1. בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כב' השופט כספי) מיום 15.03.09 בת.א 23082/07, ולפיו חויבה המערערת לשלם למשיבה סך של 107,044 ₪ קרן, זאת לאחר שנדחתה בקשת המערערת לרשות להגן, בהחלטה שניתנה באותו יום. 2. ראשיתה של התביעה בפני בית משפט קמא, בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה כנגד המערערת על סך 107,044 ₪. בהתאם לאמור בכתב התביעה, המערערת היא בעלים ומנהלת של חברה (להלן: החברה). כך גם המערערת הייתה חברתה הטובה של המשיבה. עוד נטען בכתב התביעה, כי המערערת פנתה למשיבה וביקשה ממנה להעמיד ערבות בנקאית לטובת החברה וכי "הנתבעת התחייבה לשחרר לתובעת את הערבות או להשיב את מלוא הסכום בתום השנה". בהתאם, המציאה המשיבה ערבות בנקאית על סך 86,280 ₪ לטובת בנק לאומי "להבטחת האשראי של החברה". בהגיע מועד הפרעון ולפי בקשת המערערת, הוארך תוקף הערבות, אולם חרף התחייבותה, לא שוחררה הערבות, והבנק לו נמסרה הערבות, חילט אותה. בסעיף 11 לכתב התביעה צוין "כתב תביעה זה מוגש בסדר דין מקוצר בהיותו תביעה לסכום קצוב המתבסס על מסמכי הבנק". יוער, כי לכתב התביעה צורף מכתב דרישה, כאשר בכתב התביעה צוין כי המשיבה פנתה למערערת ולחברה. אולם, מעיון במכתב זה אשר אכן מופנה לחברה, נראה כי הוא מופנה לחברה בלבד (להלן: המכתב). 3. הגם שהתביעה הוכתרה כתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, בפועל צורפה לה הזמנה לדין רגילה וכשבו מוזמנת המערערת להגיש כתב הגנה תוך 30 יום. ואכן הוגש כתב הגנה שכזה. בין השאר, נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, כך גם טענה להעדר יריבות וכן טענות לגופם של דברים. עם זאת צוין בסופו של כתב ההגנה, כי כתב ההגנה נתמך בתצהיר המערערת, היא הנתבעת, וצורף תצהיר "בג"צי". ביום 04.12.07, התקיימה חקירתה של המערערת, חרף התנגדותה של באת כוחה דאז וזאת לאחר שבקשת דחייה שהגישה, מטעמים רפואיים, לא נעתרה, ובית משפט קמא הורה על הגשת סיכומים. אזי, הוחלף ייצוגה של המערערת ובא כוחה דהיום, עתר להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן ולדחות את מועד הגשת הסיכומים. בבקשה זו נטען, בין השאר, אודות בעיות אישיות של באת כוחה הקודמת, אשר גרמו להגשת כתב הגנה מחד גיסא, וצירוף תצהיר כנהוג בבית משפט לענייני משפחה מאידך גיסא, תוך צוין בבקשה כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, וזאת מאחר ויהיה צורך בשמיעת ראיות. בסופו של דבר נטען, כי לאור ההזמנה המוטעית, לא ניתנה למערערת האפשרות להכין בקשת רשות להתגונן כדבעי. גם בקשה זו לא נעתרה. 4. בסופו של יום, קבע בית המשפט קמא כי העובדות העומדות בבסיס התביעה אינן שנויות במחלוקת, תוך שבית המשפט מצא לנכון לציין "כי אם היה פגם בתביעה לעניין סדר הדין הנ"ל, הוא נרפא בתצהירה של הנתבעת ועל כן אין עוד צורך לדון בשאלה אם יש או אין מקום למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" מעל התביעה...". אותו תצהיר אליו הפנה בית משפט קמא, עניינו התצהיר התומך שהוגש בצירוף לכתב ההגנה וכלשונו של בית משפט קמא "אשר הכרתי בו כתצהיר...". בהמשך החלטתו דחה בית משפט קמא את גירסת המערערת אודות נסיבות הוצאת הערבות הבנקאית ובהוסיפו "לא די בעצם טיעון זה אלא שהיה על הנתבעת לפרט את הדברים באופן מלא..." תוך הפנייה לנדרש ממי שמבקש רשות להתגונן. יוער, כי בית המשפט ציין בהחלטתו שאכן המערערת טענה בכתב הגנתה כי הערבות ניתנה לחברה ולא לה באופן אישי. 5. מעיון בכתב ההגנה, עולה כי כבר בפתיחת כתב ההגנה טענה המערערת כי התביעה אינה נסמכת על כל ראיה, בנוסף, כי יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה וכן בשל העדר יריבות. בהמשך כתב ההגנה, הגם שאכן מנוסח הוא באופן בלתי ברור, הרי לכל אורכו חוזרת ומכחישה המערערת חבות אישית שלה בגין הערבות. כבר עתה אציין כי בנסיבות אלו, התקשיתי להבין פשר דברי בית משפט קמא כי כתב ההגנה והתצהיר התומך בו, השלימו את החסר, ובגין כך לא נזקק לשאלת מחיקת הכותרת. 