סעיף 46 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה-1975 קובע : "בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוקה. " סעיף 47 לפקודת השותפויות קובע: "מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו - אם אין הסכם על היפוכו של דבר - לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם;ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד. לשאלה זו נדרש כב' הנשיא זוסמן בע"א 760/76 יעקבזון נ 'בוטובסקי פ"ד לא(3) 621 בקובעו כדלקמן: " בענין הסמכות לבד עסקינן ועלינו לקבוע מהו בית-המשפט המוסמך לדון בתביעת חשבונות של שותפות, כאשר התביעה לא הוצמדה, כמקובל, אל תביעת פירוק. כבר לעיל ראינו מהו דין הסמכות, כאשר חשבונות נתבעים אחרי סיום עסקי השותפות. הענין שייך אז, לפי מצוות המחוקק, לבית-המשפט המחוזי. מטעמי הגיון ויעילות כאחד סבור אני שגם תביעת חשבונות של שותף, ללא קשר לפירוק, מקומה בבית-המשפט המחוזי. מטעמי הגיון, מפני שלענין הסמכות אין נפקא מינה בכך אם שותפות נסתיימה או שמא תימשך; גם כאשר לא נתבע צו-פירוק אלא רק צו-חשבונות עקב סיום עסקי השותפות, בית-המשפט המחוזי דן בענין (סעיף 47 לפקודה). מטעמי יעילות, מפני שבנוהג שבעולם, כאשר מבקש שותף חשבונות הוא תובע גם תשלום החוב המגיע על-פי החשבון שייערך, ותביעה זו יכול שתעלה על גבול סמכותו הכספית של בית-משפט השלום" . באותו פסק דין נדונה השאלה, מיהו בית המשפט המוסמך לדון בתביעה מעין זו בין שותפים, כאשר לא נטען כי השותפות באה אל קיצה, ובית המשפט לא נתבקש גם לפרקה. בית המשפט העליון קבע כי גם אז מקומה של תביעה זו בבית המשפט המחוזי. סמכות ענייניתדיני חברותשותפות