עיריית תל-אביב-יפו (להלן - העירייה) פרסמה מכרז פומבי מס' 264/2001 בו הוצע למכירה מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר ולהחכרת מגרש לחניות תת-קרקעי, בחלקו ציבורי, בין הרחובות המכבי, טשרניחובסקי ובית לחם (להלן - המכרז). בתיבת המכרזים התקבלו שתי הצעות בלבד. הצעת המבקשת והצעת המשיבה 4 (להלן - המשיבה). הצעת המשיבה עמדה על סך 24,700,000 ש"ח ללא מע"מ. הצעת העותרת עמדה על סך 23,360,000 ש"ח ללא מע"מ. ב-8.5.2002 החליטה ועדת המכרזים להמליץ על קבלת הצעת המשיבה בכפוף להמצאת מסמך להוכחת יכולת פיננסית. לאחר קבלת ההחלטה המציאה המשיבה מסמך בנקאי המוכיח את יכולתה הפיננסית, והמלצת ועדת המכרזים אושרה כדין על-ידי ראש-העירייה ועל-ידי רוב חברי מועצת העירייה. העותרת תוקפת את החלטת ועדת המכרזים וטוענת כי היה עליה לפסול את הצעת המשיבה עקב אי-צירוף מסמך להוכחת איתנותה הפיננסית להצעתה. העותרת טוענת כי צירוף המסמך להצעה נקבע במסמכי המכרז כתנאי סף, כי תנאי זה הינו תנאי מהותי וכי מתן אפשרות להגישו בשלב מאוחר פוגע בעקרון השוויון. טענת העותרת מסתמכת על סעיף 0.4 בטופס ההצעה (נספח ג' לתנאי המכרז) המהווה חלק מתנאי המכרז, שם נאמר: "כמו כן אני מצרף להצעתי 01.09 ערבות בנקאית... 02.04 מסמכים המעידים על ניסיוני בהקמת פרוייקטים דומים והמוכיחים את יכלתי המקצועית והפיננסית". עוד מצביעה העותרת על החובה בסעיף 13.01 לתנאי המכרז להגיש את ההצעות דווקא בטופס נספח ג' ועל סעיף 13.03 לתנאי המכרז בו נקבע כי "רשאי להשתתף במכרז כל מי שיש לו ניסיון מוכח ביזום ו/או בהקמת פרוייקט כמשמעו בתנאי המכרז, ובהיקפו לפחות, ואשר לו היכולת המקצועית והפיננסית להקמת הפרוייקט". מנגד טוענים המשיבים כי צירוף מסמך להוכחת יכולת פיננסית לא נקבע בתנאי המכרז כתנאי סף, וכי מכל מקום צירוף המסמך להצעה אינו תנאי מהותי. הגשתו בשלב מאוחר לא פגעה בעקרון השוויון ולא הקנתה למשיבה יתרון כלשהו. אין חולק כי היות המציע בעל יכולת פיננסית הינו תנאי מהותי בתנאי המכרז דנן, שהרי סעיף 13.03 מגביל את ההשתתפות במכרז לבעלי יכולת פיננסית. מקובלת עליי עמדת העותרת כי צירוף מסמך המוכיח יכולת פיננסית להצעה אכן נדרש. מסקנה זו מתחייבת מטופס ההצעה (נספח ג') שנקבע כטופס חובה, וממילא משלא צורף המסמך נפל פגם בהצעת המשיבה. שאלת המפתח על-פיה תיפול ההכרעה בתיק זה הינה מהו סיווגו הנכון של הפגם. המדובר בפגם מהותי או שמא בפגם טכני גרדא. אם הפגם מהותי לא ניתן היה לאפשר תיקונו בדיעבד. אם הפגם טכני, רשאית הייתה ועדת המכרזים לאפשר תיקונו. אמת-המבחן הרווחת בפסיקת בתי-המשפט לאפיון פגם כפגם מהותי או טכני היא מידת הפגיעה בעקרון השוויון. על-פי אמת-מבחן זו נקבע כי עמידה בדרישה להיותו של מציע מחזיק ביום הגשת ההצעה ברישיון הנדרש על-פי תנאי המכרז הינה תנאי מהותי. קבלת רישיון במועד מאוחר להגשת ההצעה אינה מרפאת את הפגם. מאידך, הימנעות מצירוף העתק הרשיון להצעה, מקום שצירוף כזה נדרש בתנאי המכרז, הוגדר כפגם טכני שאינו מחייב פסילת הצעה. כך גם בענייננו. הדרישה המהותית היא קיומה של יכולת פיננסית במועד הגשת ההצעה. מקום שהיכולת הייתה קיימת במועד הגשת ההצעה, אי-צירוף האישור להצעה הינו פגם טכני גרדא, שאינו מקנה למשיבה יתרון כלשהו או כושר תמרון, ואין לראות בו פגיעה בעקרון השוויון. הדרישה במסמכי המכרז לקיומה של יכולת כלכלית ולצירוף מסמך להוכחתו נוסחה בלשון כוללנית, ללא פירוט סכומים, ללא קביעת אפיון של המסמך הנדרש וללא הגדרת התכונות הנדרשות מהמסמך. ניתן בהחלט לסבור שהפרויקטים שהוצגו להוכחת יכולת מקצועית ישמשו גם כהוכחה ליכולת פיננסית, ואפשר שבשל כך לא צורף להצעה המסמך הבנקאי שהוגש מאוחר יותר. אין טוען כי אי-צירוף המסמך הנדון להצעה נבע מכך שבמועד הגשת ההצעה לא הייתה המשיבה בעלת יכולת פיננסית, או כי המשיבה ניצבה בפני קושי לצרף את האישור הנדרש וקושי זה הוסר לאחר המועד שנקבע להגשת הצעות. בנסיבות אלו דעתי היא שהחלטת ועדת המכרזים נתקבלה כדין ואין עילה להתערב בה. לפיכך החלטתי לדחות את העתירה. העותרת תשלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך 30,000 ש"ח. ביום 23.5.2002 נקבע בהסכמה כי פסק-הדין יינתן על יסוד החומר המונח בפני בית-המשפט בצירוף תגובת העותרת לטיעוני המשיבים. המשיבה 4 ראתה להגיש לתיק תשובה לתגובת העותרת ללא נטילת רשות ושלא על-פי המוסכם בישיבת 23.5.2002. אשר-על-כן החלטתי לא לפסוק לטובתה הוצאות.מכרזקרקעותקניית קרקעות / מגרשיםמבנה