א. רקע התובע יליד 3.8.93 נולד בבי"ח היולדות של בי"ח יוספטל באילת כשהוא סובל מנזק נוירולוגי מרכזי מפושט על רקע שיתוק מוחין. אין מחלוקת בין המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים כי יש לו שיתוק ספסטי קשה של ארבעת הגפיים, פיגור שכלי עמוק והפרעה פרכוסית. במועד בדיקתו ע"י ד"ר הלר מטעם התובע, מומחה לרפואה פיסיקלית ושיקום, ד"ר וייץ מטעם הנתבעת מומחה ברפואת ילדים ונוירולוגיה של הילד, ואח"כ ע"י פרופ' רינג מומחה לרפואה שיקומית מטעם הנתבעת, היה כבן 7 נמצא "שהוא מרותק לעגלת ילדים, אינו מדבר, אינו מבצע פקודות פשוטות, אין כל יוזמה מצידו, מידי פעם משמיע קולות חסרי פשר, עלפניו שרוי חיוך אינפנטילי מלווה בנזילת רוק" כרשום בחוות דעתו של ד"ר הלר ו"על אף הטיפול הרב תחומי התפתחותו של התובע צנועה ביותר, הוא אינו מתהפך, אינו מסוגל להושיט ידיו לחפצים או להפעילם בצורה מתואמת ומכוונת, אינו מסוגל לדבר, הבנתו אפסית... הוא זקוק לסיוע בכל צרכי הקיום ואינו שולט בצרכיו..." כרשום בחוות דעתו של ד"ר וייץ. הצדדים הגיעו להבנה בשאלת האחריות לאחר שמיעת הראיות בנושא החבות ולפיה תחולק האחריות באופן שווה. הנתבעת תישא, לפנים משורת הדין, מבלי להודות בטענה כלשהי מטענות התובעים, ב50%- מהנזק, מחלק זה ינוכו מלוא התשלומים וההטבות שיש לנכותם עפ"י דין, לרבות כל התשלומים מהמל"ל. הצדדים הסכימו שנימוקי פסק-הדין יהיו קצרים אך אין הוא פסק-דין על דרך הפשרה. ב. תוחלת חיים השאלה העיקרית העומדת לדיון היא שאלת תוחלת חייו של התובע. ד"ר הלר מטעם התובע כתב בחוות דעתו ת7/ כי לא ניתן לקבוע בוודאות את תוחלת חייו. לדעתו אין דרך להעריך את תוחלת החיים של התובע, טיפול רפואי וסיעודי טוב וההתקדמות האדירה שחלה בהתפתחות הרפואה והטכנולוגיה בשנים האחרונות מלמדים שנתונים המבוססים על סטטיסטיקה של עשרות שנים נהפכים להיות חסרי משמעות ובעלי משקל קטן. ד"ר וייץ בחוות דעתו נ2/ העריך כי תוחלת החיים של נכי שיתוק מוחין בחומרה גבוה הלוקים גם בפיגור שכלי עמוק, קצרה בהרבה מתוחלת החיים הרגילה. לדעתו תוחלת החיים של התובע כ20- שנה מיום היוולדו מאחר והוא נמצא בקטגוריה הגבוהה ביותר מבחינת ניידות, מיומנות ידנית והפיגור השכלי, כולל ההפרעה הפירכוסית שגם לה יש השפעה על קיצור תוחלת החיים. לדעתו של פרופ' ח. רינג מטעם הנתבעת כרשום בחוות דעתו נ7/, תוחלת החיים של התובע היא 20 שנה מיום היוולדו ולמרות ההתפתחות הגדולה שחלה ברפואה ובטכנולוגיה אין שום הוכחה שהקידמה ברפואה יכולה לסתור בעתיד הנראה לעין את חומרת המימצאים שהתובע סובל מהם, את השיתוק הקשה הספסטי בארבעת הגפיים, הפגיעה המוחית הקשה המתבטאת בפיגור שכלי עמוק וחוסר היכולת המוטורית המוחלטת שלא מאפשרים לו פעולות פשוטות כמו התהפכות, זחילה, ישיבה, עמידה, הזנה עצמית וכיוצ"ב. ד"ר וייץ וד"ר הלר נחקרו על חוות דעתם. במהלך חקירתו הנגדית שינה ד"ר הלר את האמור בחוות דעתו והסביר כי תוחלת החיים של התובע צפויה להיות כ23- שנה וכי אין לכל החידושים ברפואה השפעה על תוחלת חייהם של חולי CP בכלל והתובע בפרט. ד”ר הלר אישר כי שלושת הפרמטרים החשובים ביותר לקביעת תוחלת החיים הם