1. המבקש, מורה במקצועו, פנה למשרד החינוך ביום 22.03.09, בבקשה לקבל רישיון הוראה קבוע בהתאם לנהלי המשיב 1 (להלן- משרד החינוך), הקובעים כי מורה שלא קיבל רישיון הוראה קבוע בתוך 3 שנים להעסקתו יפוטר. קבלת הרישיון מותנית בכך שמפקח במקצוע הרלבנטי יצפה בשיעור שהמורה מעביר, ומשלא הגיע מפקח לצפות במבקש, נמנעה ממנו שלא כדין האפשרות לקבל רשיון כאמור. על כן הוגשה הבקשה למנוע את פיטורי המבקש, ולחייב את משרד החינוך לשלוח מפקח מטעמו. במהלך הדיונים בתיק התברר כי המבקש אינו עומד עדיין בדרישות לקבלת רישיון הוראה קבוע, ורק משיתמלאו דרישות אלה יישלח מפקח לצפות בו. לאור זאת התמקד הדיון בבקשה בשאלה האם נדרשו מן המבקש דרישות השכלה חדשות, שלא היו קיימות קודם לכן. 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות, לכאורה, מחומר הראיות שהוצג לפנינו בהליך מקדמי זה: א. המבקש התמנה לעובד זמני אצל משיבה 2 (להלן- עיריית ירושלים או העירייה) מיום 4.09.06, כמורה בבית הספר התיכון בשועפט (נספח ח' לתשובת העירייה). בכתב המינוי צוין כי המשך העסקתו מותנית בהמצאת רישיון הוראה קבוע (נספח א' לתגובת העירייה). ב. מינויו הזמני של המבקש הוארך לשנתיים נוספות (נספחים ג' וה' לתגובת העירייה). ג. על פי נהלי משרד החינוך מורה שלא קיבל רישיון הוראה קבוע בתוך 3 שנים יפוטר מעבודתו. משכך, פנה המבקש ביום 28.01.09 למשרד החינוך בבקשה למתן רישיון הוראה במתמטיקה (נספח ז' לתשובת העירייה). העירייה דחתה את בקשתו מהטעם שלהלן: "... בכדי לטפל בבקשתך לרישיון הוראה במתמטיקה עליך להמציא תואר במתמטיקה. התואר במינהל עסקים וניהול מערכות מידע אינו מזכה ברישיון הוראה למתמטיקה...". ד. ביום 22.03.09 הגיש המבקש בקשה נוספת לקבלת רישיון הוראה קבוע, הפעם במדעי המחשב. בתגובה לבקשה זו הודע לו כי לצורך המשך הטיפול בבקשתו עליו לפנות למפקח האחראי על הוראת מדעי המחשב, מר אבי כהן, בכדי שיבדוק את אישורי השכלתו, ויתן המלצה בהתאם (נספח ב' לבקשה). ה. ביום 5.08.09 פנה מר גבי עטיה, מזכיר סניף ירושלים צפון בארגון המורים, לאחראי על החינוך בבתי הספר העל יסודיים במזרח ירושלים (להלן- מר מודלג'), בבקשה לאשר את המשך העסקתם של מורים מהמגזר הערבי, ובהם המבקש, אשר סיימו את חובותיהם הלימודיות, אך טרם קיבלו רישיון הוראה קבוע מטעמים שונים. וכך צוין במכתב: ".... 2. חלק מהמורים סיימו לימודים אך עקב אי ביקור המפקח המקצועי אינם יכולים לקבל רישיון הוראה... משכך, אבקשך לאשר העסקת המורים הנ"ל בשנה"ל תש"ע במטרה לאפשר למורים לקבל אישורים נדרשים..." (נספח י' לתשובת העירייה). מר עטייה פנה למשרד החינוך בבקשה דומה נוספת ביום 29.10.09, הפעם בעניינו של המבקש בלבד. בפנייה זו הבהיר כי: "... נכון להיום טרם הגיע המפקח לביקור וברור שעיריית ירושלים תודיע למורה (המבקש- ד.