נכות מעבודה - בלט דיסק אחורי ולטרלי דו"צ

1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15/02/12 אשר קבעה למערערת דרגת נכות צמיתה בשיעור 0% בגין פגיעה ביום 08/09/10. 2. הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 38741-09-11 מיום 16.1.12 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים:- א- על מנת שתתייחס כראוי לחוו"ד ד"ר רובינסון מיום 18/02/11. ב- על מנת שתתייחס לבדיקת CT ע"ש מותני מיום 14/03/11, בשים לב לבדיקות CT קודמות. ג- לאור אלה, תשקול בשנית עמדתה ותנמק ותפרט החלטתה. ד- ככל שהוועדה לא תשנה מקביעתה תנמק מדוע על אף ממצאיה בבדיקה הקלינית, לא קבעה נכות. ה- הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניינים הנ"ל. בפסק דין נקבע כי יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב. 3. המערערת טוענת כי הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין מאחר ולא השוותה בין בדיקת ה-CT מ-14/03/11 לבדיקות CT משנת 2009 ו-2010, בנוסף טוענת המערערת כי הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר רובינסון מאחר והוא הדגיש שמדובר בנזק עצבי חדש על רקע המחלה הדיסקאלית. 4. המשיב טוען כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין ומילאה אחר הוראותיו, התייחסה לבדיקת ה-CT מיום 14/03/11 אשר הדגימה בלט דיסק דיקוזי. כמו כן טוען הוועדה ציינה כי קלינית מיום 31/07/11 נמצאה תקינה. באשר לחוות הדעת של ד"ר רובינסון טוען המשיב כי הוועדה ציינה כי ממצאיה שונים ממצאיו בעניין תנועות גב התחתון וכן בעניין הפרעה עצבית ובאשר לבדיקת ה-MRI כתבה הוועדה כי הממצאים היו קיימים עוד לפני התאונה. דיון והכרעה: 5. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל פד"ע כד 160). 6. הוועדה התכנסה ביום 15/02/12 שמעה את המערערת וכתבה בפרק הממצאים הרפואיים: - "הוועדה עיינה בפס"ד מיום 16/01/12 MRI פרק ירך שמאל מ-07/12/11 (התובעת טוענת שזה טעות ומדובר בפרק ירך ימין) - ממצא תואם אי מפיגמנט וקרע כמעט מלא של לברום. CT מ- 14/03/11 - בלט דיסק דיפוזי 1S5L4L." בפרק הסיכום והמסקנות כתבה הוועדה: - "הוועדה עיינה בפס"ד מ- 16/01/12 ופועלת על פיו, הוועדה הקשיבה לתובעת שמציינת שרוב הכאבים שלה הם בפרקי ירכיים יותר בצד ימין ולא בגב תחתון, הכאבים האלו התחילו מזמן בשנת 2005 נבדקה בהדסה ואז לא אבחנו את הבעיה, ב-2008 שוב פנתה לאורטופד עם כאבי ירכיים גם אז לא עברה בדיקת MRI ולא אובחנה כסובלת מאינבגמנט. הוועדה מציינת שבבדיקה גופנית של התובעת שבוצעה ב-31/07/11 היתה תקינה ולכן הוועדה לא קבעה אחוזי נכות. הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר רובינסון מ- 18/02/11 ולא מקבלת מסקנותיו כי ממצאי הוועדה לא תואמים ממצאיו בעניין תנועות גב תחתון שלדעת הוועדה היו תקינות, גם בעניין הפרעה עצבית שהוועדה לא מצאה. בעניין תוצאות MRI שמראש אימביגמנט של פרק ירך הוועדה מציינת שהתובעת סבלה ממנה טרם התאונה הנידונה, אלא לדיספלזיה קלה בפרקי ירכיים כפי שמציין ד"ר ראט בחוו"ד מ- 15/12/11, המצורפת לתיק ע"י התובעת ב- 15/02/12 ומכאן משאירה החלטתה על כנה." 7. לשלמות התמונה להלן הממצאים שמצא ד"ר רובינסון בחוות דעתו מיום 18/02/11 בבדיקה הגופנית:- "מבחן שובר מותאם 3 ס"מ, כפוף לפנים 35 מעלות, ישור לאחור עד 10 מעלות, סטיה לצדדים 20 מעלות לכל צד, סלר ימין 50 מעלות ואילו שמאל שלילי. ירידת תחושה של כף רגל ימין באזור פלנטרי. החזר אכילס ימין חסר. חולשה של פלנטיפלקסורים ימין 4 מתוך 5 . כח גס של שאר קבוצות השרירים תקין." בפרק הסיכום כתב ד"ר רובינסון:- "1. מדובר בנזק עצבי חדש על רקע מחלה דיסקאלית ידועה בעמוד שדרה מותני בגינו ביצעה צריבת דיסק בל 4 ל- 5 בינואר 2010. הדיסק הפגוע כעת הינו חדש בל4ל-5 והלחץ בו הינה משמעותי. בנוסף ניכרת החמרה בל3ל-4 וכן ב-ל5O1 תוצאת התאונה. 