קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על דואר זבל: תביעה בסך 16,000 ₪ בגין משלוח דואר זבל פרסומי, לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982 ( להלן: "החוק"). התובעת העידה כי נשלחו לשתי כתובות דואר אלקטרוניות השייכות לה הודעות פרסומיות, בניגוד לחוק. הפרסומים הפנו לעיתון משרות חינם, בשם ג'ובי פרי, שמציע משרות לגולשים, ללא תשלום תמורה (התמורה נגבית מהמעסיקים - המפרסמים). התובעת טענה כי למרות שהדיוורים הפנו לג'ובי פרי, בפועל הם פרסמו את אתר ג'ובי, שהוא אתר המציע לגולשים שירותים שונים בתשלום (כגון: חיפוש עבודה, הכנת קורות חיים ועוד). 3. מרבית הדיוורים (מיום 16.1.09, 10.3.09, 31.3.09, 3.5.09, 1.6.09, 30.6.09, 2.7.09, 21.8.09, 10.9.09, 15.10.09, 9.11.09, 11.11.09, 18.11.09) נשלחו לכתובת דואר אחת. שני דיוורים נוספים (מיום 10.6.09 ומיום 18.6.10) נשלחו לכתובת דואר אחרת של התובעת (אדיטורס). 4. הנתבע עומד מאחורי השם המסחרי "ניצן משאבי אנוש", משם נשלחו הדיוורים. 5. התובעת העידה כי כאשר קיבלה את הדיוורים הראשונים, לחצה על כפתור ההסרה, אך ללא הועיל. לאחר הדיוור הרביעי, ביום 3.5.09, התובעת פנתה למנכ"ל ניצן משאבי אנוש והתלוננה כי למרות הלחיצה על קישור ההסרה, ממשיך הדואר להישלח לכתובת המייל שלה. באותו מייל התבקשה הסרתה מרשימת התפוצה ומחיקת כל פרט הקשור בה ממאגר הנתונים. ביום 4.5.09 נשלחה תשובה ובה התנצלות לגבי שליחת המייל וציון כי כתובתה של התובעת הוסרה מרשימת התפוצה (המייל צורף לכתב התביעה). כמו כן, נרשם במייל שאין במשלוח הדואר משום עבירה על החוק, שכן אין עסקינן בדואר מסחרי. התובעת השיבה לכך במייל נוסף מאותו יום, שם ציינה כי המיילים שנשלחו אליה כלולים באיסור שבחוק, משום שבאתר אליו הגיעה קיימת האפשרות לרכוש מנוי על מנת לשלוח קורות חיים. למרות האמור, לאחר אותה תכתובת, נשלחו דיוורים נוספים, כמפורט לעיל. 6. בדיון הראשון שהתקיים ביום 13.2.11, הנתבע העלה טענות בנוגע לאמיתות הדיוורים. באותו דיון נמסרו לנתבע המיילים וכן קוד מקור. התובעת עצמה העידה שקיבלה את הדיוורים. בדיון נוסף, שהתקיים ביום 11.9.11, הנתבע ביקש לקבל מסמכים נוספים כדי לבדוק את אמיתות המיילים. הנתבע לא הצליח להסביר מדוע לא פנה לבית המשפט במשך כל הזמן שחלף מהדיון הראשון, בבקשה לקבל את אותם מסמכים, ולאחר שהובהר כי דחייה נוספת תגרור חיובו בהוצאות, הנתבע ויתר על הבאת ראיות מטעמו בסוגיה זו, ואף לא מצא לחקור את התובעת בשאלת אמיתות המיילים. לסיכום, מעת שהתובעת העידה שעסקינן בדיוורים אמיתיים שהתקבלו אצלה, לא נחקרה על כך ולא הובאה ראיה סותרת, אני מקבלת את עדותה בעניין זה. אוסיף ואציין, כי סביר שהתובעת טרחה לפנות בבקשה להסירה מרשימת התפוצה, עוד בטרם הגשת התביעה, בגין דיוורים אמיתיים שקיבלה. 