פ) בסוף שנה"ל על פיטורין..." (נספח ג' לבקשה). ו. בחודש 11/08 הפיץ משרד החינוך רשימה של מפקחים המוסמכים לצפות בשיעורי מורים במגזר הערבי בירושלים. על פי האמור במסמך זה המפקח המופקד על מקצוע מדעי המחשב הוא מר אבי כהן (נספח יא לתשובת העירייה). אין מחלוקת כי מר כהן סירב להגיע לבית הספר בשועפט, ולצפות במבקש במהלך שיעור (ע' 2 ש' 18-19, פרוטוקול מיום 31.05.10). ז. ניסיונם של מר מודלג' וארגון המורים לעזור למבקש לקבל רישיון הוראה קבוע, לא צלח. המבקש פנה מספר פעמים לפרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות ב"כ, אך גם ניסיונות אלו לא הניבו פתרון לבעייתו (נספחים ד'-ה' וז' לבקשה). ח. ביום 28.04.10, לאחר הגשת בקשה זו, כינס משרד החינוך ישיבה ובה נידון עניינו של המבקש. מפאת חשיבותה, נפרט את עיקרי ההבנות שהושגו במסגרתה: "... עובד הוראה במזרח ירושלים בעל תואר אקדמי ותעודת הוראה מחו"ל, אשר קיבל אישור שקילות מהלשכה להערכת תארים ודיפלומות וכן תעודת הוראה מחו"ל, המלמד לפי התוכנית הפלשתינאית יקבל רישיון הוראה קבוע בתנאים אלה: א. חוות דעת חיובית מצפייה בשיעור של מפקח כולל... ב. יידרשו להשלים ידע בתחומי הליבה של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבע על-ידי הפיקוח המקצועי, הן בתחום הידע והן בתחום הדידקטי והפדגוגי. לימודיו לתואר האקדמי יובאו בחשבון בקביעת לימודי ההשלמה שיידרשו מהם. ג. בכל מקרה, עובד ההוראה יידרש להשלים כמו כל עובדי ההוראה האחרים בעלי כתבי ההיתר קורס במתודיקה להוראת המקצוע בהיקף של 75 ש"ש- הכל בהתאם לדרישות הפיקוח המקצועי בתחום. ד. בגמר לימודי ההשלמה המפקח המקצועי, יצפה בשיעור לדוגמה שיתקיים בבית ספר המלמד על פי תוכנית הלימודים הישראלית..." (הודעת עדכון מטעם משרד החינוך, מיום 9.05.10). ט. ביום 31.05.10 התקיים דיון בבקשה. בעקבות הדיון המציא המבקש עותק של כל המסמכים המעידים על השכלתו. בתגובה לכך הודיע משרד החינוך כי: "1. מבדיקת מסמכיו של המבקש עולה, כי הידע המקצועי שרכש במסגרת לימודיו (תואר ראשון בהתמחות מחשבים ותואר שני בהתמחות מנהל עסקים, ניהול מערכות מידע), עונה על הדרישות המקצועיות המינימאליות בהוראת מדעי המחשב. 2. עם זאת, במסמכים שהוגשו, אין נתונים בדבר הכשרת המבקשת בהוראת מדעי המחשב או מערכות מידע, פרט לתעודה על לימודי שיטות הוראה במתמטיקה מאוניברסיטת בית לחם שאינה שוות ערך לתעודת הוראה בתחום הרלוונטי, היינו במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה מטעם מוסד ישראלי... 