הרקע לתביעה: 1. עניינה של התביעה שלפניי בפיצוי התובעים בגין נזקי רטיבות בביתם. סכום התביעה הועמד על סך: 111,332 ₪. עיקר טענות התובעים: 2. בבעלות התובעים בית פרטי בן שתי קומות ברחוב פלורנטין ביישוב צור משה. התובעים רכשו אצל הנתבעת פוליסת ביטוח מבנה ותכולה שמספרה 213761405 ותוקפה מיום 1.1.2009 עד ליום 31.12.2009 (להלן: "הפוליסה"). פוליסה זו כללה כתב שירות לטיפול בנזקי צנרת באמצעות חברת פמי פרמיום (להלן: "חברת פמי") בלבד. 3. בחודש אוקטובר 2009 הבחינו התובעים ברטיבות בקיר שבין חדר השינה לבין חדר הרחצה בביתם. לשם בדיקה ותיקון הנזילה הפנתה הנתבעת את התובעים לחברת פמי. 4. בתאריך 16.10.09 הגיע לביתם שרברב מטעם חברת פמי. השרברב הבחין ברטיבות ובקיר שהתנפח כתוצאה מכך, אולם החליט להמתין שבועיים על מנת לראות "לאן תתפתח הרטיבות". 5. בחלוף שבועיים, בתאריך 2.11.09 הגיע לביתם מנהל עבודה בכיר מטעם חברת פמי. המנהל ביצע בדיקה זריזה של הקיר וקבע שמקור הנזילה בבעיות איטום. לכן לא מדובר באירוע המכוסה על ידי הפוליסה. התובעים דרשו שתיערך בדיקה לאיתור נזילות באמצעות מכשור מתאים, אולם מנהל העבודה סרב. 6. בעקבות פניה נוספת של התובעים, תואם בין הצדדים מועד ביקור נוסף מטעם חברת פמי. אולם במועד זה לא הגיע מי מטעם חברת פמי או הנתבעת ואף אחד לא יצר עימם קשר טלפוני לצורך ביטול הפגישה. 7. נוכח האמור, ביקשו מהנתבעת להתנתק משירותי חברת פמי ולשכור את שירותיו של שרברב פרטי. הנתבעת לא התנגדה לכך אולם סירבה לשלם עבור הוצאות תיקון הנזילה. לכן, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בסך 111,332 ₪ בגין הנזקים שנגרמו להם מהנזילה, על פי חוות דעתו של שמאי מטעמם. עיקר טענות הנתבעת: 8. מרגע פנייתם של התובעים לנתבעת, קיבלו טיפול מיידי על ידי חברת פמי. כנהוג במקרה של איתור רטיבות, להבדיל ממקרה של התפוצצות צינור הדורשת טיפול מיידי, סומנו מוקדי הרטיבות והומלץ על מעקב במשך שבועיים. מעקב זה נועד על מנת להבין מהו מוקד הרטיבות בטרם תחל שבירת קירות. 9. שרברב מטעם חברת פמי שביקר בבית התובעים ביום 2.11.09 איתר נזילה בצינור שמחובר לברז המקלחת ולא ציין דבר לגבי איטום לקוי בביתם. חרף האמור, סירבו התובעים לאפשר לשרברב להתחיל בתיקון הנזק. באותו יום, נערכה שיחה בין הצדדים ובה מסרו התובעים שאינם יודעים אם ברצונם לטפל בנזק באמצעות שרברב מטעם חברת פמי או באמצעות שרברב פרטי. 10. בתאריך 9.11.09 התקשרו התובעים לנתבעת וביקשו להחליף את הכיסוי הביטוחי לתיקון נזקי צנרת באופן פרטי. נציגת הנתבעת הסבירה לתובעים שניתן לבצע את מבוקשם, אולם השינוי בפוליסה לא יחול על נזק שכבר נגרם. נציגת הנתבעת אף ביקשה לסייע לתובעים ולפנות לחברת פמי לצורך תיקון מיידי של הנזק, אולם התובעים סרבו. 11. בתאריך 2.12.09 הודיעו התובעים לנתבעת שיום קודם לכן החל לעבוד בביתם קבלן פרטי לצורך שיפוץ כללי באמבטיה. שוב הבהירה לו הנתבעת שעל פי הפוליסה אין כיסוי לתיקון הנזק באמצעות שרברב פרטי. אולם התובעים ביקשו לקבל מהנתבעת תשלום רק עבור הצנרת שניזוקה. 12. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים: מטעם התובעים: התובעת ומר פרנקיל שלמה - שמאי שערך חוות דעת עבור התובעים. מטעם הנתבעת: מר משה אפרים - שמאי שערך חוות דעת עבור הנתבעת, מר מיכאל עמיאל - מסלק תביעות אצל הנתבעת ומר אבי שכטר - מנהל תחום דירה בחברת פמי. דיון והכרעה: 13. לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה כלפיהם פעמיים: פעם ראשונה בעת שכשלה באיתור הנזילה. פעם שנייה בניסיונה להתחמק מתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעים, תוך הטחת האשמות שווא בהם - מה שגרם להם לנזקים רבים. על כן, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים. 14. חברת פמי היא חברה המפעילה, בין היתר, מערך ארצי של בעלי מקצוע לטיפול בנזקי צנרת ורטיבות. בין הנתבעת לבין חברת פמי קיים חוזה לפיו מעניקה האחרונה שירותים מקצועיים בעניינים אלו למבוטחי הנתבעת. לעניין זה, חברת פמי אינה שלוחה של הנתבעת אלא משמשת כ"קבלן עצמאי" [ראו: י.אנגלרד, א.ברק, מ.חשין, ג. טדסקי (עורך), דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית תשל"ז (1976) 460]. סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאינו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך עשיית אותו מעשה...". מכאן שלא ניתן להטיל על הנתבעת אחריות ברשלנות על מחדליה של חברת פמי. סעיף 15 מונה 5 סייגים שבהתקיים אחד מהם, ניתן יהיה לחייב את הנתבעת ברשלנות, אולם הנתבעת אינה נכנסת לגדר מי מסייגים אלה [ראו: ע"א 273/80 מדינה נ' כהן, פ"ד לז(2) 29 (1983)]. 15. נוכח האמור אני קובע שלא ניתן לחייב את הנתבעת מכוח עוולת הרשלנות בגין מחדליה של חברת פמי. 16. הפוליסה שרכשו התובעים מהנתבעת לא כללה כיסוי לנזקי צנרת. על כן אין התובעים זכאים לפיצוי מכוח הפוליסה. יחד עם זאת, התובעים רכשו מהנתבעת כתב שירות לטיפול בנזקי צנרת באמצעות חברת פמי. השאלה שניצבת במחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבעת סיפקה לתובעים את השירות הנדרש בהתאם לפוליסה, קרי תיקון הנזילה שהתגלתה בביתם. 17. התובעת העידה לפניי שאמנם התובע הוא שניהל את כל שיחות הטלפון עם הנתבעת לעניין זהות הגורם שיטפל בבעיית הרטיבות. אולם היא האזינה לשיחותיו ועל כן יודעת במה מדובר. לדבריה: "אני יודעת בדיוק מה היה, מה הבטיחו ומה לא קיימו. שהיום שהוא היה צריך לבוא כביכול לו לתקן את ההבחנה הלא נכונה שלו, הוא לא הגיע" [פר' עמ' 16, ש' 18-19] . 18. התובעת שבה ושללה את טענת הנתבעת לפיה, רצתה חברת פמי לתקן את הנזק שנגרם לדירתם אולם התובעים סרבו. לדבריה, בתאריך 16.10.09, בעת ביקורו הראשון של השרברב מטעם חברת פמי בביתם, הבחין בסימני רטיבות בקיר הגובל עם חדר האמבטיה אשר התנפח עקב הרטיבות. אולם, לאחר התייעצות עם מנהל מטעם חברת פמי, הוחלט להמתין שבועיים על מנת לראות "לאן תתפתח הרטיבות". 19. לאחר כשבועיים, בתאריך 2.11.09, הגיע מנהל עבודה בכיר מטעם חברת פמי. המנהל ביצע בדיקה קצרה מאוד "שערכה כמספר דקות בלבד" ובסופה קבע שמקור הנזילה בבית התובעים היא "בבעיות איטום". לכן קבע שאין כיסוי ביטוחי. התובעים דרשו ממנהל העבודה לבצע בדיקה דקדקנית באמצעות מכשור המתאים לאיתור נזילות, אולם מנהל העבודה השיב להם "כי בדיקתו מספקת וכי לו היה חושב שיש צורך במכשיר היה עושה בו שימוש". במעמד זה הציע להם מנהל העבודה לתקן את בעיות האיטום תמורת סך 400 ₪. 