ביום 24.2.97 נחתם בין התובעת לנתבעת מס' 1 ( להלן "הנתבעת" ), הסכם לאספקת מוצרי נפט ושמנים. באותו מעמד, חתם נתבע מס' 2 ( להלן "הנתבע" ), על ערבות אישית להבטחת תשלום חובותיה של הנתבעת על פי ההסכם. התובעת סיפקה לנתבעת - על פי הנטען - מוצרים באמצעות איש מכירות בשם אבישי ( להלן "אבישי" ). בתמורה נתנה הנתבעת לתובעת שלושה צ'יקים, משוכים מחשבונה של הנתבעת, על סך של 17,000 ₪ כל אחד ( להלן " הצ'יקים" ) (ת/6). הצ'יקים הוצגו לפרעון אך לא כובדו על ידי הבנק מחוסר כיסוי. התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום החוב בגין הצ'יקים. הנתבעים ביקשו רשות להתגונן. הרשות ניתנה להם, ותצהיריהם הפכו לכתב הגנה. הנתבעים טוענים כי לאחר חילול הצ'יקים, שילמה הנתבעת לאבישי, ביום 6.12.97 את תמורת הצ'יקים במזומן. התשלום בוצע במשרדה של הנתבעת, בנוכחות עדים. התובעת הבטיחה להחזיר לנתבעים את הצ'יקים, אולם היא לא עמדה בהבטחתה , על פי הנטען. להוכחת גרסתם הגישו הנתבעים "קבלה" חתומה על ידי אבישי, המאשרת - לטענתם - את תשלום התמורה עבור הצ'יקים כאמור לעיל. ( ת/1 ) לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, והתרשמתי מעדויותיהם, הגעתי למסקנה כי הנתבעים לא הרימו את נטל השכנוע המוטל עליהם בתביעה זו, בדבר תשלום תמורת הצ'יקים לידי התובעת. עיקר הגנתם של הנתבעים נסמכת על "הקבלה" ת/1. לטענתם, במהלך ההתחשבנות הסופית שנערכה במשרדה של הנתבעת ביום 6.12.97, שילמה הנתבעת לאבישי, סך של 94,000 ₪, לפי הפירוט כדלקמן : סך של 51,000 ₪ ( תמורת הצ'יקים נשוא התביעה ) במזומן. סך של 1,000 ₪ בצ'יק מזומן, וסך של 42,000 ₪ בצ'יקים דחויים של לקוחות שונים. באותו מעמד חתם אבישי - על פי הנטען - על הקבלה ת/1, המאשרת את ביצוע התשלום עבור הצ'יקים. בהסתמכם על קבלה זו טוענים הנתבעים כי אינם חבים כלפי התובעת בגין הצ'יקים הנ"ל, כאמור לעיל. לא השתכנעתי בטענתם הנ"ל של הנתבעים. ראשית כל - עיון בת/1 מראה כי מדובר בקבלה מס' 930 מיום 31.7.97, חתומה על ידי אבישי, המאשרת קבלת צ'יקים שונים - המפורטים בגוף הקבלה - מהנתבעת. חלק זה של הקבלה אינו מענייננו. בצד האחורי של הקבלה, קיימת תרשומת שבחלקה העליון מופיע פירוט הצ'יקים נשוא תביעה זו, סכומיהם, מספריהם ומועדי פרעונם, ומתחתם מופיע משפט בנוסח זה : " עבור צקים של אחים עודה שחזרו" ( להלן "המשפט" ), וחתימתו של אבישי ותאריך של 6.12.97. אבישי העיד כי הנתבעים לא שילמו תמורת הצ'יקים, אם כי אישר בעדותו כי "המשפט" והחתימה על ת/1 נכתבו בכתב ידו, להבדיל מהחלק העליון המתייחס לפירוט הצ'יקים, שלטענתו הוסף על ידי הנתבעת או מי מטעמה, בהזדמנות אחרת. בעדותו מסר כי "המשפט" התייחס לצ'יקים המופיעים בגוף הקבלה להבדיל מהצ'יקים המופיעים בצד האחורי שלה, ואשר הוספו על ידי הנתבעת לאחר מכן, שלא בידיעתו, כאמור לעיל. עדותו הנ"ל אמינה בעיני. עיון בת/1 מעלה כי החלק העליון המתייחס לפירוט הצ'יקים, נכתב בצבע דיו שונה מאשר צבע הדיו שבו נכתב "המשפט" . בכדי להתגבר על מכשלה זו, אישר אבי הנתבע כי החלק העליון לרבות התאריך המופיע בסוף ת/1, נכתב בכתב ידו, ואילו "המשפט" והחתימה שביניהם, נכתבו על ידי אבישי, כאישור לתשלום הצ'יקים הנ"ל. לא השתכנעתי בטענתו הנ"ל, ולא ניתן על ידי הנתבעים, כל הסבר המניח את הדעת לאופן בו נכתב ת/1, "בשני חלקים" כאמור לעיל. יתירה מכך, מעדויות הנתבעת ועדיה עלו סתירות מהותיות לגבי ת/1, שחיזקו את התרשמותי בדבר חוסר מהימנותו של מסמך זה. הנתבע מסר בעדותו: " כל מה שמופיע על גב הקבלה מס' 930, נכתב על ידי אבי. גם המספרים וגם מה שכתב במילים". ( ש' 16-17 עמ' 2 בפרוטוקול ) לעומתו מסר האב בעדותו : "מה שכתוב כל ( השגיאה במקור ) גב ת/1 הוא הכתב שלי