קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תפיסת רכוש הנאשם בעבירות סמים: בפני בקשת המדינה ליתן צווי תפיסה זמניים לרכושו של משיב 2 מכח סעיף 36ו(ב) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה"). בתאריך 22.2.11 ניתנו צווים זמניים לבקשת המבקשת, כנגד משיבים 1-13. במסגרת הצווים נתפס רכוש אשר רשום בחלקו על שם טוענים לזכות 14-38. הרכב שבכותרת, רשום על שמה של טוענת לזכות 16 (להלן: "גב' לוי"), שהינה אשתו של משיב 2. נגד משיב 2 טרם הוגש כתב אישום בשל העדרותו מהארץ. החשדות נגדו סבים סביב עסקאות של סחר בסם. לא התקיים דיון בראיות לכאורה. עם זאת הוצג לעיוני תיק החקירה, ונוכחתי לכאורה כי קיימות ראיות הקושרות את משיב 2 לעסקאות סמים עם הסוכן, בשווי עשרות אלפי ₪. מכל מקום, מאחר ולא הוגש כתב אישום נגד משיב 2, ככל שינתנו צווים במסגרת הליך זה, הם יהיו מוגבלים בזמן של 90 יום כאמור בסעיף 36ו (ב). ב"כ המבקשת מפנה לחזקה הקבועה בסעיף 31(6) לפקודה, לפיה לאחר שנקבע על ידי בית משפט כי נאשם הוא סוחר סמים לפי סעיף 36א(ב), רואים כל רכוש של בן זוגו כרכוש של הנאשם, אלא אם כן הוכיח הנאשם כי האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים. לטענת ב"כ המבקשת, גב' לוי נחקרה על ידי המשטרה בדבר אמצעי המימון של הרכב. מהחקירה עולה כי בעלה, משיב 2 עוסק בחלקי חילוף לרכב, אין לו מקום עבודה קבוע וגם לא תלוש משכורת. היא עצמה מרוויחה סך של 4,300 ₪ ומתוך משכורת זו משלמת הלוואה בסך 1,000 ₪. בני הזוג מתגוררים בדירה שכורה ומשלמים דמי שכירות בסך 4,000 ₪ לחודש. ב"כ המבקשת טוענת כי מדובר ברכב ששוויו 76,000 ₪ אשר נרכש ב- 11/08, וכי לא הוצגה ראייה לעניין ההלוואה שנלקחה לטענת גב' לוי, לצורך רכישת הרכב. לפיכך טוענת ב"כ המבקשת כי גב' לוי לא עמדה בנטל להוכיח שהרכב לא נרכש מכספי הסמים, ונוכח ריבוי חובותיה, אם יוחלט להחזיר לה את הרכב, יש לחייבה בהפקדה של לפחות מחצית משוויו. גב' לוי טענה, כי לקחה הלוואה ב- 11/08 לצורך רכישת הרכב, אותה היא מחזירה היא בתשלומים של 1,000 ₪ לחודש. עוד טענה כי היא בעלת חובות רבים לעירייה, לחברת חשמל ולוועד הבית, עובדת בעירייה מזה 5 שנים ומנסה להחזיר את חובותיה ולפרנס את ארבעת ילדיה. המשיב 2 לטענתה לא נמצא הרבה בבית וככל שהוא עוזר לפרנסת הבית, הוא לא עושה זאת מכספי סמים. עוד טענה כי על חשבונותיה הוטלו עיקולים על ידי חברות אורנג' וסלקום ועתרה שלא לחייבה בהפקדה גבוהה, בה לא תוכל לעמוד. דיון סעיף 31(6) לפקודה קובע: "קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנידון הוא סוחר סמים: (א) כל רכוש של אדם כאמור ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים...ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקה סמים אלא אם כן הוכיח הנידון אחד מאלה: (אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים...". ציינתי לעיל קיומן של ראיות במידה נדרשת לשלב הראשוני, לעסקאות סחר בסם שערך משיב 2 עם הסוכן, בעשרות אלפי ₪. אוסיף, כי מהראיות לכאורה עולה גם כי ברכב נשוא הבקשה נעשה שימוש על ידי המשיב, גם בעת עסקאות הסמים. על כן, מתקיימת עילת תפיסה, הן מכח החזקה הנ"ל, והן מכח סעיף 36א(א)(1) לפקודה, בהיותו רכב שנעשה בו שימוש לצורך פשע. עוד אציין, כי בנסיבות העניין, הטענה לפיה הרכב נרכש בהלוואה המוחזרת על ידי גב' לוי, ולכן מופרד מיתר רכוש הצדדים, חלשה היא, בהיות הוצאות המשפחה עולות פי כמה על הכנסות גב' לוי. מכאן, שעצם החזר ההלוואה ממשכורתה של גב' לוי, אין בו כדי להוכיח את הטענה הזו, שעה שיתר הוצאות הבית ממומנות מכספים שלא ידוע מה מקורם, ולפי החזקה בפקודה, מקורם בעסקאות סמים. חלופת התפיסה נוכח הפגיעה בזכות הקניין הנובעת מהליך החילוט, המתעצמת כאשר היא נעשית מכח צו זמני בטרם הרשעה: "נדרש בית המשפט השוקל ליתן צו זמני, להבטיח כי הפגיעה בזכויותיו של מי שהצו חל עליו תהיה מידתית, היינו יש להימנע ממצב בו הפגיעה בזכויות הנובעות מהוראות הצו הזמני תעלה על הנדרש להשגת מטרות הצו...מטרת הצו הזמני היא להבטיח את אפשרות חילוט הרכוש בתום ההליך אם הנאשם אמנם יורשע בעבירה לפי החוק תוך פגיעה מעטה ככל הניתן בנסיבות המקרה בזכויותיו של הנאשם או של אחרים אשר ביחס אליהם יחול הצו הזמני..." (בש"פ 10015/07 שירלי אביטל נ' מדינת ישראל - ). עוד נקבע כי בשלב הראשוני בטרם הורשע הנאשם ועומדת לו חזקת החפות, תפיסת הרכוש היא צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו לתקופה ארוכה. "לכן אם ניתן לנקוט אמצעים חילופיים שיש בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי" (בש"פ 6817/07 מ"י נ' סיטבון - ). האמצעים החילופיים הננקטים בדרך כלל להבטחת חילוט, הם הטלת עיקול, חיוב בערבויות צד ג', הפקדת עירבון כספי ועריכת ביטוח מקיף לטובת המדינה. בנסיבות העניין, יש לזכור כי הרכב גם ממושכן לבנק בגין ההלוואה, כך שתפיסתו לא תשרת כל אינטרס, שכן מיד, כפי שציינה נציגת הבנק בעת הדיון, יפתח הבנק בהליך למימוש המשכון, יתפוס את הרכב, וימכור אותו בהליכי מימוש משכון, ומטבע הדברים הרבה פחות מערכו. כך שמטרת החילוט תסוכל. מאידך, אם הרכב ישאר בידיה של גב' לוי, אשר תמשיך לשלם את ההלוואה לבנק, תימצא המדינה בתום ההליך במצב טוב יותר מאשר היום כאשר חלקו של הבנק בנכס יקטן. מאידך, גב' לוי תוכל להמשיך לעשות שימוש ברכב, ובכך תצומצם הפגיעה בה. אשר על כן אני מורה כי הרכב יוחזר לידיה של גב' לוי כפוף לתנאים הבאים: על הרכב ירשם עיקול לטובת המדינה במשרד הרישוי עד תום ההליכים המשפטיים. תוצא פוליסת ביטוח מקיף לרכב, אשר תשועבד לטובת המדינה, ותחודש מעת לעת עד תום ההליכים המשפטיים, והסכום יהיה על מלוא ערכו של הרכב. תיאסר כל עסקה ברכב או מסירתו לידי אחר. תינתן ערבות צד ג' להבטחת ההתחייבויות הנ"ל בגובה 50,000 ₪. יופקד סך של 8,000 ₪ (כ-10% משווי הרכב על פי המחירון) במזומן או בערבות בנקאית להבטחת התחייבויות אלה. מדובר בסכום קטן באופן יחסי, אך המביא בחשבון את המשכון של הבנק, ועל כן את הבעלות המצומצמת ברכב. משפט פלילישחרור תפוססמים