מבקשי מקלט ניגריה כניסה דרכון אשרת תייר

1. העותר, יליד ניגריה, נכנס לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון ביום 4/1/12 והגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל. 2. ביום 6/2/12 התקיים לעותר ראיון ביחידת תשאול וזיהוי מסתננים אליו התייצב בליווי בא כוחו דאז. בעקבות הראיון נדחתה בקשתו לקבלת מקלט והוא התבקש לעזוב את ישראל. 3. בעתירה טוען העותר, כי לא ניתן היה לדחות את בקשתו על הסף על פי סעיף 4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: "הנוהל") אלא היה צריך לזמנו לראיון ולהעביר את הטיפול בבקשתו ליחידת ה- RSD וזאת על פי סעיף 6 לאותו נוהל. בעתירה התבקש בית המשפט "להכריז על החלטת המשיב כפסולה ולהורות לו לבחון את בקשת המקלט המדיני של העותר לגופא על פי נוהל, תוך חיובו בהוצאות העותר ושכ"ט עו"ד בגין הגשת עתירה זו". 4. ב"כ המשיב מבקשת לדחות את העתירה. מדגישה, כי הבקשה נדחתה בדין ועל פי הוראות הנוהל. נערך ראיון בסיסי לעותר על פי הנוהל ובעקבותיו התברר כי לעותר גרסאות רבות נעדרות ביסוס, אשר כולן אינן מגבשות עילה בהתאם לאמנת הפליטים. 5. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לקבל את העתירה מהנימוקים כדלקמן: 6. המסגרת הנורמטיבית: א) סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 קובע, כי מי שאינו אזרח ישראלי ומי שאינו עולה, כמשמעותו בחוק השבות תש"י - 1950, זכאי להיכנס לישראל ולשבת בה על פי אשרה ורישיון ישיבה לפי החוק, כאשר הסמכות למתן אשרות ורישיונות נתונה לשר הפנים. שיקול הדעת הנתון לשר הפנים בעניין הוא רחב מאוד, וככלל, בית משפט אינו שם עצמו בנעלי רשות ואינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, אשר בידיה המומחיות והניסיון. ב) התערבות בית משפט בשיקול דעת הרשות נעשית לעיתים נדירות. ראה לעניין זה: בר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' שולמית עין דור, פ"ד נח (4) 754, 767, 766. כאשר החלטת הרשות נמצאת במתחם הסבירות, בית המשפט לא מתערב בהחלטה אשר מסורה לשיקול דעתה של הרשות. ראה לעניין זה: עת"מ (ת"א) 39347-12-10 לאצ'זאר נ' מדינת ישראל, עע"מ 119/12 קלרה סרמיאנטו נ' משרד הפנים, בג"ץ 2324/91 התנועה למן איכות השלטון בישראל ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פד"י מה (3) 678 ועוד. ג) מדינת ישראל הצטרפה כצד לאמנת הפליטים בשנת 1951 וכן הצטרפה לפרוטוקול משנת 1967 אשר הסיר את מגבלת המועד שהייתה קבועה באמנת הפליטים. מדינת ישראל נמנעת מהחזרת פליט למדינה המוצא שלו כאשר צפויה לו סכנת חיים במדינת מוצאו, אם הוא עומד בתנאי האמנה. אמנת הפליטים חלה על מי שהוכר כ"פליט" בהתאם לאחד מחמשת יסודות הרדיפה שנקבעו באמנה, כמפורט ב- ARTICLE 1 לאמנת הפליטים. במדינת ישראל הוקם בעידוד נציבות האו"ם לפליטים ובתיאום עימה, מערך עצמאי לבחינת בקשות למקלט מדיני. במסגרת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן: "האוכלוסין"), הוקמו שתי יחידות הממלאות את תפקידי נציבות האו"ם לפליטים, יחידת