רמת הפיגור, צורת ההאכלה והמוביליות וכי התובע נמצא בדרגה החמורה ביותר של שלושת פרמטרים אלה (עמ' 43 לפרוט' מיום 4.4.01). עוד אמר כי לפי הנתונים הסטטיסטיים והספרות תוחלת החיים של ילד מסוגו של התובע נעה בין 20 ל23- שנים (עמ' 44 לפרוט'). בהמשך כאשר נדרש ד"ר הלר לתת דוגמאות על השפעת ההתפתחות ברפואה ובטכנולוגיה על שיתוק מוחין כמו זה שממנו סובל התובע, השיב כי למעשה דבריו הם בגדר ניחוש ונכון למועד עדותו אין שום דבר שיכול להצביע על שינויים בהתפתחות הרפואה והטכנולוגיה שהיה בהם להשפיע על תוחלת החיים במצב כמו של התובע (עמ' 47 לפרוט'). אני שוללת את התיזה הכללית של ד"ר הלר שעניינה בניחוש והשערה, היא איננה מדעית או מבוססת בכלל על מדע הרפואה. ד"ר הלר עצמו אישר כי הנתונים הסטטיסטיים עפ"י המאמרים מלמדים שתוחלת חייו של התובע נעה בין 23 ל25- שנים מיום היוולדו. אני דוחה את עמדת ב"כ התובע כי זה המקרה לקבוע תשלומים עיתיים כי לא ניתן להעריך היום כמה שנים נשארו לתובע לחיות, מעבר ל12- השנים הוודאיות, או כאילו עלי לקבוע תשלומים אלו עד הגיעו לגיל 60. אמנם נכון שבמקרה של ספק בנושא של תוחלת חיים, ראוי ונכון שלא לחרוץ את הדין וזה המקרה הקלאסי של תשלומים עיתיים, אך במקרה שלפני, הוכח חד משמעית מפי כל המומחים הרפואיים, הן מטעם התובע והן מטעם הנתבעת, כי תוחלת חייו של התובע התקצרה עקב מצבו הרפואי והינה בין גיל 23 עד גיל 25 מיום היוולדו. אשר על כן אעריך את תוחלת חייו של התובע עד גיל 25. ג. כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ב"כ התובע מציע בסיכומיו לפסוק לתובע סכום שבין 5 ל10- מליון ש"ח בהתחשב בכך שהתובע סובל מפיגור שכלי ומנכות מוטורית קשה ביותר, הוא עבר עד כה ניתוחים אורטופדיים להארכת הגידים וצפוי עוד לעבור בעתיד ניתוחים כאלה. נשללו מהתובע היתרונות שיש לבני המין האנושי על פני יתר בעלי החיים - היכולת לחשוב, להבין והזכות לחיות בכבוד. בנוסף מבקש ב"כ התובע להתחשב בכך שחיי התובע קוצרו ולכן זכאי לפיצויים מוגדלים. באת כח הנתבעת מציעה סך 350,000 ש"ח. לטענתה אין לדרישות התובע אח ורע בפסיקה וצריך להתחשב כי השלכות הנכות מצמצמות את הפגיעה בתובע כאשר אין המדובר בנכה שמודע בכל רגע ורגע למגבלותיו או שתסכולו וכאבו גדול מנשוא. הערכת הנזק הלא ממוני ושלא על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975, היא מהמשימות הקשות ביותר בד"כ, ובמקרה שלפני במיוחד כאשר התובע אינו מודע למצבו והקיצור בתוחלת חייו הוא משמעותי. במאמרו של הנשיא ברק "הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין הרצוי והמצוי" עיוני משפט ט'(2) עמ' 244, בעמ' 265, מתוארות מספר גישות מקובלות להערכת הנזק הלא ממוני - הגישה הפונקציונלית, הגישה האישית והגישה הקניינית, לפי כל אחת מגישות אלו ראוי התובע לפיצוי גם במקרה שאינו חש בכאב או סבל כמו אדם רגיל כמרכיב של אבדן הנאות החיים, כך גם אם קוצרה תוחלת חייו כי לכל אדם זכות על חייו וזכות זו נשללה מהתובע. על נטילת זכות זו בא הפיצוי בין אם הניזוק מודע למצבו ובין אם לאו. אני מעריכה את הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסך 750,000 ש"ח. ד. אבדן השתכרות בעתיד אין מחלוקת בין הצדדים כי יש לקבוע את הפסדי ההשתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק העומד כיום על סך של כ7,200- ש"ח ברוטו (לא כולל עובדי שטחים), והפסדו של התובע הפסד מלא, לתוחלת חייו ובהיוון כפול החל מהגיעו לגיל 21 סך של 223,675 ש"ח. לתקופה מהגיעו לגיל 18 ועד הגיעו לגיל 21 - תקופת שהותו בצבא - ובהתחשב במדור והכלכלה שהיה מקבל בצבא, הפסד חודשי של 2,500 ש"ח בחודש, ובהיוון כפול סך של 64,594 ש"ח. סך הפיצוי בגין ראש נזק זה 288,269 ש"ח. ה. עזרה וסיוע מהזולת אקבע שהתובע זקוק לעזרת הזולת במשך 24 שעות, אם כי יש להתחשב בכך שכיום הוא נמצא במסגרת החינוך המיוחד בביה"ס "עידוד" עד השעה 14.30. על אף שהוא זכאי להימצא במסגרת זו עד לגיל 21 אעריך כי יהיה בה עד גיל 18. בעתיד - יש להבחין בין שתי תקופות עד הגיע התובע לגיל 18 ואח"כ עד תוחלת חייו גיל 25. אינני סומכת בנושא מחיר הסיעוד ועזרת צד ג' על אף אחת מחוות הדעת של הצדדים - נוגה זיו מטעם התובעת (ת4/) וגדעון הס מטעם הנתבעת (נ6/), כי שניהם הגזימו באופן ניכר - נגה זיו העריכה עלות חודשית של 2 מטפלים שעובדים לסירוגין ובנוסף תוספת לסופי שבוע וחגים וההוצאה מסתכמת לפי תחשיב ב"כ התובע ל28,800- ש"ח, בעוד שגדעון הס העריך עלות שכר מטפל זר המתגורר דרך קבע בבית התובע מסתכמת ל5,651- ש"ח. נאמנה להלכה הפסוקה שנקבעה בע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור שמיר חב' לביטוח, פד"י נ"ד(4) עמ' 450, אין מקום לחרוג ממה שנקבע שם ומאחר והתובע איננו מתקשר כלל עם הסביבה וסובל מפיגור שכלי עמוק, אין הצדקה ענינית להעסקת מטפל ישראלי דווקא, מה גם שלפי עדות אמו הועסקה תקופה מסויימת בעבר פיליפינית ואח"כ מטפלת פולניה. מיום פסק-הדין ועד הגיע התובע לגיל 18 תהיה העלות החודשית בגין עזרה וסיעוד בסך 8,000 ש"ח ומגיל 18 ועד גיל 25 - 13,000 ש"ח, ובסך הכל 1,543,948 ש"ח. עזרה בעבר - עד שנת 1999 לא העסיקו הורי התובע עזרת צד ג'. בינואר 1999 העסיקו פיליפינית ואח"כ לאחר שזו עזבה מעסיקים מטפלת פולניה לכמה שעות ביום. באת כח הנתבעת הציעה בסיכומיה פיצוי מלא לפי שווי העסקת המטפלת הזרה ל34- חודשים בעוד שב"כ התובע מבקש לפצות את הורי התובע ב6- השנים האחרונות מאז הגיע התובע לגיל שנתיים, שאז לא היה הבדל מהותי בין הטיפול בו לטיפול בתינוק בריא, בסך של 2 מליון ש"ח. בהתחשב בכך שהעזרה הנוספת התחילה ב1999-, אך השקעת ההורים בגידולו של התובע הרבה מעבר ליפול בילד בריא, יהיה הפיצוי בגין עזרה וסיעוד בעבר בסך 450,000 ש"ח. ו. התאמת דיור אין חולק כי יש להתאים את הדירה למצבו של התובע המרותק לכיסא גלגלים שהגישה אליה במבנה הפנימי יותאמו לתנועה חופשית, הרחבת פתחים, העדר מכשולי רצפה וגישה נוחה לכל היחידות כולל שירותים ומקלחת. לעמדת ב"כ התובע יש לאמץ את האמור בחוות דעתו של השמאי ברלינר ולקבוע את הפיצוי ל345,000-$ ובנוסף 300,000 ש"ח להתקנה והחזקת מערכת מיזוג אויר. לעמדת ב"כ הנתבעת, התאמת הדיור אינה עולה על 220,590 ש"ח בגין עלות השטח הנוסף הנדרש לצרכי התובע, בהתחשב בכך שעל פי עדות אמו בחרו הורי התובע