1.     הנתקיימו יחסי עובד - מעביד בין התובעת לבין חמותה הגב' קקיאשוילי להלן:וו"גב' קקיאשוילי") מחודש 2.1998 ועד לידת בנה ביום 7.11.98, והאם זכאית התובעת לדמי לידה. אלו הן השאלות העומדות להכרעה בפנינו. 2.              תביעתה של התובעת לתשלום דמי לידה מיום 24.12.1998 , נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:ננ "הנתבע") מן הטעם שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין גב' קקיאשוילי.   3.              התובעת ילידת שנת 1978 ועלתה לישראל בשנת 1994. בחודש 11.96 נישאה וביום 1.12.1997 נולד בנה בכורה. לפני לידת בנה הבכור ובמשך כ-8 חודשים למדה במכללה למינהל בקורס מזכירה רפואית בכירה.   4.              לגירסת התובעת, כעולה מתצהירה (מוצג ת/2), לאחר לידת בנה הבכור, שנולד ב - 1.12.1997, ניסתה למצוא עבודה בתחום המזכירות הרפואית אך לא מצאה. משלא מצאה עבודה בתחום המזכירות הרפואית התחילה לעבוד בחודש 2/1998 במשרד התיווך המנוהל על ידי חמותה, גב' קקיאשוילי. העבודה התמקדה בביצוע תרגומים לשפה הרוסית ובעת הצורך במתן מענה לטלפונים וכללה תרגום של הסכמי המכר, יפויי הכח, הסבר כללי על הפרוצדורה הנדרשת לצורך לקיחת משכנתא. במהלך חודש מאי נודע לה כי היא שוב בהריון. משהיתה אשה עובדת ובהריון, המטפלת בילד קטן, הציעה לה אמה, המתגוררת בחולון, לעזור לה בכך שתשלח את הילד הגדול לטיפולה. וכך עשתה התובעת, בנה הגדול שהה אצל אמה וסבתה בחולון והיא שהיתה בהריון המשיכה לעבוד בקרית אתא עד לידת בנה השני ביום 7.11.1998. במשך כל תקופת עבודתה במשרד התיווך עבדה בשעות גמישות - בכל פעם שהיו נזקקים לשירותי תרגום או למתן מענה על טלפונים, והשתכרה שכר מינימום בסך כ- 2,500 ₪, השכר שולם באמצעות שיקים או מזומן ובכל חודש קיבלה לידיה תלוש שכר. לפני שהחלה לעבוד במשרד - ניתנו שירותי תרגום על ידי אחד השותפים במשרד אשר ידע את השפה הרוסית . כאשר שותף זה עזב, נקראה התובעת לעבוד במשרד. לאחר הלידה לא חזרה לעבוד במשרד לאור העובדה שבנה הקטן התגלה כסובל מבעיות בריאותיות וכן כאם לשני ילדים לא יכלה להעמיס את הטיפול בילדים על אמה המתגוררת בחולון. סיבה נוספת לאי חזרתה לעבודה במשרד היא שחלה ירידה במספר העולים מרוסיה, דבר אשר ייתר את הצורך במתורגמנית צמודה המועסקת באופן שוטף במשרד. כיום אינה עובדת וכשהמשרד זקוק לשירותי תרגום - הוא משתמש בשירותיו של חמה.   5.              בענייננו מתעוררת שאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין חמותה, גב' קקיאשוילי. בית הדין הארצי חזר ופסק, כי קרבה משפחתית כשלעצמה אינה מונעת היווצרות יחסי עובד-מעביד, ואולם יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין קרובי המשפחה - יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון:בב מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכדו'. (דב"ע נג/78-0 חוה פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כו 283; דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31, 36).   