הזיהוי והרישום ויחידת הטיפול בבקשות למקלט מדיני. ראשית, פונה מבקש המקלט ליחידת הזיהוי והרישום, אשר עורכת בדיקה וסינון ראשוניים של המבקשים באמצעות ראיון וזיהוי בסיסיים. כאשר מדובר בטענות שלא מתבררות על פניהן, כבקשות שדינן להידחות מידיית, מבוצעת בדיקה ביחידת הטיפול בבקשות למקלט מדיני. לנוכח העליה המשמעותית ביותר במספר הבקשות למקלט מדיני בישראל, והצורך למצוא דרך התמודדות עם בקשות סרק רבות אשר אינן מגלות ולו עילה לכאורה לקבלתן, גובש נוהל עבודה חדש אשר מכונה "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל" מיום 2/1/11, ובמסגרתו יש הפרדה בין מבקשי מקלט הנמצאים במצוקה אמיתית לאלו אשר בקשתם אינה מוצדקת על פניה. ד) בסעיף 3 (א) (1) לנוהל נקבעו הוראות בדבר ראיון בסיסי שיש לערוך למבקש המקלט. "בתום הליך הרישום והזיהוי, היה ועלה חשד כי הנתין הזר אינו מי שהוא טוען להיות או שאינו נתין המדינה עליה הצהיר כמדינת אזרחותו, באופן שאינו מאפשר להמשיך בראיון יועבר עניינו לבחינת ראש צוות מיחידת ה- RSD באגף המסתננים ומבקשי המקלט ברשות, אשר יכריע בשאלת זהותו ונתינותו של הנתין הזר. הכריע ראש הצוות כי הנתין הזר אינו מי שהוא טוען להיות, או שאינו נתין המדינה עליה הצהיר כמדינת אזרחותו, תידחה בקשתו על הסף ותימסר לו החלטה בה יינתן הטעם לדחיית הבקשה. העדר תיעוד, כשלעצמו, אינו עילה לדחייה על הסף...". על פי סעיף 5 לנוהל, כאשר מראיין מחליט בתום הראיון הבסיסי כאמור בסעיף 3 לנוהל, להפנות את המבקש לעריכת ראיון מקיף, הוא מזומן לראיון מקיף ובתום הראיון המקיף, מחליט עובד שעבר הכשרת RSD, האם להעביר את הבקשה לבחינת הועדה בסדר דין מקוצר כפי שמפורט בסעיף 6 לנוהל או לדיון במליאת ועדה כפי שפורט בסעיף 7 לנוהל. בסעיף 4 לנוהל נקבע, באילו תנאים ניתן לדחות את בקשת מבקש המקלט על הסף בתום הראיון הבסיסי. על פי הנוהל, אם המראיין מוצא על יסוד הראיון הבסיסי, כי הטענות והעובדות העומדות בבסיס הבקשה, גם אם יוכחו כולן, לא יגבשו אף לא אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים, אזי יש להעביר את החומר בעניינו של המבקש לראש צוות אשר עבר הכשרת RSD לצורך אישור דחיית הבקשה על הסף. על פי סעיף 6 לנוהל, אשר ב"כ העותר סבור, כי היה מקום לפעול על פיו, בנסיבות המקרה דנן (ראה עמ' 2 שורה 26 לפרוטוקול מיום 5/6/12), כאשר הבקשה למקלט מדיני מבוססת לכאורה על אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים אך נקבע על יסוד הראיון המקיף כי המבקש אינו אמין, טענותיו חסרות בסיס או כי הפחד שהציג מבקש המקלט אינו מבוסס היטב, ועל כן הבקשה לא מגלה בסיס עובדתי או משפטי מינימלית לקבלת מקלט מדיני, יש להעביר את המסמכים השונים ליו"ר הועדה לבחינת הבקשה בסדר דין מקוצר ולאחר מכן ליתן החלטה לגופו של עניין על פי הוראות אותו סעיף לנוהל. ה) לב"כ העותר טענות רבות ונוקבות באשר לנוהל הטיפול במבקשי מקלט. הוא טוען, כי על פי הסטטיסטיקה, רק במקרים ספורים מתוך כלל בקשות המקלט, מתקבלות הבקשות ויש בכך בכדי להעיד על פגמים בהפעלת שיקול