כולו למעט החתימה של אבישי. המשפט "עבור שיקים של אחים עודי שחזרו" נכתב על ידי אבישי. אני כתבתי רק את פרטי השיקים והתאריך. אני לא כתבתי את הכל כי מה שהיה חשוב לי זה מספרי השיקים" ( ש' 21-24 עמ' 4 לפרוטוקול ) בנוסף לכך, סתירות מהותיות נוספות התגלו באשר לנסיבות ביצוע התשלום הנטען. עד ההגנה, מר מג'די ח'וטבה מסר בעדותו : " אבי הביא את הכסף מהמשרד. הכסף היה בשטרות ישראליות, בוודאי. יכול להיות שחלקם היו בדולרים." ( ש' 16-17 עמ' 6 לפרוטוקול ) לעומתו מסר האב בעדותו : " הילדים שלי הביאו את הכסף בכספת ואני ספרתי ... ונתתי לאבישי. אני לא זוכר באיזה שטרות שולם. לא היו דולרים." ( 5-8 עמ' 5 לפרוטוקול ). במהלך עדותו הנ"ל קם הנתבע ואמר " אני אני שהבאתי את הכסף " כפי שמשתקף בפרוטוקול הדיון. די בסתירות מהותיות אלה בכדי להטיל צל כבד על אמינות גרסתם של הנתבעים, אולם למעלה מן הצורך אוסיף ואומר כי תהיות נוספות רבות מעוררת גרסתם הנ"ל. טענתם של הנתבעים כי התרשומת בת/1 מהווה הוכחה לגבי תשלום הצ'יקים נשוא התביעה, הינה תמוהה בעיני. התרשומת הנ"ל הינה כללית, נעדרת כל הודאה פוזיטיבית בדבר התשלום הנטען עבור הצ'יקים, ואף נעדרת כל הגיון. לכן אין בה כדי להוות הוכחה על ביצוע התשלום כפי שנטען על ידי הנתבעים. זאת ועוד, אי קבלת קבלה על ידי הנתבעים כנגד תשלום סך של 51,000 ₪ במזומן על פי הנטען, איננה סבירה בעיני, גם לאור העובדה שמדובר בהתחשבנות סופית בין הצדדים. חוסר הסבירות עולה גם לאור הנוהג שהיה קיים בין הצדדים בדבר קבלת קבלות, עבור כל תשלום שבוצע על ידי הנתבעים , וזאת כדברי הנתבע: "אני הייתי מתחשבן עם התובעת ואבישי היה נותן לי קבלות. גם ששילמתי במזומן הוא היה נותן לי קבלות. כל מה ששילמתי, קיבלתי קבלה. לפעמים היה מעביר לי את הקבלה יותר מאוחר אבל היה מביא לי. נכון שבמשך 9 חודשים תמיד קיבלתי קבלות למעט בהתחשבנות האחרונה שלא קיבלתי קבלה." ( ש' 6-10 עמ' 3 לפרוטוקול ) יתירה מכך, העדר קבלה בהתאם, הינו תמוה גם לאור היות הנתבעת חברה בע"מ, המחוייבת על פי חוק בניהול תיעוד מסודר לגבי תקבולים ותשלומים המתבצעים על ידה. בנוסף לכך, תמוהה בעיני כי התחשבנות סופית בהיקף כספי כפי שהיה בין הצדדים, אינה מועלית כולה על הכתב, מלבד החלק שהתייחס לצ'יקים נשוא התביעה , שהועלה בצורה תמוהה כאמור לעיל, על גב קבלה שהונפקה 4 חודשים לפני ביצוע ההתחשבנות. לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת על ידי הנתבעים בהקשר זה, כאמור לעיל. זאת ועוד, אין חולק כי מאז ביצוע התשלום הנטען ב- 6.12.97 ועד להגשת התביעה ביום 6.12.98, לא נשלחה כל דרישה בכתב אל התובעת למשלוח קבלה או להחזרת הצ'יקים שתמורתם שולמה על ידי הנתבעים, על פי הנטען. עובדה זו אף היא משליכה על אמינות גרסתם של הנתבעים. אציין עוד, כי גם מפלטם האחרון של הנתבעים המתבסס על הטענה בדבר היחסים ה"מעורערים" שהיו בין אבישי לבין התובעת, ואשר גרמו לאבישי לטענתם, להימנע מהעברת הכספים ששולמו על ידם לתובעת, הופרך. הנתבע מסר בעדותו: " אני לא יודע אם אבישי היה גונב כספים מהתובעת. אילו הייתי יודע, לא הייתי מתקרב אליהם. אני לא יודע שיש מחלוקת בין אבישי והתובעת" ( ש' 21-22 עמ' 3 לפרוטוקול ). לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי הנתבעים לא הרימו את נטל השכנוע המוטל עליהם בדבר תשלום הצ'יקים נשוא התביעה, אשר על כן הנני מחליטה לקבל את התביעה כאמור לעיל, ומחייבת את הנתבעים הדדית לשלם לתובעת את הסך של 55,626 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6.12.98 ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף מ.ע.מ כחוק, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חוזהנפטאספקהשאלות משפטיותמוצר