##דוגמא לכתב תביעה נזיקית בגין רשלנות והפרת הסכם של כונסי נכסים## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת, חברת "_________", ח.פ. _________, הינה חברה פרטית העוסקת בתחום הנדל"ן, אשר הגישה הצעה לרכישת זכויות בעלות בנכס מקרקעין במסגרת הליכי פירוק שיתוף. 2. הנתבע 1, עורך דין _________, ת.ז. _________, הינו עורך דין במקצועו, אשר מונה ככונס נכסים על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל ובהמשך על ידי בית המשפט, לשם מימוש זכויות בנכס מקרקעין. 3. הנתבעת 2, עורכת דין _________, ת.ז. _________, הינה עורכת דין במקצועה, אשר מונתה ככונסת נכסים על ידי בית המשפט, יחד עם הנתבע 1, לשם פירוק השיתוף בנכס ומכירת מלוא הזכויות בו. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום הסך של 280,000 ₪ לתובעת, בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מרשלנותם והפרת הסכם המכר על ידם, כמפורט להלן: א. סך של 80,000 ₪ בגין עלות ההצמדה שנאלצה התובעת לשלם עקב העיכובים הבלתי סבירים בהליכי המכירה. ב. סך של 200,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב אי מסירת החזקה בנכס כשהוא פנוי, כפי שהוערך על ידי שמאי מומחה. 5. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק, וכן בהפרשי הצמדה וריבית על כל הסכומים מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. ביום 13.6.2006, מונה הנתבע 1 ככונס נכסים על זכויותיו של החייב _________ בנכס מקרקעין הידוע כחלקה _________ בגוש _________ ברחוב _________ בפתח תקוה (להלן: "הנכס"). 7. ביום 11.5.2008, מונו הנתבע 1 והנתבעת 2 ככונסי נכסים לשם פירוק השיתוף בנכס ומכירת מלוא הזכויות בו, ופרסמו הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס. 8. ביום 12.6.2008, הגישה התובעת הצעה לרכישת הזכויות בנכס בתמורה לסך של 2,000,000 ₪, וצירפה ערבות בנקאית בסך 200,000 ₪ וחוזה חתום. 9. ביום 18.6.2008, פרשה המציעה הנוספת היחידה, והצעת התובעת נותרה ההצעה היחידה והגבוהה ביותר. 10. למרות זאת, הנתבעים עיכבו את הליכי המכירה באופן בלתי סביר, ולא פעלו לאישור המכר באופן מיידי, אלא רק ביום 7.9.2008 הוגשה בקשה לאישור המכר לבית המשפט. 11. העיכוב הממושך בהליכי המכירה, שנמשך כשלושה חודשים מיום פרישת המציעה הנוספת ועד הגשת הבקשה לאישור המכר, גרם לתובעת נזק כספי בדמות עלות הצמדה בסך 80,000 ₪, שנאלצה להוסיף לסכום התמורה. 12. ביום 14.9.2008, אושר הסכם מכר הזכויות בנכס לתובעת על ידי בית המשפט. 13. הנתבעים הפרו את הסכם המכר בכך שלא דאגו למסירת הנכס כשהוא פנוי, שכן חניון בתשלום המשיך לפעול בנכס, ובכך נמנעה מהתובעת תפיסת חזקה מלאה בנכס. 14. אי מסירת החזקה בנכס כשהוא פנוי מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר וגרמה לתובעת נזק המוערך בסך 200,000 ₪, כפי שעולה מחוות דעת שמאי מומחה. 