6. המערערת בערעורה טענה טענות שונות בכל הקשור לאופן ניהול ההליך בפני בית משפט קמא, לרבות בהתייחס להחלטות השונות שניתנו על ידו, וכשלמעשה לא ניתן למערערת יומה בבית המשפט. יתר על כן, מעת שהמערערת קיבלה הזמנה בסדר דין רגיל, הוגש כתב הגנה אשר מטבע הדברים אינו כולל את כל הפירוט כפי שהיה מקום לפרט לו היה מדובר בבקשת רשות להתגונן, ולכן ולא בכדי, עתר ב"כ המערערת להגשת בקשת רשות להגן מתוקנת. בנוסף, טענה המערערת להתעלמות בית המשפט קמא ממצבה הרפואי של באת כוחה דאז. לבסוף נטען, כי היה על בית משפט קמא להורות על מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר, מהנימוק של ההזמנה שצורפה. 7. המשיבה טוענת כי חסד עשה בית משפט קמא עם המערערת, בהחלטתו לראות באותו תצהיר שצורף, כתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן. עוד טענה המשיבה, כי למעשה השאלה שעמדה במחלוקת בבית משפט קמא, נוכח כתבי הטענות, האם הערבות ניתנה במסגרת יחסים אישיים או במסגרת יחסים משותפים עסקיים בין הצדדים וכי קביעת בית משפט קמא כי לא מדובר במסגרת יחסים עסקית, ראויה היא ואין מקום להתערב בה. עוד טענה המשיבה, כי בית משפט קמא לא נדרש לטענת השתק פלגותא שהועלתה על ידה. כך גם התייחסה לטענות האחרות של המערערת. 8. לא בכדי ביקשתי מהמשיבה כי תתייחס, בראש ובראשונה, לשאלה האם אכן התביעה כפי שהוגשה על ידה, ממלאת אחר הנדרש ממי שמגיש תביעה בסדר דין שכזה. ואומנם, לא קיבלתי תשובה ראויה בשאלה זו. מעת שמדובר בתביעה בסדר דין מקוצר, יש לצרף את אותה ראיה בכתב או אף ראשית ראיה בכתב, בדבר עצם ההתחייבות של הנתבע לשלם לתובע. במקרה דנן, לית מאן דפליג כי לא קיימת כל ראיה בכתב או ראשיתה, לאותה התחייבות נטענת של המערערת. ההפך מכך, מנוסח הערבות עולה שמדובר על חברה ולא על המערערת באופן אישי. בנסיבות אלו, אם אכן הייתה המערערת מודה במסגרת כתב הגנה או תצהיר כי אכן התחייבה להשיב את כספי מימוש הערבות, אולם בגין סיבה זו או אחרת, אין היא חבה בכך, יכול וניתן היה לקבוע כי המערערת השלימה את החסר. ודוק, אין אני קובע זאת הואיל ובמקרה דנן, מעיון בכתב ההגנה וכמפורט לעיל, לא רק שהמערערת לא מודה בכך, אלא הפוך מכך. לבסוף, די להפנות לאמור בכתב התביעה עצמו, לפיו התביעה נסמכת על מסמכי הבנק וכשבמסמכים אלו לא ניתן למצוא את אותה התחייבות של המערערת באופן אישי. המסקנה העולה כי התביעה, מלכתחילה, לא הייתה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. לכך יש להוסיף, את נושא ההזמנה לדין שהוצאה כהזמנה להגיש כתב הגנה. 9. מעת שנוכח בית משפט כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, חייב הוא ואף מיוזמתו להורות על מחיקת הכותרת. על אחת כמה וכמה, מעת שהנתבע עותר למחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר. ראו רע"א 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2)581; ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, פ"ד לג(1)421; ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ, (לא פורסם, 13/12/06). 