20. בעקבות פניה נוספת מצד התובעים, תואם להם מועד ביקור נוסף של נציג חברת פמי. אולם במועד זה לא התייצב מי מטעם החברה. 21. מטעם הנתבעת העיד לפניי מר אבי שכטר - מנהל תחום דירה ונזקי צנרת בחברת פמי. לדבריו, לא נכח בדירת התובעים אולם "כל הפניות של המבוטחים ומועדי הדיווחים על מה שעשינו בדירות, התכתבויות וכל המלל עם המבוטחים מתעדים בקריאות השירות. שקיבלתי לפני שחתמתי נכנסתי ובדקתי. אני יכול לבדוק ולהיווכח מה נעשה..." [פר' עמ' 30 ש' 12-14] 22. מר שכטר העיד שהשרברב מטעם חברת פמי שנשלח לבית התובעים הוא מר מרדכי נפתלי אולם הוא כבר לא עובד בחברת פמי והקשר עימו נותק. כשנשאל מר שכטר באילו מוקדים איתר מר נפתלי רטיבות בדירת התובעים השיב: "לפי מה שראיתי האינסטלאטור ציין שראה במספר מוקד[י]ם, לא ציין היכן ראה אותם. הוא אמר במקלחת, בחדרים, לא ציין בדיוק, ואמר לבדיקה ולחזור אחרי מספר ימים לראות אם יש שינוי" [פר' עמ' 30, ש' 24-26]. 23. לדברי מר שכטר: "אנו באנו לביקור הראשון בתאריך 18 לחודש וקבענו מועד אחרי שבועיים והגענו לביקור השני בתאריך 2/11 וזיהינו את מקור הנזילה והמבוטחת סירבה לעבוד. רצינו לקבוע עוד מועד והתקשרנו ויש תיעוד וביקשנו ב-10/11 והיא אמרה שלא מעוניינת לבצע את השירות. ב-3/12 עוד פעם" [פר' עמ' 31, ש' 29-30, עמ' 32, ש' 1-2]. 24. לאחר שהתרשמתי מהעדויות שנשמעו לפניי, אני רואה לנכון להעדיף את גרסת התובעת מהטעמים הבאים: ראשית, עדותה של התובעת לפניי היא עדות ישירה לקרות האירוע. אף התרשמתי ישירות מעדותה ואני רואה בה עדות מהימנה שיש ליתן לה משקל רב. התובעת העידה לפניי שבתאריך 2.11.09, הגיע לביתם מנהל בכיר מטעם חברת פמי. המנהל ביצע בדיקה מהירה וקבע שהרטיבות היא תוצאה של בעיות איטום בקיר, שלא נובעת מנזילה. בדיקתו התבצעה בזריזות וללא כל מכשור מתאים לאיתור נזילות. על אף שמדובר במנהל בכיר בחברת פמי, התייחסותו לבעיית התובעים הייתה שטחית, לא מעמיקה ולא רצינית. יצוין שאף השמאי משה אפרים שמסר חוות דעת עבור הנתבעת, כתב בה כי "על פי נסיונינו במקרה דנן נדרש לאתר את הנזילה או הנזילות בצנרת המים, על ידי מיכשור או באמצעות שרברב מקצועי". אולם כפי שטענה התובעת מנהל חברת פמי הגיע ללא כל מכשור רלוונטי ואף סרב להשתמש בו כשביקשו זאת התובעים. יתר על כן, על אף שנקבעה עם התובעים פגישה נוספת, שלישית, לתיקון הרטיבות, לא התייצב מי מטעם חברת פמי ולא טרח להתקשר לשם ביטול פגישה זו. ברי אפוא, שלא ניתן מענה הולם וראוי לבעיית הנזילה בבית התובעים. שנית, עדותה של התובעת מחוזקת בשני מקורות ראייתיים נוספים: א. הודעת דואר אלקטרוני ששלחה התובעת לשמאי פרנקיל ביום 15.12.09 [נספח ה' לתצהיר התובעת] ובו כתבה כדלקמן: "בפעם השניה 2.11 הגיעה (הבוס) בעל המקצוע היותר מבין הסתכל שתי דקות בלבד ואמר חד משמעית "אין לך פיצוץ בצנרת בקיר יש לך בעיית רטיבות עקב איטום לקוי מהאמבטיית שכיבה (וונה) וזה מה שגורם לך