15. עילות התביעה בגין רשלנות והפרת הסכם נולדו עם התגבשות הנזקים לתובעת, הן כתוצאה מהעיכובים הבלתי סבירים באישור המכר והן כתוצאה מאי מסירת החזקה בנכס כשהוא פנוי. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 16. תביעה זו הינה תביעה כספית בסכום העולה על 2,500,000 ₪ (לצורך אגרה), ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט נכבד זה. 17. הנכס נשוא התביעה ממוקם בפתח תקוה, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט נכבד זה. 18. הנתבעים מונו ככונסי נכסים על ידי בית משפט זה במסגרת הליכי פירוק השיתוף, ועל כן בית משפט זה מוסמך לדון בטענות הנוגעות לתפקודם. ## ה. פירוט הטענות ## ## חובת זהירות מוגברת של כונסי נכסים ## 19. הנתבעים, ככונסי נכסים שמונו על ידי בית המשפט, חבים בחובת זהירות מוגברת כלפי כל הצדדים המעורבים בהליך הכינוס, לרבות התובעת, ונדרשים לפעול בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב ושלא ברשלנות, תוך שמירה על עקרונות בסיסיים של הגינות ותקינות הליכים. 20. תפקידם של הנתבעים ככונסי נכסים מחייב אותם לשקול לא רק את התכלית הישירה של מימוש הנכס, אלא גם להתחשב באינטרסים של צדדים שלישיים המציעים הצעות ורוכשים זכויות, ולדאוג לאיזון ראוי בין כל הערכים והגורמים המעורבים בעניין. 21. הנתבעים, כקציני בית המשפט, פעלו בשמו וחבו חובת אובייקטיביות במילוי תפקידם, ולא היו רשאים לקדם את האינטרסים של מי מהצדדים על חשבון אינטרסים אחרים, ובפרט על חשבון אינטרס התובעת כרוכשת פוטנציאלית. 22. חובת הזהירות המוגברת של הנתבעים כללה את החובה לפעול ביעילות ובמהירות סבירה לקידום הליכי המכירה, במיוחד לאחר שהצעת התובעת נותרה ההצעה היחידה והגבוהה ביותר, על מנת למנוע נזקים מיותרים לתובעת. 23. הנתבעים לא עמדו בחובת הזהירות המוגברת המוטלת עליהם, בכך שעיכבו באופן בלתי סביר את הליכי אישור המכר, ולא פעלו בנחישות הנדרשת להשלמת העסקה, ובכך גרמו לתובעת נזקים כספיים משמעותיים. ## רשלנות בניהול הליכי המכרז ועיכובים בלתי סבירים ## 24. הנתבעים התרשלו בניהול הליכי המכרז בכך שעיכבו באופן בלתי סביר את אישור הצעת התובעת, למרות שזו נותרה ההצעה היחידה והגבוהה ביותר כבר ביום 18.6.2008, ובכך מנעו מהתובעת ליהנות מהשלמת העסקה במועד סביר. 25. העיכוב הממושך של כשלושה חודשים, מיום פרישת המציעה הנוספת ועד הגשת הבקשה לאישור המכר לבית המשפט, אינו סביר בנסיבות העניין, ומהווה הפרה של חובתם של הנתבעים לפעול ביעילות ובמהירות לקידום הליכי המכירה. 26. טענת הנתבעים בדבר הצורך בבדיקות נוספות נוכח הפער בין הצעת התובעת להערכת השמאי אינה מצדיקה עיכוב כה ממושך, ובכל מקרה, בדיקות אלו היו צריכות להתבצע באופן מהיר ויעיל יותר, תוך עדכון התובעת. 27. הנתבעים לא הוכיחו כי ביצעו בדיקות מהותיות כלשהן במהלך תקופת העיכוב, ולא הציגו כל אסמכתאות בכתב לביצוען של אותן בדיקות, דבר המעיד על חוסר מעש מצידם ועל רשלנות בניהול הליך המכרז. 28. כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים בעיכוב הליכי המכירה, נאלצה התובעת לשלם עלות הצמדה בסך 80,000 ₪, אשר מהווה נזק ישיר וברור שנגרם לה עקב התנהלותם הרשלנית. ## הפרת הסכם המכר – אי מסירת חזקה פנויה ## 29. הנתבעים הפרו את הסכם המכר בכך שלא מסרו לתובעת את החזקה בנכס כשהוא פנוי מכל מחזיק, בניגוד להתחייבותם המפורשת בהסכם, ובכך מנעו מהתובעת ליהנות מהנכס באופן מלא ומידי. 30. העובדה כי חניון בתשלום המשיך לפעול בנכס לאחר מסירתו לתובעת, מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר, שכן התובעת רכשה את הנכס במטרה להשתמש בו באופן חופשי וללא הפרעות מצד ג'. 31. טענת הנתבעים כי הנכס נמכר "AS IS" וכי התובעת ידעה על קיומו של החניון, אינה פוטרת אותם מחובתם למסור חזקה פנויה, שכן תניית "AS IS" אינה מתייחסת לחובת פינוי מחזיקים שאינם בעלי זכות קניינית. 32. סעיף 2.1 להסכם המכר קובע כי הנכס יהיה נקי מכל עיקול, שעבוד, משכנתא ו/או כל זכות צד ג' למעט זכויות שאינן ערובה לחיוב כספי, אך זכות לניהול חניון אינה נכללת בחריג זה ואינה פוטרת את הנתבעים מחובת הפינוי. 33. כתוצאה מאי מסירת החזקה הפנויה, נגרמו לתובעת נזקים כספיים משמעותיים, המוערכים בסך 200,000 ₪, בגין הפער בין שווי הנכס כפנוי לבין שוויו כתפוס, וכן בגין אובדן רווחים ועלויות נוספות. ## חובת גילוי נאות של כונסי נכסים ## 34. על הנתבעים, ככונסי נכסים, חלה חובת גילוי נאות מוגברת כלפי התובעת, אשר כללה את החובה לגלות כל מידע מהותי אודות הנכס, לרבות קיומו של חניון פעיל והשלכותיו על מסירת החזקה. 35. למרות שהנתבעים ידעו על קיומו של החניון בנכס, הם לא דאגו להבהיר לתובעת באופן מפורש וברור כי הנכס יימסר כשהוא תפוס על ידי מפעיל החניון, וכי עליה לדאוג לפינויו בעצמה. 36. הנתבעים לא הציגו לתובעת כל מסמך או התחייבות מצד מפעיל החניון, ולא סיפקו כל מידע אודות מעמדו המשפטי של מפעיל החניון, ובכך מנעו מהתובעת לקבל החלטה מושכלת בנוגע לרכישה. 37. חובת הגילוי הנאות של הנתבעים אינה מתמצה בהפניה לחוות דעת שמאי, אלא מחייבת אותם להבהיר באופן אקטיבי את כל הפרטים המהותיים הנוגעים למצב הנכס ולמסירת החזקה בו. 38. אי עמידתם של הנתבעים בחובת הגילוי הנאות מהווה רשלנות מצידם, אשר תרמה לנזקים שנגרמו לתובעת עקב אי מסירת החזקה הפנויה בנכס. ## הפרת חובת תום הלב ## 39. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כלפי התובעת, הן בניהול הליכי המכרז והן בביצוע הסכם המכר, בכך שלא פעלו בשקיפות מלאה ולא דאגו לאינטרסים הלגיטימיים של התובעת כרוכשת. 40. העיכוב הממושך והבלתי סביר באישור המכר, תוך התעלמות מפניות בא כוחה של התובעת, מהווה חוסר תום לב בניהול המשא ומתן ובביצוע ההסכם. 41. אי מסירת החזקה הפנויה בנכס, תוך הסתמכות על תניית "AS IS" באופן שאינו הוגן, מהווה חוסר תום לב בביצוע הסכם המכר ופוגע בציפייה הלגיטימית של התובעת לקבל נכס שמיש. 42. הנתבעים ניצלו את מעמדם ככונסי נכסים ואת פערי המידע בינם לבין התובעת, על מנת להטיל עליה סיכונים ועלויות שלא היו צפויים, ובכך פעלו בחוסר תום לב מובהק. 