1. התובעת הינה חברה להשכרת רכבים. אחד הרכבים שבבעלות התובעת מסוג פורד (להלן - רכב 1) ניזוק במהלך תאונת דרכים (להלן - התאונה). מדובר בתאונת שרשרת שבה היו מעורבים מספר רכבים. רכב 1 היה הרכב הראשון בשיירת הרכבים. רכב מסוג מאזדה 5 השייך לנתבע נסע אחרי רכב 1 (להלן - רכב 2). אחרי רכב 2 נסע רכב שלישי מסוג פולקסווגן פאסאט ששייך לצד ג' 1 ומבוטח אצל צד ג' 2 (להלן - רכב 3). אחרי רכב 3 נסע רכב רביעי מסוג ביואיק ששייך לצד ד' 1 ומבוטח אצל צד ד' 2 (להלן - רכב 4). אחרי רכב 4 נסע רכב חמישי מסוג מאזדה לנטיס ששייך לצד ד' 3 ומבוטח אצל צד ד' 4 (להלן - רכב 5). 2. מטעם התובעת העיד נהג רכב 1 במועד התאונה, ואשר לטענתו נסע בכביש ירושלים - תל אביב ונאלץ לבלום את רכבו מאחר והרכב שנסע לפניו בלם. לאחר מכן, הרגיש שתי מכות מאחור מרכב 2 שנסע אחריו והוסיף שייתכן שהיתה גם מכה שלישית. לטענתו המכה הראשונה היתה מכה חזקה ולאחריה מכה חזקה נוספת אך חלשה יותר מהראשונה ומכה שלישית שהיא החלשה ביותר. תחילה היתה המכה הראשונה ולאחר מכן ראה את רכב 3 במראה מתנגש עם רכב 2. כמו כן, טען כי שמע את המכות של הרכבים שמאחור בעת התנגשות כל אחד מהם ברכב שנסע לפניו. בכל מקרה, המכה הראשונה של רכב 2 ברכב 1 אירעה עוד בטרם שרכב 2 קיבל מכה מרכב 3. מהירות הנסיעה של רכב 1 היתה בערך 100 קמ"ש. 3. הנתבע שנהג ברכב 2 העיד וטען כי בעת שראה את רכב 1 בולם גם הוא בלם, ואיננו בטוח באם רכב 2 פגע ברכב 1, ובכל מקרה באם אכן פגע הרי שמדובר בנגיעה "ברמה של עצירה" (פרוט' עמ' 4 ש' 18 - 19). במקום אחר טען שמדובר במכה "ברמה של חניה" (פרוט' עמ' 5 ש' 17). כמו כן רכב 3 התנגש ברכב 2 מאחור במהירות נסיעתו של רכב 3. המכה שקיבל רכב 2 מרכב 3 היתה מכה חזקה מאוד שבעטייה רכב 2 נהדף בחוזקה קדימה לעבר רכב 1. הנתבע הגיש חשבונית תיקון של רכב 2 (נ/1) וכן תמונות של רכב 2 (נ/2 ו-נ/3). הנתבע טען שהרגיש שתי מכות מאחור, הראשונה חזקה מאוד והשניה פחות. הנתבע טען שנסע במהירות של 70 ל- 80 קמ"ש וכי המרחק בינו לבין רכב 1 היה 15 מטר לערך. במהלך חקירתו הנגדית הוגשו שני טפסי הודעה של נהג רכב 2 על התאונה (נ/4 ו- נ/5) והוא הוסיף שהוא ניסח את נ/4 אך לא את נ/5. כאן המקום להזכיר שישנה סתירה בין נ/4 ל- נ/5. תוכנו של נ/4 לגבי אופן קרות התאונה דומה לדברים שנאמרו על ידי הנתבע במהלך עדותו של הנתבע בבית המשפט. לעומת זאת ב- נ/5, שלטענתו הוא לא ניסח את המסמך, נאמרו הדברים הבאים : "תאור המקרה : מדובר בתאונת שרשרת. רכב א' בלם לפתע ופגעתי בו, ואז רכב שעמד מאחורי פגע בי קשות מאחור וגם מקדימה". יוזכר כי נ/5 צורף לכתב ההגנה של הנתבע ואשר נתמך בתצהיר. הווה אומר, האמור ב- נ/5 הינו בבחינת הודיית בעל דין לגבי אופן קרות התאונה. 