לרטיבות". ביקשתי שיגיע עם מכשיר המגלה רטיבות ונזילה. התשובה הייתה שהוא מספיק מהימן ואם היה צורך היה מאשר למגלה עם מכשיר להגיע... בפעם השלישית שזו היתה בסביבות 7-8/11 קבעו לי פגישה והאדון הנכבד פשוט לא הגיע, ולא טרח לא לצלצל ולא החברה". מדובר בהודעה שנשלחה על ידי התובעת בזמן אמת ובתור שכזו מבססת ומאמתת את טענת התובעים. ב. תמלול שיחה בין התובע לבין מספר נציגות של הנתבעת - לאורך כל השיחה שב ומדגיש התובע שחברת פמי תיאמה עימם מועד לתיקון הנזילה אולם איש מטעמה לא התייצב במועד זה. בעמוד 7 לתמלול הסביר התובע כדלקמן: "...בן אדם שאני קובע איתו ואישתי מחכה והפסיקה לעבוד כל היום ולא בא אז אני לא רוצה". שלישית, גרסת הנתבעת לסוגיות אלה נמסרה על ידי מר מיכאל ומר שכטר. מדובר בשני עדים שלא היו צדדים ישירים להתרחשות האירוע. עדותם הינה עדות מפי השמועה בלבד. על כן המשקל שיש לייחס לעדותם נמוך יותר. הנתבעת אף בחרה שלא להביא למתן עדות את מי שביצע בדיקה בפועל בבית התובעים. גם בכך יש כדי לחזק את גרסת התובעת. 25. התובעים הזמינו מהנתבעת שירותי שרברבות כחלק בלתי נפרד מהפוליסה למבנה. במסגרת זו, התחייבה הנתבעת לספק שירותי שרברבות לתובעים באמצעות חברת פמי. התובעים אפשרו לנתבעת לספק את שירותי השרברבות, כאשר התייצב אינסטלאטור על פי כתב השירות אך לא איבחן את בעיית הנזילה וממילא לא פעל לתיקונה. התובעים אפשרו לנתבעת לתקן את ההפרה של כתב השירות במובן זה שניאותו שיגיע מנהל מצד חברת פמי. אולם אותו מנהל שהגיע לבית התובעים לא תיקן את ההפרה, במובן זה שהגיע בלא ציוד מתאים וממילא לא אבחן את הנזילה כראוי. 26. אי איתור מקור הנזילה ואי מתן פתרון הולם ומיידי לתיקונה באמצעות עזרים נדרשים והכרחיים, מלמדים שהנתבעת לא קיימה את חיוביה על פי הפוליסה וכתב השירות הנלווה לה. כתוצאה מההפרה לא אותרה הנזילה במועדה, דבר שגרם לנזק לדירת התובעים [ראו אף את חוות דעתו של השמאי משה אפרים מצד הנתבעת]. על כן אני קובע שהנתבעת הפרה את חיוביה, הפרה יסודית. 27. סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") מעניק זכות פיצויים למי שנפגע כתוצאה מהפרת חוזה ההפרה, בגין נזקים שהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותם מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. הואיל ומהות הסכם השירות למתן שירותי שרברבות הינה מניעת נזקי נזילה כדוגמת המקרה דנן והואיל וקבעתי שהשירות לא ניתן לתובעים אגב הפרת ההסכם, אזיי נזקי נזילת המים שנגרמו לדירת התובעים מהווים נזק מסתבר במסגרת הוראת סעיף 10 לחוק החוזים תרופות. 28. התובעת העידה לפניי שעבור השיפוץ שבוצע בחדר האמבטיה שילמה "100,000 ומשהו ₪". סכום זה כלל מע"מ ושולם במזומן, אולם התובעים לא קיבלו קבלה או חשבונית בגין תשלום זה. לטענתה: "אולי קיבלתי הנחות. אלו הסכומים שהוא ביקש, ואני הסכמתי" [פר' עמ' 19, ש' 27]. לדבריה, אותם 100,000 ₪ ששילמה לשיפוץ חדר האמבטיה כללו עבודות נוספות פרט להחלפת הצנרת הפגומה כדלקמן: "ש.... האם חלק מתוך הסכום של 100,000 ₪ ששולמו הם בגין אותה החלפה של אמבטיה ומקלחון. ת. יכול להיות שכן. ש. האם נכון לומר שאותם 100,000 ₪ ששילמת היו גם עבור החלפת האסלה מרגילה לתלויה. ת. יכול להיות". [פר' עמ' 18, ש' 10-14] עוד הסבירה התובעת שבעת שיפוץ חדר האמבטיה, הוחלפה כל הצנרת ולא רק החלק בו התגלתה הנזילה [פר' עמ' 17, ש' 13-16]. 