נכות בכתף הביצפס 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 22.7.10 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער (להלן: ההחלטה). 2. להלן טענות המערער: 2.1 הוועדה לא התייחסה כראוי למצבו של המערער ולתיעוד הרפואי שהונח בפניה. חלק מהממצאים שהופיעו בבדיקות נערכו לאחר וועדה אחרונה משנת 2005, כאשר הוועדה נשוא הערעור לא קבעה כי הממצאים והאבחנות שנמצאו על ידה היו קיימים בשנים קודמות אלא קובעת שהממצאים כיום לא מזכים באחוזי נכות. 2.2 הוועדה לא נמקה החלטתה ולא התייחסה לתלונות המערער כפי שפורטו בפרוטוקול הוועדה. 2.3 הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת בתיק לפיה נקבע כי למערער נכות בשיעור 15% לצמיתות. 2.4 אבחנת הוועדה לפיה למערער הגבלה קלה אינה מתיישבת עם האבחנות ועם מגבלות המערער הסובל מהגבלה ניכרת בתנועת הכתף, ועם ממצאי בדיקת M.R.I מיום 28/4/08 לפיה למערער קרע חלקי בגיד הסופרה. הוועדה קובעת למערער קרע בכתף אך אינה מציינת באם הקרע קשור אם לאו לתאונה. לאור ממצאים אלה היה על הוועדה לקבוע למערער לפחות 10% נכות לצמיתות לפי תקנה 42 (1) ד'. 3. להלן טענות המשיב: 3.1 וועדה מיום ה- 29/11/05 קבעה כי לא נותרה למערער נכות בגין הכתף והמערער לא ערער על החלטה זו. גם במהלך דיוני הוועדות נקבע כי הניתוח שעבר המערער בכתף אינו קשור לתאונה משנת 2003. גם במסגרת בדיקות של וועדות קודמות נמצאו אצל המערער ממצאים בגין הכתף, אך לא נקבעה לו נכות בגין אותה תלונה. 3.2 וועדה זו התכנסה מכח אישור החמרת מצב, וועדה מדרג ראשון קבעה שהממצאים כיום זהים לאלה שנמצאו על ידי וועדה חלוטה, כך גם קבעה הוועדה הרפואית לעררים. 3.3 וועדה חלוטה יישמה במערער את פריט ליקוי 41.4 א' המדבר על הגבלה בתנועות בפרק הכתף מעל גובה שכם ומעניק 0% נכות. ממצאי הוועדה נשוא הערעור בבדיקתה את המערער לא מצאה הגבלה גבוהה מזו והוועדה אף מציינת כי הממצאים שנמצאו על ידה אינם מעניקים נכות. 3.4 הוועדה מצאה ממצאים שונים מהממצאים שמצא המומחה מטעם המערער אשר המליץ להעניק למערער 15% נכות לפי פריט 41.4 שגם הוא עוסק בהגבלה בתנועות פרק הכתף ואינו עוסק בקרע. הוועדה מתייחסת לחוות הדעת של המומחה וקובעת כי ממצאי בדיקתה את המערער היו שונים מאלה של המומחה בכל הקשור לתנועות הכתף ולכן אין היא מקבלת את ממצאי בדיקתו ומסקנותיו יש בכך התייחסות מספקת. טענת המערער לפיה היה על הוועדה ליישם בו פריט ליקוי 42.1 א' שעוסק בפציעת שרירי הכתף הינה טענה חדשה אף המומחה מטעם המערער לא מצא לנכון ליישם במערער פריט של פציעת שרירי הכתף ולכן לא ברור על מה נסמכת הטענה. זאת ועוד וועדה חלוטה בעניינו של המערער קבעה כבר כי אין ממצא חולני בכתף ומבנה הכתף תקין וזאת על סמך בדיקות הדמיה, לרבות בדיקת M.R.I מיום 11.6.05 ובדיקת אולטרא סאונד שקבעו כי אין עדות לקרע. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת המומחה מטעם המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו. 8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 22.7.10 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא סובל מהחמרה במצבו. 9. הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה: "יישור ברכיים 00 דו צדדי כפיפה 1200 משמאל 1300 מימין. אין רגישות במישוש בכל ... הברך מבחן מגירה קדמי חיובי. במבחן יציבות צדדית ומדיאלית תקינים אין דלדול במצב השרירים התחתונים. מבחן מקמירה ומבחן אפלי שלילים לשני ... יש לציין כי הנפגע מתהלך ללא צליעה. בדיקה זו ... לתיק הברך פגיעה מ- 1992. לעניין הכתף ...: אין דלדול ... שרירי חגורת הכתפיים. יישור 450 דו צדדי כיפוף 1600 מימין 1200 משמאל אבדוקציה 1600 מימין 1100 משמאל סיבוב חיצוני מלא וסיבוב פנימי מגיע עם קצות האצבעות עד לגובה הזיז ה... L2 דו צדדי. אין דלדול בשרירי הגפיים העליונות M.R.I כתף שמאל מיום 28.4.08 שינויים ניווניים דיסקליים וכן שינויים ניווניים דלקתיים שלאחר ניתוח מתחת לאוקריאנוס נראה קרע חלקי של הסופראספינטוס במקום החיבור של הגיד לגבשושית הגדולה בראש ההומרוס. שינויים נוספים הכוללים נוזל במורסה הסהביאקרימילית בראש הארוך של הביצפס לציצתה סינובאלי מתחת...". (ההדגשה הוספה א.