7. הנתבע טען לחוסר תום לב של התובעת, העובדת, לטענתו, עם אתרים המתחרים לאתר ג'ובי. התובעת הכחישה טענה זו, ואף ציינה שכיום אינה עובדת באתרים אלו. טענת הנתבע לא הוכחה, ומכל מקום, מעת שאין מחלוקת שהמיילים נשלחו לכתובתה של התובעת, הרי ההכרעה אינה צריכה להיות לנוכח טענות (שלא הוכחו) בדבר זהותה של התובעת, אלא לגופם של המיילים. 8. לאור האמור, הדיון התמקד בטענת הגנה אחת, והיא, שהמיילים שנשלחו אינם בגדר דבר פרסומת לפי החוק. "דבר פרסומת" הוגדר בסעיף 30 א' לחוק כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. 9. התובעת טענה כי אמנם ג'ובי פרי הוא חינמי, אך הוא מיועד למשרות אשר אינן דורשות הכשרה או ניסיון, כאשר אל רובן המכריע של הצעות העבודה באתר לא ניתן לשלוח קורות חיים אלא ע"י רכישת מנוי לאתר. יתר על כן, התובעת העידה עם קבלת הדיוורים היא נכנסה לפי הקישורים לג'ובי פרי, ומדובר בחטיבה מאתר ג'ובי, בדיוק כמו קטגוריות אחרות שמופיעות באתר ג'ובי. זאת, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים שאתר ג'ובי עצמו הוא אתר המעודד רכישת שירותים, בין רכישת קורות חיים או שירות חיפוש עבודה. 10. לטענת הנתבע ההודעות נשלחו מאתר ג'ובי פרי אשר הינו אתר חינמי ועל כן אינן בגדר דבר פרסומת. הנתבע ציין כי בג'ובי פרי לא נדרש תשלום מהגולשים. הנתבע ציין כי מדובר אמנם באתר מסחרי, אלא שהתשלום בו נגבה מהמפרסמים (המעסיקים הפוטנציאליים) בלבד. הנתבע צירף מכתבים של צור יעקוב וקובי ברקוביץ', שציינו כי אתר ג'ובי פרי הוא אתר שפוּתח כדי לאפשר לגולשים שאינם מעוניינים להיות מנויים באתר בתשלום, להשתמש בשירותי האתר, ובמקביל, לאפשר לחברות לפרסם משרות לגולשים אלו. צור הוא מחברת "משפוחה טכנולוגיות" שהקימה ותחזקה את אתר גו'בי פרי משנת 2008 ועד שנת 2009. ברקוביץ' הוא מנכ"ל חברת itzbi המתחזק ומטפל באופן שוטף באתר ג'ובי ובאתר ג'ובי פרי. ברקוביץ' ציין כי כל הנתונים או המשרות המופיעים בדף של ג'ובי פרי הם חינמיים לגולשים, וכי אין כל דף חיוב או קישור לדף חיוב כלשהו מג'ובי פרי. דיון 11. דין התביעה להתקבל. אני מקבלת את עדותה של התובעת לפיה באמצעות הדיוורים ניתן להגיע לאתר ג'ובי עצמו. ראשית, התובעת הותירה רושם מהימן. אציין, כי התובעת לא מיהרה לתבוע, אלא ניסתה להסיר את כתובת המייל שלה מרשימת התפוצה, גם באמצעות לחיצה על קישור ההסרה וגם באמצעות פנייה. התובעת הגישה תביעתה רק לאחר שפנייה (מוכחת) לא הועילה לה, ולאחר שלמרות שהובטח לה שכתובתה הוסרה, המשיכה לקבל דואר אלקטרוני. זאת ועוד, התובעת צמצמה את תביעתה למיילים הפרטיים שלה, אף שקיבלה הודעות דומות גם למייל במקום עבודתה. העדפתי את עדותה של התובעת על פני עדותו של הנתבע, שבחר להכחיש באופן גורף את עצם משלוח המיילים, הכחשה ממנה חזר לאחר מכן. זאת, אף שהתובעת הציגה מייל מטעם הנתבע ובו התנצלות על שליחת המייל והבטחה (שלא קוימה) לפיה כתובתה של התובעת הוסרה מרשימת התפוצה. הנתבע אף בחר שלא לחקור את התובעת בסוגיה זו. תמיכה נוספת לגרסתה של התובעת יש בעובדה שכבר ביום 4.5.09, בזמן אמת, ועת כל שביקשה התובעת היה הסרה של כתובתה