אמנם התובעת אינה באה בגדר ההגדרה של "בן משפחה" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:וו "החוק") הקובע:ננ "עובד" - "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". ברם המבחנים, החלים במקום שישנה קרבה משפחתית, אומצו גם כלפי בני משפחה אחרים שאינם באים בגדר ההגדרה שבסעיף 1 לחוק, כל אימת שעולה החשש שמא המדובר הוא במערכת יחסי עבודה מדומים על רקע של קרבה משפחתית, או ביחסי עבודה וולונטריים שבין בני משפחה, שאינם מתיישבים עם המבחנים המקובלים ביחסי עובד-מעביד בדיני העבודה. לצד קפידת היתר המתבקשת במקרים של קרבה משפחתית, ולרבות כאלה שאינם באים בגדר הוראתו של סעיף 1 לחוק, יש להיעזר, בין היתר, גם במבחנים הנזכרים בו שהם:בב סדירות העבודה וחיוניותה לעסק. (עב"ל 166/99 חיה שחר - המוסד לביטוח לאומי, פסק דין מיום 31.7.2001, עבודה ארצי כרך לג (71) 28). מבחנים אלה יש להחיל בענייננו משיש לראות בתובעת ובחמותה כקרובות משפחה.   עוד נוסיף כי כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, נטל ההוכחה כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם, עמדה על כך כבוד סגנית הנשיא, השופטת ברק בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי, פסק הדין מיום 30.9.2001, סעיף 3 עמ' 11 לפסק הדין:וו   " בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה. עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'. נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי".   6.              לאחר שבחנו את כל החומר שהיה בפנינו הגענו לכלל מסקנה שאין ליתן אמון בגירסת התובעת וחמותה, הגב' קקיאשוילי, וכי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לחמותה. להלן יובאו טעמינו.   7.              האם עבודתה של התובעת הייתה נחוצה למשרד התיווך? בסעיפים 5 ו - 6 לתצהירה (מוצג ת/1) העידה הגב' קקיאשוילי כי בתחילת שנת 1998 נפרדה משותפתה, מילה רבינוביץ, ונזקקה לשירותי מתורגמן במשרד. בסתירה לכך העידה גב' קקיאשוילי בבית הדין ביום 28.3.2001 כי השותפה הרוסיה שעבדה עמה ועשתה את עבודת התרגום, הפסיקה לעבוד לפני כחמש או ארבע שנים, משמע השותפה הפסיקה לעבוד עמה בשנת 1996-1997. כן העידה גב' קקיאשוילי כי עבדה לבד בתיווך, בתקופה שבין עזיבת השותפה לבין תחילת העסקת התובעת, ובתקופה שארכה (לאור העובדה שהשותפה הפסיקה לעבוד בשנת 1996-1997) למעלה משנה לא לקחה משהו שיתרגם רוסית. כך גם ציינה גב' קקיאשוילי כי התובעת הפסיקה לעבוד מיד עם לידת תינוקה ולא חזרה יותר לעבוד אצלה. לאחר שהתובעת הפסיקה לעבוד לא העסיקה מישהו אחר בתרגום, אלא בעלה, אשר בארבע השנים האחרונות לא עבד, ואשר יודע פחות או יותר רוסית, עבד בתרגום במקום התובעת וגב' קקיאשוילי לא שילמה לו שכר (עמ' 3 לפרוטוקול). זאת ועוד, גב' קקיאשוילי אמרה בהודעתה (עמ' 2 למוצג נ/1) שנגבתה ממנה ביום 20.1.1999, כחודשיים לאחר שהתובעת ילדה, כי במשרד התיווך שלה עובדים בעלה וכן הבנה (בעלה של התובעת). מדברים אלה עולה שהתובעת לא השכילה להוכיח את נחיצות עבודתה אצל חמותה, שכן הגב' קקיאשוילי הסתדרה לבד בעבודתה ללא העסקת מתרגם במשך למעלה משנה עד, שלטענתה, החלה להעסיק את התובעת. כך גם בעלה של גב' קקיאשוילי היה מחוסר עבודה במשך כל התקופה הרלוונטית ועשה את עבודת התרגום, לדברי גב' קקיאשוילי, לאחר שהתובעת ילדה. ואנו שואלים מדוע בעלה של גב' קקיאשוילי לא עשה את עבודת התרגום בתקופה מ - 2.1998 עד נובמבר 1998, תקופת הריונה של התובעת?! לא זו בלבד שבעלה של גב' קקיאשוילי יכול היה לעשות את העבודה בתקופת הריונה של התובעת, הרי שלצורך עבודה זו - שאין כל נחיצות שהתובעת תבצע - שלחה התובעת, לטענתה, את בנה הרך בן החודשיים וחצי לגדול בבית אמה בחולון?!   