מבוא בפני בקשה מטעם התובע לפסילת חוות דעת המומחה או למינוי מומחה נוסף בהליך המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. התובע, יליד 1960, העובד כנהג ב'אגד' נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.10.07 בעת שנהג באוטובוס ביציאה מהישוב מעלה לבונה. כמתואר בכתב התביעה נסע בירידה בסמוך לשער הישוב; האוטובוס איבד את כושר הבלימה והתובע נאלץ לבלום בפתאומיות בשער הישוב. לבקשת התובע מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. המומחה שמונה - ד"ר מ' יצחקי - מצא כי לא נותרה לו נכות צמיתה בשל התאונה. במהלך ישיבת ההוכחות נחקר המומחה על ידי באי כוח הצדדים ולאחר מכן הוגשה הבקשה שבפני. בקשה זו נשענת על מספר טענות: ממצאי הבדיקה של המומחה אינם עולים בקנה אחד עם תוצאות הבדיקות הרפואיות ויתר הראיות; המומחה התייחס לנתונים שגוים מבחינת חומרת התאונה ותוצאותיה והתעלם מחסרונם של מסמכים חשובים - דו"ח הפינוי באמבולנס ותעודת חדר המיון; היעדר אובייקטיביות וסימון המטרה מראש, ללא יכולת או רצון לשקול מחדש את העניין אף לאחר שהוצגו למומחה נתונים המצביעים כי ישנה אפשרות ששגה; למומחה הייתה נגיעה לאגד לווועדות הנערכות שם, הרבה לפני שמונה לרופא האגודה ובמיוחד לאחר שמונה להיות רופא האגודה. משהודה המומחה כי לו היה מתמנה היום היה פוסל את עצמו הרי שכל עוד לא נחקר - לא סיים את תפקידו ולכן מתקיים ניגוד עניינים. הנתבעת מתנגדת לבקשה וסבורה כי לא מתקיימים התנאים לפסילתו של המומחה או למינוי מומחה נוסף. טרם בחינתן של הטענות אסקור בקצרה את חוות דעתו של ד"ר יצחקי ואת שעלה מחקירתו הנגדית. לאחר מכן יבחנו טענות התובע כלפי חוות הדעת ותידון השאלה האם יש בכך כדי להצדיק את קבלת הבקשה כולה או מקצתה. חוות דעתו של ד"ר יצחקי והדברים שאמר בחקירתו הנגדית ד"ר יצחקי מתאר בחוות דעתו את תלונות התובע ואת ממצאיו. בפרטו את ממצאי הבדיקה הוא מציין כי התובע מתהלך בצליעה, מתקשה לפשוט את הבגדים. שתי הברכיים בווארוס וברך ימין חבושה בתחבושת אלסטית; קיימת נפיחות ללא נוזל בברך ימין ורגישות קלה בפיקה. טווח התנועה הדו צדדי הוא 0-0-120 מעלות. ברגל ימין הוא מוצא סימן על שם לסג 80 מעלות. הוא מציין כי התובע מסוגל לשבת ללא רתיעה אחורית גם כאשר מיישרים לו את הברכיים; לא מתכופף קדימה באופן רצוני אלא רק מעט ובמעט הזה אין ספזם שרירי. סימן על שם שובר 10/16 ס"מ; סיבובים כמעט 90 מעלות בשני הצדדים; הטיות 45 מעלות ללא סימני מצוקה. הכוח הגס והרפלקסים תקינים; תנועת הצוואר - יישור 60 מעלות; הטיות 45 מעלות לשני הצדדים וסיבובים 90 מעלות לשני הצדדים. בפרק הסיכום הוא כותב כי לגבי עמוד השדרה המתני - התובע לא התכופף בבדיקה אך היה מסוגל לשבת עם ברכיים ישרות במיטה ללא רתיעה לאחור והדבר מטיל ספק באמינותו לגבי הגבלת הכיפוף. הוא מוסיף כי במספר המעלות שהתכופף לא נמצא ספזם שרירים וסימן על שם שובר הראה תוצאותה תקינה. מכל מקום הוא מציין כי קיימים רישומים על כאבי גב תחתון בעבר לרבות אבחנה של פריצת דיסק פתולוגית ניוונית אחרת בעמוד השדרה ולכן להערכתו התאונה לא הותירה נכות בגב התחתון. לגבי הפגיעה בברך טוען המומחה כי נמצא אוסטאוארטריטיס פטלו פמוראלית שנמצאה גם בבדיקת MRI אך אין לכך קשר לתאונה. הוא מציין כי אין רישומים על פגיעה בברך בסמוך לתאונה אלא רק כארבעה חודשים לאחר מכן ובדרך כלל פגיעה בברך מתבטאת מייד ולא לאחר כמה חודשים. מסקנתו היא כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בברך לבין התאונה. ד"ר יצחקי נחקר על ידי בא