קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב הליכים תניית שיפוט זר: בפני בקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית שיפוט זר ולחלופין פורום לא נאות (להלן: "הבקשה"). עניינה של התביעה הינו תאונה מיום 20.4.06, שתוצאותיה בנזקי גוף נטענים לכאורה, אשר נגרמו לתובעת במהלך פעילות סקי באתר סקי בשם ואל דיזר, בצרפת (להלן: "אתר הסקי"). המבקשת טוענת כי בהתאם לתנאי ההסכם בין הצדדים, קיימת תניית שיפוט ייחודית הקובעת כי בתי המשפט בצרפת הם בעלי הסמכות לדון בתביעה. כן נטען על ידי המבקשת, כי אף ללא קיומה של תניית השיפוט הזר, הפורום הישראלי אינו פורום נאות לדון בתביעה. המשיבה הפורמאלית בבקשה זו והנתבעת 1 בכתב התביעה, הייתה המבטחת של התובעת בזמנים הרלוואנטיים לתביעה. כנטען בבקשה, עיסוקה של המבקשת במתן שירות להזמנת חבילות נופש והזמנת טיסות ליעדי נופש. כל המתקשר עימה בהסכם, קשור בתנאי הרכישה המופיעים על גבי טופס הזמנת הנופש הכולל פירוט תנאים שונים לרבות תנית שיפוט ייחודית. במקרה זה, חבילת הנופש נמכרה למשיבה לא באופן ישיר דרך המבקשת, אלא דרך סוכנות נסיעות בשם Travel Boutique מחיפה. הואיל ותנאי ההסכם כתובים בעברית נהירה לכל אדם והם מופיעים על גבי מסמכים שבלעדיהם לא יכול הלקוח להיכנס אל אתר הסקי, הם מצויים ברשותו לאורך כל הנסיעה. יתר על כן, לטענת המבקשת, התנאים אף מוצגים ומוסברים לכל לקוח. לכן נטען כי משרכשה המשיבה את חבילת הנופש קיבלה את תנאי העסקה הגלומים בהסכם ולכן, חזקה היא שקראה והבינה משמעותם ומשכך הפרה את ההסכם בין הצדדים כאשר הגישה את תביעתה. מנגד טוענת המשיבה לשיהוי ומניעות בהגשת הבקשה. המשיבה טוענת כי יש לראות את תניית השיפוט הזר כתנאי מקפח בחוזה אחיד וזאת בהתאם לחוק החוזים האחידים- התשמ"ג 1982. לטענת המשיבה, אין מדובר בתניית שיפוט ייחודית אלא מקבילה וכי הפורום הישראלי הוא פורום נאות לדון בתביעה דנן. אבחן תחילה שאלה קיומה של תניית שיפוט יחודית : סעיף 9.11 בהסכם בין הצדדים אשר כותרתו "תנאים הכלליים להזמנת להזמנת נופש ב- Club Med בארץ ובחו"ל" המצורף כנספח א' לבקשה, קובע תניית שיפוט ייחודית השוללת את סמכותם של בתי משפט אחרים, ופאת חשיבותה תובא כלשונה: "בכל מקרה של תביעה כנגד חב' קלוב מדיטראנה ס.א. מצרפת ו/או כנגד קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, המבוססת על איזה דין שהוא ו/או על חוזה כלשהוא עם מי מהחברות האלה ו/או על תנאים אלה ואשר מתייחסת לאיזה מעשה ו/או מחדל ו/או נזק שאירע מחוץ לישראל, בין בכפר הנופש של המועדון ו/או במסגרת פעילות שאורגנה על ידי המועדון ובין בדרך ו/או בתחבורה אל כפר הנופש ו/או ממנו- תהיה סמכות השיפוט נתונה באופן בלעדי לבתי המשפט של צרפת ויחול על אותה תביעה הדין הצרפתי." (להלן: "תניית השיפוט הזר") המבקשת מדגישה, כי תנאי העסקה מוצגים ומוסברים לכל רוכש על ידי סוכן הנסיעות המבצע את המכירה וכי תנאי הנופש מופיעים על גבי מסמכי הנופש