החלטה זו עניינה בשני נושאים. היפוך סדר הבאת הראיות בדיון שהתקיים ביום 6.12.11 ביקש ב"כ התובעת להורות על היפוך סדר הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק. בשים לב לטענת הנתבע כי אינו ערוך להשיב לטענה זו, ואף שהאפשרות כי בדיון זה תינתן החלטה בדבר הגשת תצהירים עלתה במפורש בתום הדיון שקדם לו, עיכבתי מתן החלטה והוריתי לצדדים להגיש טיעוניהם בשאלה זו בכתב. התובעת הגישה טיעוניה במועד. הנתבע לא הגיש טיעוניו תוך המועד שנקצב לו. לפנים משורת הדין, ניתנה לנתבע ארכה קצרה להגשת טיעוניו. בה בעת נתבקש ב"כ התובעת להגיש לתיק את אישור המסירה בנוגע להמצאת הטיעונים, בהתאם להחלטה קודמת בה הוריתי כי רק המצאה בדואר רשום עם אישור מסירה תיחשב כהמצאה כדין בתיק זה. ביום 17.1.12 נסרקו לתיק טיעוני הנתבע (שכותרתם: "תגובה לבקשת התובעת ..."). בפתח הדברים נטען ע"י הנתבע כי טיעוני התובעת לא הומצאו לידיו. דא עקא, מאישור המסירה שהגיש ב"כ התובעת נראה כי הנתבע בחר שלא לדרוש את טיעוני התובעת, ולכן טענתו בדבר העדר המצאה כביכול נראית, למצער, שלא במקומה. הנתבע בוחר להתמיד בהליכה בדרך דיונית לגביה כבר הבעתי תמיהתי בהחלטות קודמות, ולא אחזור על הדברים. לעצם העניין - לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין בקשת התובעת להתקבל. אני מקבל את טענת התובעת כי תביעה זו הינה במהותה "תביעה למתן חשבונות". נראה כי אין מחלוקת של ממש - ולכל הפחות לא יכולה להיות מחלוקת של ממש - בדבר קיומם של יחסים מיוחדים מן הסוג הנדרש לצורך דיון בתביעה למתן חשבונות. זאת, הן נוכח חובת האמונים הנובעת מקיומם של יחסי עו"ד-לקוח, הן נוכח חובת האמונים הנובעת מקיומם של יחסי מנהל עזבון ונאמן - נהנה. מטיעוני הנתבע (ס' 4) נראה כי אף הנתבע מכיר בכך שמדובר בתביעה למתן חשבונות. תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים. בתמצית, בשלב הראשון על התובע לשכנע בזכאות לקבלת החשבונות ואם עלה בידו לעשות כן, בשלב השני על הנתבע לשכנע כי החשבונות שמסר הינם נאותים. לאחר מכן אם מתברר כי התובע זכאי לקבל סכום כסף מן הנתבע ניתן סעד כספי לזכותו. בענייננו, חלקו של פסק הדין אשר ניתן כנגד הנתבע עוד ביום 24.8.08 ולא בוטל (להלן: "פסק הדין"), חייב את הנתבע למסור לתובעת את כל הפרטים, המסמכים והחשבונות הרלבנטיים, ולאחר מכן הוסיף ופירט בסעיף 2, על סעיפיו הקטנים, פרטים מסמכים וחשבונות שיש למוסרם. לכאורה אמורים אנו אפוא להימצא בפתחו של השלב השני בתביעה, אם כי ראוי להדגיש כי לשיטתה של התובעת, שלב זה טרם הסתיים שכן גם לאחר השלמות שונות שהשלים הנתבע לאחר שהוגשה בקשה מכוח פקודת בזיון בית משפט לחייבו למלא אחר פסק הדין, לא מילא אחריו עד תום, ורק מטעמים מעשיים העדיפה התובעת להימנע מהמשך התדיינות בהקשר זה וביקשה לקדם את הדיון בתביעה. מאחר ובשלב השני של הדיון נושא הנתבע בנטל השכנוע בדבר נאותות חשבונותיו, מן הדין לחייבו לפתוח ולהביא ראיותיו ראשון. כך עולה בבירור מן הפסיקה. ויצויין כי הנתבע אמנם טען באופן סתמי כי אין בפסיקה "ולו דוגמא אחת" בה הוטל על נתבע בתביעה מעין זו נטל הראיה, אך ככל הנראה לא מצא לנכון לראות בפסיקה הנרחבת אליה הפנה ב"כ התובעת משום דוגמאות כאמור ולכן לא התייחס אל פסיקה זו כלל, וממילא לא עלה בידו לשכנעני כי היא אינה רלבנטית. כך עולה גם מהגיונם של דברים. והרי הטעם