פי ההלכה הנוהגת, רמת ההוכחה לכוונת מרמה עולה על זו הנדרשת לחוסר תום לב, ניהול רשלני וכיו"ב. יחד עם זאת, קבע בית המשפט בע"א 3016/90, ארנרייך נ' ד"ר יעקב נאמן (תקדין עליון 94 (3) 904) כדלקמן: "הקמת עילה להטלת אחריות אישית על דירקטור לחבויות החברה אכן מותנית בהוכחת כוונת מרמה, ואין די בהבאת ראיה לניהול רשלני, או להתנהגות שאינה בתום לב. על כוונת מרמה ניתן ללמוד מן הנסיבות. התנהגות שיש בה דופי מוסרי, והמגלה אי יושר ממשי לפי המושגים המקובלים במסחר הגון, מעידה באורח נסיבתי על כוונת המרמה" עוולת התרמית שבסעיף 56 לפקודת הנזיקין, כוללת חמישה יסודות: היצג כוזב של עובדה: העדר אמונה באמיתות ההיצג: הכוונה שהתובע יוטעה על ידי ההיצג, ויפעל בהסתמך עליו: התובע הוטעה, ופעל על סמך טעותו: התובע סבל מנזק ממון עקב פעולתו על סמך המצג עוולת התרמיתתרמית