למקם את ביתם בקרבת המרכז הרפואי אסף הרופא במושב גאליה ולפיכך יש לבדוק את רמת המחירים באותה סביבה ולפי חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת בן-ארי, אשר העריך את עלות השטח הנוסף ב1,350-$ למ"ר. נטען כי אין מקום לפיצוי בגין מיזוג אויר כי אין לכך ביסוס בחומר הרפואי וזאת כי אין לתובע פגיעה במנגנון ויסות החום, הפגיעה אצלו היא מוחית ולא פגיעה בחוט השדרה. בהתחשב בתוחלת חייו של התובע, יש להניח יגור במחיצת הוריו או ביחידה צמודה לדירתם. על בסיס 42 מ"ר הכוללים גם חדר מגורים למטפל ועלות של 1,500$ למ"ר, ובהתחשב במעבר שעשו ההורים בתחילה בראשל"צ ואח"כ למושב גאליה, לשם עברו לפני כ3- שנים. יש להתחשב גם בשווי הנכס הקניני של התאמת דיור במועד תום תוחלת חייו של התובע, ובסכום מסויים בגין התקנת מערכת מיזוג אויר למרות שלא הוכח הצורך הרפואי לכך - הפיצוי 300,000 ש"ח. ז. הוצאות ניידות לעתיד מטעם התובע הוצגה חוות דעתו של מר מוהר שמאי רכב ומעריך נזקים (ת6/) ומטעם הנתבעת חוות דעתו של מר מוגילבקין (נ4/) גם הוא שמאי ובוחן מוסמך. הויכוח ביניהם התמקד אם כדעתו של מוהר העלות תיקבע לפי ואן פורד טרנזיט או ואן ניסאן לרגו שהיא לעמדת מוגילבקין המכונית היציגה במל"ל ומתאימה להובלת נכים וחולים כמו התובע. כיום להורי התובע מכונית פרטית מסוג סובארו סטיישן וואן מסוג ניסאן לרגו ורכבים אלה מספקים את צרכיו. לעמדתי רכב ואן מסוג ניסאן לרגו מתאים להסעתו של התובע. ההוצאות בגין רכישת רכב כולל ההוצאות הכרוכות בהתאמתו למגבלות התובע 115,000 ש"ח כולל מעלון. ההוצאות הקבועות של החזקת רכב, ובהתחשב במספר הקילומטרים המוערך שישמש לנסיעות התובע, במיוחד לבית הספר ולטיפולים רפואיים, ובניכוי שימוש מסויים שיעשה ע"י בני משפחתו של התובע, יהיה לפי 1,800 ש"ח לחודש מיום פסק-הדין ואילך בסך כולל של 283,025 ש"ח. בגין הניידות בעבר - ובהתחשב בכך שהתובע מוסע לבית הספר בשירותי ההסעה של המועצה האיזורית, שירותים הניתנים להם חינם והוריו אינם נדרשים להשתתף במימון, עפ"י אמדנה - 75,000 ש"ח. ח. אביזרים רפואיים התובע זקוק לכיסא גלגלים (לא אקבע פיצוי בגין כיסא גלגלים ממונע כי התובע אינו יכול להפעילו בעצמו), עגלת שירותים, מתקן עמידה, אינסרט, סדים ומיטה - גם בנושאים אלה לא אקבל אף אחת מחוות הדעת של זיו והס, ששניהם הגזימו בתיאור המחירים הנדרשים לאביזרים אלה. בגין רכישה ראשונית של פריטים אלו ובהתחשב בהשתתפות מסויימת של משרד הבריאות - 24,000 ש"ח. בגין החזקה והחלפה של פרטי הציוד האמורים בעלות חודשית לתוחלת חייו, כשההחלפה של כל פרטי הציוד אחת ל5- שנים, והמיטה שתי החלפות לאור תוחלת חייו - הוצאה חודשית של 500 ש"ח, ובסך כולל של 78,618 ש"ח. ט. הוצאות לרכישת חיתולים התובע זקוק לכ180- חיתולים בחודש, החישוב יעשה מאז היה התובע בן 3 ואילך - הוצאה חודשית של 450 ש"ח, לעבר עבור 64 חודשים סך של 28,800 ש"ח ולעתיד סך 70,767 ש"ח, ובסך הכל 99,565 ש"ח. י. טיפולים רפואיים ריפוי בעיסוק, פזיוטרפיה, תרופות וכיוצ"ב - לטענת ב"כ התובע, עפ"י עדות אמו, היקף ההוצאה החודשית בגין הטיפולים בשיטת פלדנקרייז, רכיבה טיפולית על סוסים, שחיה