להטלת הנטל בשלב השני של תביעה למתן חשבונות על נתבע נובע מאותם פערי מידע המאפיינים מערכות יחסים ייחודיות המצדיקות דיון בתביעה מסוג זה. אף לטענת התובעת לפיה טענות הנתבע הן במהותן משום טענות "הודאה והדחה", לא מצאתי תשובה ראויה מצד הנתבע. טענת הנתבע לפיה בקשת התובעת להיפוך סדר הבאת הראיות "מנוגדת לקביעות קודמות של בית המשפט הנכבד בהרכבו הקודם בחדרה", דינה להידחות. ההחלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ע"י התובעת תחילה ניתנה ע"י ביהמ"ש בחדרה במסגרת התיק בחדרה - תא"מ 18-06-08 ("התיק מחדרה"), עוד בטרם אוחד הדיון בשני התיקים. התיק מחדרה הינו תביעה שטרית אותה הגיש הנתבע כנגד התובעת, ועל כן ההחלטה בדבר סדר הגשת התצהירים היתה אך טבעית. ברם, החלטה זו נטולת נפקות לענייננו. בסמוך לאחר החלטה זו ניתנה החלטת כב' הנשיא בדבר איחוד הדיון בשני התיקים במסגרת התיק המתנהל בחיפה (בניגוד לעמדתו של הנתבע אשר גרס כי יש לאחד את הדיון במסגרת התיק מחדרה). התיק המתנהל בחיפה הינו לא רק הראשון בזמן - לאחר שהוגשה התביעה כנגדו בחיפה בחר הנתבע להגיש לביצוע שטרות בלשכת ההוצל"פ בחדרה - אלא התיק המוביל מן הבחינה העניינית, הן לאור ההיקף הכספי הן לאור הטענות לגופן. באשר להיבט הראשון, יצויין כי התיק מחדרה עניינו בשטרות המסתכמים לסך של 19,136 ₪ נומינלית, בעוד שתביעתה של התובעת הינה בסך 500,000 ₪. באשר להיבט השני, בעניין אופיין של הטענות, אביא מדברים שאמרתי בהחלטה מיום 9.10.11, בה נדחתה בקשת הנתבע להטלת עיקולים על התובעת: "... מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש העביר מחשבון הנאמנות שפתח עבור המשיבה לחשבונותיו שלו סכומים של מאות אלפי שקלים במצטבר. הדבר אף עולה מתדפיסי התנועות בחשבון הנאמנות (שאף הם, ראוי לציין, לא צורפו לבקשה). לטענת המשיבה, המבקש נטל לעצמו שלא כדין חלק ניכר מסכומים אלה, ולמעשה עשה בחשבון הנאמנות שאמור היה לנהל עבורה כבשלו. לטענת המבקש, כל הסכומים אותם העביר מחשבון הנאמנות לחשבונותיו היוו תשלום שכר טרחה עבור שירותיו כעו"ד. נמצא; מאחר ובכיסו של המבקש מצויים כבר היום סכומים של מאות אלפי שקלים במצטבר, אשר לשיטתו מהווים שכ"ט עו"ד בגין שירותיו, הרי שעל מנת לזכות בסכום כלשהו מן הסכומים הנתבעים על ידו מעבר לכך, אין די להראות קיומה של חבות כזו או אחרת מצד המשיבה בנושא שכ"ט, אלא יש צורך לשכנע בקיומו של חוב שכ"ט בסכומים קונקרטיים העולים על הסכומים שכבר מצויים בידי המבקש. במלים אחרות, החיבור בין תביעות הצדדים איננו "מקבילי" אלא "טורי". רק לאחר שתידחה תביעתה של המשיבה, אם תידחה, דחיה מלאה ומוחלטת, ניתן יהיה לדבר על אפשרות של זכיית המבקש בסכום כלשהו". אשר על כן, ההחלטה בדבר הגשת תצהירים ע"י התובעת תחילה ע"י ביהמ"ש בחדרה, אין בה כדי לשנות את מצב הדברים, ומן הטעמים המפורטים בטיעוני התובעת, דין בקשתה להיפוך סדר הבאת הראיות להתקבל. בקשת התובעת בעניין גילוי מסמכים ביום 12.12.11 הגישה התובעת הודעה ובקשה (להלן: "הבקשה") בגדרה ביקשה כי נוכח העובדה שהנתבע לא העביר גילוי ועיון במסמכים, ונוכח התמשכות ההליכים בנוגע לאכיפת פסק הדין אשר הורה לנתבע למסור לתובעת מסמכים וחשבונות, יורה בית המשפט כי התצהירים השונים שהגיש הנתבע בתיק עד כה יהוו תצהירי גילוי ועיון במסמכים מטעמו וכי למעט המסמכים אשר צורפו לתצהיריו אלה לא יהיה