אחוזי נכות לאחר צינתור 2. להלן תמצית טענות המערער - א) המערער סובל מנכות קשה בתחום הקרדיולוגי, וכן ליקויים בתחום השמיעה ובתחום הנוירולוגי. ועדה רפואית בדרג ראשון קבעה למערער 52% נכות זמנית, והועדה לעררים הפחיתה את אחוזי הנכות מבלי שיחול שיפור במצבו ומבלי שתנמק זאת. ב) הועדה יישמה בתחום הקרדיולגי פריט ליקוי שאינו מתאים למצבו של המערער, אשר אינו מסוגל לבצע מאמץ פיזי כלשהו, ובהתעלם מהעובדה שאינו משכיל והוכשר רק לעבודה פיסית. בגין תעוקת הלב ממנה סובל המערער , ויתר הליקויים בתחום זה, היה על הועדה ליישם את פריט הליקוי 9(1)(ג)(3) או (4). ג) הועדה לא התייחסה לתיעוד שהונח בפניה, בדבר הטיפולים להם נזקק המערער בגין הפרעות בקצב הלב וחוסר בכמות הדם המוזרמת ללב. היה על הועדה גם לשגר את המערער לביצוע בדיקת מאמץ מטעמה. ד) הועדה לא התייחסה לבעייה ממנה סובל המערער של שומנים בדם. ה) הועדה לא התייחסה לליקוייו של המערער בתחום הנוירולוגי. 3. עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מראה כי הועדה רשמה מפי המערער את התלונות שדלקמן - "…לא עובד משנת 1993, מתלונן על כאבים בידיים, מתעייף לאחר הליכה של ה - 100 מטר. עבר 2 ניתוחים בראש בשנת 1970, מתלונן כיום על סחרחורת וכן ניתוח אחד לעורקי הצוואר משמאל. מטופל בסימבקור, סימבסטטין, מוקרופורין, לוסק, נורמטן…". הועדה בדקה את המערער, וציינה את הממצאים הבאים - "...מבחינה נוירולוגית - עבר בשנת 1970 3 ניתוחים בגלל ציסטה ארסינואידלית מימין וקשירת הנאורידמה בעורק המוח התיכון משמאל. כמו"כ עבר גם ניתוח לעורקי הצוואר מצד שמאל. בבדיקה: נראות צלקות ניתוחיות באיזור המצחי רקטי משמאל ומצחי מימין, חלקן מכוסות ע"י השיער וצלקת באיזור הצוואר משמאל. אין רגישות בניקוש הגולגולת, אין נסטגמוס. נסיון אצבע אף תקין. כוח גס בידיים ורגליים שמור. תחושה שמורה. מבחן רומברג שלילי. הועדה דוחה את הערר מבחינה נוירולוגית. מבחינה קרדיויולוגית - בבדיקה: קולות לב תקינים, אין אוושות, אין סימני אי ספיקת לב, קצב הלב 76 לדקה סדיר. הנ"ל עבר אוטם בשריר הלב בדופן התחתונה ולאחריו צנתור של העורקים הכלליים אשר הדגים חסימה מלאה בעורק הימנ הימני אשר מתמלא רטרוגרדית מיקולטרלים. באקו לב נמצא תפקוד שמור של החדר השמאל עם הפוקנזיה ספטלית קלה. למרות שמתלונן על התעייפות לאחר הליכה הרי שבבדיקת מאמץ שביצע בתאריך 4.9.03 נמצא כושר גופני טוב וללא עדות אלקטרוקרדיוגרפית או קלינית לאי ספיקה כללית במאמץ. בנוסף אין סימני אי ספיקה ואין הפרעות קצב. לאור האמור לעיל הועדה דוחה את הערר מבחינה לבבית...". הועדה קבעה למערער 25% נכות יציבה בהתאם לפריט ליקוי 9(1)(ג)II לרשימת הליקויים בגין מחלת לב, 20% נכות יציבה בהתאם לפריט ליקוי 29(5)(ג)III לרשימת הליקויים בגין מ/א קרניוטומיה וכן 10% נכות יציבה בהתאם לפריט ליקוי 72(1)(ג)(3) לרשימת הליקויים בגין ליקוי שמיעה. 