התובענה וראיותיה: תובענה כספית, נזיקית, ע"ס 96,827 ₪, שהתובע הגיש נגד הנתבעת, חברה העוסקת בייצור ושיווק בטון מוכן. נטען בכתב התביעה כי הנתבעת מכרה וסיפקה לתובע, בשנת 2007, בטון מוכן לשם יציקת קורות היסוד של ביתו, תמורת מחיר ששולם, כאשר לאחר מכן התחיל התובע לגלות ולראות תופעות מסוכנות ופגמים וליקויים בבטון הנ"ל, כך שהוא הזמין, ביום 25/3/09, בדיקות אצל מעבדת איזוטופ, אשר גילו כי הבטון שסופק אינו עומד בתקן הישראלי ואף מעמיד את הבית בסיכון ממשי. לאחר מכן, כך נטען בכתב התביעה, הזמין התובע מומחה מהנדס - שמאי, אשר בדק את הבית ונתן חוו"ד מקצועית לגבי הנזקים שנגרמו לבית בגין אספקת הבטון והפגום. התובע טען כי הנתבעת הפרה את ההסכם עמו עת סיפקה לו בטון פגום, שאינו עומד בדרישות התקן וטען וכי הנזקים שנגרמו לו בגין כך הם כדלקמן: - 35,000 ₪ - נזקים עפ"י חוות דעת. - 15,000 ₪ - הוצאות והפסדים שהיו לתובע. - 35,000 ₪ - עוגמת נפש וסבל. לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים: חוות דעת של המהנדס מאהר ח'ורי. תוצאות בדיקות מעבדת איזוטופ, אשר בהן צויין כי דוגמאות הבטון לבדיקה, שלוש במספר, נלקחו מהאתר ביום 29/3/09 ונבדקו במעבדה ביום 3/4/09, כאשר החוזק הממוצע של הבטון היה כ- 25 מגפ"ס לעומת חוזק נדרש של 33 מגפ"ס לבטון מסוג ב-30 - הוא הבטון הנרכש. חשבונית מס וקבלות, מהן עולה כי הבטון נרכש מהנתבעת וסופק לתובע בסוף חודש ספטמבר 2007 או בסמוך לכך. כן צורפו לכתב התביעה מסמכים. ראיות התביעה: מטעם התובע הוגשו הראיות והתצהירים כדלקמן: תצהיר התובע עצמו, אשר בו חזר על הנטען בכתב התביעה. כן ציין התובע בתצהירו שהינו איש מבוגר וחולה והכחיש כי חתם על הסכם רכישת הבטון עם הנתבעת כפי שצורף ע"י הנתבעת והכחיש את ההסכם על תנאיו. חוות דעתו של מהנדס-שמאי מאהר ח'ורי שאוזכרה דלעיל, מיום 5/8/09. המהנדס הנ"ל ציין שהוא ביקר בביתו של התובע, בית בין שתי קומות, בחודש 6/09, שהיה נמצא במצב של גמר שלד, כאשר עמדו לרשותו תוכניות הבית, חשבוניות רכישת בטונים מהנתבעת מיום 30/9/07 בכמות של 42 מ"ק וכן תוצאות בדיקות מעבדת איזוטופ מיום 29/3/09. המומחה ציין כי עפ"י התקנות והנחיות פיקוד העורף יש לצקת יסודות בנין בבטון מסוג ב-30 וכי באין התאמה לסוג זה של בטון יש להרוס את החלק הלא תואם או שהמפקח יקבל את הבטון הלקוי בכפוף לתנאים שנקבעו ותוך ניכוי ממחיר הבטון. המומחה לאחר שציין חישובים לפי שיטת ניכוי ממחיר בטון לקוי, ציין את ההפסדים של התובע כדלקמן: * 21,840 ₪ - עבור ניכוי ממחיר בטון לקוי בקורות היסוד בהיקף של 42 מ"ק. * 5,113 ₪ - עלות ברזל נוסף נדרש. * 2,340 ₪ - עבור עיבוי ריצפת הממ"ד. ההגנה וראיותיה: הנתבעת הגישה כתב הגנה אשר בו הכחישה את הנטען בכתב התביעה. הנתבעת טענה כי ביום 23/6/06 נקשר הסכם בין הצדדים