קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוקף של צו עיקול זמני: 1. בתובענה זו ניתן פסק דין ביום 10.3.2010. פסק הדין חייב את המבקש לשלם למשיבה סך של 124,297 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כמפורט בפסק הדין. תביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקש כנגד המשיבה נדחתה. 2. ביום 25.04.2010 ולאחר שניתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד. תשובה לבקשה זו הוגשה על ידי המבקשת. הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. בדיון נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. לאחר שהתקיים דיון הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. 3. מעיון בנספח לבקשה עולה כי צו העיקול הזמני נשוא הבקשה נרשם כנגד המבקש בפנקסי רישום המקרקעין ברחובות ביום 23.09.2007. המבקש מציין בבקשתו כי גילה את דבר העיקול כנגדו אך ביום 8.4.10 וכי עד ליום זה לא הומצא לו צו העיקול כנדרש בתקנה 367(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך טוען הוא כי בהסתמך על תקנה 370(3) לתקנות הסדר הדין האזרחי צו העיקול פקע. 4. המשיבה טוענת כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בבקשה לאחר מתן פסק הדין. לטענתה, צו העיקול הפך לחלוט לאחר מתן פסק הדין. המשיבה מפנה להוראות תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי, וטוענת כי הסמכות נתונה להוצאה לפועל. המשיבה מפנה להחלטת כב' הרשמת ביטון אונגר שקבעה כי לאחר שניתן פסק דין אין הבקשה נתונה לסמכות רשם. כב' הרשמת הפנתה לתקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה משניתן פסק הדין "נבלע" בו העיקול הזמני וקבעה כי הבקשה תובא בפני. 5. עוד טוענת המשיבה כי הזכות לבקש עיון חוזר שבתקנה 368 לתקנות חלה רק כל עוד לא ניתן פסק דין. לטענתה, המבקש יכול היה להגיש את הבקשה לאורך ההליך שנמשך 4 שנים. 6. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקש ידע על העיקול. לטענתה, ניתן ללמוד על כך שהמבקש ידע על קיומו של צו העיקול מכך שבשנת 2006, מיד לאחר הטלת העיקול שלח בדואר רשום בפקס דרישה לשאלונים מהם עולה שידע על העיקול. כמו כן, בפרוטוקול הדיון מיום 14.9.10 מודה המבקש כי צו העיקול הומצא לו על ידי המנקה בבנין מגוריו. כמו כן, העיד מר גדעון לוי בדבר השיחות שניהל עם המבקש מהם עולה באופן ברור כי המבקש ידע על העיקול מיד כאשר הוטל. עוד נטען כי היה על עורך דינו של המבקש לדעת על העיקול וכי החלטת הרשמת אונגר מיום 8.7.07 נשלחה לצדדים. המשיבה מוסיפה וטוענת כי טענתו של המשיב כי ערך הסכם גירושין ביום 8.4.10 מלמדת כי מדובר בהסכם פיקטיבי שנועד להברחת נכסים. דיון והכרעה 7. בכל הנוגע לטענה של המשיבה כי בית המשפט אינו מוסמך לדון אלא הסמכות נתונה לראש ההוצל"פ אין בידי לקבל טענה זו. תקנה 381 קובעת כי אם זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקף עד שפסק הדין יבוצע. תקנה 382 קובעתי כי "הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק." אין באמור בתקנה 382 כדי ללמד כי בקשה לביטול עיקול, שעניינה טענות לגבי תוקף העיקול בשל פגמים שלפי הנטען נפלו בתהליך הטלת העיקול, דינה להתברר בפני ראש ההוצל"פ. אף הפסיקה שצירפה המשיבה איננה מלמדת על כך. בענייננו, הבקשה לביטול עיקול מתבססת בעיקרה על טענה כי צו העיקול לא הומצא למבקש. טענה מסוג זה, בדומה לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשל העדר המצאה, נתונה בידי הערכאה אשר נתנה את ההחלטה או את פסק הדין. 8. לגופו של ענין, המשיבה הגישה בקשה להטלת עיקול. ביום 26.7.06 ניתנה החלטת כב' הרשמת מגי כהן בה נקבע כך: " א. ניתן בזה צו עיקול זמני כמבוקש. ... בהתאם לתקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לא יינתן צו העיקול אלא לאחר שהמבקש ימציא הבטוחות שנקבעו בצו זה לפיצוי כל נזק שיגרם על ידי העיקול, אם תפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת. ... ואלה הבטוחות שעל המבקש להמציא: התחייבות עצמית לכל נזק (שהומצאה עם הגשת הבקשה). ערובה בנקאית על סך 50,000 ₪, בלתי מוגבלת בזמן. ערבות צד שלישי שאינו חברות בסך 50,000 ₪, בלתי מוגבלת בזמן צד ג' יצרף תצהיר בו יפרט רכושו, הכנסתו החודשית והיקף חובותיו (במידה ויש כאלה). צו זה עלול לפקוע אם יקוימו התנאים על פי האמור בתקנה 370 לתקנות הנ"ל. לתשומת לב המבקש: יש להמציא את הבטוחות הנ"ל תוך 3 ימים מהיום. מניין המועד לביצוע המצאה למשיב יחול מיום אישור הבטוחות הנ"ל על ידי בית המשפט....." (ההדגשה הוספה - א.