4. אשר לנכות שנקבעה בתחום הקרדיולוגי - פריט ליקוי 9(1)(ג) ברשימת הליקויים שנספחת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 קובע את דרגות הנכות כדלקמן - "במחלת-לב שגרונית חריפה, דלקת חידקית, תת-חריפה של פנים הלב (S.B.E.) ובאטם שריר הלב א.בתקופת 3 החדשים הראשונים לאחר גמר ההתקף החריף %100. ב.בתקופת 3 החדשים הבאים %50 . ג.לאחר התקופה הנ"ל יש להעריך בהתאם לדרגות התפקודיות של הלב - I. מסוגל לעבודה הרגילה ללא הפרעות וללא הגבלות כלשהן 10%. II. מסוגל לעבודה שאיננה דורשת מאמץ גופני מיוחד (דרגה תפקודית ראשונה) %25. III. קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת קלה, אין הפרעות בקצב (דרגה תפקודית שניה) %40 . IV. קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת עם או בלי הפרעות בקצב כגון: פרפור פרוזדורים התקפי, רפרוף התקפי, מהירות דופק התקפית, מסוגל לעבודה קלה בלבד (דרגה תפקודית שלישית) %50" ממצאי הועדה, כפי שפורטו בהרחבה בפרוטוקול דיוניה וצוטט לעיל, מתאימים בהחלט לישומו של פריט הליקוי שנבחר, ולא נמצאו על ידיה ממצאים המצדיקים ישומם של פריטי המשנה החמורים יותר, אשר היה מקום ליישמם לטענתו. הועדה ציינה את המסמכים העיקריים שעמדו בפניה, ולא מחויבת הייתה בהתייחסות פרטנית לכל מסמך שנכלל בתיקים הרפואיים של המערער, או לאבחנה שבחר הרופא המטפל לרשום בהם, מה גם שחלקם מתייחסים למצבו של המערער בתקופות שקדמו למועד בדיקתו ע"י הועדה וחלקם למועד שלאחר מכן. אין בסיס לטענת המערער לפיה הועדה "הפחיתה" את נכותו, שכן עיון בפרוטוקולי הועדות בדרג הראשון שקבעו את נכותו מראות שנקבעה לו נכות זמנית גבוהה יותר בגין תקופה שלאחר צינתור שנעשה לו, ובתום הזמניות - גם הועדה בדרג הראשון קבעה לו אותם אחוזי נכות כפי שקבעה הועדה לעררים. אין גם ממש בטענות המערער המפנות למקצועו או להכשרותו בתחום המקצועי - שכן אלה רלבנטיים, אם בכלל, רק לעניין דיון בנכות לנפגעי עבודה. 5. אשר לנכות שנקבעה בתחום הנוירולוגי - מפרוטוקול הועדה עולה שהועדה התייחסה לניתוח שעבר המערער בזמנו , בדקה אותו, ופריט הליקוי שיושם תואם את ממצאיה. לא מצאתי כל פגם משפטי בהקשר זה. 6. אשר לטענה הנוגעת לממצא של שומנים בדם - לא כל ממצא רפואי בלתי תקין ברמה זו או אחרת מחייב קביעת נכות בגינו, והמערער לא הפנה לכל פריט ליקוי שהיה מקום לקבוע נכות בהתאם לו, עקב אותו ממצא נטען, שאגב לא ניתן לראות אזכור שלו במסמכים הרפואיים שצורפו לנימוקי הערעור. 7. לסיכום, לא מצאתי כל פגם משפטי בפעולות הועדה או מסקנותיה. אשר על כן, דינו של הערעור שבפני להידחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. אחוזי נכותנכותצנתור