29. בתצהירה פירטה התובעת את עלויות תיקון הנזילה. בין יתר העליות צוין כי התובעים שילמו עבור ניהול ופיקוח סך 7,526 ₪. בדיון שנערך לפניי נשאלה התובעת בסוגיה זו כדלקמן: "ש. בתצהירך כתוב ניהול ופיקוח בסך 7,526 ₪. מי ביצע את הניהול והפיקוח הזה. ת. לאחר עיון בתצהירי אני משיבה - מישהו גם מטעמנו. ש. איך קוראים לו. ת. איני זוכרת. ש. איפה חוות הדעת שלו. ת. אין לי. נעזרתי בשלמה ובעוד מישהו. ש. איך קוראים לו לאותו אדם שעשה את הניהול ופיקוח. ת. לא זוכרת את שמו. ש. מה מספר הטלפון שלו, בואי נתקשר אליו. ת. לא זוכרת את שמו". [פר' עמ' 20, ש' 4-13] 30. לעניין זה העיד לפניי גם השמאי פרנקיל שלמה שערך חוות דעת עבור התובעים. השמאי פרנקיל הגיע לבית התובעים לאחר שהחלו בתיקון הנזקים על ידי שרברב פרטי. לדבריו: "אני ראיתי את רמת הרטיבות במצע החול, ראיתי את הריצוף הפגוע, ראיתי את המשקופים הרטובים, ראיתי את הצנרת המפוררת..." [פר' עמ' 13, ש' 12-13]. בחוות דעתו כלל רק מרכיבים הקשורים, למיטב הבנתו, לעניין הנזילה. 31. בבואו להעריך את עלות הנזק שנגרם לתובעים, פנה לנתבעת מספר פעמים "התחננתי שיוציאו שמאי מחברתם על מנת שבעתיד לא תטענו שהמבוטחים גזלנים" [פר' עמ' 12, ש' 14]. 32. השמאי פרנקיל הסביר שבשל מצבה הרעוע של הצנרת בבית התובעים וסוג הבלוק ממנו בנוי הקיר שמפריד בין חדר השינה לחדר הרחצה לא ניתן היה לחסוך בעלויות העבודה שבוצעה: "...אם אפשר לחבר מחבר שעובד על שיטת הלחץ וצריך להיות נקי. על צנרת כזו אי אפשר לחבר...היא מתפוררת. וכן: "זה בלוק 7, ברגע שאתה פותח את הקיר, אתה שובר את האריחים שנמצאים בצד השני. הצינור נמצא צמוד לקיר של האריחים" [פר' עמ' 14, ש' 11-12, 18-19]. "מדובר באריחים שאינם משווקים כיום וזכותו של מבוטח להכשיר את מצב ביתו קודם לאירוע, ולכן צריך להחליף את כל הקיר" [פר' עמ' 14, ש' 15-16]. 33. נוכח האמור, העריך השמאי פרנקיל בחוות דעתו שהנזקים שנגרמו לתובעים הינם בסך 111,332 ₪. בעניין זה ערך השמאי פרנקיל פירוט נרחב בדבר עלותו של כל מרכיב בתיקון הנדרש בבית התובעים. 34. מנגד, השמאי אפרים משה שערך חוות דעת עבור הנתבעת קבע בחוות דעתו שעלות איתור נזילה בקיר חדר רחצה כולל פירוק אריחים, החלפת צנרת נוזלת והשבת המצב לקדמותו תסתכם בסך 10,000 ₪ לכל היותר. בעדותו לפניי הסביר: "...הערכה שלי לעבודה מסוג זה...כ-2,000 שח או 3,000 ₪ כעלות תיקון צנרת ממוצעת": חשיפה, החלפה ותיקון. במקרה זה, הערכתי את זה על הצד הגבוה...