זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח, למבוטחה עד התביעה, כתמלוגי ביטוח במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף בעקבות תאונת דרכים, בה ניזוק הרכב ובה היה מעורב רכב נהוג בידי הנתבע מס ' 1 , מבוטח אצל הנתבעת 2. על פי כתב התביעה בעמ' 4 , התאונה התרחשה כדלקמן: "4.א. ביום 20.04.02 סמוך לשעה 14:00 חנתה הסובארו במפרץ חנייה של מרכז ACE בנס ציונה , במקביל למדרכה. ב. בעוד הסובארו בחנייתה, הגיח לפתע הרכב הפוגע בנתיב המקביל, סטה מנתיבו ופגע בסובארו בחלקה הקדמי הימני. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו: "4. ... הנתבעים יטענו כי הנתבע 1 נסע כדין בנתיב הימני בנס ציונה, לפתע פתאום הגיח רכב התובעת תוך שהוא יוצא מהחנייה בצד הכביש, מבלי ליתן לרכב הנתבע את זכות הקדימה, מתפרץ לנתיב נסיעת הנתבע, פגע ברכב הנתבע וגרם לתאונה נשוא תיק זה". השאלה המרכזית העומדת להכרעה הינה, האם רכבו של הנתבע שנסע בנתיבו סטה ימינה ופגע ברכבו של עד התביעה, שחנה בצד ימין הכביש או שרכבו של עד התביעה נע לכיוון הנתיב הנסיעה של הנתבע וגרם לפגיעה בו. האמת ניתנת להיאמר, כי ישנה טעות בסעיף 4[ב] לכתב התביעה, שכן רכבה של התובעת נפגע בחלק הקדמי-השמאלי שלו ולא בחלק הימני. אינני מייחס חשיבות לטעות ניסוח זו. היום שמעתי את עדי הצדדים, מר דב ליזרוביץ מטעם התובעת שב"כ התובעת הגישה באמצעותו גם את הודעתו לתובעת על אירוע התאונה ותמונות הנזק ומטעם הנתבעים את עדותו של הנתבע 1 ואת עדותה של הגברת אדווה שוורץ, אשתו, שהיתה עימו. בכתב התביעה צויין במפורש כי רכבו של מבוטח התובעת חנה במפרץ חנייה כשהוא מקביל למדרכה כאשר נפגע. עד התביעה מסר הודעה לחברת הביטוח התובעת ובה טען כדלקמן: "... בתאריך 20.04.02 בשעה 14:00 החניתי את האוטו במפרץ חנייה מסומן, מקביל למדרכה לפני שעמדתי לצאת פגע באוטו שלי בחלק הקדמי מהצד רכב מסוג סובארו ליאונה, וזאת למרות שהיו שני נתיבים נוספים". מהודעה זו של עד התביעה, אינני יודע מה התכוון באומרו "לפני שעמדתי לצאת". האם הכוונה לפני שעמד לצאת עם האוטו מהחנייה או לפני שיצא מהרכב, לאחר שהחנה אותו. התובעת הגישה כראייה מטעמה את חוות הדעת של השמאי מר יצחקי, ובה מצוין כי בהתאם להודעתו של המבוטח: "... ובעת שהחנה את מכוניתו ניזוקה מכוניתו על ידי פגיעת צד ג'...". שוב יש כאן אי בהירות מה המשמעות של המילה "היחנה" האם המכונית היתה במצב של חנייה מלאה או שמבוטח התובעת היה בשלב של החניית הרכב? מכל מקום, אין קורלצייה בין האמור בכתב התביעה, לפיו גילה המנסח את כוונתו שהרכב היה בחנייה מלאה, מקביל למדרכה ונפגע ובין דברי המבוטח התובעת, בהודעה לחברה וכפי שהסתמך עליו השמאי וציטט אותו. נקודה נוספת הראויה לציון שהן שבכתב התביעה והן בהודעתו של עד התביעה לחברת הביטוח ת /1, הוא טען שרכבו היה מקביל למדרכה, ואולם , כנגד הכרזה זו, הן צורת עמידתו של רכב התובעת בתרשים אשר שורטט על גבי ת/1, והן בעדותו בפני, מאשר עד התביעה שרכבו לא עמד מקביל למדרכה אלא היה בסטייה שמאלה. עד התביעה מצא לנכון להדגיש בפני מספר פעמים כי אומנם היה בסטייה אך עדיין בתוך הנתיב שלו, תוך הדגשת המילה "עדיין", ושוב נשאלת השאלה מדוע מוצא עד התביעה לנכון להדגיש את האמירה "הייתי עדיין בתוך הנתיב שלי", אם הרכב היה בחנייה ולא בתזוזה?! במהלך עדותו בפני, הלין עד התביעה על הנתבע שהוא נוסע קרוב מאוד אליו למרות שיש לו שני נתיבים נוספים. מסתבר, שגם במקום התאונה, כדברי עדת ההגנה 2, הוא הטיח בנתבע "האשמה" כזו וטענתו כלפי הנתבע היתה מדוע הוא נוסע קרוב מידי אליו. עצם העובדה של הצגת שאלה כזו, מצביעה על כך שרכבו של עד התביעה לא היה בחנייה מלאה, מקביל למדרכה. עיינתי בתמונות הנזק ברכב עד התביעה, והבחנתי בשפשוף שמתחיל מאמצע הכנף שמאלית הקדמית ובפינה השמאלית של הפגוש הקדמי. נראה לי כי אילו רכבו של עד התביעה היה במצב סטטי כאשר הוא בסטייה שמאלה ניתן היה להבחין בשפשוף ממוקד יותר בפינה הקדמית השמאלית ולא כפי שרואים בתמונה. באשר לנזקים ברכבו של הנתבע ועדת ההגנה 2, מעידים כי ברכבם נגרמה שריטה קלה מאוד שמתחילה באמצע הדלת הקדמית הימנית עד לסוף הדופן הימני. תמונות נזק מטעם הנתבעים לא הוצגו לי ואולם הטענה כי הנזק ברכבם הינו שריטה אחידה בדופן ימין שמתחילה מאמצע הדלת הקדמית, מצביעה על שני דברים: א. שבזמן יצירת המגע בין שני כלי הרכב החלק הקדמי של רכב הנתבע כבר עבר את הפינה השמאלית -קדמית של עת התביעה . ב. אם השריטה אכן אחידה, משמע שרכב הנתבע נסע ישר ובטרם חלף משמאלו של עד התביעה נגע רכבו של עד התביעה, ברכבו של הנתבע. גרסתו של הנתבע ועדת ההגנה לא נסתרה. אם כי תמונה מטעם הנתבעים לא הוגשה וניתן לצפות שהיו מגישים תמונה לצורך הוכחת הטענה אך ב"כ התובעת לא שאלה אותם על תמונה ולא חקרה מדוע לא הציגו תמונה כזו. נוסף לדברים דלעיל, התגנב לאוזני היסוס וחוסר שכנוע עצמי בדבריו של עד התביעה לגבי הגרסה שלו לעומת גרסה איתנה ועקבית של הנתבע, ומכל הסיבות הנ"ל אני קובע כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ואני דוחה אותה. התובעת תשלם לנתבעי ם הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ + מע"מ. רכבתביעת שיבובביטוח רכב