סעיף 9 לחוק המקרקעין מסדיר את סוגית העסקאות הנוגדות וקובע כדלקמן: 9. עסקאות נוגדות התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה". סעיף 9 לחוק מציג את הפרמטרים לפיהם נבחנת השאלה זכותו של מי מבין בעלי שתי העסקאות נוגדות עדיפה. הכלל הבסיסי מוצג ברישא של הסעיף ולפיו יש להעניק את הבכורה לעסקה הראשונה בזמן. יחד עם זאת, אין מדובר בהכרעה חד משמעית, ובהתקיים התנאים המפורטים בסיפא, יכול ותזכה דווקא העסקה השניה בזמן והיא שתגבר. ואלו הם התנאים המנויים בסיפא לסעיף 9: תום לב, תמורה והשלמת הרישום בלשכת רישום המקרקעין. בע"א 2643/97 שלמה גנז נגד בריטיש וקולוניאלי חברה בע"מ ואח', פ"ד נז(2) 385 (2003) נפסק כי תחולתו של סעיף 9 לחוק המקרקעין נקבעת על-פי פירושה של ההתחייבות שנטל על עצמו המתחייב. לעניין זה אין כל חשיבות לשאלה אם בשעת יצירת ההתחייבות היה אותו אדם בעל זכות במקרקעין אם לאו. תחולתו של סעיף 9 לחוק המקרקעין נקבעת על-פי מובנה של התחייבותו ולא על-פי היקף זכויותיו. טול אדם שאין לו כל קניין במקרקעין. תקוותו היא כי בעתיד הוא יזכה לבעלות באותו נכס. ראובן מוכר את הנכס לשמעון, ולאחר מכן חוזר ומוכר אותו נכס ללוי. בשני המקרים אין כמובן כל רישום של העיסקה. לאחר מכן הופך ראובן לבעל הנכס. האם ראובן עשה עיסקאות נוגדות במקרקעין? תשובתי היא בחיוב" (בעמ' 395; ראו גם: מ' דויטש "נטל הרישום של הערת אזהרה במקרקעין - הלכת גנז והשלכותיה" הפרקליט מז חוברת א' 181, בעמ' 185). מקרקעיןחוק המקרקעיןעסקאות נוגדות