כוח התובע. בתשובותיו נשאל המומחה באשר לנתונים שחסרו בעת מתן חוות דעתו ובהם תעודת חסר מיון. המומחה התפלא מדוע לא הוצגה זו בפניו והשיב כי ציין בחוות דעתו כי התעודה לא עמדה בפניו. עם זאת הוא הסביר כי היה יכול להסתמך על הבדיקה הקלינית ועל המסמכים האחרים כדי להשלים את חוות דעתו. לדעתו מה שעמד בפניו הספיק לצורך קביעת הנכות (עמ' 22). באשר למנגנון הפגיעה הוא השיב כי הדבר חשוב וכי הנבדק מסר לו את המנגנון (עמ' 23). הוא אישר כי היה רוצה לראות את תעודת חדר המיון, שאותה לא ראה עובר למתן חוות דעתו (עמ' 24). המומחה אישר כי הוא יודע שנהג אוטובוס אינו חגור. עוד עומת המומחה עם האמור בגליון חדר המיון. הוא נשאל האם נכון שמצוין בגליון כי התובע נפגע בברך או בירך והוא השיב כי מה שהוא רואה במה שנכתב הוא פגיעה בירך וברגל ימין אך כי לא מוזכרת פגיעה בברך (עמ' 24). באותו שלב נשאל המומחה מדוע אם הוא נזקק לעין במסמך הוא כל כך פסקני לגבי חוסר ההיתכנות של שינוי בחוות דעתו והמומחה השיב כי 'התוצאה של חוות הדעת היא תוצאה של בדיקה סופית'. הוא שלל את האפשרות כי גם אם היה רישום על פגיעה בברך בחדר המיון היה הדבר מביא לשינוי המסקנה אותה הסיק ובכל מקרה לא סביר כי נפלה טעות במסמך (עמ' 25). נושא נוסף שעלה בחקירתו של ד"ר יצחקי נגע לעבודתו באגד. המומחה אישר כי הוא רופא האגודה וזאת בחצי השנה האחרונה. עוד הוא אמר כי ככל שהיה מקבל עכשיו מינוי מטעם בית המשפט בתיק בו מעורב חבר אגד הוא היה פוסל את עצמו אך לא הסכים כי הוא צריך לפסול את עצמו בתיק זה כאשר חוות הדעת ניתנה זמן רב לפני כן (עמ' 28). הטענות כאמור, התובע סבור כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה ולמצער למנות מומחה רפואי נוסף. הוא חולק על קביעות המומחה אשר מציגות את תוצאות הבדיקה שערך לעומת תיאור האמור בפרק ה'בדיקה'. עוד הוא מלין על התייחסותו של המומחה לבדיקת ה- MRI; לתעודות אי הכושר הרבות שהתובע קיבל ולרישומים שיש בתיקו האישי של התובע המצביעים על תלונות רבות בברכיים. התובע חולק על חוסר הנכונות של המומחה לשקול את עמדתו מחדש כאשר הוצגו בפניו אותם מסמכים שמהם עולה כי מצבו של התובע חמור בהרבה מזה שסבר. היבט אחר של טענות התובע נוגע לכך שהמומחה לא נתן משקל למנגנון התאונה ולחומרתה והניח כי לאוטובוס לא קרה דבר בעוד שהוכח כי מדובר בתאונה קשה יחסית. למרות שמלכתחילה סבר המומחה כי יש חשיבות למנגנון הפגיעה ולחומרתה לכשהוצגו אלה בפניו, כך טענת התובע, הוא סירב לשקול את שינוי חוות הדעת ועמד על עמדתו. תחושתו של התובע היא כי ד"ר יצחקי סימן את המטרה מראש ולא היה נכון לבדוק את מצבו למרות קיומם של נתונים חדשים. הוא מפנה בעניין זה לבדיקת MRI שממנה עלה כי יש ממצא המתאים לפגיעה ברצועה הפנימית של הברך. התובע ער לכך שד"ר יצחקי סבר שהממצאים מצביעים על קיום נזק אך טען שמדובר בנזק שלא התרחש בתאונה. עמדת התובע היא כי בהיעדר כל תיעוד על פגיעה קודמת בברך יש לייחס את הנזק שנמצא לתאונה. בהקשר זה מפנה התובע גם לכך שחוות הדעת ניתנה מבלי שהמומחה עיין במסמך שהיה חסר וכאשר הוצג בפניו מסמך זה, שאין חולק על חשיבותו, ובו מתועדת גם פגיעה ברגל (היכולה להסביר פגיעה בברך) עמד המומחה על דעתו. לתובע טענות גם לגבי אי קביעתה של נכות בצוואר ובגב. טענה נוספת שמעלה התובע נוגעת לכך שכל עוד המומחה לא נחקר הרי שלא סיים את הכנת חוות דעתו. לשיטת התובע משאישר המומחה כי כיום לא היה נוטל על עצמו להתמנות כמומחה בתיקים שבהם מעורבים חברי אגד הרי שיש בכך כדי להצדיק את פסילתו מלשמש מומחה