הדעת של הגורמים הרלוונטיים אצל המשיב. הוא מציג נתונים סטטיסטיים בדבר האחוזים של קבלת בקשות המקלט שהתקבלו בישראל וזאת בהשוואה למדינות אחרות וביניהן אוסטרליה, דנמרק, לוכסנבורג, נורבגיה, שוויץ ועוד. אין מקום במסגרת העתירה דנן לבחון את אותה הסטטיסטיקה והשלכותיה. אינני יודעת כמה בקשות מוגשות מידי שנה לאוסטרליה לבקשת מקלט או ללוכסנבורג. אך עובדה שאינה שנויה במחלוקת היא, שבישראל יש עליה חדה ומשמעותית בשנים האחרונות בזרם מבקשי המקלט. אין מדובר במאות בקשות אלא באלפי בקשות לשנה. ברור שלא ניתן לקבל כל בקשה רק על סמך טענות שנטענות בעלמא על ידי מבקש הבקשה ויש לבחון את הבקשות. לצורך כך בדיוק, נקבע הנוהל אשר נכנס לתוקף בחודש ינואר 2011. 7. הניתוח העובדתי: על מנת לבדוק, אם היה ניתן לדחות את בקשתו של העותר על הסף על פי סעיף 4 לנוהל או שמא היה צריך לפעול על פי סעיף 6 לנוהל, יש לבחון, אם מסקנתו של המראיין על יסוד הראיון הבסיסי ולפיה טענות העותר לא גיבשו אף לא אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים ועל כן ניתן היה לדחות את הבקשה על הסף או שמא עסקינן בבקשה המבוססת לכאורה על אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים אלא שיסודות אלו לא בוססו והמבקש לא נמצא אמין, ועל כן יש להעביר את הבקשה ליו"ר הועדה לבחינת הבקשה בסדר דין מקוצר, יש לבחון את דברי העותר בראיון עצמו. הראיון בוצע כאמור בנוכחות בא כוחו של העותר. לא היתה מחלוקת על כך, שהעותר נכנס לישראל בדרך חוקית כאשר בידיו אשרת תייר. הוא נכנס לישראל ב- 4 לינואר 2012 וטען כי אשתו וילדיו מתו מהפצצה על ידי מחתרת "בוקו אהרם". כאשר נשאל מדוע עזב את ניגריה הוא השיב: "בגלל שאני פוליטיקאי. היריב שלי מחפש אותי". הוא נשאל לאיזו מפלגה הוא שייך והוא השיב. לטענתו, הוא עבר ממפלגה אחת לשניה בשנת 2007 ותפקידו במפלגה היה לשכנע אנשים להצטרף ולספר לאנשים על אותה מפלגה. הוא טען, כי בחודש פברואר 2001 הוא ניצח בבחירות במפלגה שלו. ובחודש מרץ 2011 אמרו לו שיש מישהו בביתו וכי הגיעו אנשים להתקיף את הוריו. כשהוא הגיע בריצה הביתה הוא גילה כי הוריו נחטפו. לטענתו, הוא לא יודע מי הם החוטפים. הוא פנה אל המשטרה בחלוף יומיים אך המשטרה לא טיפלה בעניין וכשהוא חזר לביתו, הוא גילה כי ביתו נשרף. הוא טען, כי המשטרה אמרה לו שלא יכולים למצוא את חוטפי הוריו וכי "יכול להיות" כי אלו כוחות פוליטיים. ביום 25/12/11 אשתו וילדיו הלכו לכנסיה והוא היה בביתו. הוא שמע בחדשות כי היתה הפצצה בכנסיה וכשהוא הגיע לשם הוא גילה את הגופות והסתבר לו כי הוא נשאר לבד מכל משפחתו והחליט לברוח מניגריה כיוון שאמרו לו, "שלכל מקום שאני אלך הם ימצאו אותי". הוא לא ידע בדיוק לומר, מי כתב לו את זה ומי התקשר אליו. העותר אישר, כי ניתן להוציא דרכון בניגריה ולפיכך הוא הוציא דרכון והגיע באמצעותו לישראל וגם קיבל אשרה בשגרירות ישראל. הוא אישר כי לשגרירות לא אמר, כי הוא מבקש מקלט, אלא אמר שהוא מעוניין לבקר בישראל. כאשר נשאל: "האם זו הסיבה שבגינה הגעת לישראל, בגלל מה שקרה לאשתך