4. העיד בפני גם נהג רכב 3 והוגש טופס ההודעה שלו על קרות התאונה (נ/6). נהג רכב 3 העיד שראה את רכב 2 בולם, הספיק לבלום במרחק של 2 מטר לערך מרכב 2 וקיבל לפתע מכה חזקה מאחור מרכב 4 שהדפה את רכב 3 לעבר רכב 2. מהירות הנסיעה בשיירה להערכתו של נהג רכב 3 היתה כ- 80 קמ"ש. מבחינתו הרגיש מכה אחת חזקה בלבד מאחור. 5. נהג רכב 4 העיד גם כן ולטענתו במהלך נסיעתו ראה שהיתה תאונה שבה היו מעורבים הרכבים שנסעו לפניו בשיירה. נהג רכב 4 טוען שהספיק לבלום ולעצור לפני רכב 3, אך רכב 5 פגע ברכב 4 מכה אחת חזקה מאחור ועקב כך רכב 4 נהדף לעבר רכב 3. 6. נהג רכב 5 העיד שראה את רכב 4 נעצר בפתאומיות, ותחושתו היתה שרכב 4 התנגש ברכב 3, אך בכל מקרה לא ראה זאת. לאחר מכן רכב 5 התנגש ברכב 4 (פרוט' עמ' 12 ש' 4 - 7). נהג רכב 5 העיד כי מהירות נסיעתו היתה כ- 80 קמ"ש. כמו כן, לא שמע את הפגיעה של רכב 4 ברכב 3. דיון והכרעה 7. נהג רכב 1 טען שקיבל שלוש מכות, כאשר הראשונה היא החזקה ביותר, השניה פחות חזקה והשלישית החלשה ביותר. נהג רכב 2 טען ב- נ/5 כי פגע ברכב 1 ולאחר מכן קיבל מכה מאחור מרכב 3. לאור הסתירה שנתגלתה בין נ/5 ו- נ/4 אינני מקבל את גרסתו של נהג רכב 2 (הנתבע) כי המכה הראשונה שלו עם רכב 1 היתה בגדר "נגיעה קלה" מאחר והדבר איננו מתיישב עם סדר הפגיעות שאותן חש נהג רכב 1. שתי המכות הראשונות שהרגיש נהג רכב 1 מתיישבות עם האמור ב- נ/5, היינו תחילה רכב 2 פגע בחוזקה ברכב 1 ולאחר מכן נהדף לעבר רכב 1 ופגע בו בשנית עקב המכה החזקה שקיבל מרכב 3. לפיכך, הנני קובע כי המכה החזקה הראשונה שקיבל רכב 1 נובעת מאשמו הבלעדי של נהג רכב 2 שלא שמר מרחק מספיק מרכב 1 ומדובר למעשה במכה הראשונה בכל אירוע התאונה הנוגעת לשיירת הרכבים. 8. כמו כן, הנני קובע כי המכה החזקה השנייה שאותה הרגיש נהג רכב 1 מקורה במכה שקיבל רכב 2 מרכב 3. המכה השלישית שהרגיש רכב 1 מקורה במכה החזקה של רכב 5 ברכב 4, שהדפה את רכב 4 לעבר רכב 3, ואשר בתורו נהדף לעבר רכב 2, והאחרון נהדף לעבר רכב 1. המכה החזקה של רכב 5 ברכב 4 נחלשה עוצמתה בהדרגה לאורך השיירה עד שהגיעה לרכב 1. הדבר גם מתיישב עם טענתו של נהג רכב 2 שהרגיש שקיבל שתי מכות מאחור וכן גם עם טענתם של נהגי רכבים 3 ו- 4 שכל אחד מהם טען שהרגיש מכה אחת מאחור. 