3. משהמבקש עומד בדרישות המקצוע מבחינה מקצועית, אך לא מבחינה פדגוגית, שכן הוא חסר תעודת הוראה במדעי המחשב עליו להשלים קורס מתודיקה להוראת המקצוע. מדובר בקורס אותו נדרשים להשלים כל עובדי ההוראה האחרים בעלי כתבי ההיתר, בהיקף של 75 ש"ש- הכל בהתאם לדרישות הפיקוח המקצועי בתחום...". עוד הובהר בהודעה, כי לאחר השלמת קורס המתודיקה והעברת השיעור לצפייה יוכל המבקש לקבל רישיון הוראה קבוע, וכי בכל מקרה, במהלך תקופת הביניים ועד להסדרת רישיון ההוראה- המבקש לא יפוטר וימשיך לעבוד כרגיל (הודעת משרד החינוך מיום 8.08.10). 5. המבקש טוען כי בשל התנהגות משרד החינוך אינו יכול לקבל רישיון הוראה קבוע, שכן מנעו ממנו לעמוד בתנאים המחייבים לקבלתו, וכי בישיבה מיום 28.04.10 קבע משרד החינוך נוהל חדש שלא נדרש קודם לכן לקבלת הרישיון, ולמעשה מדובר בתחולה רטרואקטיבית של הנוהל, הפוגעת באינטרס ההסתמכות שלו, שכן הסתמך על נהלים שעמדו בתוקפם לקבלת רישיון כשהתחיל לעבוד. מוסיף המבקש עוד כי התנהגות המשיבים נגועה באפליה, כי מקרים דומים לא היו מתרחשים במגזר היהודי, וכי התנהלות זו עולה כדי פגיעה בחופש העיסוק שלו, שכן בהיעדר רישיון הוראה קבוע לא יוכל להוסיף ולעבוד במקצועו. 6. מנגד טוען משרד החינוך כי המבקש חסר השכלה פדגוגית מתאימה בהוראה לקבלת רישיון הוראה קבוע. מוסיף משרד החינוך כי הוראות אלה מעוגנות בתקנון שירות עובדי ההוראה מזה למעלה מ-15 שנה. באשר לביקור המפקח, טוען משרד החינוך כי נמצא פתרון לבעיית המבקש, כי אין מניעה להחיל את העקרונות שנקבעו בעניין זה בישיבה מיום 28.04.10 מכאן ולהבא, וכי אין מדובר בתחולה למפרע. מוסיף משרד החינוך וטוען כי ההוראות המחייבות השכלה פדגוגית במקצוע ההוראה קיימות כלפי כולי עלמא, ומשכך אין מדובר באפליה כטענת המבקש - טענה אשר לא הוכחה ממילא, והפגיעה בחופש העיסוק של המבקש עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. 7. בקשה זו הוגשה נגד משרד החינוך ועיריית ירושלים. בתגובה לבקשה הודיעה העירייה כי אינה אחראית למחדלים המתוארים בבקשה, לכאורה, בטיפול בבקשת המבקש לקבלת רישיון הוראה קבוע (תגובת העירייה מיום 21.08.10). המבקש לא הגיב לטענה זו של העירייה, ולמעשה כל טענותיו בהליך זה מופנות כלפי המדינה. אכן, משרד החינוך הוא המופקד על מתן רישיונות הוראה קבועים למורים, ועל קביעת התנאים הנדרשים לקבלתו, והעירייה כפופה להחלטותיו בעניין זה. לפיכך, בשלב זה יידונו הטענות נגד משרד החינוך בלבד. הכרעת הדין 8. נאמר כבר בראשית דברינו כי למעשה התייתר הצורך לדון בסעדים העיקריים שהתבקשו בבקשה זו, שכן הסעדים שהתבקשו הינם צו המורה למשיבים להימנע מלפטר את המבקש, וצו המורה למדינה לשלוח מפקח מטעמו לקדם את בקשתו של המבקש למתן רישיון. כפי שפורט בהרחבה לעיל, הודיע משרד החינוך כי אין בכוונתו לפטר את המבקש במהלך תקופת הביניים ועד