וילדים" השיב: "כן". הוא השיב, כי לא היו לו בעיות נוספות מעבר לבעיות האלו. השיב, כי יש לו בעיות עם הרשויות בארצו בגלל הפוליטיקה וכי רודפים אותו ומחפשים אחריו בכל מקום. הידע שהפגין העותר ביחס למפלגה שלטענתו הוא חבר בה לפחות משנת 2007, היה דל ביותר, בלשון המעטה. הוא אפילו לא ידע לומר מה האידיאולוגיה של אותה המפלגה. בראיון הוא אמר שתפקידו היה לשכנע אנשים להצטרף למפלגה. לא ברור כיצד היה אמור לשכנע אנשים להצטרף למפלגה כאשר הוא לא יודע פרטים מינימליים בדבר אותה מפלגה. כאשר מעיינים היטב בשאלות ובתשובות ניתן להיווכח בקלות, כי קיימת בעיית אמינות בסיפורו, שאין להקל בה ראש אלא שבמקרה דנן, אני סבורה, כי חל בענייננו סעיף 6 לנוהל. הבקשה של העותר מבוססת לכאורה על אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים. הוא טוען טענות לרדיפה פוליטית, אישית. הוא לא טוען, כי הוא מבקש מקלט בשל אירוע הפיגוע שהיה בכנסיה, אשר במהלכו נהרגו אשתו וילדיו עם עוד עשרות אנשים נוספים אלא טוען לרדיפה פוליטית. עוד טוען, כי השלטונות בארצו לא מסייעים לו למרות שביקש סיוע. מקרה זה הוא מקרה קלאסי שבו יש להחיל את סעיף 6 (א) לנוהל. הבקשה מבוססת לכאורה על אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים ואכן נמצא בראיון, כי המבקש אינו אמין. טענותיו לא נתמכו בכל אסמכתא שהיא. הפחד שהוא הציג לא היה מבוסס היטב. ובדיוק לצורך זה, היה צריך להעביר את הבקשה לרבות המסמכים שמצוינים באותו נוהל לגורם המוסמך. (כפוף כמובן לקיום ראיון מקיף על פי סעיף 5 לנוהל). ניתן היה לדחות על הסף על בסיס הראיון הבסיסי רק לו אכן היו מגיעים למסקנה ולפיה אם יוכחו בסופו של יום, כל הטענות והעובדות העומדות בבסיס הבקשה, גם אז לא ניתן יהיה לקבל את הבקשה. אין לומר שבמקרה שבפנינו, לא נטענו טענות אפשריות, אשר אם הן תתבררנה כנכונות, יהיה בהן כדי לגבש עילה לקבלת מקלט. העובדה שאותן טענות לכאורה לא הוכחו עדיין ונמצא פגם של ממש באמינות הגרסה, לאור הסתירות והבעייתיות בחלק ניכר מהתשובות, אין בה כדי לייתר את הצורך בעריכת ראיון מקיף כפי שהתבקש. 8. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, העתירה מתקבלת במובן זה שבו אני מורה למשיב לזמן את העותר לראיון מקיף בהתאם לסעיף 5 לנוהל. יש לאפשר לעותר להישאר בישראל וליתן לו אשרה מכוח סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל שתוקפה יהיה עד למועד שנקבע לראיון המקיף וזאת בהתאם לסעיף 5 (א) לנוהל. ב) לא מצאתי כל מקום לחייב את המשיב בהוצאות העותר. ב"כ המשיב הסכימה בפועל לאפשר קיום ראיון מקיף כמבוקש. (כעולה מפרוטוקול ישיבת היום). לא היתה כל הצדקה לכך שיינתן פסק דין מנומק לאור הסכמה זו, ובשים לב לכך, שפסק דיני זה לא מחדש כל הלכה משפטית שהיא, אלא בוחן עניינית את הראיון הספציפי שנערך לעותר הספציפי, ולפיכך כל צד ישא בהוצאותיו. ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ט"ו סיון תשע"ב, 05 יוני 2012, בהעדר הצדדים. אשרה (ויזה)מסמכיםמשרד הפניםאשרת תיירדרכוןמבקשי מקלט מדיניתייר