טיפולית, תרופות וביקורים רפואיים מגיעים לסך של כ250,000- ש"ח לאורך 12 שנים, לאור גישת ב"כ התובע של הפיצול בין שתי התקופות אותה דחיתי כאמור. לעמדת הנתבעת, כל הטיפולים הרפואיים זכאי התובע לקבל עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשמ"ד - 1994 כי הוא זכאי לפזיוטרפיה כרונית בקהילה ללא תשלום נוסף מצידו. באת כח הנתבעת מציעה לפסוק לו פיצוי גלובלי של 15,000 ש"ח, ובנוסף 20,000 ש"ח בגין טיפולי רכיבה ושחייה טיפולית ו15,000- ש"ח עבור תרופות. אמנם לא הובאו הוכחות לפירוט הטיפולים הרפואיים להם זכאי התובע לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וההתייחסות ל12- טיפולים בשנה בלבד נטענה בסיכומים על פי הידיעה הכללית של ב"כ התובע, בכל מקרה ולמרות שלא הוכח ההכרח הרפואי בטיפולי רכיבה ושחיה טיפולית, אתייחס לכך כחלק מהטיפולים הפזיוטרפיים והתרופות השונות. הוצאות אלו מעבר לסל הבריאות ועפ"י אמדנה ובסך של 150,000 ש"ח עבר ועתיד לתוחלת חייו של התובע. לא מצאתי לפסוק שכר מיוחד להוריו בגין אפוטרופסות. עבור הוצאות מיוחדות בעבר ועפ"י הקבלות שצורפו לתביעה, ועל פי אמדנה של הוצאות אלה בסך 30,000 ש"ח. יא. ניכוי קיצבאות המל"ל לפי חוות הדעת האקטוארית של גד שפירא שנערכו לפי תוחלת חיים מקוצרת של 25 שנה, ושיערוכן של הקיצבאות לפעוט ולילד נכה בעבר והיוון הקיצבאות לילד נכה בעתיד, היוון תוספת הקיצבה לדמי מחייה ולעזרה בלימודים לילד נכה והיוון קיצבת נכות כללית לעתיד לבוגר והיוון קיצבת שירותים מיוחדים בעתיד לבוגר (בגיל 18 עד גיל 25) - 605,269 ש"ח. ובנוסף קיצבת ניידות לרכב מסוג ואן ועד גיל 25 - 161,901 ש"ח ובסך הכל 767,170 ש"ח. יב. סך כל הפיצויים בגין ראשי הנזק השונים כאב וסבל 750,000 ש"ח אבדן השתכרות בעתיד 288,269 ש"ח עזרה וסיוע מהזולת בעתיד 1,543,948 ש"ח עזרה וסיוע מהזולת בעבר 450,000 ש"ח התאמת דיור 300,000 ש"ח הוצאות רכישת רכב 115,000 ש"ח הוצאות ניידות לעתיד 283,025 ש"ח הוצאות ניידות בעבר 75,000 ש"ח הוצאות בגין אביזרים רפואיים 24,000 ש"ח החלפות אביזרים 78,618 ש"ח טיטולים עבר עתיד 99,565 ש"ח טיפולים רפואיים עבר עתיד 150,000 ש"ח הוצאות מיוחדות 30,000 ש"ח סה"כ לפני ניכויים: 4,187,425 ש"ח מחצית 2,093,712 ש"ח ובניכוי גימלאות מל"ל 767,170 ש"ח = 1,326,542 ש"ח. יג. סוף דבר אשר על כן ובהתחשב בהסכם שהושג בין הצדדים באשר לחבות, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 1,326,542 ש"ח. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות המשפט, אגרת המשפט ובשכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5% מהסכום שנפסק. ב"כ התובע יגיש תוכנית חלוקה והשקעה של הכספים, בהתחשב בכך שחלק נכבד מהם מתייחס גם לתקופה שעד הגיע התובע לגיל 18 והצורך של הוריו להשתמש באותם כספים בגין סיעודו והטיפול בו. עד לאישור תוכנית זו ישולמו הכספים נשוא פסק-דין זה לידיו הנאמנות של ב"כ התובע. ניתן היום ז' בכסלו תשס"ב, 22 בנובמבר 2001 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים ותודיע להם טלפונית שפסק-הדין ניתן היום. ב. גילאור - שופטת תוחלת חיים