להסדרת רישיון ההוראה הקבוע של המבקש, והשלמת חובותיו במסגרת פרק הזמן שנקבע בהיתר (הודעות משרד החינוך מיום 9.05.10 ומיום 8.08.10; סעיף 10 לסיכומי משרד החינוך). גם עניין המפקח אינו רלבנטי עוד שכן הוסכם כי מפקח יבקר בבית הספר, ואולם זאת רק לאחר שישלים המבקש את חובותיו בתחום ההשכלה הפדגוגית. נותרה, אם כן, לדיון רק השאלה, אשר לא עלתה כלל בבקשה, האם הדרישה להשלמת חובות אלה הינה דרישה חדשה שעלתה באחרונה, והיא פוגעת בזכויות שונות של המבקש, או שמא מדובר בדרישה שהיתה קיימת זה מכבר. 9. תנאי קבלת רישיון ההוראה הקבוע- האם הוחלו באופן רטרואקטיבי? לטענת המבקש, עיקרי ההבנות שהושגו במסגרת הישיבה מיום 28.04.10 ואשר הוצגו מעלה (סעיף 3 לעיל), הינם בבחינת תנאים חדשים לקבלת רישיון הוראה קבוע, ואין להחילם באופן רטרואקטיבי. התנאי העיקרי נגדו יוצא המבקש הינו זה המחייבו להשלים קורס מתודיקה להוראת המקצוע בהיקף של 75 ש"ש: "ג. ...עובד ההוראה יידרש להשלים כמו כל עובדי ההוראה האחרים בעלי כתבי ההיתר קורס במתודיקה להוראת המקצוע בהיקף של 75 ש"ש- הכל בהתאם לדרישות הפיקוח המקצועי בתחום..." (הודעת עדכון מטעם משרד החינוך, מיום 9.05.10). משרד החינוך טוען מנגד, כי תנאי הרישיון, לרבות התנאי הדורש השכלה פדגוגית במקצוע הרלבנטי, אינם תנאים חדשים, והם נקבעו בתקנון לפני שנים (הוראות התקנון יוצגו להלן). באשר לביקור המפקח והתנאים שנקבעו בעניין זה, הרי שמדובר בפתרון לבעיית המבקש שנועד לפתור את הבעיה המערכתית הקיימת במתן רישיונות למורים אשר אינם מלמדים בהתאם לתכנית הלימודים הישראלית, ומשכך אין פגם בהחלתו באופן רטרואקטיבי. 10. תקנון שירות עובדי ההוראה (להלן- התקנון) החל על הצדדים בענייננו, קובע: "1.21.3 רישיונות הוראה למקצועות הטכנולוגיים בחינוך העל יסודי 1.21.3.1 מבוא (1) 1. כל עובד הוראה המועסק במוסד לחינוך על-יסודי חייב שיהיה לו רישיון הוראה מטעם משרד החינוך התרבות והספורט... 2. תקנות אלה חלות על עובדי הוראה המועסקים בכיתות י'-יב' בבתי הספר העל-יסודיים. 3. תחולת תקנות זה מיום ו' באלול התשנ"ה (1 בינואר 1996).... 4. תקנון זה הוא חלק מתקנון "שירות עובדי הוראה", ומתייחס לעובדי הוראה בנתיב הטכנולוגי. ... להלן המקרא לרמות ההשכלה המקצועית והפדגוגית הנדרשות לקבלת רישיון הוראה קבוע. מקרא              רמות השכלה א.  מורה מוסמך בכיר לחינוך העל-יסודי, בעל תעודה ממוסד מוכשר להכשרת עובדי הוראה. הנדסאי בעל השכלה פדגוגית (הנדסאי להוראה או תעודת הוראה או בחינות השלמה ודו"ח חיובי של המפקח). בעל תואר אקדמי ראשון והשכלה פדגוגית (תעודת הוראה או בחינות השלמה ודו"ח חיובי של המפקח). בעל תואר אקדמי שני או שלישי והשכלה פדגוגית (תעודת הוראה או בחינות השלמה ודו"ח חיובי של המפקח). הערה: בעל תואר מחו"ל חייב בהשלמת השכלה עברית במקצועות תנ"ך, לשון עברית, ספרות, היסטוריה ואזרחות. ... 