בית הדין הנכבד מתבקש בזאת להורות למשיבה, גב' _________ ת.ז. _________, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, מר _________ ת.ז. _________, מר _________ ת.ז. _________ וגב' _________ ת.ז. _________, בסכום שלא יפחת מ-5,000 ₪, כתנאי להמשך ניהול תביעתה, וזאת לאור הסיכון הממשי לאי-גביית הוצאות במקרה של דחיית התביעה. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש 1, מר _________ ת.ז. _________, הינו אזרח ותושב ישראל, אשר העסיק את המשיבה כמטפלת סיעודית בביתו ב_________ ב_________ (ישראל). 2. המבקש 2, מר _________ ת.ז. _________, הינו בנו של המבקש 1, אזרח ותושב ישראל, אשר נתבע אף הוא במסגרת התביעה העיקרית, על אף שלא היה מעסיקה הישיר של המשיבה. 3. המבקשת 3, גב' _________ ת.ז. _________, הינה רעייתו של המבקש 2, אזרחית ותושבת ישראל, אשר נתבעה אף היא במסגרת התביעה העיקרית, כאשר לכאורה אין כל עילת תביעה כלפיה. 4. המשיבה, גב' _________ ת.ז. _________, הינה עובדת זרה בעלת אזרחות הודית, אשר הועסקה כמטפלת סיעודית אצל המבקש 1, והגישה תביעה כנגד המבקשים בגין תקופת עבודתה וסיומה. 5. המבקשים מיוצגים בהליך זה על ידי עורך דין _________, ואילו המשיבה מיוצגת על ידי עורך דין _________. ## ב. מסכת העובדות ## 6. המשיבה הועסקה אצל המבקש 1 כמטפלת סיעודית, והגישה ביום 13.3.2011 תביעה כנגד המבקשים, בה עתרה לסעדים שונים בגין תקופת עבודתה וסיומה, תוך תיאור נסיבות קשות של אלימות נטענת. 7. ביום 7.9.2011 הוגש כתב הגנה מטעם המבקשים, במסגרתו הוכחשו מכל וכל טענות המשיבה, ונטען כי הרקע לפיטוריה של המשיבה הינו "היעלמות כספים" מבית המבקשים, בגינה הוגשה תלונה במשטרה. 8. ביום 6.9.2011 הגישו המבקשים תביעה שכנגד, במסגרתה עתרו לסעד של פיצוי בגין לשון הרע ועגמת נפש, לאור טענות המשיבה בכתב תביעתה, אשר לשיטתם מהוות בדיות והכפשות חסרות בסיס. 9. ביום 6.9.2011 הוגשה הבקשה דנן, בה עתרו המבקשים להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם, וזאת לאור היותה עובדת זרה, מצבה הכלכלי הנטען, והחשש כי לא ניתן יהיה לגבות ממנה הוצאות אם תדחה תביעתה. 10. המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי הפקדת ערובה תפגע בזכותה לגישה לערכאות, וכי המבקשים לא הוכיחו נזק ממשי או כי מדובר בתביעת סרק, וכן טענה כי הזכות לגביית הוצאות נסוגה בפני זכויות העובד. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## זכות הגישה לערכאות מול זכות הנתבע ## 11. הפסיקה הכירה בזכות הגישה לערכאות כזכות יסוד חוקתית, ואף כזכות "נעלה" במערכת המשפט הישראלית, המאפשרת לכל אדם לממש את זכויותיו ולבקש סעד מבית המשפט, ועל כן יש לנקוט משנה זהירות בטרם פוגעים בה. 12. מנגד, קיימת זכותו של הנתבע שלא להיגרר להליכי סרק, ושלא להימצא בחסרון כיס כתוצאה מהגשת תביעה חסרת בסיס, אשר בסופו של יום תידחה, ועל כן יש לאזן בין שתי זכויות יסוד אלו באופן ראוי. 13. האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע שלא להיפגע מתביעות סרק, מחייב את בית הדין לבחון את מכלול הנסיבות של כל מקרה לגופו, תוך מתן משקל הולם לכל אחת מהזכויות הללו. 14. במקרים המתאימים, ובהתחשב במיוחד שבמשפט העבודה, ניתן לאמץ את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות חיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ככלי לאיזון בין הזכויות. 