החזר מס שבח מקרקעין

החזר מס שבח מקרקעין 1. ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בקריות (כב' השופט שחורי), שניתן ביום 24.6.10 בתא"מ 2834/07. פסה"ד דחה התנגדות המערער לביצוע שטר חוב והתיר למשיב להמשיך לפעול לגבייתו בלשכת ההוצל"פ. עיקרי העובדות 2. ביום 22.4.05 חתמו הצדדים על הסכם מכר, לפיו רכש המערער/הקונה את זכויות המשיב (בעלות) ב-1000/58075 חלקים מהחלקה, הידועה כגוש 12211 חלקה 63 באדמות הכפר אעבלין [המקרקעין], תמורת סך 60,000 ₪ והתחייבות לשאת בכל תשלומי המיסים וההוצאות החלות על העסקה, לרבות כאלה אשר עפ"י הדין חלים על המוכר, כגון תשלום מס שבח (כמובהר להלן). 3. באותו יום נערכה עסקת מכר נוספת בין המוכר/המשיב לבין גיסו של המערער, מחמוד חליחל וגם שם התחייב הקונה בהסכם זהה. 4. בסעיף 5 של הסכם נקבע כי "מס שבח, מס מכירה ומס רכישה וכל מס ו/או היטל שיוטלו על העסקה וכן הוצאות רשום ישולמו על ידי הקונה. לשם הבטחת תשלום המסים וההוצאות יפקיד הקונה בידי עו"ד חאג' שטר חוב ו/או שיק. הקונה מייפה את כוחו של עו"ד חאג' להשלים כל פרט חסר בשיק על מנת לשלם את המסים וההוצאות שחלים על העסקה במידה ולא שילם אותם הקונה עצמו. לא תהיה לקונה כל טענה ו/או דרישה כנגד עו"ד חאג' ו/או המוכר במידה ועו"ד חאג' שילם את המסים כפי שצויין לעיל". המערער חתם על שטר חוב להבטחת תשלום המיסים, כאמור בסעיף 5 והפקידו אצל ב"כ המשיב [שטר החוב]. 5. העסקה דווחה לרשויות המס ושווי העסקה הוערך ע"י אגף מיסוי מקרקעין בסך 131,000 ₪. המערער הגיע להסדר עם רשויות המס, לפיו שילם את מס השבח המוערך, החל על העסקה ב-20 שיקים מעותדים, בסך 3,300 ₪ כ"א, מיום 10.5.06 ואילך [השיקים]. חלק מהשיקים נפרעו. בשלב מסוים, התקבל במשרדי מס שבח זיכוי/החזר מס בסך 28,668 ₪. החזר המס נזקף לטובת החיוב במס שבח ובהתאמה, הוחזרו למערער שיקים בסכום זה. 6. המשיב, שלטענתו הזיכוי בסכום הנ"ל הגיע על שמו, פנה למערער ודרש ממנו את הסך 28,668 ₪. משסרב המערער, מילא ב"כ המשיב את שטר החוב בסכום זה, קרי 28,668 ₪ והגישו לביצוע בהוצל"פ (תיק הוצל"פ 13-05092-07-9). התביעה בבימ"ש קמא נדונה במסגרת התנגדות המערער לביצוע שטר החוב. פסה"ד של בימ"ש קמא 7. בימ"ש קמא קבע כי החזר המס מגיע ככלל, למוכר/המשיב והתיר את המשך הליכי הביצוע בהן נקט נגד המערער בהוצל"פ. 8. בפסה"ד עליו משיג המערער (הנתבע בבימ"ש קמא) קבע השופט כדלקמן: "אני דוחה את טענת הנתבע ... נראה לי כי הקישור אשר מבקש לקשור הנתבע שגוי מיסודו. הזיכוי אשר קיבל התובע מרשות מס אחרת על סמך מגוון שיקולים המביאים בחשבון בין השאר את נתוניו האישיים ואת סכום המס שבו הוא מחויב על רווח הון בגין ביצוע שתי עסקאות מקרקעין, איננו משנה כהוא זה את תשתית הנתונים אשר על בסיסם חושב מס השבח ואת שיעור מס השבח עצמו, מס אשר הנתבע קיבל על עצמו בחוזה לשאת בו ועליו לקיים את אשר קיבל על עצמו. הרי הזיכוי אשר קיבל התובע מרשות מס אחרת על סמך תשלומי מס רווחי הון שהוא מחויב בו בגין ביצוע עסקאות מקרקעין איננו מתבצע על חשבונו של הנתבע. נתוני היסוד קבועים ושיעור המס הנגזר מהן ואיננו משתנה. מה איפה לנתבע ולאותו זיכוי אשר מקבל התובע מרשות מס אחרת. מכיוון שכך אין כל משמעות להסכמה ול'וויתור' של מר מחמוד חליחל בעניין שימוש שעשה הנתבע במקרה דנן בסכום הזיכוי המגיע לו כביכול. הזיכוי ניתן לתובע ואיננו מעניינם של הקונים". הטענות בערעור 9. המערער טוען כי בימ"ש קמא שגה כשהחליט לדחות את הגנתו, לפיה אין כל הגיון משפטי ו/או אחר להחזיר מס למשיב, שכלל לא שילם מס. בימ"ש קמא נתפס לכלל טעות, משקבע כי לא הייתה הסכמה בין הצדדים באשר לשאלה מי יהנה במקרה של החזר מס ולכן, ההחזר צריך להיות למשיב, הואיל וצמח בגין רווח הון שנצבר בשתי עסקאות. לטענת המערער מסקנה זו של בימ"ש קמא מובילה לחוסר צדק. עוד לטענתו משנקבע כי התחייב לשלם את מלוא המס החל על העסקה, המערער הוא זה הזכאי ליהנות מהחזר ו/או הפחתה בגובה המס ואין נפקא מינה שההחזר הוא בעבור שתי עסקאות, משגיסו המחה לו את זכותו. עוד הוא טוען כי המשיב גם לא היה רשאי לעשות שימוש בשטר החוב, אלא היה עליו להגיש נגדו תביעה אזרחית. שטר החוב נמסר לידי ב"כ המשיב במטרה שיעשה בו שימוש אך ורק לצורך תשלום מיסים. גם אם רשות המסים איננה מקבלת שטרי חוב, טענה מוכחשת כשלעצמה, אין הדבר מעלה או מוריד. המערער לא היה מיוצג בעת החתימה וסעיף 5, כמו ההסכם כולו, נוסח ע"י ב"כ המשיב, כך שיש לפרשו לרעת המנסח. 