9.ב. כל רמות ההשכלה והתארים הנדרשים מתייחסים לתחום מקצוע ההוראה ו/או המגמה. ... 13. כתב היתר לגשת לבחינות השלמה במקצועות הפדגוגיים (תורת החינוך, תורת ההוראה, פסיכולוגיה של גיל הנעורים ומתודיקה של הוראת המקצועות במגמה) והעבריים כמצוין במקרא (ב - 8 לעיל) יינתן לעובד ההוראה העונה על כל הקריטריונים המפורטים להלן: א. הוא בעל השכלה מקצועית מלאה בתחום ההוראה שלו (תואר אקדמי או הנדסאי), והוא חסר השכלה פדגוגית. ב. גילו 25 ומעלה. ג. הוא מועסק שנה שנייה בהוראת המקצועות הטכנולוגיים בבית הספר העל-יסודי. ד. נתקבל דו"ח חיובי של הפיקוח המקצועי מביקור בשיעור שניתן על ידו במהלך השנה האחרונה..." (ההדגשות הוספו- ד.פ). כעולה מהוראות התקנון על מורה כדוגמת המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים לפני מתן רישיון הוראה קבוע, האחד - השכלה מקצועית מתאימה, והשני- השכלה פדגוגית מתאימה. הוראות אלו נקבעו בשנת 1996, ואין מדובר בתנאים חדשים שהוחלו רטרואקטיבית כפי שטוען המבקש. ההוראות קובעות עוד כי על בעל תואר מחו"ל להשלים השכלה עברית במקצועות תנ"ך, לשון עברית, ספרות, היסטוריה ואזרחות. לא נטען לפנינו כי המבקש נדרש להשלים את השכלתו בתחומים אחרים. 12. בתקנון נקבע עוד כי ההשכלה והתארים הנדרשים הינם בתחום מקצוע ההוראה או המגמה. מן המסמכים שהגיש המבקש עולה כי בידיו תעודת הוראה במתמטיקה ולא בתחום שבו הוא מבקש לקבל את הרישיון - מדעי המחשב. משכך, החלטת משרד החינוך הקובעת כי על המבקש להשלים קורס מתודיקה להוראת המקצוע, ולגשת לבחינות השלמה בכדי לעמוד בדרישות המקצוע מבחינה פדגוגית (הודעת משרד החינוך מיום 8.08.10), בדין יסודה, והיא מתיישבת עם האמור בסעיף 8 לתקנון. ההחלטה בשאלה אם תעודת ההוראה נוגעת לתחום מקצוע המגמה או ההוראה הרלבנטיים מסורה למשרד החינוך, אשר קבע כי תעודת ההוראה בתחום הרלבנטי להוראת מדעי מחשב, יכול שתהיה במקצוע מדעי המחשב או הנדסת תוכנה בלבד, ולא במתמטיקה (הודעת משרד החינוך מיום 8.08.10). משלא נמצא כי נפל פגם בהחלטה, יש לקבלה כלשונה. מה גם שטענת משרד החינוך, כי השלמת קורס המתודיקה להוראת המקצוע נדרשת מכל עובדי ההוראה בעלי כתב היתר (הודעת משרד החינוך מיום 8.08.10) לא נסתרה, והיא מקבלת משנה תוקף נוכח האמור בסעיף 13 לתקנון. טענת התובע כי מר עיסא צ'ורי, מורה בחטיבת הביניים בשועפט, קיבל רישיון הוראה קבוע במדעי המחשב בהתבסס על תואר במדעי המחשב ותעודת הוראה במתמטיקה לא הוכחה. 