עפי"ו תנאי מוקדם לאחריות הנתבעת לחוזק בטון הוא עמידת הרוכש במספר תנאים וביניהם בדיקת הבטון מיד עם האספקה, אי הוספת מים, לקיחת דגימת הבטון משוקת היציקה וכו'. הנתבעת טענה כי עיון בחוות הדעת שהתובע צירף עולה כי דגימת הבטון והבדיקות לא נעשו כנ"ל כי אם כחלוף כשנתיים מעת היציקה. כן טענה הנתבעת כי לא מדובר בבטון פגום אלא בשיטת עבודה או יציקה פגומה או שימוש לא נאות בבטון שנעשו על ידי התובע או מי מטעמו. כן טענה הנתבעת כי דגימות הבטון שנלקחו לא נעשו עפ"י הוראות התקן הישראלי המחייב לקיחת הדגימות ממקומות שונים ואקראיים וכן שהם נעשו שלא בתיאום ואישור המהנדס המפקח. לפיכך טענה הנתבעת כי היא פטורה מכל אחריות לפגמים בבטון, באם בכלל קיימים פגמים שכאלה וכי נזקיו של התובע אינם קיימים או שהם מופרזים ומוגזמים. לכתב ההגנה צורף הסכם הרכישה הנטען בין הצדדים לרבות תנאיו כפי שפורטו. ראיות הנתבעת: מטעם הנתבעת הוגשו התצהירים והמסמכים הבאים: תצהיר של מר סלמן חיסאוי - מנהל מפעל אצל הנתבעת. עד זה ציין כי הסכם הרכישה נערך בין הצדדים ביום 23/6/06 וכי אספקת הבטון הרלוונטית נעשתה בחודשים-10/07 (במקור צויין שנת 2006 אך בהמשך העניין תוקן). העד מסר כי בעת החתימה על הסכם הרכישה נכח גם בנו של התובע, שחתם על ההסכם כערב, כאשר הוא, המצהיר, הסביר להם את תוכן ההסכם ותנאיו וכי בהמשך סיפקה הנתבעת את הבטונים לאחר שהתובע או מי מטעמו חתמו על תעודות המשלוח. המצהיר מסר כי התובע לא טרח לבדוק את הבטונים עם האספקה וכי אך כחלוף כשנתיים התחיל להעלות טענות לגבי טיב הבטון. העד מסר כי הבטון שסופק עומד בדרישות התקן וכי הפגמים, אם בכלל, נובעים משיטת עבודה פסולה שננקטה ע"י התובע. תצהיר מקסים סבג המשמש כמפקח טכני של הנתבעת במחוז הצפון. המצהיר מסר כי אספקת הבטון לתובע היתה בחודשים 6-10/06 ! וכי בהתאם לתנאי ההסכם שבין הצדדים תנאי לאחריות הנתבעת לחוזק הבטון הוא, בין היתר, בדיקת הבטון ע"י הרוכש בעת אספקתו כאשר התובע בדק את הבטונים כחלוף כשנתיים מעת האספקה, כאשר נטילת הדגימות נעשו בניגוד לכללים של התקן הישראלי המחייבים (כללים 26, 118 ו- 466). הנתבעת צירפה כללי התקן הישראלי הרלוונטי הקובע נטילת בטון לאחר שהוא התקשה. ההסכמה: בישיבת יום 11/1/12 הודיעו ב"כ הצדדים כי הגישו תצהירים וכן הסכימו באותה ישיבה כי ביהמ"ש ייתן פס"ד על פי החומר כפי שהוגש לתיק ביהמ"ש, ללא חקירת מצהירים או מומחים ולאחר שיאופשר להם להגיש סיכומים בכתב וכך אכן היה. דיון והכרעה: דומני כי אין חולקין לגבי תוצאות בדיקות מעבדת איזוטופ לגבי חוזק הבטונים שהנתבעת סיפקה לתובע לשם בניית ביתו ולפיהן נמצא כי הבטונים שסופקו, בשלוש דוגמאות שנלקחו, נופלות, במידה לא משמעותית מהתקן הנדרש, שהבטונים הם בחוזק ממוצע של 25.5 מגפ"ס במקום חוזק נדרש עפ"י התקן שהוא 33 מגפ"ס