לצד ג'. התובעים פנו לבית משפט על מנת שיסייע בידם לקבל כספים שנגרעו מכיסם לטענתם בשל רשלנות הבנק. בבואם בפני בית משפט לא פרשו התובעים בפני בית משפט את כל העובדות הרלבנטיות לפרשה בכלל ולא הסגירו את מערכת היחסים שלהם עד צד ג' בפרט. בנסיבות אלו, עמד בית משפט על טיב יחסים אלו רק עם הגשת הודעת צד ג' על ידי הבנק. יתרה מזאת, ככל שהתקדם ההליך המשפטי, נתגלו עובדות מהותיות בנוגע ליחסים בין הצדדים בהם הודה מר קורמן (קיומו של הליך משפטי נוסף) עובדות שיש בהם בכדי לפגום באמיתות טיעוני התובעים ועדות מר קורמן בפניי. יתרה מזאת, משאומת קורמן עם מערכת היחסים שנרקמה בינו לבין ניב, הוא הודה בקיומה אך טען כי סבר שאינה רלבנטית לענייננו (פרוטוקול מיום 24.6.2010 ע' 5 ש' 13-16, 20-21). 7. בנוסף יצויין כי התובעים באמצעות העד מר קורמן אף התקשו במתן דיווחים אודות ההתנהלות החשבונאית של עסקיהם וניסו לצמצם את מעורבתו של מר קורמן במעקב החשבונאי אחר עסקים אלו ולהטיל האחריות על מעקב זה על רואה החשבון (פרוטוקול מיום 24.6.2010 ש' 12-29). מר קורמן אף ציין כי אינו יכול לסייע בהצגת כרטסת הנהלת חשבונות בנוגע ללקוחות שמשכו את השיקים נשוא התביעה בשל פריצה שארעה בעסק במהלכה נגנבו המחשבים (פרוטוקול מיום 24.6.2010 ע' 11 ש' 16-18). מר קורמן גם נמנע מהעדת רואה החשבון או מנהלת החשבונות על מנת שזו תעיד על התנהלות התובעים. כן נמנע הוא מלהציג כרטסת חשבונאית עובר לפריצה עליה דיווח מר קורמן בחקירתו. 8. בנסיבות אלו, יש לקבוע כי להתנהלותם של התובעים יש השפעה על הווצרות נזקיהם ובהתאמה אני מעריכה ייחוס אשם תורם בשיעור 30% מהנזק בגינו נתבע פיצויי בתיק זה. IV הודעה לצד ג' 1. בהודעה לצד ג' שהגיש הבנק כנגד ניב נטען כי ניב לא השיב למרות דרישת הבנק את הסכומים שהופקדו לחשבונו על סמך השיקים נשוא התביעה, למרות דרישה לעשות כן ולמרות שכספים אלו הופקדו שלא כדין בחשבונו. 2. ניב מצידו חשף כבר בכתב הגנתו את מערכת היחסים בינו לבין התובעים, כמערכת יחסים המתבססת על מתן הלוואות חוץ בנקאיות, מתוך רצון לחלץ את חברת יושקו פרחים בע"מ ממצב כלכלי קשה אליו נקלעה. ניב טען כי השיב לתובעים את מלוא סכום התביעה כולל ריבית העולה על זו הקבועה בחוק הלוואות חוץ בנקאיות. ניב בקש לדחות את תביעת הבנק כנגדו וטען כי משפעל הבנק שלא על פי הוראת השיקים, עליו להלין רק כנגד עצמו וכי אין הוא יכול להפרע מצד ג' ולדרוש ממנו לשאת במחדליו. 3. לא מצאתי בטענות ההגנה של צד ג' די כדי לדחות ההודעה נגד מר ניב. גם אם כשל הבנק בהתנהלותו אין בכך כדי לאשר למר ניב לקבל כספים אשר הופקדו בחשבונו שלא כדין ואשר אינם מגיעים לו. 4. כאמור תמיכה מסויימת בטענת מר ניב כי השיקים נשוא התביעה נמסרו לידיו כדין בהלוואה שניתנה לו על ידי התובעים ניתנה בעדות מר קורמן ובאופן בהתנהלות התובעים. ואולם גם אם הייתה בכוונת הצדדים להעניק הלוואה למר ניב לא ניתן היה לבצעה בדרך של מסירת שיקים משורטטים למוטב בלבד שאינם סחירים. שומא היה על התובעים להפקיד בחשבונם השיקים נשוא התביעה ולמשוך אחר כך מחשבון זה שיק לטובת מר ניב אותו ניתן היה להפקיד בחשבונו. הדרך בה נקטו הצדדים בין אם בהסכמה ובין אם בדרך אחרת כנטען על ידי התובעים אינה מאפשרת העברת כספים כדין למר ניב וקביעה כי כספים שהופקדו בחשבונו בגין פעולה רשלנית של הבנק מצויים בחשבון זה כדין. משכך חלה חובת השבה מלאה על מר ניב בנוגע לכספים אלו. 5. אשר לטענת מר ניב כי פרע ההלוואה אשר ניתה לו ושילם במזומן סכום ההלוואה בצירוף ריבית לפנינו טענת פרעתי שלא הוכחה. טענת מר ניב הוכחשה על ידי התובעים. מר ניב כשל מלהוכיח בראיה נוספת את פרעון ההלוואה. לא הובאו ראיות על משיכת כספים לביצוע הפרעון או על ביצוע הפקדת או ראיות אחרות כיצד בוצע התשלום. טענת מר ניב גם אינה עולה בקנה אחד עם תיאורו את מצבו הכלכלי, הודאתו כי היה נתון בקשיים והעובדה כי במועדים הרלוונטיים היה חשבונו ביתרת חובה. כל אלו כמו גם התרשמותי מעדותו בפני אינם מאפשרים לי לקבוע ממצאים על פי עדות יחידה של מר ניב ולקבוע כי מר ניב עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. 6. משכך קיבל מר ניב לחשבונו כספים שלא כדין מכוח פעולה רשלנית של הבנק ועליו להשיב לבנק כספים אלו לבעליהם או לחילופין לשפות הבנק בגין כל תשלום שיצטרך זה לשלם לתובעים על פי תביעה זו. סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבלת תביעת התובעים בחלקה ומחייבת הנתבע לשלם לתובעים 70% מסכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובעים אגרה ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד ההשבה בפועל ושכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 5,000 "ח. הצד השלישי ישיב לנתבע כל סכום שזה ישלם לתובעים וכן אגרה בהודעה לצד שלישי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד ההשבה בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪. כספים שהופקדו על ידי הצד השלישי בקופת בית המשפט לרבות ערבויות יועברו לנתבע לצורך פרעון חובו לבנק על פי פסק דין זה לאחר תשלום הוצאות עדים ומומחים. כספים שהופקדו על ידי התובעים או הנתבע לרבות ערבויות יושבו לידיהם באמצעות בא כוחם לאחר תשלום הוצאות עדים ומומחים. בנקשיקיםשיק למוטב בלבד