43. התנהלות הנתבעים, אשר כללה חוסר שקיפות, עיכובים בלתי סבירים ואי עמידה בהתחייבויות יסודיות, פגעה באמון שניתן בהם ומהווה הפרה של חובת תום הלב המוטלת עליהם. ## אחריות אישית של כונסי נכסים ## 44. הנתבעים, כעורכי דין וככונסי נכסים, נושאים באחריות אישית לנזקים שנגרמו לתובעת עקב רשלנותם והפרת הסכם המכר, ואין הם יכולים להתנער מאחריות זו. 45. אחריותם של הנתבעים אינה מוגבלת רק לפעולות שבוצעו במסגרת תפקידם ככונסי נכסים, אלא כוללת גם את חובתם המקצועית כעורכי דין לפעול בזהירות, במיומנות ובנאמנות כלפי כל הצדדים המעורבים. 46. העובדה כי הנתבעים פעלו יחד ככונסי נכסים, מטילה עליהם אחריות משותפת וביחד ולחוד לנזקים שנגרמו לתובעת, שכן שניהם היו מעורבים בניהול הליכי המכירה ובביצוע הסכם המכר. 47. הנתבעים לא הוכיחו כי פעלו באופן סביר ומקצועי, וכי נקטו בכל האמצעים הנדרשים למניעת הנזקים, ועל כן עליהם לשאת באחריות המלאה לנזקים שנגרמו לתובעת. 48. הטענה בדבר העדר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בטענות נגד כונס נכסים שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל, נדחתה על ידי בית המשפט, ועל כן אין בה כדי לפטור את הנתבעים מאחריותם. ## נזקים ישירים ועקיפים ## 49. הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מרשלנותם והפרת הסכם המכר על ידי הנתבעים, הינם נזקים ישירים וברורים, הניתנים לכימות ולהוכחה. 50. עלות ההצמדה בסך 80,000 ₪, שנאלצה התובעת לשלם עקב העיכובים, מהווה נזק ישיר שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות הנתבעים. 51. הפער בין שווי הנכס כפנוי לבין שוויו כתפוס, המוערך בסך 200,000 ₪, מהווה נזק ישיר שנגרם לתובעת עקב אי מסירת החזקה הפנויה. 52. בנוסף לנזקים הישירים, נגרמו לתובעת גם נזקים עקיפים, כגון אובדן רווחים פוטנציאליים משימוש בנכס, עלויות מימון נוספות והוצאות משפטיות, אשר יש להביאם בחשבון בעת קביעת הפיצוי. 53. הנתבעים צריכים לפצות את התובעת על מלוא הנזקים שנגרמו לה, הן הישירים והן העקיפים, על מנת להשיב את המצב לקדמותו ולהעמיד את התובעת במצב בו הייתה אילו ההסכם היה מקוים כהלכה. ## הפרת חובת הנאמנות ## 54. הנתבעים, ככונסי נכסים, חבו חובת נאמנות מוגברת כלפי בית המשפט וכלפי כל הצדדים המעורבים, לרבות התובעת, ועליהם היה לפעול לטובת הכינוס ולשמירה על האינטרסים של כלל הצדדים. 55. העיכובים הבלתי סבירים באישור המכר ואי מסירת החזקה הפנויה, מהווים הפרה של חובת הנאמנות של הנתבעים, שכן הם לא פעלו לקידום העסקה באופן מיטבי ולשמירה על זכויות התובעת. 56. הנתבעים לא פעלו בשקיפות מלאה ולא גילו לתובעת את כל הפרטים המהותיים אודות הנכס ומצב החזקה בו, ובכך הפרו את חובת הנאמנות המוטלת עליהם. 57. חובת הנאמנות של הנתבעים כללה את החובה לוודא כי הסכם המכר יבוצע במלואו וכי התובעת תקבל את הנכס בהתאם לתנאי ההסכם, לרבות מסירת חזקה פנויה. 