קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לסילוק הודעה לצד שלישי על הסף: לפניי בקשה לסילוק על הסף של ההודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") נגד המבקש. התביעה בתיק זה הוגשה נגד המבקש ונגד הנתבעת, ועניינה בטענת התובעת כי ביצעה עבודות תכנון וגינון עבור המבקש, תחת פיקוחה של הנתבעת, וכי לא שולמה לה התמורה בגין עבודות נוספות שנדרשה לבצע מעבר להזמנה המקורית. ביום 14.12.08 ניתן על ידי פסק דין בו קיבלתי את טענות התובעת לפיהן המבקש הזמין את העבודות הנוספות והתחייב לשלם עליהן. התביעה נגד המבקש התקבלה והתביעה נגד הנתבעת נדחתה. על פסק הדין הוגש ערעור (ע"א (מחוזי י-ם) 3087/09 שוורץ נ' קומבור (פורסם במאגרים, , 22.3.10)) בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המבקש, קבע כי המבקש לא אישר את הזמנת העבודות הנוספות ודחה את התביעה נגדו. במקביל החזיר בית המשפט המחוזי את הדיון לבית משפט זה על מנת שתיבחן חבותה של הנתבעת. בהליך שהתנהל בפניי ייצג המבקש, שהוא עו"ד במקצועו, גם את הנתבעת. בערעור לא הייתה הנתבעת מיוצגת. עם דחיית התביעה נגד המבקש והחזרת הדיון לבית משפט זה ביקשה הנתבעת, באמצעות באי כוחה הנוכחיים, רשות להגיש הודעה לצד שלישי כנגד המבקש, ובהיעדר התנגדות התובעת התרתי לה לעשות כן. בהודעה לצד שלישי טענה הנתבעת כי המבקש נתן הסכמה בהתנהגות להזמנת העבודות, וכן כי יש לחייבו מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. עוד טענה הנתבעת כי בייצגו אותה בתיק זה פעל המבקש בניגוד אינטרסים וכי התנהגותו של המבקש מהווה רשלנות מקצועית. לטענת הנתבעת, בית המשפט המחוזי קבע את ממצאיו רק ביחסים שבין התובעת למבקש ולא קבע כל ממצא באשר ליחסים שבין המבקש והנתבעת, ולפיכך אין בפסק דינו כדי לפטור את המבקש מלשפות את הנתבעת בגין סכומים בהם תחויב בעקבות התנהלותו. המבקש טוען כי יש לסלק את ההודעה על הסף, בשל היעדר עילת תביעה נגדו. לטענת המבקש משניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, אשר דחה את התביעה נגדו, ומשהפך פסק הדין לחלוט, חל הכלל בדבר מעשה בית דין, נוצר השתק עילה ואין מקום להזדקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים המבוססת על עילה זהה. אשר לטענות הנתבעת בדבר ייצוג רשלני, מעבר להכחשתן על ידי המבקש, נטען כי אין להן נפקות משפטית בענייננו וכי הן יכולות להיטען רק במסגרת תובענה נפרדת כנגד המבקש ולא במסגרת הודעה לצד שלישי. בעניין הטענה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא קבע ממצאים ביחסים שבין המבקש והנתבעת, טוען המבקש כי הנתבעת יכולה הייתה להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין אך לא עשתה כן. לבקשה לא צורף תצהיר, והמבקש ביקש לראות את חתימתו על הבקשה כחתימה על תצהיר. בתגובתה לבקשה טענה הנתבעת כי הבקשה תוקפת למעשה את החלטת בית המשפט להתיר את משלוח ההודעה לצד שלישי, כי תקיפה כזו צריכה להיעשות באמצעות הגשת בר"ע על ההחלטה, וכי קבלתה של הבקשה כמוה כחזרה של בית המשפט מהחלטתו הקודמת. בתשובה טען המבקש כי עצם החלטת בית המשפט להתיר את משלוח ההודעה אינה מייתרת את זכותו לטעון את טענותיו בקשר אליה. מקובלת עלי טענת המבקש כי ההיתר שניתן להגשת הודעה לצד שלישי אינו מונע ממנו להגיש בקשה לדחיית ההודעה לאחר שהוגשה. את ההודעה יש לבחון לגופה, הן על מנת לקבוע האם מתקיימת עילה המצדיקה את סילוקה על הסף והן על מנת לקבוע האם הטענות המועלות בה מתאימות לדיון בדרך של