13. אכן, משרד החינוך לא הבהיר למבקש מיד עם הגשת בקשתו לקבלת רישיון, ביום 22.03.09, כי הוא אינו עומד בדרישת ההשכלה הפדגוגית לקבלת רישיון הוראה קבוע, וטענה זו הועלתה לראשונה בדיון מיום 31.05.10 (ע' 3 ש' 7-16, פרוטוקול מיום 31.05.10). היה על משרד החינוך לעשות זאת. ואולם, אין בכך כדי להקנות למבקש זכויות שהוא אינו זכאי להן, כל עוד אינו עומד בתנאי התקנון המחייבים, והעומדים בתוקפם מזה כעשור. באשר לביקור המפקח - הובהר על ידי משרד החינוך כי לאחר שהמבקש יבצע את ההשלמות הנדרשות ישלח מפקח שיצפה במבקש, וכי עניין זה לא יעמוד לו עוד לרועץ בקבלת הרישיון (ע' 2 ש' 1-2, פרוטוקול מיום 31.05.10). משרד החינוך הבהיר, טענה שלא נסתרה ולא הוכחשה, כי הפתרון שהוצע בעניין זה (הודעת עדכון מטעם משרד החינוך, מיום 9.05.10) מיושם זה מכבר בעניינם של מורים אחרים. 14. עינינו הרואות, הוראות התקנון הרלבנטיות אינן בבחינת מדיניות חדשה. תנאים אלה נדרשו לקבלת רישיון הוראה קבוע כבר משנת 1996. זאת ועוד. ניתן פתרון מעשי לשני המכשולים העומדים בדרכו של המבקש לקבלת הרישיון: ניתנה לו אפשרות להשלים קורס מתודיקה להוראת המקצוע, וניתנה התחייבות כי יישלח מפקח מקצועי שיצפה בו, ומשרד החינוך התחייב שלא לפטרו במהלך התקופה הנקובה בהיתר, ולאפשר לו להשלים את ההשכלה הפדגוגית הנדרשת בכדי שיוכל להשלים את הליך קבלת רישיון הקבע. במצב הדברים הנוכחי והעולה מהנתונים הלכאוריים שהוצגו לפנינו, משנדחתה טענת המבקש בדבר החלה רטרואקטיבית, ומשניתנו לו הסעדים המבוקשים בכפוף לעמידה בתנאים המחייבים מתייתר הצורך במתן צו כמבוקש. 15. טענת אפליה ופגיעה בחופש העיסוק לא הובאה ולו ראשית ראיה התומכת בטענת המבקש כי הופלה לרעה לעומת מורים אחרים בהחלת נוהל חדש. כפי שבואר לעיל אין מדובר בנוהל חדש כלל ועיקר, ולא הובאה כל ראייה ממנה נלמד כי מורה הנמצא במצב זהה למצבו של המבקש קיבל רישיון הוראה קבוע. לפיכך נדחית טענתו זו של המבקש. 16. גם הטענה על פגיעה בחופש העיסוק, דינה להידחות. ככלל עבודה במקצוע ההוראה מצריכה קבלת רישיון הוראה קבוע וקבלת הרישיון מותנית בעמידה בתנאים מסוימים. משנמצא כי המבקש אינו ממלא אחר התנאים כנדרש, ומשעומדת לו האפשרות להסדיר את רישיון ההוראה שלו, לא ניתן לומר כי נפגע חופש העיסוק של המבקש. מה גם, שהמבקש עובד כמורה, וסכנת הפיטורים אינה מאיימת עליו כל עוד ימלא אחר התנאים הנדרשים. סוף דבר - הבקשה נדחית. אף על פי כן רואים אנו לנכון לחייב את משרד החינוך בהוצאותיו של המבקש, שכן מן הבקשה עולה כי לא עלה בידו לברר את כל המידע הנוגע לעניינו, והדבר התברר רק לאחר הגשת הבקשה (ראו סעיף 2.ז לעיל). לפיכך ישלם משרד החינוך את הוצאות המבקש בגין שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪. המבקש יודיע תוך 14 יום אם הוא עומד על ניהול ההליך העיקרי. דיני חינוךמורים