כי לקחתי בחשבון שאפשר באזור של הצנרת הזו, היו נזקים, צינור שנוזל יכול לגרום לנזקים מעבר לתוואי שנחשף". [פר' עמ' 21, ש' 15, 17-20] 35. בחוות דעתו ציין השמאי משה שבעת ביקורו בבית התובעים מסרה לו התובעת שהתגלו נזילות בצנרת אספקה בלבד ולא בצנרת הניקוז. כששאל מה הקשר בין תיקון נזילה בצנרת אספקה לשיפוץ כללי חזרה בה התובעת מגרסתה וטענה שנדרשה גם החלפתה של צנרת הניקוז. לדבריו: "לא קיבלנו תשובה עניינית ומקצועית מדוע החליפו את כל הכיורים, כל האסלות, כל צנרת הרחצה (טוש צנרת ברזים וכו')". לדעת השמאי משה לא הוכח שנדרשו כל העבודות הנתבעות הן במהות והן בהיקף. לכן, לצרכי אומדן העריך את עלות איתור הנזילה בקיר חדר רחצה, כולל פירוק אריחים, החלפת צנרת נוזלת והשבת המצב לקדמותו בסך 10,000 ₪. השמאי משה לא פירט באופן ספציפי מהי עלות כל תיקון. 36. בבואי לשקול את היקף ועלות הנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מהפרת החוזה על ידי הנתבעת עיינתי בחוות דעת המומחים והבאתי בחשבון את העניינים הבאים: א. חוות דעתו של השמאי פרנקיל הוגשה לתיק בית המשפט אולם התובעים טרם שילמו לו את שכר טרחתו. על פי עדותו, שכר טרחתו הוא נגזרת של תוצאת פסק הדין בתביעה דנן. ב. השמאי משה העיד שביקר בבית התובעים ביום 18.8.10 - כשנה לאחר קרות הנזק כש"הכל היה כבר משופץ" [פר' עמ' 24, ש' 11]. ג. עדותה של התובעת המאשרת שעבודות תיקון הנזילה כללו שיפוץ, תיקון והחלפת רכיבים שלא "נפגעו" כתוצאה ישירה מהנזילה. 37. בהתחשב בכל אלה, אני קובע שרכיבי הפיצוי המגיעים לתובעים כתוצאה מסתברת של ההפרה הם כדלקמן: א. עבודות אינסטלציה: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 5,000 ₪. אולם, כפי שהעידה גב' מוסקוביץ, בעת תיקון הנזק, הוחלפה כל הצנרת כולל צנרת שלא הייתה פגומה. לכן אני קובע שיש לשלם לתובעים עבור ראש נזק זה 2,500 ₪. ב. הצבת יבשנים ומסחרר למשך שבוע: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 3,500 ₪. מדובר בהערכה סבירה ועל כן מקובלת עליי. ג. הסרת אריחי רצפה כולל מצע חול: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 8,800 ₪. אולם מאחר שהוצבו יבשנים לייבוש החול, אין צורך בהסרתו של החול. לכן אני קובע על דרך האומדנא שעלות הסרת אריחי רצפה הנה 4,400 ₪. ד. הסרת אריחי קיר: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 3,000 ₪. אולם, כפי שהעידה גב' מוסקוביץ, נעשה שיפוץ כללי באמבטיה והוחלפו כל האריחים. לכן על דרך האומדנא אני קובע שבגין ראש נזק זה יש לפצות את התובעים בסך 1,500 ₪ עבור האריחים שהודבקו על הקיר שניזוק בלבד. ה. החלפת שש יחידות משקוף: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 5,400 ₪ כלומר 900 ₪ ליחידת משקוף אחת. הערכה זו אינה מקובלת עליי מאחר שמדובר בדלת אחת של חדר הרחצה המורכבת משתי יחידות משקוף. לכן אני קובע שיש לפצות את התובעים בסך 1,800 ₪ עבור שתי יחידות משקוף בלבד. ו. פירוק והרכבת אסלה: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 450 ₪. מדובר בהערכה סבירה ועל כן מקובלת עליי. ז. הכנסת מצע חול יבש כולל רכישת אריחים וריצוף: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 28,160 ₪. אולם כפי שהוסבר לעיל, החול יובש ולכן אין צורך בהחלפתו במצע חול יבש. מכאן, על דרך האומדנא אני קובע שבגין רכישת אריחים וריצוף יש לפצות את התובעים בסך 14,000 ₪. ח. רכישת אריחי קיר והדבקה: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 5,000 ₪. בסעיף ד' קבעתי