2. נכותה עקב התאונה הנידונה הינה בשיעור 15% לפי סעיף 37 (7) א'-ב', בגין הגבלת תנועה קלה עד בינונית של עמוד שדרה מותני." בבדיקת CT מיום 14/3/11כתבה ד"ר מינץ - מומחית לרדיולוגיה אבחנתית:- "סיבת הפניה: כאבי גב. נערכה השוואה לבדיקה קודמת מ- 06/10/2010. בדיקה בוצעה במנח אקסיאלי עם שחזור קורונלי וסגיטלי. מבנים גרמיים של גופי החוליות והקשתות אחוריות הודגמו תקינים. בגובה 5L-2L הודגמו שינויים ספונדילוטיים בגופי החוליות. הפרקים הפאצטליים הודגמו יחסית שמורים. הודגמו שינויים ניוונים קלים במפרקים סקרו איליאקליים. אין עדות להצרות תעלה ספינלית גרמית. סריקת 2L-1L: הסחוס הדיסקי בצפיפות תקינה. אין עדות לבקע דיסקית. סריקת 3L-2L: הסחוס הדיסקי בצפיפות תקינה. אין עדות לבקע דיסקית. סריקת 4L-3L: הסחוס הדיסקי בצפיפות תקינה. הודגם בלט דיסק אחורי ולטרלי דו"צ עם לחץ על השק הדוראלי והצרות פורמינלית. סריקת 5L-4L: הסחוס הדיסקי בצפיפות תקינה. קיים בלט דיסק דיפוזי עם לחץ על השק הדוראלי ועל העצבים ההיקפיים דו"צ יותר משמאל. סריקת 1S-5L: הסחוס הדיסקי בצפיפות תקינה. דגם בלט דיסק דיפוזי עם לחץ על השק בהדוראלי ועל העצבים ההיקפיים דו"צ. יש לציין הצרות פורמינלית קלה משני הצדדים. התרשמות: כמתואר. לא חל שינוי מהותי בגודל ובצורה של הממצאים לעומת בדיקה קודמת מלפני כ-חצי שנה." 8. לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את פרוטוקול הוועדה, הגעתי למסקנה כי יש להשיב את עניינה של המערערת אל הוועדה הרפואית על מנת שתתייחס לבדיקת ה-CT מיום 14/03/11 בשים לב לבדיקות CT קודמות. לא ניתן להסתפק במשפט:- " CT מ- 14/03/11 - בלט דיסק דיפוזי 1S5L4L" הוועדה היתה צריכה להתייחס לבדיקת ה-CT בשים לב לבדיקות קודמות ולשקול מחדש את עמדתה. החלטת הוועדה לא מתייחסת לבדיקת ה-CT אלא לחוות דעתו של ד"ר רובינסון ולבדיקת ה-MRI. 9. באשר לחוות הדעת של ד"ר רובינסון, קבעה הוועדה כי הממצאים שמצאה בבדיקת המערער שונים מהממצאים עליהם התבסס המומחה מטעם המערערת, די בכך על פי הפסיקה כדי להוות התייחסות עניינית ומנומקת. כאשר מונחת חוות דעת בפני ועדה רפואית, על הוועדה להתייחס התייחסות "עניינית ומנומקת" כמתבקש בנסיבות המקרה, וניתן להתייחס אליה גם במלים קצרות. הסדר הטוב מחייב שהוועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות הדעת, ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת (דב"ע ל/01-15 אשר בטרמן - המוסד, פד"ע ב', 147; דב"ע נא/99-122 חיים רייזלר - המוסד, פד"ע כג', 169; דב"ע לד/0-258 יגאל הניג - המוסד פד"ע ו 225). עם זאת, שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה ועדה בנכה, שונים מאלה ששימשו כתשתית עובדתית למומחה שהכין חוות דעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות. מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית ומנומקת (דב"ע נד/22, 01-21 המוסד - דוד כהן , פד"ע כז 54). לאור האמור, מאחר ובין הממצאים שמצאה הוועדה לבין הממצאים שמצא ד"ר רובינסון נמצא שוני, די בכך כדי לעמוד בחובת ההנמקה ובדרישת פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה. ד"ר רובינסון מצא כי המערערת מוגבלת בתנועותיה, זאת לעומת הממצא שמצאה הוועדה ולפיה תנועות הגב התחתון של המערערת היו תקינות, כך גם בעניין הפרעה עצבית הוועדה לא מצאה כל הפרעה לעומת הממצא שמצא ד"ר רובינסון. 10. לא השתכנעתי כי הוועדה נעולה בדעתה, על כן אין מקום להחליף את הרכב הוועדה אלא יש לאפשר לה לסיים את מלאכתה. 11. לאור האמור יש להשיב את עניינה של המערערת אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשלים את מלאכתה ותתייחס לבדיקת ה-CT מיום 14/03/11 בשים לב לבדיקות CT קודמות ותנמק האם יש בבדיקה זו כדי לשנות את קביעתה בעניין הנכות של המערערת. המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ולטעון טענותיהם בעניין זה, החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 12. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום. 13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה. בלט דיסקנכות מעבודהנכותעמוד השדרה