לגבי בטון מסוג ב-30, הוא הבטון הנרכש והנדרש לשם יציקת יסודות בניין וזאת לפי הפירוט כדלקמן: דוגמא מס' 1 חוזק של 29 מגפ"ס. דוגמא מס' 2 חוזק של 25.5 מגפ"ס. דוגמא מס' 3 חוזק של 21.5 מגפ"ס. כן הינני סבור כי אין מחלוקת רצינית לגבי חוות דעת של המהנדס ח'ורי, מטעם התובע, אשר בחר השיטה הפחות יקרה בגין אי התאמה, לא הריסה כי אם "ניכוי מחיר בטון לקוי" והגיע למסקנה כי עלות הליקויים בגין בטון שאינו עומד בתקן ישראלי, בעניינו, היא סך של 35,000 ₪ כפי שפורט בחוות דעתו נכון ליום 5/8/09. אציין בהקשר הזה כי הנתבעת וויתרה על חקירתו של המומחה הנדון ואף לא הגישה חוות דעת נגדית. מחלוקת ראשונית בין הצדדים היא באם התובע חתם על הסכם רכישת הבטונים, כפי שצורף לכתב ההגנה. התובע ציין שהוא איש מבוגר וחולני, כך שהוא לא חתם על הסכם הרכישה וגם לא ידע על התנאים שצויינו בו. מנגד העיד מר חיסאוי - מנהל המפעל- כי ההסכם נחתם ע"י התובע וגם על ידי בנו - כערב, כנראה קצין בצה"ל וזאת לאחר שהוא הסביר להם תוכנו. כן היפנה ב"כ הנתבעת את תשומת הלב כי המומחה מטעם התובע ציין כי הסכם הרכישה היה חלק מהמסמכים שהונחו בפניו ע"י התובע, משמע כי התובע חתם עליו וגם קיבל העתק הימנו לאחר חתימתו. אכן הכף נוטה כי אכן התובע חתם על הסכם הרכישה וגם קיבל העתק הימנו במעמד החתימה וכך הינני קובע. יחד עם זאת, אינני בטוח כלל כי אכן התובע קרא את ההסכם או שהיה מודע לכל תנאיו או שנציג הנתבעת הסביר לו את כל תוכנו, לרבות התנאים והסייגים לאחריות הנתבעת לטיב וחוזק הבטון. מקור ההסכם לא הונח בפני. יחד עם זאת ניתן להניח כי מדובר בדף אחד שיש לו שני צדדים, כאשר בצד האחד נרשמו פרטי הצדדים וכן פרטי ההתקשרות, לרבות כמות הבטונים והמחירים ואילו בצד האחר צויינו "תנאי המכירה והאספקה", כפי שחלקם צוטט על ידי עוד לפני כן. על הצד האחר של הדף, גב הדף, לא מופיעה חתימת התובע או כל חתימה אחרת. בכל מקרה אינני סבור כי קביעה בחוזה אחיד, כפי שהדבר הינו בעניינו, בדבר הסרת כל אחריות מנותן שירות או מוצר, אלא אם הרוכש מקיים תנאים שצויינו, יש בה כדי לתפוס ולפטור את נותן השירות מכל אחריות. הדברים אמורים במיוחד בעניינו, כאשר מן הסתם בדיקת טיב הבטון ניתן לעשות גם לאחר יציקה וגם כחלוף מספר שנים מעת היציקה. אומנם רצוי הוא וראוי, לעיתים גם הכרחי, לשם צמצום נזקים, כי הבדיקה תתבצע על אתר ובתנאים האופטימאליים, כפי שצויינו בתנאי המכירה ע"י הנתבעת, אך אין לקבוע כי אי ביצוע כל התנאים או אחד מהם יש בו לפטור את הנתבעת מכל אחריות לגבי חוזק הבטון. בעניינו היפנתה הנתבעת לארבעה תנאים או יותר, שלא בוצעו; בדיקת מיידית של הבטון בעת האספקה, לקיחת הדגימות מהשוקת, אי הוספת מים וכן יציקה תוך 60 דקות מעת ההגעה, כאשר לא הונחה כל תשתית עובדתית מוצקה או אחרת כי הוספו מים או שהיציקה