ר.ב.) ביום 17.10.06 הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול העיקול. עצם הגשת בקשה זו לביטול העיקול מלמדת על כך שדבר מתן צו העיקול היה בידיעת המבקש. ביום 19.10.06 ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת אונגר ביטון לפיה: " עיון בתיק מעלה כי לא הונפק צו עיקול, למרות ההחלטה, משום שטרם הושלמו הערבויות. לפיכך הבקשה מתייתרת" ביום 23.10.06 הגיש המבקש בקשת הבהרה בה ציין כי ביום 12.9.06 ניתנה החלטה על עיקול מקרקעין וכי ביום 17.10.06 הגיש בקשה לביטול ההחלטה וביקש לקבל את ההחלטה בפקס. המבקש טוען כי ניתנה בעקבות זאת החלטה לפיה התיק סגור. יצויין, כי המבקש הפנה ככל הנראה, לרישום בכתב יד בפינה העליונה של בקשת ההבהרה "סגור אונגר יפעת" ללא חותמת וללא תאריך ולא שוכנעתי כי מדובר כלל בהחלטה שיפוטית. בהמשך, הוגשו על ידי המשיבה, לשיעורין ולאורך זמן ממושך, הערבויות הנדרשות וניתנו החלטות כב' הרשמת בענין. ביום 18.9.07 אושרה ערבות בנקאית מתוקנת שהוגשה על ידי המשיבה והונפקה הודעה על צו עיקול זמני על המקרקעין לרשם המקרקעין ברחובות. כאמור, צו העיקול נרשם אצל רשם המקרקעין ביום 23.9.07. 9. המבקש טוען כי בשל איחור בהמצאת הערבויות לא ניתן היה להנפיק את צו העיקול וכי העיקול פקע . כן טוען המבקש כי לנוכח ההחלטה שקיבל בבקשה לביטול שהוגשה על ידו, סבר כי הצו בוטל. עוד טוען המבקש כי לא התקיים דיון בבקשה שהגיש בשעתו לביטול העיקול, כנדרש לפי התקנות. 10. כאשר בוחנים את מהלך הדברים עולה כי מלכתחילה, הבקשה להטלת עיקול הומצאה למבקש. הא ראיה לכך הינה כי המבקש הגיש בקשה לבטל את העיקול. כעבור זמן, לאחר שהמשיבה השלימה את המצאת הבטחונות שנדרשו, הונפקה ההודעה והעיקול נרשם. לא מצאתי ראיה לכך שצו העיקול הומצא למבקש בשלב שלאחר שהוגשו הערבויות והמבקשת לא טענה בתשובה לבקשה כי המצאה כאמור בוצעה על ידה. עולה מן האמור כי מלכתחילה בוצעה למבקש המצאה של צו העיקול. יחד עם זאת, בקשתו לביטול העיקול לא נדונה, כמפורט לעיל, ולא נמסר למבקש כי הושלמו הערבויות. לפי תקנה 367(ב): "העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך 3 ימים אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שירשמו;...". כמו כן, בהחלטה מיום 26.7.06 שצוטטה לעיל בה ניתן צו העיקול נכתב: ".... לתשומת לב המבקש: יש להמציא את הבטוחות הנ"ל תוך 3 ימים מהיום. מניין המועד לביצוע המצאה למשיב יחול מיום אישור הבטוחות הנ"ל על ידי בית המשפט....." (ההדגשה הוספה - א.ר.ב.) לפיכך, נפל פגם כאשר לא בוצעה המצאה למבקש לאחר השלמת הערבויות. 11. יחד עם זאת, הבקשה המונחת בפני לביטול העיקול הוגשה לאחר שניתן כבר פסק הדין כנגד המבקש. בידי בית המשפט אפשרות להאריך את המועד להמצאת צו עיקול. בכל הנוגע לתקנה 370 נקבע בה כי סעד זמני יפקע : "(3) אם הצו זמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שירשמו". השיקולים לעניין הטלת עיקול נוגעים לסיכויי התביעה ולצורך בהבטחת אפשרות הפירעון. לאחר שכבר ניתן פסק הדין, אשר הפך לחלוט, בוודאי שמתקיים התנאי לעניין סיכויי התביעה. בכל הנוגע לאפשרות הפירעון הרי שהמבקש לא שילם את הסכום שנפסק. גם כאשר ניתנה למבקש, בהחלטת בית המשפט, אפשרות להציע דרך חלופית לגביית פסק הדין או עיקול אחר תחת העיקול שביטולו התבקש, לא עשה כן. לפיכך, אין מחלוקת שמתקיים גם התנאי לעניין הצורך להבטיח את האפשרות להיפרע מפסק הדין. בכל הנוגע לטענה כי הצו פקע, הרי שבנסיבות אלו, כאשר צו העיקול הומצא למבקש מלכתחילה וכאשר לגופו של עניין צו העיקול ניתן בדין ואין כל הצדקה לביטולו מבחינת השיקולים המהותיים אותם יש לשקול לעניין הצורך בהטלת עיקול, לא מצאתי להיעתר לבקשה לביטול אשר נשענת בעיקרה על טענה להעדר המצאה כדין. ככל שהדבר נדרש, אני מוצאת כי הנימוקים שפורטו לעיל מהווים טעמים מיוחדים שבגינם אין לראות בצו כבטל לפי הוראות תקנה 370(ב). 12. סיכומו של דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. עיקול זמניצוויםעיקול