התובעת וחמותה ציינו כי עבודתה של התובעת הייתה תרגום ומתן מענה לטלפונים. באשר למענה לטלפונים, לא הובאה כל ראיה בפנינו כי לפני תקופת עבודת התובעת ואחרי תקופת עבודתה העסיקה גב' קקיאשוילי עובד לשם מענה על טלפונים.   8.              באשר לשעות העסקת התובעת, אמרה גב' קקיאשוילי, בהודעתה מיום 20.1.1999, שנגבתה ע"י חוקר המוסד (מוצג נ/1) כי התובעת עבדה בבוקר מ- 9.00 בערך עד 13.00 או 16.00 עד 20.00 אחר הצהריים, חמישה ימים בשבוע (עמ' 1 להודעה). בסתירה לכך העידה גב' קקיאשוילי בסעיף 20 לתצהירה (מוצג ת/1) כי במשך כל תקופת עבודתה במשרד התיווך התובעת עבדה בשעות גמישות, בכל פעם שהיו נזקקים לשירותי תרגום או למתן מענה על טלפונים. בסתירה לתצהירה העידה גב' קקיאשוילי כי שעות העבודה של התובעת היו מ-9.00 עד 13.00 ואחר כך מ-16.00 עד 20.00 ובהמשך עדותה בסתירה לשעות העבודה הקבועות, העידה גב' קקיאשוילי כי התובעת עבדה לפי הצורך (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 7-8). ממה נפשך או שהתובעת עובדת לפי שעות (9.00-13.00 ו - 16.00-20.00) או שעובדת היא לפי הצורך, אין השנים עולים בקנה אחד.   התובעת אמרה בהודעתה מיום 20.1.1999, שנגבתה על ידי חוקר המוסד (מוצג נ/3), כי עבדה לפעמים בבוקר ולפעמים אחה"צ, בבוקר משעה 9.00 עד 13.00 ואחה"צ מ - 16.00 עד 20.00, חמישה ימי בשבוע ולפעמים ביום שישי (עמ' 1 להודעה). בסתירה לכך העידה התובעת בסעיף 13 לתצהירה (מוצג ת/1) כי במשך כל תקופת עבודתה במשרד התיווך עבדה בשעות גמישות בכל פעם שהיו נזקקים לשירותי תרגום או למתן מענה על טלפונים. ובעדותה בבית הדין העידה התובעת כי היו לפעמים ימים שלא הייתה באה למשרד אם לא היה צורך (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 4-5). ראוי להעיר כי לעומת התובעת, שאמרה לחוקר המוסד, כאמור לעיל, שעבדה לפעמים בוקר ולפעמים אחר-הצהריים, העידה גב' קקואשוילי בבית הדין, כאמור לעיל, כי התובעת עבדה גם בבוקר וגם אחר-הצהריים.   9.              באשר לשכר העבודה, אמרה התובעת בהודעתה (מוצג נ/3) ביום 20.1.1999, כלומר בסמוך למועד סיום עבודתה, כי השתכרה 2,000 ₪ בערך (רישא עמ' 2 להודעה). מתלושי השכר עולה תמונה שונה לחלוטין. שכרה של התובעת בחודשים האחרונים היה בסך 2,622 ₪ וכיצד זה לא ידעה התובעת מהו שכרה חודשיים לאחר, שכביכול, סיימה את עבודתה?! גב' קקיאשוילי אמרה בעמ' 2 להודעתה (מוצג נ/1) כי התובעת קיבלה שכר גלובלי, דבר זה אינו מתיישב עם כך שבתלושי השכר של התובעת נקוב מספר ימי עבודת התובעת, כך שבחודשים פברואר מרץ ואפריל 1998 עבדה התובעת, כביכול, 22 ימים בכל חודש ובחודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 1998 עבדה התובעת, כביכול, 25 ימים בחודש. עוד דבר תמוה והוא שדוקא בחודשי הריונה האחרונים עבדה התובעת, כביכול, יותר ימים בחודש (25 ימים) מאשר עבדה קודם לכך.   10.          לא זו בלבד שמצאנו כי הגב' קקיאשוילי יכלה להסתדר בעסקה ללא העסקת התובעת, הרי שהיא הצהירה שהעסיקה את התובעת למשך תקופת הריונה של התובעת בלבד ותו לא. משכך העסקה זו נראית בעינינו פיקטיבית ולא באה אלא, ליתן לתובעת תקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי לידה.   11.          