לפי סעיף 9(א) לחוק לפיצוי נפגע גזזת, התשנ"ד-1994 , אדם שהוכר כמי שקיבל טיפול בהקרנה כנגד גזזת, ייבדק על ידי ועדה רפואית שתקבע אם הוא לקה עקב כך במחלה מן המחלות המנויות בתוספת לחוק ואם כן - מהי דרגת נכותו עקב המחלה. אחוזי הנכות אמורים להיקבע לפי המבחנים שנקבעו על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. לפי סעיף 9(ב) לחוק, ניתן לערור על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים. לפי סעיף 14(ב) לחוק, ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים, בפני בית דין אזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד. הערעור שבפני הוגש מכח סעיף 14(ב) לחוק. תקנה 17 לתקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת ועדות וסדרי עבודתן), התשנ"ה-1995 (שתיקראנה להלן: "תקנות הגזזת"), מחילה על קביעת אחוזי נכות לפי סעיף 9(א) לחוק, חלק מהעקרונות שנקבעו לענין סדרי עבודתן של ועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שתיקראנה להלן: "תקנות המל"ל"). העקרונות שהוחלו לענין תקנות הגזזת הם אלה האמורים בתקנות 11, 12ב(א), (ב) ו-(ג), 14, 19, 19א, 20, 21, 24(א) ו-(ב) ו-31 לתקנות המל"ל. כן הוחלו המבחנים האמורים בתוספת לתקנות המל"ל (ומבחנים אלה ייקראו להלן: "המבחנים"). תקנה 6(ב) לתקנות הגזזת קובעת כי הועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את החלטת הועדה הרפואית, לשנותה או לבטלה, בין אם התבקשה לעשות כך ובין אם לאו. גזזת