שלתובעים מגיע מחצית מעלות הסרת אריחי הקיר. מכאן שיש לפצות במחצית מעלות רכישת אריחי הקיר והדבקתם בסך 2,500 ₪. ט. תיקוני טיח: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 2,500 ₪. אני קובע שיש לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בסך 1,125 ₪ עבור תיקוני טיח בקיר שניזוק בלבד. י. עבודות צבע: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 8,450 ₪. אני קובע שיש לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בסך 4,225 ₪ עבור עבודות צבע בקיר שניזוק ובסביבתו. יא. שיקום גרם מדרגות: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 3,500 ₪. אני קובע שאין לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה. אינני רואה קשר בין גרם המדרגות לבין תיקון צנרת פגומה בחדר רחצה. יב. ניקיון בגמר עבודות השיקום: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 1,500 ₪. אני קובע שאין לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה. מדובר בהערכה מופרזת עבור תיקון נקודתי של צנרת פגומה. יג. ניהול ופיקוח: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות עבודה זו מסתכמת בסך 7,526 ₪ שהם 10% מתוך סך עבודות השיפוץ. היקף עבודות כזה אינו מצדיק פיקוח של גורם שלישי מה גם שעל פי עדותה של התובעת לא התרשמתי שבוצע פיקוח מקצועי ממשי. על כן אני קובע שאין לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה. יד. שכ"ט שמאי: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל עלות שכ"ט הנה 5,000 ₪. אני סבור שמדובר בשכ"ט גבוה מעט על המקובל. יש להביא בחשבון שעל פי עדותו של השמאי פרנקיל הוא לא ביצע פיקוח על עבודות התיקון [פר' עמ' 15 ש' 4]. על כן אני קובע שיש לפצות את התובעים בסך 4,000 ₪ בלבד. טו. שכר דירה לתקופת השיקום: על פי חוות דעת השמאי פרנקיל הוצאה זו מסתכמת בסך 9,500 ₪. אני קובע שאין לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה. ראשית, מדובר בשיפוץ נקודתי בחדר רחצה בבית בן שתי קומות. סביר להניח שניתן היה להשתמש בחדרים אחרים של הבית בתקופת השיפוץ. שנית, לא הוכח שהשיפוץ ארך תקופה כה ממושכת שהצריכה את התובעים לעזוב את ביתם למשך חודשיים לפחות. טז. מע"מ: השמאי פרנקיל העריך את גובה המע"מ בגין העבודות שבוצעו בסך 14,046 ₪. אני קובע שאין לפצות בגין ראש נזק זה הן משום שלא צורפו קבלות תשלום עבור העבודה, אך בעיקר מאחר שהתובעת העידה לפניי שהסכום ששולם לקבלן השיפוצים היה במזומן על מנת "לחסוך" בעלות המע"מ [פר' עמ' 19 ש' 27]. סיכומו של דבר - אני קובע שהנזק שנגרם כתוצאה מהפרת כתב השירות הינו סך 40,000 ₪. 38. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נידחות. 39. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט: אגרת בית המשפט. בנוסף אני מחייב את הנתבעת בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 6,500 ₪. סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 5.9.12. ניתן היום, י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים. נזקי מיםפוליסהנזקי צנרתכיסוי ביטוחי