הודעה לצד שלישי. מטבע הדברים, בחינת ההודעה לגופה במקרה הנדון יכולה להיעשות רק לאחר הגשתה, שכן המבקש לא היה צד בתיק בעת הגשת הבקשה, לאור פסק הדין שניתן בערעור. חתימת המבקש על הבקשה איננה יכולה לבוא במקום תצהיר שניתן לאחר אזהרה כדין. עם זאת, חלק ניכר מהטענות שהועלו בבקשה הינן טענות משפטיות שאינן צריכות להיתמך בתצהיר, ולטענות אלו אתייחס. אני דוחה את טענת המבקש לפיה עם דחיית התביעה נגדו על ידי בית המשפט המחוזי נוצר השתק עילה כלפי הנתבעת. המבקש והנתבעת, אף שהיו שניהם צדדים להליך, לא היו צדדים יריבים, אלא נתבעו שניהם על ידי התובעת. מעצם השוני שבין מעמד הצדדים בתובענה המקורית ובין מעמדם בהודעה לצד השלישי נובע שאף עילת התביעה, ככל שהיא עשויה להיות דומה, איננה זהה, ולא נוצר, אפוא, השתק עילה. כפי שציינה השופטת ארבל ברע"א 785/05 בנק הפועלים בע"מ נ' חזן (פורסם במאגרים, , 31.10.05): "השתק עילה לא יכול היה להיווצר בענייננו, מאחר והתובע בהליך זה היה הנתבע בהליך הראשון. השתק עילה נוצר רק ביחס לתובע בהליך בו ניתן פסק הדין, ומונע ממנו לתבוע שוב בגין אותה עילה. כדברי המלומדת זלצמן:  כלל השתק-העילה אינו משמש 'מחסום' לפני הנתבע שהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע בתביעה הראשונה, יהא מושתק מכוחו של פסק-הדין שניתן בתביעה זו, אך לא אחר. אף אין נפקא מינא לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן הטענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות-הגנה, או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע (זלצמן בספרה הנ"ל, בע' 44)." בנסיבות אלה, פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא יצר השתק עילה ביחסים בין המבקש והנתבעת ואין מניעה עקרונית להגשת תובענה של הנתבעת נגד המבקש באותו עניין. השאלה היא האם נכון לאפשר לנתבעת לברר את טענותיה נגד המבקש במסגרת הודעה לצד שלישי בתיק זה. תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת מהם המקרים המתאימים לידון כהודעה לצד שלישי: "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי." בתקנה 222 נקבע כי: "בית המשפט או הרשם, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין, ימחק את ההודעה לצד שלישי, אם ראה שניתנה שלא באחד המקרים המנויים בתקנה 216...". אני מקבלת את טענת המבקש לפיה טענותיה של התובעת בדבר ייצוג רשלני ותוך ניגוד אינטרסים אינן ראויות להתברר במסגרת הודעה לצד שלישי בתיק זה. טענות אלה של הנתבעת נובעות ממערכת עובדתית נפרדת, שנוצרה רק לאחר הגשת התובענה, והן אינן חלק מן המחלוקת שבין התובעת והנתבעת. אין מדובר בסעד אשר בעיקרו דומה לסעד שמבקשת התובעת ואין מדובר במקרה בו שאלה או פלוגתא בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע. השלב אשר אליו הגיע ההליך תומך אף הוא במחיקת ההודעה לצד שלישי בעילה זו. כפי שציין המבקש, שמורה בידי הנתבעת האפשרות להעלות טענות אלה בתביעה נפרדת. לעומת זאת, טענותיה של הנתבעת בדבר עשיית עושר ולא במשפט על ידי המבקש על חשבונה, וכן טענת ההסכמה בהתנהגות לעבודות הנוספות - מתאימות להתברר במסגרת של הודעה לצד שלישי. העובדה שהנתבע היה צד להליכים שהתקיימו עד עתה תומכת בצירופו. התוצאה היא כי דין הבקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף להתקבל בחלקה באופן שהטענות הנוגעות לייצוג הנתבעת על ידי המבקש יימחקו. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליך. הודעה לצד שלישיסילוק על הסף