החיוניים שבלעדיהם לא ניתן להיכנס אל אתרי הנופש ולהשתמש בשירותים. הפסיקה הכירה זה מכבר בתוקפן של תניות אשר חוסות תחת צלו של הסכם על דרך ההפניה, וראה בעניין זה ע"א 251/64 גונשיורוביץ נ' מפעל הפיס פ"ד יט(3), 286. לכן, מרגע שגמרה בליבה המשיבה לכרות את ההסכם עם המבקשת הרי שכפועל יוצא מכך היא התחייבה בכלל החיובים המופיעים בטופס ההזמנה ויש לראותה כמי שידעה את תוכנם של התנאים להם הסכימה כאשר רכשה את חבילת הנופש. נראה אם כן, כי קיימת תניית שיפוט זר בהסכם בין הצדדים. כעת יש לבחון באם תניית השיפוט הזר הינה ייחודית או מקבילה : לטענת המבקשת, מדובר בתנייה ייחודית ולא מקבילה ומשכך יש סמכות לפורום הצרפתי בלבד. ההלכה הפסוקה נתנה משקל רלבנטי ללשון הוראת תניית השיפוט על מנת להכריעה בשאלה האם התנייה ייחודית או שמא מקבילה. בע"א 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' Sulzer Brothers Ltd, פ"ד נה(2) 378, 382 דן בית המשפט העליון דן בסוגיית פרשנותה של תניית שיפוט זר, ושם נקבע כי לשון תנית השיפוט היא הקובעת וכאשר היא אינה ברורה נוטה ביהמ"ש להיעזר בתכלית ההוראה ובמגמתה תוך בחינת כוונת הצדדים להסכם. בבחינת לשון התנייה במקרה דנן, מתחייבת המסקנה כי מדובר בתנייה המעניקה סמכות ייחודית שכן ננקטה לשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים בדבר בלעדיות ביחס לפורום הצרפתי. כעת אפנה לשאלת אכיפתה של תנית השיפוט הזר : ככלל הפסיקה מחייבת כיבוד הסכמות חוזיות. משכך, קבע בית המשפט העליון כי על בית המשפט לכבד את הסכמת הצדדים על התדיינות בפני פורום זר: "ככלל, הדין מכיר בכוחם של צדדים לחוזה לכלו בהסכם ביניהם תניה בדבר שיפוט זר, ובית המשפט ייתן תוקף לתנייה זו, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מההסדר שנקבע על ידי הצדדים.". (ראה: בע"א 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' Sulzer Brothers Ltd, פ"ד נה(2), ע"מ 382). מאידך, כלל זה אינו מוחלט ויש וקיימות נסיבות המצדיקות את אי אכיפתה של תניית שיפוט זר, וההחלטה האם לאכוף את תניית השיפוט הזר או לא נתונה לשיקולו של בית המשפט: "...אפילו אם קבעו הצדדים, כי בית המשפט הזר יהיה בעל סמכות ייחודית, גם אז אין בכך משום שלילית סמכות השיפוט של בית המשפט המקומי, והוא רשאי שלא לאכוף את הראותיו של הסכם השיפוט. עניין זה נשאר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. אין סעיף שיפוט שולל את סמכותו של בית המשפט, השאלה היא אם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראותיו". (ראה: א. גורן, "גורן- סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה תשיעית, ע"מ 41-43, 42). בפסק הדין ברע"א 3144/03 אלביט הדמייה רפואית בע"מ נ' Harefuha Servicos Saude S/C Ltd, פ"ד נז(5) 414, נקבע כי אי אכיפת התנייה תהא רק בנסיבות מיוחדות וחריגות, וכך נכתב: "לפי ההשקפה הרווחת במשפטנו, אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלו מבית המשפט בישראל את סמכות השיפט. יחד עם זאת, ככלל, יכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים ויפעיל את שיקול דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה שקיימת בו בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה. בית המשפט נוהג כך בשל שתניית השיפוט היא חלק מהסכם בין הצדדים ואין בית המשפט נותן ידו להפרת הסכמים... בית המשפט יימנע מלאכוף תניית שיפוט, ויורה על קיום הדיון בבית משפט ישראלי על אף שהצדדים הסכימו שענייניהם ידונו רק בפני בית משפט זר, רק אם הטוען נגד תניית השיפוט יוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות (נסיבות כאלה מתקיימות, למשל, כאשר התובע לא יוכל לזכות במשפט צדק במדינה לה הוקנתה בחוזה סמכות יחודית בגין הפלייה גזעית...)". משכך על בית המשפט להתייחס לשאלת כיבודה ואכיפתה של התנייה על פי לשונה ואף לבחון שמא קיימים שיקולים לאי כיבודה. סבורני כי במקרה אשר בפני, מתקיימים לפחות שני שיקולים המטים את הכף נגד אכיפתה של תניית השיפוט. כאמור לעיל, התביעה הוגשה כנגד שני נתבעים- המבקשת היא הנתבעת 2 וחב' AIG לישראל חב' לביטוח בע"מ היא הנתבע מס' 1. במצב דברים שכזה אכיפת התנייה תיצור מצב שבו שתי ערכאות דיוניות ידונו באותה המסכת העובדתית הואיל והנתבעת 1 אינה כפופה לתנית השיפוט הזר. מצב זה אינו יכול לתקון ועומד כמשקל נגד לטענת ב"כ המבקשת כי נכון וצודק לאכוף את התנייה על המשיבה אשר קיבלה על עצמה את תנאיה והוראותיה של אותה תנייה. אל עניין זה מתייחס המלומד אורי גורן באומרו: "... לעניין זה הובעה בעבר בפסיקה הדעה, כי במקרה של צירוף תובעים, אשר רק אחד מהם קשור בסעיף שיפוט זר, מתקיימות נסיבות המצדיקות התעלמות מתניית הישפוט. זאת, מן הטעם שבמקרה כזה יביא כיבוד התנייה לקיומן של שתי התדיינויות- אחת בארץ ואחת בחוץ לארץ- אשר בשתיהן יהיה הנתבע בעל דין. לפיכך כיבוד התנייה לא ייטיב עם הנתבע.". בפרשת אלביט הנ"ל קבע בית המשפט כי: "... לעניין זה הובעה בעבר בפסיקה הדעה, כי במקרה של צירוף תןבעים אשר רק אחד מהם קשור בסעיף שיפוט זר, מתקיימות נסיבות המצדיקות התעלמות מתניית השיפוט... (ע"א 588/68 ויזרה נ' פןלקסוואגןוורק, פ"ד כג(1) 581, 583).פרופ' ס' גולדשטיין סבור כי הלכה זו נקבע כיוון שהפגיעה הנגרמת לנורמה של המשפט הישראלי השואפת להתיר לתובעים לצרף את כל הצדדים הרלוונטיים להליך אחד והנוחות הדיונית המושגת בדרך זו גוברת על הצורך לאכוף את המחויבות החוזית...". זאת ועוד, בת.