58. הפרת חובת הנאמנות של הנתבעים גרמה לתובעת נזקים כספיים משמעותיים, ועל כן עליהם לפצותה על מלוא הנזקים שנגרמו לה. ## עקרון ההסתמכות וציפייה לגיטימית ## 59. התובעת הסתמכה על התנהלותם המקצועית וההוגנת של הנתבעים ככונסי נכסים, ופיתחה ציפייה לגיטימית כי הצעתה תאושר במהירות סבירה וכי הנכס יימסר לה כשהוא פנוי. 60. הנתבעים, בהתנהלותם הרשלנית ובפרת ההסכם, פגעו בעקרון ההסתמכות של התובעת ובציפייתה הלגיטימית, וגרמו לה נזקים כספיים ועוגמת נפש. 61. התובעת פעלה בתום לב מלא, הגישה הצעה גבוהה, צירפה ערבות בנקאית וחתמה על הסכם המכר, ועל כן הייתה זכאית לקבל יחס הוגן ומקצועי מצד הנתבעים. 62. הנתבעים היו מודעים לכך שהתובעת משקיעה משאבים כספיים וזמן בהליך הרכישה, ועל כן חלה עליהם חובה מוגברת לפעול באופן שימנע פגיעה בהסתמכותה ובציפייתה. 63. הפגיעה בעקרון ההסתמכות ובציפייה הלגיטימית של התובעת מצדיקה מתן פיצוי מלא על הנזקים שנגרמו לה, לרבות נזקים עקיפים ועוגמת נפש. ## אחריות מקצועית של עורכי דין ## 64. הנתבעים, כעורכי דין במקצועם, חבים בחובת אחריות מקצועית כלפי התובעת, אשר כללה את החובה לפעול במיומנות, בזהירות ובמקצועיות הנדרשת מעורך דין סביר. 65. התנהלותם של הנתבעים, אשר כללה עיכובים בלתי סבירים, חוסר גילוי נאות ואי עמידה בהתחייבויות הסכמיות, מהווה הפרה של חובתם המקצועית כעורכי דין. 66. עורך דין סביר, המכהן ככונס נכסים, היה פועל לאישור המכר באופן מיידי לאחר פרישת המציעה הנוספת, ודואג למסירת חזקה פנויה בנכס, או לכל הפחות, מגלה את כל הפרטים המהותיים לתובעת. 67. הנתבעים לא עמדו בסטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך דין סביר, ובכך גרמו לתובעת נזקים כספיים משמעותיים, ועל כן עליהם לשאת באחריות מקצועית. 68. אחריותם המקצועית של הנתבעים אינה מתמצה רק בביצוע פעולות טכניות, אלא כוללת גם את החובה להפעיל שיקול דעת מקצועי, לייעץ באופן הולם ולפעול לטובת האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים. ## עוגמת נפש ## 69. כתוצאה מהתנהלותם הרשלנית והפרת ההסכם על ידי הנתבעים, נגרמה לתובעת עוגמת נפש רבה, תסכול ואכזבה, אשר יש לפצותה בגינם. 70. העיכובים הממושכים באישור המכר, אי הוודאות סביב השלמת העסקה והצורך להתמודד עם נכס תפוס, גרמו לתובעת טרחה רבה, בזבוז זמן ומשאבים. 71. התובעת, כחברה העוסקת בנדל"ן, נמנעה מלהתקשר בעסקאות אחרות וספגה הפסדים כתוצאה מהכספים שהיו קשורים לעסקה זו, דבר שגרם לה לעוגמת נפש כלכלית. 72. הנתבעים, ככונסי נכסים, היו צריכים להיות מודעים להשלכות של התנהלותם על התובעת ולעוגמת הנפש שעלולה להיגרם לה, ועל כן עליהם לשאת באחריות גם בגין ראש נזק זה. 73. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, בהתחשב במכלול הנסיבות ובחומרת התנהלות הנתבעים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. עורך דיןכתב תביעהמסמכיםכינוס נכסים