15. הפסיקה קבעה כי חיוב בהפקדת ערובה אינו פוגע בזכות הגישה לערכאות באופן מוחלט, אלא מהווה אמצעי להבטחת הוצאות הנתבע, ובכך מאפשר איזון ראוי בין זכויות הצדדים, תוך שמירה על עקרונות הצדק. ## תחולת אמנת האג על עובדים זרים ## 16. הפסיקה קבעה כי בטרם בחינת בקשה להפקדת ערובה מעובד זר, יש לברר האם המדינה ממנה הגיע העובד נמנית על המדינות החתומות על אמנת האג, שכן לתחולת האמנה יש השלכה על אמות המידה לחיוב בערובה. 17. במקרה דנן, המשיבה הינה אזרחית הודית, ולא נטען כלל כי הודו נמנית על המדינות החתומות על אמנת האג, וזאת אף עולה מפורשות מהתוספת לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר-הדין האזרחי), תשכ"ט-1968. 18. משלא חלה אמנת האג על המקרה דנן, אמות המידה לחיוב בהפקדת ערובה שונות מאלו החלות במקרים בהם האמנה חלה, ועל המבקשים להראות קיומו של אחד מהתנאים שנקבעו בפסיקה לשם חיוב בערובה. 19. אי-תחולת אמנת האג מחזקת את הצורך בהפקדת ערובה, שכן בהיעדר מנגנון בינלאומי לגביית הוצאות, הסיכון לאי-גבייה במקרה של דחיית התביעה גבוה יותר, ועל כן יש להגן על הנתבעים מפני סיכון זה. 20. הפסיקה הדגישה כי במקרים בהם אמנת האג אינה חלה, יש לבחון ביתר שאת את הסיכון לאי-גביית הוצאות, וכי נטל ההוכחה המוטל על המבקש להפקדת ערובה מתמתן במידה מסוימת. ## תביעה מופרכת על פניה ## 21. אחד התנאים המרכזיים לחיוב בהפקדת ערובה, כאשר אמנת האג אינה חלה, הוא שהתביעה שהוגשה נגד המבקשים מופרכת על פניה, או בעלת סיכויי הצלחה נמוכים באופן מובהק, ועל כן יש לבחון את סיכויי התביעה. 22. במקרה דנן, המבקשים הציגו ראיות לכאורה המעלות ספק ממשי בנוגע לסיכויי הצלחת התביעה, לפחות בכל הנוגע לרכיב הפנסיה, כאשר צורף מסמך המעיד על הפקדות בחברת ביטוח, הסותר את טענות המשיבה. 23. אף אם לא כל רכיבי התביעה מופרכים על פניהם, די בכך שחלקים מהותיים ממנה מעוררים ספק ממשי, כדי להצדיק הטלת ערובה, שכן הדבר מצביע על חוסר יסודיות בטענות המשיבה ועל סיכון לניהול הליך סרק. 24. העובדה כי המבקשים הגישו תביעה שכנגד בגין לשון הרע ועגמת נפש, מחזקת את הטענה כי התביעה העיקרית נסמכת על בדיות ומהווה תביעת סרק, שכן המבקשים רואים עצמם נפגעים מהטענות שהועלו נגדם. 25. הפסיקה קבעה כי אין צורך להוכיח שהתביעה מופרכת לחלוטין, אלא די בכך שקיימים ספקות כבדי משקל לגבי סיכויי הצלחתה, כדי להצדיק הטלת ערובה, במיוחד כאשר מדובר בעובד זר. ## נזק ממשי למעסיק ## 26. תנאי נוסף לחיוב בהפקדת ערובה הוא שייגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה, וזאת במקרה של דחיית התביעה, כאשר לא ניתן יהיה לגבות את הוצאותיו מהתובע. 27. במקרה דנן, התביעה הוגשה גם נגד המבקשת 3, רעייתו של המבקש 2, כאשר לכאורה אין כל עילת תביעה כלפיה, והכללתה בהליך גורמת לה נזק ועגמת נפש מיותרים, ומחזקת את הצורך בערובה. 28. סכומה הכולל של התביעה עומד על כ-57,000 ₪, וניהולה חושף את המבקשים לסיכון כספי משמעותי, שכן אם תדחה התביעה, ייאלצו לשאת בהוצאות משפטיות ניכרות, אשר לא ניתן יהיה לגבות מהמשיבה. 