א (ת"א) 1514/07 חתמי לוידס שונים ואח' נ' ME.A.EXPRESS AGRES MED קבעה כב' השופטת נחליאלי- חייט כי: "במקרה שהמתדיינים בתובענה הם צדדים נוספים, שרק אחד מהם כפוף לסעיף השיפוט הזר מתקיימות נסחבות המצדיקות העדפת קיום הדיון בארץ שיכלול את כל הסוגיות המשפטיות שבמחלוקת ויחייב את כל בעלי הדין הרלבנטיים, על פני קבלת תניית השיפוט כמחייבת. אין להתייחס לתניית השיפוט במנותק מהנסיבות של התיק, שהרי, ככל שההתייחסות תהיה לתניית השיפוט בלבד תהא התוצאה קיום, קיון שני דיונים בעילות על בסיס עובדתי זהה, האחד בארץ והאחר בצרפת, ובשניהם תהיה המבקשת בעל דין הנתבע. אין ספק כי קיום שני הליכים מקבילים על בסיב עובדתי זהה תסרבל את ההליך המשפטי, תמנע בירור כל השאלות השנויות במחלוקת בהליך אחד, וגם התוצאה יכולה להביא לקבל החלטות סותרות- דבר המנוגד לכללי המדיניות המשפטית הראויה, ומנוגד לביטחון המשפטי, והגיון וממילא אינה פרקטית... הנוחות הדיונית ושיקולי היעלות גוברים במקרה דנן על אכיפת סעיף השיפוט, אשר כאמור לעיל מרבית בעלי הדין בתובענה כלל אינם כפופים אליו". לפיכך, סבורני כי פיצול הדיון המשפטי בין תביעת המשיבה כנגד המבקשת אשר יידון בצרפת ובין המשיבה הפורמאלית אשר תידון בארץ, הינו מצב בלתי סביר ורצוי ועל כן במקרה דנן , הנוחות הדיונית גוברת על הצורך לאכוף את המחויבות החוזית. זאת ועוד , כתב התביעה הוגש בחודש אפריל 2009. כתב ההגנה הוגש ביולי 2009 ולא מצאתי בו כל התייחסות לסוגיית תניית השיפוט הזר. בהמשך אף מסרה המבקשת הודעות צד שלישי אל בית הספר לסקי בצרפת ואל מדריכת הסקי בצרפת, זאת לאחר מתן אישורו של בית המשפט, כאשר גם בשלב זה לא העלתה המבקשת את סוגיית תניית השיפוט. "יש לטעון לקיומה של תניית שיפוט ייחודית "בהזדמנות הראשונה" את פירושה של ההזדמנות הראשונה" לעניין סוגיה זו, יש לבחון בכל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות.". (ראה: א. גורן- סוגיות בסדר דין אזרחי; ע"א מ"י נ' חתמי לוידס, פ"ד נו(4) 434). הבקשה לעיכוב הליכים בשל תניית השיפוט הזר הוגשה רק ביום 18.10.10 כשלושה חודשים לאחר הגשת כתב ההגנה שהוא ללא ספק ההזדמנות הראשונה שהייתה למבקשת להעלות בפני בית המשפט את סוגיית תניית השיפוט הזר. המבקשת אף הגישה באישורו של בית המשפט הודעות צד ג' לגורמים בצרפת וגם במסגרת הודעות אלו, לא העלתה את סוגיית תניית השיפוט הזר. זאת ועוד, לא מצאתי בבקשה כל התייחסות או הסבר מניח את הדעת לשיהוי הרב בהגשת הבקשה. לפיכך, נראה כי התנהגותה של המבקשת- אשר מחד, בחרה שלא להעלות את סוגיית תניית השיפוט בשתי ההזדמנויות שהיו לה ומאידך ביצעה פעולות בתיק, משכללת מניעות והשתק כלפיה מלטעון, כי אין זה הפורום המוסכם לניהול הדיון המשפטי. טוענת עוד המשיבה, כי יש לראות את תניית השיפוט הזר לפי הדין הצרפתי כתניה מקפחת בחוזה אחיד כהגדרתה בחוק החוזים האחידים- סעיף 4(9) לחוק. המשיבה מצרפת אל תגובתה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה, לבקשת בית המשפט, במסגרת רע"א 6725/98 לוינשטיין נגד מועדון הים התיכון בישראל, אשר דן במקרה זהה - סוגיית תקפותה של תניית שיפוט בחוזה אחיד, הקובע כי מקום השיפוט יהיה בצרפת. בעמדתו הביע היועץ המשפטי לממשלה את דעתו באופן מפורש כי תנייה בחוזה אחיד הקובעת מקום שיפוט ייחודי יוצרת חוסר איזון בין הצדדים, העולה כדי קיפוח, ויש לבטלה. וכך נכתב : "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי תניית השיפוט הנדונה בבקשת רשות ערעור זו הינה מקפחת. כאשר מדובר בחוזה אחיד יש לזכור כי לא ניתן לבחון תניית שיפוט המופיעה בו במשקפיים הרגילים בהם בוחן בית המשפט תניית שיפוט, מאחר שלא ניתן להניח, בסיטואציה זו, הסכמה ממשית של הלקוח. יש לבחון תניית שיפוט בחוזה אחיד באמצעות הכלים לבחינה המצויים המצויים בחוק החוזים האחידים. סעיף 4(9) לחוק קובע כי חזקה שתניית שיפוט מעין זו הנדונה בתיק זה הנה מקפחת, ולפיכך על הספק להוכיח את סבירותה. נראה כי הפסיקה בערכאות נמוכות יותר איננה מפעילה מבחן עקבי בעת בחינת סבירותה של תניית שיפוט, אולם בין אם מפעילים מבחן מחמיר יותר של הרתעת הלקוח מלתבוע ובין אם מפעילים מבחן מקל יותר של שיקולי נוחות, נראה כי התניה הנוכחית יוצרת חוסר איזור בין הצדדים, העולה כדי קיפוח, ויש לבטלה. נסיבות נוספות הקיימות במקרה זה ושלאורן יש לבחון את התנייה הינן העובדה שמדובר בלקוחות צרכניים, והעובדה שהשיווק נעשה במקום מגוריהם. נראה שנסיבות אלה מחזקות את המסקנה שמדובר בתנייה מקפחת. כפי שצוין לעיל, קיימת כיום בעולם המערבי מגמה ברורה החותרת להרחבת ההגנה על הצרכן המישור זה, וניתן לבסס על ההכרה כי כמדיניות ראוייה בתחום השיווק הצרכני במקום בו הספק מטריח עצמו ומגיע עד למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצעם בשיווק וכריתת עסקאות על מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, הרי שעליו להיות נכון לעמוד מאחורי התחייבויותיו ולאפשר לצרכן לממש את הזכויות העומדות לו כתוצאה מהעסקה בלא קושי או מאמצים מיוחדים. נראה כי מגמה זו אף משקפת את הציפיות הסבירות של הצרכנים, הרוכשים מוצרים ושירותים לשימוש אישי , ביתי או משפחתי. .... בתחום זה נראה שיש מקום להשתחרר מן המבחנים הרגילים, המדגישים את חופש ההתקשרות החוזי, הנהוגים לגבי תניות שיפוט מוסכמות אליהן הגיעו שני הצדדים אשר אין ביניהם פער מיקוח, ולהפעיל את הכלים שמקנה לנו חוק החוזים האחידים, ואשר מטרתו הינה לאזן את חוסר השוויון בין הספק ללקוח ולהגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים.". עמדת היועץ המשפט לממשלה מובילה למסקנה המתבקשת , כי תנית השיפוט הזר במקרה דנן הינה תניה מקפחת בהתאם לחוק החוזים האחידים ויש לבטלה. הנה כי כן, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות בתיק זה, בדבר נתבעת נוספת אשר אינה כפופה לתנית השיפוט הזר, שיהוי בהעלאת הטענה בדבר תנית השיפוט והעברת הדיון לפורום זר וכן היותה של תניית השיפוט תנאי מקפח בחוזה אחיד, סבורני כי יש להעדיף את השיקולים המצויינים לעיל על פני אכיפת תנית השיפוט הזר ומשכך יש לדחות את הבקשה. אני קובעת איפה , כי הליכים בתיק זה ימשכו כסידרם בפני מותב זה וכי הבקשה לעיכובם של הליכים מחמת תנית שיפוט זר נדחית. הוצאות הבקשה יקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי. עיכוב הליכיםתניות בחוזהחוזהתניית שיפוטתניית שיפוט זר