התפטרות מרצון פיצויים 1. בפנינו תביעה לתשלום שכר, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה ופיצויי הלנה. התובעת טוענת כי אולצה לצאת ל"חופשה כפויה" על חשבונה וכי הנתבעת התעמרה בתובעת והרעה באופן מוחשי את תנאי עבודתה, כך שלא הותירה ביד התובעת ברירה אלא להתפטר. הנתבעת טוענת כי תביעת התובעת הינה קנטרנית וטורדנית, וכי התובעת התפטרה מרצונה. 2. העובדות הרלוונטיות, אשר בעיקרו של דבר אינן שנויות במחלוקת והן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים בבית הדין, הן כדלקמן: א. החל מיום 1.4.97 ועד ליום 16.10.02 הועסקה בפועל התובעת על ידי הנתבעת, כדיילת להפצת מוצרי הנתבעת ב"משביר לצרכן" ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. ב. התובעת עבדה חמישה עד שישה ימים בשבוע, בשעות הבוקר, ושכרה השתלם לה על בסיס שכר שעת עבודה. ג. עם קבלתה לעבודה, הודיעה התובעת כי אינה מוכנה לעבוד בשעות אחה"צ, והנתבעת הסכימה לכך, בשל כך הועסקה התובעת בכל תקופת העסקתה אך ורק בשעות הבוקר, למעט מקרים בודדים שניתן לספור אותם על כף יד אחת בהם התבקשה התובעת לעבוד בשעות אחה"צ ונעתרה בשל נסיבות מיוחדות. ד. ביום 16.10.02 הודיעה סמנכ"ל הנתבעת לתובעת על הפסקת עבודתה במשביר לצרכן, עקב קשיים אליהם נקלעה רשת המשביר לצרכן. התובעת התבקשה לצאת לחופשה ללא תשלום למשך שבועיים. ה. התובעת סרבה להחלטת הנתבעת להוצאתה לחופשה ללא תשלום למשך שבועיים, והודיעה לנתבעת כי אינה מעוניינת לצאת לחופשה כלשהי. ו. מיום 20.10.02 ועד ליום 28.10.02 נערכו חילופי דברים בין התובעת ובא-כוחה לנתבעת שמהותם הסדרת המשך עבודתה של התובעת. התכתובות בין הצדדים צורפו לכתב התביעה. ז. ביום 20.10.02 פנה ב"כ התובעת לנתבעת בדרישה לתשלום עבור הימים בהם נכפתה על התובעת חופשה. ח. ביום 21.10.02 שלחה הנתבעת תגובה לב"כ התובעת בה מציינת כי התובעת התבקשה לעבור לעבוד ב"סופרפארם" אך סרבה. ט. ביום 23.10.02 שלחה התובעת לנתבעת מכתב ובו הודיעה לה כי התובעת תתיצב בסופרפארם ביום 25.10.02 בשעה 9:00. י. ביום 24.10.02 הודיעה עובדת הנתבעת לתובעת, כי התובעת אינה יכולה להתחיל לעבוד בסופרפארם מאחר והנהלת הסופרפארם נמצאת בחו"ל. יא. במכתב מיום 27.10.02 דרש ב"כ התובעת כי התובעת תוחזר לעבודתה, בין אם במשביר לצרכן ובין אם בסופרפארם, וכי הנתבעת תשלם לתובעת עבור התקופה בה נכפתה עליה החופשה. יב. ביום 27.10.02 שלחה הנתבעת מכתב בו טוענת כי התובעת התבקשה לעבוד בסופרפארם החל מיום 27.10.02, וכמו כן מפרטת את תנאי העבודה ב"מגה ירושלים". יג. ביום 28.10.02, באמצעות בא כוחה, הודיעה התובעת על התפטרותה מעבודתה אצל הנתבעת, עקב "הרעה מוחשית בתנאי עבודתה". 3. ואלו טענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות: התובעת טוענת כי במהלך חמש שנים וחצי, המהוות את כל תקופת העסקתה, עבדה במשביר לצרכן בשעות הבוקר בלבד, למעט מקרים נדירים בהם עבדה אצל הנתבעת בשעות אחה"צ, וזאת בעקבות בקשה מיוחדת וחריגה של הנתבעת (ראה עמ' 10 לפרוטוקול). נוסף על כך, טוענת התובעת כי חוזה העסקתה הוא חוזה אחיד, חד-צדדי, בעל תניות מקפחות, דבר המעמיד בספק את חוקיותו, וכי ממילא התנו הצדדים על החוזה בהתנהגות. לעומתה, הנתבעת טוענת כי התובעת עבדה בשעות אחה"צ וכי "מעולם לא סוכם עם התובעת כי תעבוד בשעות הבוקר בלבד, עצם הגדרת עיסוקה מונע כל אפשרות שכזו של עבודה בנקודה אחת בלבד ובשעות קבועות של בוקר בלבד". עוד טענה הנתבעת כי רשאית היתה להציע לתובעת את הצעות העבודה שהוצאו לה בהתאם להסכם העסקתה ועל כן אין מדובר ב"הרעה מוחשית" בתנאי עבודתה של התובעת. הכרעה 4. בפתח דברינו נציין כי הנתבעת העלתה בסיכומיה טענות שאין להן כל זכר לא בכתב ההגנה ולא בעדויות, וביה"ד בשוקלו את פס"ד זה ונימוקיו, נתן דעתו אך ורק לכתבי הטענות והעדויות והמסמכים שהוצגו בפניו בדיון. מעיון בחוזה העסקת התובעת מיום 26.6.00 שהוצג בפני בית הדין ואשר עליו מתבססת הנתבעת עולה כי הנתבעת עשתה דרור לעצמה וחוזה ההעסקה שזור סעיפים הנוגדים את הוראות חוקי המגן ותניות מקפחות. יתרה מכך, מקריאת החוזה, נחזה כי החוזה הינו חוזה אחיד המהווה מעין חוזר על תנאי ההתקשרות אותם דרשה הנתבעת מהתובעת ולא חוזה העסקה המסכם את תנאי העסקה בין התובעת לנתבעת. משכך, יפסוק בית הדין בהתאם לדין החל ובהתחשב ביחסי העבודה שהתקיימו בפועל בין הצדדים, ובהתעלם מחוזה ההעסקה. 5. פיצויי פיטורים א. "התשובה לשאלה אם יש או אין הרעה מוחשית בתנאי העבודה במקרה מסויים תלויה בנסיבות כל מקרה, בתפקידו של העובד ובמעמדו אצל נותן העבודה, והשופט הדן בעניין יוכל להעריך אם לגבי אותו עובד - שינוי התנאים מצדיק את ההתפטרות." (ע"א 268/71 עזבון שמחה מרגוליס נ' מינה לינדר, פ"ד כו (2) 761). בתב"ע לז/ 478-3 אסתר צור שבי נ' נווה שומרון בע"מ, פד"ע ט' ק"י, נדון מקרה בו "התובעת נתקבלה לעבודה אצל הנתבעת בבית חולים במשמרת ערב בלבד, אך לפעמים עבדה במשמרת אחרת וזאת רק בימי שישי וחגים, כאשר לא הייתה תחבורה ציבורית. כאשר מנהל הנתבעת סיפק לה תחבורה הביתה, עבדה רק לעיתים נדירות במשמרת אחרת מטעמי נוחיותה היא או על פי סידור בינה לבין אחות אחרת מטעמי חברות או נוחיות וללא התנגדות מנהל הנתבעת." נפסק כי התובעת הייתה רשאית לראות בסירוב הנתבעת להמשיך להעסיקה במשמרות ערב בלבד הרעה מוחשית בתנאי עבודתה. ב. התובעת, בחקירתה, העידה כי עבדה רק משמרות בוקר במשך כל תקופת העסקתה למעט מקרים בודדים בהן התבקשה ע"י הגב' יצחקי ליתן תגבור אחה"צ. אף הגב' יצחקי, בחקירתה, אימתה את גרסת התובעת כי התובעת עבדה בשעות הבוקר בלבד. בענין זה, אמינה עלינו גרסת התובעת אשר לא נסתרה ע"י הנתבעת לא בעדות הגב' יצחקי ואף לא במסמכים. ג. לא זו אף זו, הנתבעת העלתה טענה כי הציעה לתובעת עבודה חלופית, אך אף גרסתה זו של הנתבעת אשר ניתן לה ביטוי בעדותה של הגב' יצחקי ניתנה בחוסר יציבות ואמינות ונסתרה אל מול המסמכים עליהם הסתמכה הגב' יצחקי (עמ' 18 לפרטיכל). הן בחקירת הגב' יצחקי ואף כעת לא ברורה לביה"ד מהי גרסת הנתבעת ואיזו הצעת עבודה הוצעה לתובעת ובשל כך אמינה עלינו גרסת התובעת כי אכן העבודה שהוצעה לתובעת היתה ב"מגה" תלפיות. ד. דרישת הנתבעת כי התובעת תעבור לעבוד ב"מגה" תלפיות מעבודה במשמרות בוקר בלבד, למשמרות ערב ושינוי במקום העבודה המצריך מהתובעת נסיעה במשך שעה וחצי, במקום נסיעה של מחצית השעה, וכל זאת כאשר תנאי עבודתה של התובעת היו קבועים ויציבים במהלכן של חמש שנים וחצי, מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה כמשמעותה בסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. ה. לאור קביעתנו כי הורעו תנאי העבודה, כאמור בס' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התפטרות התובעת כדין היתה ועל הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים לכל תקופת העסקתה. מאחר והתובעת עבדה על בסיס שכר לשעה, ממוצע שכרה החודשי בהתאם לתלושי השכר שהוצגו בפני ביה"ד, עומד על סך של 2,467 ₪ ועל כן על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בשעור של 13,568.50 ₪. 6. תשלום שכר לאור מסכת העובדות שנפרשה בפני בית הדין, התרשם בית הדין כי אכן התובעת הייתה מעוניינת להמשיך בעבודתה, וכי התפטרותה נבעה כל כולה בגין התנהגות הנתבעת. הנתבעת בחרה, באופן חד צדדי, להוציא את התובעת לחופשה ללא תשלום, על מנת להמנע מלשלם לתובעת שכר עבודה או פיצויי פיטורים. לאור האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את השכר שהיה משתלם לה עבור התקופה החל מיום 17.10.02 ועד ליום 28.10.02, אילולא נכפתה עליה החופשה בהתאם לממוצע שכרה של התובעת, בסך של 945 ₪. 7. פדיון חופשה מאחר והנתבעת הודיעה בפני בית הדין בכתב הגנה כי אין מחלוקת לעניין תשלום פדיון ימי החופשה, וכי בהתאם לחישובים שערכה זכאית התובעת לדמי פדיון חופשה בשיעור שנתבע על-ידי התובעת, תשלם הנתבעת לתובעת תשלום פדיון ימי חופשה בסך 420 ₪ אשר ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. 8. פיצויי הלנה א. בפנינו תביעת התובעת לפיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. ב. באשר לפיצויי הלנת השכר - אין חולק כי הנתבעת מחד נמנעה מלהעסיק את התובעת, ביקשה להוציאה לחופשה ללא תשלום ולא הציעה לה מקום עבודה אחר למעלה משבוע ימים. בכך מנעה מהתובעת את אפשרותה להשתכר ובמכוון. יתרה מכך, הנתבעת ידעה כי עליה לשלם לתובעת את שכרה ושלחה את התובעת בתשובה "את תקבלי אותו רק בבית משפט". על כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי הלנת שכר, על שכר מחצית אוקטובר שלא שולם לתובעת מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. ג. באשר לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים - ראשית יאמר כי התובעת התפטרה בדין מפוטר ולא פוטרה. יתרה מכך, משהנתבעת אכן חשבה, בתום לב, כי ההסכם עליו החתימה את התובעת מאפשר לה שינוי תנאי עבודתה של התובעת, אשר על כן הננו מפחיתים את פיצויי ההלנה, לכדי הפרשי הצמדה וריבית. 9. סוף דבר א. התביעה לפיצויי פיטורים התקבלה ובהתאם לכך תשלם הנתבעת לתובעת, תוך 30 יום, ממועד המצאת פסק הדין, פיצויי פיטורים בסך של 13,568 ₪, אליהם יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין. ב. הנתבעת תשלם לתובעת שכר חודש אוקטובר בסך 945 ₪ כאשר סכום זה ישא פיצויי הלנת שכר כאמור בסעיף 7 לעיל. ג. הנתבעת תשלם לתובעת את פדיון ימי חופשתה בסך 420 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ד. בנסיבות תוצאות פסק דיננו זה, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. ערעור על פסק הדין הוא ברשות בלבד ובקשת רשות ערעור יש להגיש לנשיא בית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין לצד המבקש. מר פיינברג, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת מר שפיצר, נציג ציבור פיצוייםהתפטרות