10. המשיב טוען כי אין להתערב בפסה"ד של בימ"ש קמא, המבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמותו מהעדים שבאו לפניו. הפרשנות שנתן בימ"ש קמא להסכם ולהרשאה שניתנה ע"י המערער למלא את הפרטים החסרים בשטר החוב לצורך הבטחת תשלום המיסים הנובעים מהעסקה, היא הנכונה והמשקפת את אומד דעת הצדדים. לטענת המשיב "אין למערער ולו כלום בתשלומים / זיכויים... שמגיעים למשיב ורעייתו שנובעים ממבנה ההכנסות של המשיב ורעייתו". גם עפ"י חוק מגיע החזר המס לנישום עצמו וכך גם צוין בהסדר התשלומים שנקבע עם המערער. לחלופין, נטען כי לא הובאו די נתונים בכדי לקבוע אל-נכון מה שיעור ההחזר הנובע מהעסקה מתוך סכום המס הכולל. בשים לב שהנטל בעניין רובץ על המערער כיוון שטענתו היא מסוג "הודאה והדחה". גם הטענה כי גיסו ויתר לו אינה יכולה להועיל לו, למערער מאחר והועלתה בשלב מאוחר. זאת ועוד, ב"כ המשיב ייצג בעסקת המכר גם את המערער וההסכם נוסח ע"י שני הצדדים, כך שאין מקום לטענה שהועלתה לפיה ראוי לפרש את ההסכם לטובת המערער, פרשנות נגד המנסח. דיון 11. לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים, הנני קובעת כי דין הערעור להתקבל. עפ"י הדין מס שבח חל על המוכר. מס השבח החל על עסקה מסוימת מחושב גם בהתאם לנתונים האישיים של המוכר, קרי הכנסתו החייבת בשנת המס הרלבנטית. ראו: סעיף 48א.(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 וסעיפים 91 (ה)(1) ו-121 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. 12. זו הסיבה שהזיכוי מרשויות המס הגיע על שמו של המוכר/המשיב. טענת המשיב כי הזיכוי הינו עבור מס הכנסה שהוא הוא שילם, ולכן ההחזר מגיע לו, אינה נכונה ונדחתה, בצדק גם על ידי בימ"ש קמא. המשיב הודה בחקירתו כי לא ביקש החזר מס הכנסה (עמ' 5 ש' 2) ומשסרב להעמיד נתונים לגבי החזר מס הכנסה שכביכול הגיע לו, המסקנה המתבקשת הינה כי אין מדובר בזיכוי במס הכנסה אלא בהפחתה של סכום מס שבח לתשלום, וזאת בהסתמך על מדרגות המס הנמוכות שעל פיהן משלם המשיב/התובע. כפי שקבע גם בימ"ש קמא: "מן ההיבט הקונקרטי ניתן להניח ברמת וודאות סבירה כי הזיכוי ניתן כולו או בעיקרו על סמך נתוני שתי העיסקאות וזאת בהתחשב ברמת השתכרותו הנמוכה של התובע, בסכום הגבוה יחסית של הזיכוי ובחוסר נכונותו של התובע לספק נתונים ולהעמידם לעיון הנתבע. ניתן אם כן להניח כי סכום הזיכוי מתחלק שווה בשווה על סמך נתוני שתי העיסקאות". (ההדגשה אינה במקור). 13. המערער וגיסו/הקונים התחייבו לשלם את מס השבח, במקום המשיב/המוכר. מס השבח שעליהם לשלם הינו סכום המס אותו חייב היה לשלם המוכר, המוכר הספציפי, דהיינו המשיב, אלמלא לקחו על עצמם לשאת בתשלום זה. לפיכך, משסכום מס השבח החל על העסקה הועמד בסופו של דבר על סכום נמוך ב- 28,668 ₪, הם היו זכאים ליהנות מהחזר זה. 14. המשיב לא היה רשאי למלא את שטר החוב ולעשות בו שימוש שלא לצורך תשלום מס שבח. שטר החוב נועד להבטיח תשלום לרשויות המס בלבד. המערער שילם את מלוא מס השבח הנדרש ממנו בעיסקת המכר שבין הצדדים. המערער אומנם עשה לצורך התשלום שימוש בחלק מהזיכוי שהגיע לגיסו, אולם גיסו המחה לו את זכותו להחזר וחלוקת הסכומים בין המערער לגיסו, אינם מעניינו של המשיב. לפיכך המשיב איננו זכאי לפעול לגביית הסכום שבשטר החוב. 15. פסה"ד של בימ"ש קמא מבוטל. תיק ההוצל"פ שמספרו 13-05092-07-9 לגביית שטר החוב, ייסגר. על המשיב להחזיר למערער כל סכום ששולם, אם שולם, במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל ובעקבות פסה"ד של בימ"ש קמא. המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪. מיסיםמקרקעיןהחזרי מסמס שבח