10. אין צורך להרחיב בניסוח השונה הנדרש בכתב הגנה לעומת הניסוח הנדרש ותוכן הנדרש, בבקשת רשות להתגונן ובתצהיר התומך בה. אכן, צדק בית משפט קמא בקביעתו כי על המבקש רשות להתגונן, להיכבד ולפרט את מלוא פרטי הגנתו כולל מלוא העובדות והנסיבות וכי אם לא יעשה כן, יכול ובית המשפט יידחה בקשתו. לא כן הדבר בעת שמדובר בכתב הגנה, אשר עליו לכלול את אשר קבוע בתקנות ולא מעבר לכך. מכך, שעריכת כתב הגנה שונה היא מעריכת בקשת רשות להתגונן ולכן אין כל משמעות לראות בתצהיר "בג"צי" כמספק אחר דרישת התצהיר, אולם בהתעלם מכך שכתב ההגנה עצמו, לא נערך מלכתחילה כתצהיר הנדרש בבקשת רשות להתגונן. יתר על כן, זכאי נתבע שלא להיחקר, כל עוד ולא מדובר בתביעה הכשרה להתברר בסדר דין מקוצר. ודוק, ההליך בסדר דין מקוצר הוא ההליך החריג, וכשלא בכדי קמו מבקרים על עצם האפשרות להגיש תביעה בדרך שכזאת. משכך, יש להקפיד ולבחון שאכן כתב התביעה שאומנם הוכתר בסדר דין מקוצר, ראוי להתברר בהליך שכזה, וזאת עוד לפני בחינת המחלוקות לגופן [ראו ע"א 10189/07, ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (טרם פורסם 15.06.09)]. 11. במקרה דנן, מעת ששורש המחלוקת העיקרי, נסוב על השאלה אם המערערת התחייבה בתשלום הנטען, טרם שנזקיק את המערערת להגיש בקשת רשות להגן ולהיחקר, יש לבחון שאכן קיימת אותה ראשית ראיה בכתב שרק בגין קיומה, תהא רשאית להיכנס לשערי בית המשפט, רק ברשות. אולם ככל שאין בפנינו ראיה שכזו, רשאית היתה המערערת להיכנס לשערי בית המשפט בזכות. ייתכן ולא בכדי, טעתה המשיבה בצירוף הזמנה בסדר דין רגיל. 12. לא התעלמתי מטענות המשיבה שיכול וב"כ המערערת לא טען במישרין את אשר פורט לעיל, אולם דברים אלה עלו מתוך החומר שהוצג בפני בית המשפט, כך גם ניתנה הזדמנות למשיבה להתייחס לטענות אלו. 13. לא מצאתי לנכון להתייחס לטענת המשיבה כי נוכח מסקנתו האחרת של בית משפט קמא, לא קבע בית משפט קמא מסמרות בטענת המשיבה לדחיית התביעה על הסף בגין השתק פלגותא. מעת שבית המשפט לא הכריע בכך, אין מקום שערכאת הערעור תיזקק לכך, הגם שבית המשפט קמא התייחס קצרות לשאלה זאת ולמעשה נראה כי לא קיבל את עמדת המשיבה. 14. דומה כי די באמור על מנת לקבל את הערעור. עם זאת, נראה כי יש מקום גם לטרוניות האחרות של המערערת, בכל הקשור לאופן ניהול הדיון בפני בית משפט קמא. בסופו של יום, זכאי בעל דין כי יינתן לו יומו בבית המשפט, ולא רק מהשפה ולחוץ ועל כן, לכאורה היה מקום להתחשב באותן נסיבות מיוחדות שציין ב"כ המערערת הן בפני בית משפט קמא והן במסגרת הערעור. 15. לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: א. פסק דינו של בית משפט קמא בטל, כך גם יש לבטל את ההחלטה אשר דחתה את בקשת הרשות להגן. ב. אני מורה על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר מהתביעה כפי שהוגשה לבית משפט קמא. ג. כתב ההגנה שהגישה המערערת לבית משפט קמא, ייחשב ככתב ההגנה מטעם המערערת, לכל דבר ועניין. ד. בית המשפט השלום יורה את אשר מתחייב נוכח קבלת הערעור, בכל הקשור לאופן המשך ההליכים בפניו, לרבות בסוגיית השתק הפלוגתא, כך גם ככל שתוגש בקשה לתיקון כתב ההגנה. 16. אני מחייב את המשיבה לשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. המזכירות תחזיר למערערת את הערבות שהפקידה באמצעות ב"כ. 17. המזכירות תוציא העתק מפסה"ד לב"כ הצדדים. ניתן היום, כו' טבת תשע"א, 02 ינואר 2011. הזמנה לדיןסדר דין מקוצר