מקום בו מוטל ספק לגבי האובייקטיביות שלו. על רקע זה סבור התובע כי מתקיימים התנאים לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה אחר. הנתבעת חולקת על עמדת התובע. היא מציינת כי מינוי מומחה נוסף, לא כל שכן פסילת חוות דעתו של מומחה, נעשים במקרים חריגים, מטעמים כבדי משקל ובנסיבות מיוחדות בלבד מקום בו נפלו בחוות הדעת ליקויים מקצועיים מהותיים. קביעות המומחה לטענת התובע מבוססות על ממצאי הבדיקה הקלינית שערך ואין מקום להערב בממצאיו לגבי הצוואר, הגב וברך ימין. היא מפנה לתיעוד הרפואי ולמה שמצא המומחה עצמו בבדיקה וכן מציינת כי תשובות המומחה לשאלות שנשאל הסבירו את ממצאיו ומכל מקום - משהוברר כי בבדיקה הקלינית לא נמצאו ממצאים המצדיקים קביעת נכות אין מקום לטרוניות התובע. בכל הנוגע לטענה האחרונה שעניינה היותו של המומחה רופא האגודה של אגד מפנה הנתבעת לכך שאגד אינה צד להליך זה ובכל מקרה הבדיקה התקיימה בטרם החל לשמש כרופא האגודה. פסילת חוות הדעת או מינוי מומחה רפואי נוסף לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין לקבל את הבקשה. התובע מעלה למעשה שני סוגים של טענות: הסוג הראשון מתייחס לקביעות המומחה לגופן והסוג השני נוגע לטענתו ולפיה היה המומחה נגוע בניגוד עניינים כזה או אחר בשל הפיכתו בטרם החקירה הנגדית ל'רופא האגודה' של 'אגד' או בשל קשר כלשהו עם אגד גם בעת הבדיקה. הטענות לגבי תוכן חוות הדעת באשר לטענות הנוגעות לתוכן חוות הדעת ולקביעות הרופא הרי שהתפקיד לבחון את חוות הדעת ולקבוע ממצאים מוטל על בית המשפט (ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב(2) 164, 168 (1968)). מקום בו יקבע כי נפל פגם בחוות דעת המומחה, אם בשל הישענותה על מצגים מטעם הנבדק או הסקת מסקנות שגויה, רשאי בית המשפט לפסוק שלא בהתאם לחוות הדעת (ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז (5) 170, 174 (1993)) ואין הדבר מביא לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה אחר אלא מקום בו בית המשפט מוצא כי אינו יכול לפסוק על בסיס המידע והטענות שהונחו בפניו (רע"א 337/02 - רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673 , 676-677 (2002); ר' גם רע"א 4195/02 סהר נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) 774 (2002); ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים, 2005)). כמפורט לעיל עומת המומחה עם הטענות השונות ונחקר חקירה ארוכה וממצה. לאחר החקירה ולאחר שעיינתי בטענות התובע לא מצאתי כי די בקשיים עליהם מצביע התובע בבקשתו כדי להצדיק את פסילת המומחה או מינוי מומחה אחר אלא פתוחה בפניו הדרך לשכנע את בית המשפט שלא לפסוק בהתאם לחוות הדעת ולקבוע נכות השונה מזו שנקבעה. התשתית שהונחה בפני לאחר שנחקר ד"ר יצחקי היא אפוא רחבה דיה שיש בה כדי לאפשר שקילת טענות התובע לגופה של חוות הדעת ואיני סבור כי יש מקום לפסילת חוות הדעת או שנדרשת חוות דעת שנייה. במצב דברים זה לא מתקיים התנאי ולפיו 'תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו" (רע"א 337/02 הנ"ל; עמ' 676-677). במקרה זה הצדדים השכילו להעמיד כלים וטענות המאפשרים לבחון את טענותיהם ולהעמיד לביקורת את קביעת המומחה במסגרת פסק הדין שיינתן ועל כן אין צורך במינוי מומחה נוסף ובוודאי שאין הצדקה לפסילת חוות הדעת. פסילת המומחה בשל מעמדו כרופא אגד גם בכל הנוגע לטענות ה'אישיות' המופנות כלפי המומחה לא מצאתי כי יש בהן כדי להביא לפסילת המומחה או למינוי מומחה אחר. כפי שנקבע, פסילת המומחה גם מטעמים אישיים