29. ניהול הליך משפטי כרוך בהוצאות רבות, לרבות שכר טרחת עורך דין, אגרות, והוצאות נלוות, ובהיעדר ערובה, המבקשים יישאו בנטל כספי כבד, ללא כל אפשרות להיפרע מהמשיבה במקרה של דחיית התביעה. 30. הפסיקה הכירה בכך שהכללת נתבעים שאין כלפיהם עילת תביעה, מהווה אינדיקציה לחוסר תום לב ולניהול הליך סרק, ומחזקת את הצורך בהגנה על הנתבעים באמצעות הפקדת ערובה. ## מצבה הכלכלי של המשיבה ## 31. המשיבה עצמה ציינה בכתב תביעתה כי היא מצויה בדוחק כלכלי וכי עליה לתמוך בבנה, עובדה המעידה על קושי ממשי לגבות ממנה הוצאות אם תחוייב בכך, ומחזקת את הצורך בהפקדת ערובה. 32. מצבה הכלכלי הנטען של המשיבה, בשילוב עם היותה עובדת זרה, מעלה חשש ממשי כי גם אם ייפסקו לזכות המבקשים הוצאות, יתקשו הם לגבותם ממנה, אם בכלל יעלה הדבר בידיהם, ועל כן יש להגן עליהם. 33. הפסיקה קבעה כי מצבו הכלכלי של התובע, ובפרט כאשר הוא מציין בעצמו כי הוא מצוי בדוחק, מהווה שיקול רלוונטי ומשמעותי בבחינת בקשה להפקדת ערובה, שכן הוא משפיע על יכולת הגבייה. 34. אי-יכולת גביית הוצאות מהמשיבה, במקרה של דחיית התביעה, תותיר את המבקשים עם נזק כספי ממשי, ותפגע בזכותם שלא להיגרר להליכי סרק, ועל כן יש להורות על הפקדת ערובה. 35. הפקדת ערובה אינה באה לפגוע בזכות הגישה לערכאות, אלא להבטיח את זכויות הנתבעים, ובמקרה זה, לאור מצבה הכלכלי של המשיבה, היא מהווה אמצעי הכרחי להגנה על המבקשים. ## היעדר כתובת בישראל ## 36. המשיבה הינה עובדת זרה אשר לא סיפקה את כתובתה המלאה והעדכנית לבית הדין, עובדה המקשה על יצירת קשר עמה ועל גביית הוצאות במקרה של דחיית התביעה, ומחזקת את הצורך בערובה. 37. היעדר כתובת בישראל, בשילוב עם היותה עובדת זרה, מעלה חשש ממשי כי המשיבה עלולה לעזוב את הארץ מבלי שניתן יהיה לגבות ממנה הוצאות, ובכך תסוכל כל אפשרות להיפרע ממנה. 38. הפסיקה קבעה כי אי-מסירת מען נכון או אי-המצאת מען כלשהו על ידי התובע, מהווה שיקול משמעותי בבחינת בקשה להפקדת ערובה, שכן הדבר מקשה על ניהול ההליך ועל גביית הוצאות. 39. מסירת מענו של בא-כוח המשיבה אינה מהווה חלופה מספקת למענה של המשיבה עצמה, שכן בא-כוחה אינו אחראי באופן אישי לתשלום הוצאות, ועל כן יש להבטיח את הגבייה באמצעות ערובה. 40. הסיכון לאי-איתור המשיבה ואי-גביית הוצאות ממנה, במקרה של דחיית התביעה, מחייב את בית הדין להורות על הפקדת ערובה, על מנת להגן על זכויות המבקשים ולמנוע נזק בלתי הפיך. ## אי-מילוי חיובים קודמים ## 41. הפסיקה קבעה כי אחד התנאים לחיוב בהפקדת ערובה הוא שהעובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין, עובדה המעידה על חוסר אחריות ועל סיכון לאי-ציות לפסקי דין עתידיים. 42. אף אם במקרה דנן לא נטען כי המשיבה לא פרעה איזו הוצאה שנפסקה לחובתה בעבר, יש לזכור כי מדובר בעובדת זרה, וכי קושי בגביית הוצאות ממנה בעתיד הוא סביר וצפוי. 43. היעדר היסטוריה של תשלום הוצאות מצד המשיבה, בשילוב עם יתר הנסיבות, אינו שולל את הצורך בהפקדת ערובה, אלא מחזק את החשש מפני אי-גבייה עתידית. 44. הפסיקה אינה דורשת הוכחה קונקרטית לאי-מילוי חיובים קודמים בכל מקרה, אלא רואה בכך שיקול נוסף, כאשר מכלול הנסיבות מצביע על סיכון ממשי לאי-גביית הוצאות. 