מרשימת התפוצה, התובעת השיבה לטענה בדבר היותו של האתר חינמי, וציינה כך: "הניוזלטר עצמו חינמי, אולם באתר קיימת האפשרות לרכוש מנוי על מנת לשלוח קורות חיים - וזו ההוצאה הכספית שהחוק מדבר עליה". זאת ציינה התובעת עוד בטרם הגישה את התביעה הנוכחית (שהוגשה רק לאחר שהתברר שכתובת המייל של התובעת לא הוסרה מרשימת התפוצה כמובטח). בנוסף, התובעת הפנתה לכך שלפי המכתב שהציג הנתבע עצמו, מאת מר קובי ברקוביץ', מנכ"ל אייטיביז המתחזק את האתר, כתובת האתר של ג'ובי פרי היא jobby.co.il/jobbyfree בעוד שכתובת אתר ג'ובי היא: jobby.co.il. זהות הכתובת ההתחלתית תומכת בגרסת התובעת, לפיה ניתן להגיע מג'ובי פרי ל- ג'ובי. 12. יתר על כן, אף מבלי להיזקק לשאלת הקשר בין ג'ובי פרי לבין ג'ובי - דין התביעה להתקבל. חלק מהדיוורים שהגישה התובעת מקושרים באופן ברור לאתר ג'ובי דווקא. כך, המיילים מיום 16.1.09 ומיום 10.3.09 מציינים "חדש בג'ובי עיתון משרות חינם למחפשי העבודה" (במשמע: העיתון החינמי בתוך ג'ובי, דבר נוסף התומך בעדות התובעת) המיילים מיום 31.3.09, 3.5.09, 30.6.09 מציינים "ריכזנו עבורך את כל המשרות ב" תפוצה ציבורית" באתר ג'ובי". המייל מיום 1.6.09 כולל את כתובת האתר של ג'ובי. המייל מיום 15.10.09 מציין כך: "אתר jobby - לוח ישראלי מוביל לחיפוש עבודה המכיל אלפי משרות ובהן משרות חמות לאיוש מיידי כמו גם מנוע חיפוש נוח וידידותי למשתמש". אם כן, הדיוורים עצמם מתייחסים לאתר ג'ובי, שהוא אתר הגובה תשלום מהגולשים בגין שירותים שונים. יתר על כן, המייל מיום 18.6.10 הוא מייל פרסומי מובהק המתייחס לגיוס עובדים. למעשה, רק שני דיוורים מתייחסים לאתר החינמי: הדיוור מיום 18.10.09 ומיום 9.11.09. מכאן שרוב הדיוורים שנשלחו מפנים לאתר ג'ובי עצמו, שאינו אתר חינמי, והמעודד רכישת שירותים בתשלום. גם אם הקישור מוביל לאתר ג'ובי פרי, הרי המיילים מתייחסים לאתר ג'ובי עצמו. בכך די כדי לענות להגדרת "דבר פרסומת" לפי סעיף 30 א לחוק. 13. סיכומו של דבר, אני מקבלת את עדות התובעת, הנתמכת היטב בעובדות שצוינו לעיל, לפיהן המיילים הפנו לעמוד ממנו ניתן היה לגשת לאתר ג'ובי, המעודד רכישת שירותים. די בכך שדרך הקישור ניתן להגיע לאתר המציע לגולשים שירותים שונים בתשלום, כדי לענות להגדרת "דבר פרסומת" לפי החוק. זאת, גם אם בתחילה הגולש מגיע לחלק החינמי באתר. בנוסף, כאמור, קיימת במיילים עצמם (לפני הקישורים) הפנייה לאתר ג'ובי עצמו. לפיכך, עונים המיילים עצמם על הגדרת "דבר פרסומת" לפי החוק, וזאת אף מבלי להיכנס לסוגיית הקישור לאתר ג'ובי. 14. בשים לב לכמות המיילים שנשלחה, זאת, על אף פניות התובעת, ובשים לב להוראת סעיף 30 א (י) (1) לחוק, אני מוצאת לחייב את הנתבע בסך של 600 ₪ לכל אחד מהדיוורים. 15. לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 9,000 ₪ וכן את הוצאות המשפט בסך של 500 ₪. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 15 ימים. מחשבים ואינטרנטספאם (דואר זבל)זבלדואר