היא צעד חריג וקמה חזקה ולפיה משמונה שמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה'. פסילת מומחה שמונה יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות ובמיוחד כאשר כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו' (רע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית (פורסם במאגרים, 21.10.2007) בענייננו החל המומחה לשמש כרופא של מקום העבודה של התובע, אגד, מספר שנים לאחר מתן חוות הדעת והוא מכהן כרופא האגודה בעת שנחקר על חוות הדעת. אף שהמומחה, בהגינותו, אישר כי היום היה דוחה מינוי כמומחה בתיק של אחד מחברי האגודה או עובדיה, הרי שניגוד העניינים בו מדובר, ככל שהוא קיים, הוא קל ובוודאי שאין בו כדי להצדיק את פסילת המומחה. כך הדבר גם בהנחה שהיה למומחה קשר עם אגד גם לפני שמונה לרופא האגודה והוא שימש כאחד הרופאים עמו התייעצה. אין המדובר במצב שבו המומחה מעניק יעוץ קבוע לאחד מבעלי הדין או לבא כוחו (השווה בר"ע (י"ם) 841/09 ביטון אברהם נ' אסנת מזרחי (פורסם במאגרים, 30.4.09)) אלא זיקתו היא למי שמעסיק את התובע. קיומה של השפעה בין היעוץ והשירותים הניתנים לאותו מעסיק לבין הפיצוי שיפסק לתובע, ככל שייפסק, טעונה הוכחה ואני רחוק מלהתרשם כי זה מצב הדברים וככל שיש השפעה כי יש בה די כדי להביא להנחה כי נפגם שיקול דעתו העצמאי של המומחה או יש מקום לפקפק ביושרו ובאי תלותו. מכל מקום לא הונחה תשתית עובדתית מספקת שיש בה כדי להצביע על אותו ניגוד עניינים שהתובע טוען לו. גם אם היה קיים ניגוד עניינים או קשר בין המומחה לבין אחד מבעלי הדין או באי כוחו, ולא קשר רופף יותר למעסיקו של התובע ולמבוטח, כפי שקיים כאן הרי שאין הדבר מביא לפסילה. ההחלטה בעניין זה 'תלויה במספר משתנים, ובהם: טיב מערכת היחסים המקימה חשד לניגוד עניינים, תכיפות הקשר בין הצדדים, סמיכות הזמנים ונכונותם של כל המעורבים לחשוף את המידע הרלוונטי בפני בית-המשפט. גם המועד שבו מוגשת הבקשה לפסילת המומחה רלבנטי בכגון דא. לא ניתן להצביע מלכתחילה על שיקול אחד שיזכה תמיד לבכורה, ויש לבחון כל מקרה לגופו' (ר' רע"א 6234/09 יוסף חיות נ' הדר חברה לביטוח (פורסם במאגרים, 17.11.09);השווה רע"א 10895/08 גילי גולן נ' גנאם דלאל (פורסם במאגרים. 23.4.09)). שיקול נוסף נוגע לכך שמקום בו חוות דעת כבר ניתנה הנטל המוטל על המבקש את פסילת המומחה כבד יותר והנטייה תהיה להימנע מפסילתו (רע"א 5611/07 הנ"ל). בנסיבות שתוארו לעיל מדובר במערכת יחסים שיש בין המומחה לבין מקום העבודה ללא כל קשר ישיר לתובע; המומחה מסר את המידע מייד כאשר נתבקש ואף אישר כי כיום הוא אינו נוהג לבדוק את עובדי אגד אם הוא מתמנה מומחה בעניינם. בקשת הפסילה מוגשת לאחר מתן חוות הדעת ולמעשה אף לאחר חקירתו המלאה של המומחה. עוד אוסיף כי הרושם שהותירה חקירת המומחה לא תומך בטענות התובע ולפיהן בשל היותו של המומחה רופא האגודה נפל פגם בתשובותיו או כי זיקה קודמת רופפת יותר בינו לבין אגד השפיעה על קביעותיו (ר' תשובותיו - עמ' 30). מכל מקום הנחותיו של התובע לגבי תפקידו של מר יגאל שלומוף והשפעתו הנטענת על רופא האגודה לא הוכחו ולא ברור מה הבסיס להן. המסקנות, שמבקש התובע להסיק מאותן הנחות, הן מרחיקות לכת ומטילות, ללא הצדקה וללא כל ראיה לכך, דופי במומחה. סיכום הבקשה נדחית. התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסכום של 2,500 ₪. הצדדים יודיעו בתוך 30 יום אם ניתן לקבוע את התיק לשמיעת הסיכומים. ניתנה היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים. נכותאחוזי נכות