45. במקרה של עובד זר, אשר עלול לעזוב את הארץ, קשה יותר לאכוף חיובים עתידיים, ועל כן יש להבטיח את הגבייה מראש באמצעות הפקדת ערובה. ## שיקולים נוספים להפקדת ערובה ## 46. בית הדין ייתן את דעתו לשיעור ההוצאות הכרוכות בתובענה, אשר במקרה דנן עשויות להיות משמעותיות לאור סכום התביעה והצורך בניהול הליך משפטי מורכב. 47. סכום הערובה צריך לאזן בין הצורך למנוע תביעות סרק לבין אי-פגיעה בזכות הגישה לבית הדין, ועל כן יש לקבוע סכום סביר והוגן, אשר יגן על המבקשים מבלי להכביד יתר על המידה על המשיבה. 48. הפסיקה קבעה כי יש לבחון את מכלול הראיות לכאורה שהובאו בפני בית הדין, על מנת להעריך את סיכויי התביעה, וכי במקרה דנן, קיימים ספקות ממשיים לגבי חלק מרכיבי התביעה. 49. העובדה כי המשיבה הציגה את טופס תלונתה כנגד המבקשים כנספח לכתב התביעה, בעוד שהמבקשים טוענים להיעלמות כספים, מעידה על מחלוקת עובדתית מהותית, אשר מחזקת את הצורך בערובה. 50. הפקדת ערובה, גם אם אינה כספית, יכולה להוות אמצעי יעיל להבטחת הוצאות, ועל כן יש לשקול מגוון אפשרויות, לרבות ערבות בנקאית או ערבות של צד שלישי. ## איזון בין זכויות ## 51. האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות של המשיבה לבין זכותם של המבקשים שלא להיגרר להליכי סרק ושלא לבוא לידי חסרון כיס, מחייב את בית הדין להורות על הפקדת ערובה. 52. הפקדת ערובה בסכום סביר, ובאופן שאינו מטיל בהכרח חיוב כספי ישיר על המשיבה, תאפשר את המשך ניהול ההליך, תוך הגנה על זכויות המבקשים מפני נזק בלתי הפיך. 53. בית הדין נדרש לשקול את מכלול הנסיבות, לרבות הקשיים בהגשת התביעה נגד המבקשת 3, מצבה הכלכלי של המשיבה, והיעדר כתובת בישראל, אשר כולם מצביעים על הצורך בערובה. 54. הפסיקה הדגישה כי במקרים בהם קיים חשש ממשי לאי-גביית הוצאות, יש להעדיף את הגנת הנתבעים, וזאת מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה לערכאות. 55. קביעת סכום ערובה סביר, ובחירה באופי ערובה גמיש, כפי שנקבע בפסיקה, תאפשר את האיזון הנדרש בין זכויות הצדדים, ותבטיח את ניהול ההליך באופן הוגן ויעיל. ## מניעת תביעות סרק ## 56. הפקדת ערובה מהווה אמצעי חשוב למניעת הגשת תביעות סרק, שכן היא מטילה אחריות על התובע וגורמת לו לשקול היטב את סיכויי תביעתו בטרם יגיש אותה. 57. במקרה דנן, כאשר המבקשים טוענים כי התביעה נסמכת על בדיות ומהווה לשון הרע, הפקדת ערובה תסייע למנוע ניצול לרעה של הליכי משפט. 58. הפסיקה הכירה בחשיבותה של הפקדת ערובה ככלי למניעת תביעות קנטרניות וחסרות בסיס, אשר גורמות נזק לצדדים הנתבעים ומעמיסות על מערכת המשפט. 59. הטלת ערובה תעודד את המשיבה לבחון מחדש את טענותיה ואת סיכויי תביעתה, ובכך תתרום לניהול הליך יעיל וחסכוני יותר, הן לצדדים והן לבית הדין. 60. מניעת תביעות סרק היא אינטרס ציבורי, שכן היא חוסכת משאבים שיפוטיים יקרים ומאפשרת למערכת המשפט להתמקד בתיקים בעלי בסיס עובדתי ומשפטי מוצק. ## סכום הערובה ואופייה ## 61. בית הדין קבע כי סכום הערובה יעמוד על 5,000 ₪, סכום המהווה איזון ראוי בין הצורך להבטיח את הוצאות המבקשים לבין אי-הכבדת יתר על המשיבה. 