בוצעה כחלוף 60 דקות או שמדובר במעשה הונאה וכי הבטונים הם של ספק אחר או שנגרם לנתבעת נזק ראייתי שלא ניתן לתיקון עקב אי קיום התנאים הנדרשים על ידי התובע. לפיכך, הינני סבור שאין בתנאים שנקבעו, שלא קויימו או שלא הוכח שהם התקיימו, כדי לפטור את הנתבעת מאחריות לגבי אספקת בטון בקצת פחות מהחוזק הנדרש עפ"י התקן הישראלי. בעניינו אציין כי הסדקים החלו להופיע, אליבא גירסת התובע, די מהר מבלי לציין מועד כאשר הוא פנה למעבדה המקצועית כחלוף כשנה וחצי מיום היציקה, כך שלא חלף זמן ניכר ממועד האספקה. כן אינני סבור כי הוראת חוק המכר, בנסיבות כפי שפורטו, יש בהם כדי לפטור את הנתבעת מכל אחריות בטענה כי התובע לא בדק את המוצר, הבטונים, מיד עם קבלתו. יחד עם זאת, אביא את עניין אי הבדיקה המיידית של הבטונים, בבחינת חובה להקטין את הנזק ע"י אותה בדיקה מיידית, בחשבון ולעניין קביעת הפיצויים המגיעים לתובע במיוחד בעניין הוצאות שהיו לו וכן בגין עוגמת נפש. כן אינני סבור כי עצם העובדה כי דגימות הבטון לא נלקחו עפ"י הכללים הקבועים בתקן הישראלי, לרבות דגימה אקראית או שלא בתיאום עם המהנדס המפקח, יש בהם כדי לפגוע במסקנה שהבטונים שסופקו לא ענו על החוזק הנדרש מאותם בטונים, זאת הואיל וחלק מאותם כללים באו להגן אך על הבית עצמו ועל מנת לא לפגוע בעמידותו ובאשר לחלקם האחר, מקום לקיחת הדגימות, אין בו כדי לפגוע במסקנה, שאינה שנויה במחלוקת, שמדובר בבטונים שסופקו ע"י הנתבעת. מכאן המסקנה המתבקשת שהנתבעת סיפקה לתובע בטונים אשר חוזקם נופל מהחוזק הנדרש (ממוצע 25.5 מגפ"ס במקום חוזק 33 מגפ"ס), כך שהיא חייבת לפצות את התובע בגין נזקים שנגרמו לו בגין כך עפ"י חוק החוזים, חוק המכר וחוקים אחרים רלוונטיים. הנזקים שנגרמו לתובע והפיצויים המגיעים לו: כאמור בנידון הוגשה חוו"ד של מהנדס ח'ורי, אשר שם את הנזקים בסך של 35,000 ₪, כאשר בחוות דעתו הוא הלך בדרך הפחות יקרה מבחינת הנתבעת. אותה חוות דעת לא נסתרה על ידי הנתבעת. כן התובע נשא בהוצאות המומחה הנ"ל בסך של 1,747 ₪. כן יש לאשר לתובע סכום נוסף של 2,000 ₪ עבור נסיעות ובדיקות מעבדה. אין מקום לאשר לתובע פיצויים נוספים עבור נסיעות, הפסד ימי עבודה או בגין עוגמת נפש, זאת בין היתר גם לאור אי בדיקת הבטונים על אתר, דבר שהיה בו כדי לחסוך בחלק מהנזקים. כן יש לנכות מהנזקים שאושרו (38,747 ₪) 20%, גם כן בגין מחדלו הנ"ל של התובע באי בדיקת הבטונים, כך שהיתרה המגיעה לתובע היא בסך 30,997 ₪ = 20% - 38,747 ₪. התוצאה: הינני מקבל את התובענה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 30,997 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 5/8/2009 ועד התשלום בפועל. כן הנתבעת תשלם לתובע את אגרת ביהמ"ש ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ נכון להיום. אספקהאספקת בטון