9. לסיכום הנני קובע כדלקמן : א. המכה החזקה הראשונה שהרגיש נהג רכב 1 הינה באחריותו הבלעדית של נהג רכב 2, וזאת בהיותה המכה הראשונה בכל אירוע התאונה בין שיירת הרכבים ; ב. המכה החזקה השנייה שהרגיש נהג רכב 1 הינה באחריותו הבלעדית של נהג רכב 3, ואשר בעטיה נהדף רכב 2 לעבר רכב 1. ג. המכה השלישית החלשה שהרגיש נהג רכב 1 הינה באחריותו הבלעדית של נהג רכב 5, ואשר בעטייה נהדפו כל הרכבים בשיירה ומכה זו נחלשה עוצמתה בהדרגה לאורך השיירה עד שהגיעה לרכב 1. 10. הנני קובע כי בגין המכה הראשונה יש לחייב את המזיק הבלעדי (נהג רכב 2) ב- % 50 מהנזק הכולל שנגרם לרכב 1. בגין המכה השנייה יש לחייב את המזיק הבלעדי (נהג רכב 3) ב- % 35 מהנזק הכולל שנגרם לרכב 1. בגין המכה השלישית יש לחייב את המזיק הבלעדי (נהג רכב 5) ב- % 15 מהנזק הכולל שנגרם לרכב 1. אופן חלוקת האחריות בין הנהגים בסדר יורד (50%, % 35 ו- 15%) מבטא גם את עוצמת המכות שהרגיש רכב 1 בכל פעם והיחלשותן ההדרגתית (מכה ראשונה מאוד חזקה, מכה שניה פחות חזקה ומכה שלישית חלשה). התוצאה היא שנהג רכב 4 יוצא פטור מכל אחריות. קביעת הפיצוי לו זכאית התובעת 11. כמו כן, הנני קובע כי התובעת זכאית לתשלום פיצויים כדלקמן : א. 6,606 ₪ בגין הנזק לפי חוות דעת שמאי, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 13.10.2010 (מועד עריכת חוות דעת שמאי) ועד למועד התשלום בפועל ; ב. 400 ₪ בגין דמי שמאות בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 13.10.2010 (מועד עריכת חוות דעת שמאי) ועד למועד התשלום בפועל ; ג. 400 ₪ בגין 2 ימי השבתה לתיקון רכב התובעת (בחוות דעת שמאי נאמר שדרושים שני ימי עבודה לתיקון הרכב) בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 13.10.2010 (מועד עריכת חוות דעת שמאי) ועד למועד התשלום בפועל ; ד. 347 ₪ בגין אגרת בית משפט ; ה. 300 ₪ בגין שכר העד מטעם התובעת ; ו. 1,200 ₪ שכר טרחת עורך דין. סוף דבר 12. הנתבע (מר צביקה יעקובזון) ישלם לתובעת % 50 מהסכומים המפורטים בסעיף 11 לעיל. צדדי ג' 1 ו- 2 (מר מרדכי אקרמן לייב ו-ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ) ישלמו לתובעת % 35 מהסכומים המפורטים בסעיף 11 לעיל. צדדי ד' 3 ו- 4 (מר לוונגליק אברהם ו-מנורה חברה לביטוח בע"מ) ישלמו לתובעת 15% מהסכומים המפורטים בסעיף 11 לעיל. 13. בנוסף, הנני מורה לצדדי ג' 1 ו- 2 (מר מרדכי אקרמן לייב ו-ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ), ביחד ולחוד, לשלם את הסכומים הבאים : א. למר גיא זפרני (צד ד' 1) סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט ; ב. להראל חברה לביטוח בע"מ (צד ד' 2) סך של 1,200 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין. זכות ערעור תוך 45 ימים. רכבתאונת דרכיםשכירות