62. האפשרויות שהוצעו להפקדת הערובה, לרבות מזומן, ערבות בנקאית או ערבות של שני ערבים תושבי ישראל, מאפשרות גמישות למשיבה ואינן מטילות עליה בהכרח חיוב כספי ישיר. 63. קביעת סכום הערובה ואופייה, כפי שנקבע בפסיקה, לוקחת בחשבון את מכלול הנסיבות, לרבות מצבה הכלכלי של המשיבה, ומאפשרת לה לעמוד בתנאי מבלי לפגוע בזכותה לגישה לערכאות. 64. הפקדת ערובה בדרך של ערבות של שני ערבים תושבי ישראל, אשר יציגו תלוש שכר המעיד על יכולתם הכלכלית, מהווה פתרון יצירתי המאפשר למשיבה לעמוד בתנאי מבלי להוציא כסף מכיסה. 65. סכום הערובה שנקבע, בשילוב עם האפשרויות הגמישות להפקדתו, מבטיח כי המבקשים יהיו מוגנים מפני נזק כלכלי במקרה של דחיית התביעה, תוך שמירה על זכויות המשיבה. ## השלכות אי-הפקדת ערובה ## 66. בית הדין קבע מפורשות כי אי-הפקדת הערובה עד ליום 20.11.2011, תגרור מחיקת התביעה בלא צורך בהתראה נוספת, עובדה המדגישה את חשיבותה של הערובה. 67. מחיקת התביעה במקרה של אי-הפקדת ערובה, מהווה סנקציה לגיטימית והכרחית, המבטיחה את אכיפת החלטות בית הדין ואת הגנה על זכויות הנתבעים. 68. הפסיקה הכירה בכך כי מחיקת תביעה במקרה של אי-עמידה בתנאי הפקדת ערובה, אינה פוגעת בזכות הגישה לערכאות באופן בלתי מידתי, אלא מהווה תוצאה טבעית של אי-ציות להחלטת בית הדין. 69. המשיבה מודעת להשלכות אי-הפקדת הערובה, ועל כן עליה לפעול בהתאם להחלטת בית הדין, על מנת למנוע את מחיקת תביעתה. 70. מחיקת התביעה במקרה של אי-הפקדת ערובה, תמנע מהמבקשים להיגרר להליך משפטי יקר ומיותר, ותגן עליהם מפני נזק כלכלי ועגמת נפש. ## תמיכה פסיקתית ## 71. הפסיקה קבעה כי במקרים המתאימים, ובהתחשב במיוחד שבמשפט העבודה, ניתן לאמץ את הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בחיוב תובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע. 72. הפסיקה התוותה אמות מידה ברורות בכל הנוגע לחיוב תובע שהוא אזרח חוץ (עובד זר) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ואמות מידה אלו מתקיימות במקרה דנן. 73. בית הדין העליון ובתי הדין לעבודה חזרו והדגישו את חשיבות האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע שלא להיגרר להליכי סרק, וכי הפקדת ערובה היא כלי לגיטימי לאיזון זה. 74. הפסיקה הכירה בכך כי במקרים בהם אמנת האג אינה חלה, ובפרט כאשר מדובר בעובד זר ללא כתובת בישראל ומצב כלכלי דחוק, יש להקל על הנתבעים בנטל ההוכחה להצדקת הפקדת ערובה. 75. ההחלטה להורות על הפקדת ערובה במקרה דנן, עולה בקנה אחד עם עקרונות הפסיקה וההלכות שנקבעו בנושא, ומבטיחה את הגנה על זכויות המבקשים. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על: 1. חיוב המשיבה, גב' _________ ת.ז. _________, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, מר _________ ת.ז. _________, מר _________ ת.ז. _________ וגב' _________ ת.ז. _________, בסכום של 5,000 ₪. 2. קביעת מועד להפקדת הערובה, וכי אי-הפקדתה במועד תגרור מחיקת התביעה ללא צורך בהתראה נוספת. 3. קביעת אופי הערובה, לרבות הפקדת מזומן, ערבות בנקאית בלתי מוגבלת, או ערבות של שני ערבים תושבי מדינת ישראל, אשר יציגו תלוש שכר המעיד על יכולתם הכלכלית. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.ערובה להבטחת הוצאותערובהעובדים זריםדיני עבודה