אשר לטענת התובעת שהיא החלה לעבוד בחודש פברואר 1998 ובאותה עת לא ידעה שהיא בהריון, ראשית נציין כי אין זה סביר בעינינו שהתובעת החלה לעבוד בתחילת חודש פברואר (במוצג ת/10 אשר כלולים בו נתונים בדבר השתכרות התובעת מציין כי התובעת עבדה בחודש פברואר 1998 22 ימים), סמוך כל כך ללידתה, שחלה ביום 1.12.1997, כאשר קודם לכן לא עבדה כלל והנה מיד, דווקא לאחר לידתה, אצה לה הדרך להתחיל לעבוד. זאת ועוד לא הובא בפנינו תלוש בגין חודש פברואר. התלוש הראשון שהובא בפנינו הוא תלוש חודש מרץ 1998 (מוצג ת/9) אשר הודפס ביום 8.4.1998 ובתאריך זה, סביר בעינינו, שהתובעת כבר ידעה שהיא בהריון ויכלה לכלכל צעדיה.   12.          טענת התובעת שבנה גדל בבית אמה בחולון, בעת שעבדה אצל חמותה גב' קקיאשוילי נראית בעינינו תמוהה ביותר. גב' קקיאשוילי העידה כי באותה תקופה בה כלתה עבדה אצלה, הזוג הצעיר גר בביתה , בקרית אתא (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 12-13), ובנה (בעל התובעת) לא עבד בכלל (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 4-5), גם בעלה של גב' קקיאשוילי לא עבד (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 19) ומשרד התיווך היה קרוב מאוד לבית החמות והתובעת עבדה לפי הצורך ובשעות גמישות, ורק כאשר נזקקו לה במשרד. אם כך הדבר, מדוע היה צורך לשלוח תינוק, רך כבן חודשיים וחצי, לגדול רחוק מהוריו ומהבית, אצל הסבתא (האמא של התובעת) בחולון, כאשר הסבתא היא רופאה ועובדת בעצמה, ובשעה שהיא עובדת כרופאה, הסבתא רבתא (האמא של הסבתא הרופאה, שהיא הסבתא של התובעת) מטפלת בתינוק הרך, בשעה שבבית החמות, גב' קקיאשוילי, שוהים בבית ללא עבודה אב התינוק (בעל התובעת) וסבו (בעלה של גב' קקיאשוילי) ואילו התובעת נקראת למשרד רק כאשר נזקקים לה?! האם לא סביר יותר הדבר שהתובעת שהיתה בהריון ועבודתה כלל לא היתה נחוצה, היתה נשארת עם תינוקה בבית החמות ובעל החמות היה עושה את עבודת התרגום ועונה לטלפונים ובעלה של התובעת היה עובד במשרד, כפי שאמרה גב' קקיאשוילי בהודעתה לחוקר המוסד (מוצג נ/1 בעמ 2), שבנה ובעלה עובדים במשרד התיווך?!   זאת ועוד בעלה של התובעת הצהיר בבית הדין ביום 21.1.2001 בעמ' 1 לפרוטוקול כי התינוק נדב גדל בחולון אצל הסבתא עד גיל שנתיים וחודשיים כי התובעת גם למדה בשנה הראשונה לאחר לידתו. בשונה מכך העידה התובעת בסעיף 4 לתצהירה (מוצג ת/2) כי היא למדה לפני לידת בנה בכורה.   13.          משרבו הסתירות והתמיהות בעדות התובעת וחמותה גב' קקיאשוילי, מוצאים אנו כי עדויותיהן אינן ראויות לאמוננו, ומשכך לא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל השכנוע, המוטל עליה, להוכיח כי נתקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין חמותה גב' קקיאשוילי ומשכך דין תביעתה לדמי לידה להדחות.   14.          אשר על כן תביעת התובעת לדמי לידה נדחית בזה. בנסיבות המקרה, אך בדוחק לא נעשה צו להוצאות.     ניתן היום כ"ח בכסלו, תשס"ג (3 בדצמבר 2002) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.       אלי דוקורסקינציג עובדים   עמי ברטלנציג מעבידים   מ. אריסון-חילו, שופטת  לידהדמי לידהקרבה משפחתיתיחסי עובד מעביד