עילת התפיסה כפי שהוגדרה בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969 היא יסוד סביר להניח כי אותו חפץ, חשבון הבנק על הכספים המופקדים בו, ניתן כשכר בעד ביצוע העבירה. בית המשפט ציין כי אין עוד צורך להכביר מילים בדבר הגדרתו של חשבון בנק כחפץ, שתפיסתו מותרת במסגרת סעיף 32 לפסד"פ בדרך של הקפאת חשבון (בש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נגד מדינת ישראל). בגדר עילות התפיסה בהתאם לתכליתן, הכירו בתי המשפט בהצדקה לתפוס חשבון ולהקפיאו, בין היתר, במצבים שהונח יסוד ראייתי סביר לכך שלחשבון הוזרמו גם כספים המהווים שכר עבירה ופירותיה. בתי המשפט חזרו וציינו כי לאור אופיו של הכסף, הרי שעם הפקדתו בחשבון הוא נטמע ומתמזג עם יתר הכספים באופן שאינו ניתן להפרדה. לפיכך, ככל שהופקד שכר עבירה בחשבון הרי שבהפקדתו צובע הכסף המוכתם את כל החשבון ומבסס עילה להקפאתו. עם זאת, הובהר כי ככל שניתן לזהות את הכספים הנגועים ולבודדם מהכסף התמים, יש לעשות זאת. וכדברי בית המשפט בע"פ 2333/07 תענך נגד מדינת ישראל: "ודוק - הימצאותם של סכומי כסף ממקורות חוקיים ובלתי חוקיים תחת אצטלה של חשבון בנק אחד אינה מהווה כשלעצמה "ערבוב" המאפשר חילוט ללא הבחנה בין סכומי הכסף השונים. כך למשל, במקרה בו מופקדים סכומי כסף ממקורות שונים בפיקדונות שונים, תוכניות חיסכון נפרדות, או כאשר סכומי כסף ממקור חוקי משמשים בהתנהלותם היומיומית של בעלי החשבון וסכומי כסף ממקור בלתי חוקי מופקדים או מושקעים בפיקדון - או להיפך, יתכן כי ניתן יהיה להפריד בין מקורותיהם של סכומי הכסף באופן שלא יאפשר את חילוטו של הכסף "הנקי"." חשבון בנקבנק