הנתבע רשאי לצרף לתיק בית המשפט מסמכים נוספים כלשהם, אלא באישור בית המשפט. המועד שנקצב להגשת תשובה לבקשה - חלף, וזו לא הוגשה. ניתנה לנתבע ארכה להגשת תשובה, אך הנתבע לא עשה כן. בגדרי המסמך שנסרק ביום 17.1.12 בעניין היפוך סדר הבאת הראיות, טען הנתבע (ס' 2) כי הבקשה ונספחיה "טרם התקבלו אצלו" ומשכך אין בידי הנתבע להגיב ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו. דא עקא, גם בנוגע לבקשה ונספחיה הוגש ע"י ב"כ התובעת אישור מסירה - נוסף ונפרד - אשר גם ממנו עולה בבירור, פעם נוספת, כי דבר הדואר "לא נדרש" ע"י הנתבע. ומה ניתן עוד לומר בנוגע להתנהלותו הדיונית של הנתבע וטרם נאמר? אלא שדומה כי ההחלטה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות במידה רבה הקהתה את עוקצה של הבקשה. לכן, אף שהבקשה ונספחיה הומצאו לנתבע כדין, ואף שהמועדים אשר נקצבו חלפו, לפנים משורת הדין מוארך בזה פעם נוספת ואחרונה המועד להעברת תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבע לתובעת בצירוף המסמכים עצמם, עם העתק לתיק ביהמ"ש, לפרק זמן של 30 ימים מהיום. לא תישמע טענה לפיה מטעם זה או אחר לא היה סיפק בידי הנתבע לעמוד במועד שנקבע. לא יומצא תצהיר גילוי מסמכים בצירוף המסמכים עצמם תוך 30 ימים מהיום, ייחשבו התצהירים השונים שהגיש הנתבע בתיק עד כה במסגרת ההליכים לאכיפת פסק הדין כתצהירי גילוי ועיון במסמכים מטעמו ולמעט המסמכים אשר צורפו לתצהיריו אלה לא יהיה הנתבע רשאי לצרף לתיק בית המשפט מסמכים נוספים כלשהם, אלא באישור בית המשפט. מאחר והבקשה על נספחיה הוחזרה למשרד ב"כ התובעת, מובהר לנתבע כי הבקשה על נספחיה סרוקה כבקשה מס' 41 בתיק ועל הנתבע לדאוג לקבלת החומר לידיו בהקדם מן המזכירות. הנחיות כפוף להארכת המועד לעיל, אני מורה כי תם שלב קדם המשפט. בשים לב להחלטות דלעיל ולכלל נסיבות העניין, ניתנות בזה ההנחיות הדיוניות כדלקמן: 1. אני מורה כי העדויות הראשיות תוגשנה בדרך של תצהיר. סדר הגשת התצהירים יהא כמפורט להלן: עדויות הנתבע יוגשו בתצהירים עד ליום 7.3.12. עדויות התובעת יוגשו בתצהירים תוך 45 ימים מקבלת תצהירי הנתבע. 2. לתצהירים יצורפו מסמכים רלבנטיים, ולרבות חוות דעת שבמומחיות. 3. כל מסמך יסומן כנספח לתצהיר, על פי סדר צירופו. בנוסף, במידה והיקף התצהירים על נספחיהם עולה על 30 עמודים, כל עמוד בתצהירים וכל אחד מן הנספחים ימוספר במספר סידורי רץ (על כל עמוד ועמוד). 4. היה ויסרב עד לתת תצהיר יגיש הצד הרלבנטי בקשה כדין במועד שנקבע להגשת תצהירים מטעמו, ינמק את הבקשה, יבקש להעידו ללא הגשת תצהיר עדות וכן יצרף תמצית העדות. 5. היה ויתנגד צד להגשת מסמך ללא חקירת עורכו, יודיע על כך לצד שכנגד תוך 7 ימים מיום קבלת התצהירים, שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך (גם אם אינו מסכים לתוכנו). התנגדויות אשר יתברר כי לא היו ענייניות, יובאו בחשבון כשיקול לעניין הוצאות. 6. לעניין הופעת מצהירים או מומחים לבית המשפט למועד/ים שנקבע/ו ו/או ייקבעו לשמיעת ראיות, יקפידו הצדדים לפעול על פי ההסדרים הקבועים בתקנות 522 ו-130א. בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 7. כל מסמך יועבר ישירות לבעלי הדין האחרים, בדואר רשום עם אישור מסירה. 8. יש לבצע את תשלום מחצית האגרה השניה קודם למועד שנקבע/ייקבע להוכחות. תביעה למתן חשבונותמסמכיםמתן חשבונות