ק.) 10. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה: "על פי ממצאי בדיקת הוועדה נראה כי לתובע אין כל נכות בעניין הכתף. ממצאי הבדיקה הצביעו על הגבלה קלה בלבד אשר יחד עם זאת אינה עונה על פי הנדרש על פי תקנות המל"ל והגבלה זו גם שהינה סוביקטיבית ברובה אין בה כדי להקנות נכות. הוועדה עינה בחוות הדעת של ד"ר רמי דוד מיום 7/12/09 ובהשלמה לחוות דעת זו מ- 5/7/10 ממצאי בדיקת הוועדה היו שונים מאלה של ד"ר דוד רמי בכל הקשור לתנועות כתף ולפיכך אין הוועדה מקבלת את ממצאי בדיקתו ומסקנותיו...". (ההדגשה הוספה א.ק.) לאור האמור לעיל מחליטה הוועדה לדחות את הערר וקובעת כי אין החמרה במצבו של המערער. 11. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 12. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 13. הוועדה הרפואית לעררים לנכות כללית פעלה על פי ההלכה הפסוקה, קביעתה של וועדה רפואית בדבר דרגת הנכות מחייבת את בית-הדין (עב"ל 9/60 המוסד לביטוח לאומי נ' שאול כליף, פב"ל ו 39) ואין בית-הדין רשאי לשמוע ראיות הבאות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית או לעקפה, כן לא ישים בית-הדין עצמו מומחה לרפואה ואל יקבע דרגת נכות (דב"ע לו-6-0 רוחבי אלחטיב נ' הוועדה הרפואית לערעורים והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע א 157 ; פב"ל יא 337) ולא יעמוד דעתו תחת דעתה של הוועדה לעניין ממצא עובדתי מבחינה רפואית (דב"ע ל/11-0 צבי סימן טוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 133). 14. אין לקבל טענת המערער לפיה היה על הוועדה להתאים למערער פריט ליקוי 42.1 ד' - שכן הלכה פסוקה היא כי קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח הינם בתחום סמכותה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה. זאת ועוד, פריט הליקוי עליו הצביע המערער עוסק בפציעת שרירי הכתף בעוד הוועדה קבעה על סמך ממצאי בדיקתה כי אין לתובע כל נכות בגין הכתף. מבלי לגרוע מהאמור, אציין, שאף המומחה מטעם המערער לא הצביע על פריט הליקוי הנטען על ידו. 15. אין לקבל את טענת המערער בכל הקשור להחלטתה לדחיית האמור בחוות הדעת של ד"ר רמי דוד, שכן החלטה זו נתנה לאור העובדה כי הממצאים הקליניים שנמצאו ע"י הוועדה לא תאמו את ממצאיו של ד"ר דוד, וכי מצבו כיום של המערער המתבססת על בדיקה קלינית שבוצעה על ידי הוועדה למערער אינו מצדיק קביעת אחוזי נכות כלשהם. 16. לעניין זה נקבע כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה שונים מאלה ששימוש תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות הדעת מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות". מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית ומנומקת (דב"ע נא / 122-99 חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג 169). 17. באשר לטענת המערער לפיה אבחנת הוועדה באשר להגבלה קלה שמצאה אצל המערער אינה מתיישבת עם האבחנות והמגבלות של המערער ועם ממצאי בדיקת M.R.I. הרי שהוועדה פעלה על פי ההלכה הפסוקה לפיה עדיפה בדיקה קלינית על פני ממצאים הדמיתיים (ראה: בר"ע 1355/01 הלן נחמיאס נ' המל"ל), הוועדה מציינת שהגבלה אותה חש המערער הינה סוביקטיבית ברובה ועל כן אין בה כדי להקנות נכות - קביעה זו של הוועדה הינה רפואית וביה"ד לא יתערב בה. לציין שהוועדה קובעת על סמך ממצאי בדיקת M.R.I כי הממצאים שמצאה בבדיקה זו מצביעים על שינויים ניווניים דיסקליים ושינויים ניווניים דלקתיים - קביעה זו של הוועדה המייחסת את הממצאים שמצאה בכתף לשינויים ניווניים ולא לפגיעה שהוכרה, הינה רפואית ובית הדין לא יתערב בה. 18. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על בדיקה קלינית שביצעה הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לבדיקה שביצעה בהשוואה אל מול בדיקות הדמייתיות שעמדו בפניה - מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 19. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות. 20. אין צו להוצאות. 21. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. כתפייםנכות