קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת תביעה בגין תקיפה על הסף: (ביחס לנתבעים 2ו-3) .1א. המשיבים (להלן - "התובעים") הגישו לבית משפט זה תובענה כנגד חמשת המבקשים (להלן -"הנתבעים") ובה עתרו לחייב את האחרונים, ביחד ולחוד, לשלם להם פיצויים בסכום של -.000,000, 6ש"ח בגין מעשה תקיפה שנעשה כלפי המשיב מס' 1(התובע מס' 1, להלן - "התובע") (ת.א. 881/98). ב. בבקשה שלפני עותרים המבקשים מספר 1ו- 2(הנתבעים 1ו- 2) לסלק את התביעה כנגדם על הסף. .2התביעה א. התובעים טענו בתביעתם כי ביום 24.11.97תקפו הנתבעים 4(אמנון נחום) ו- 5(גדעון נחום) את התובע וחבלו בו באופן חמור. כתוצאה מן התקיפה נפגע התובע בגופו ונגרמה לו נכות צמיתה בשיעור של %.100 ב. התובעים טענו בתביעתם שכתוצאה מן התקיפה האמורה נגרמו נזקים גם לתובעת מס' 3, רעייתו של התובע, גם לתובעת מס' 2, שהינה חברה שהתובעים 1ו- 3הינם מנהליה ובעלי מניותיה, והן לתובעת מס' 4, שהינה "תאגיד בשליטתו של התובע". ג. בסעיפים 12עד 14לכתב תביעתם טענו התובעים לאמור: " .12התובעים טוענים כי הנתבעת 1אחראית לכל מעשיהם של אמנון ו/או של גדעון ולכל מחדליהם ולתוצאותיהם ג"כ, הן נוכח העובדה שפעלו ע"פ הוראותיה ובהנחייתה והן נוכח היותם עובדיה והפועלים מטעמה ובשליחותה ובמסגרת עבודתם כאמור והן נוכח אשרורה - במעשה או במחדל או במצג - את מעשיהם ומחדליהם כאמור. .13התובעים טוענים כי הנתבעים ו/או מי מהם ו/או משלוחיהם ו/או מטעמם (להלן - "הנתבעים") עשו מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשו מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח ידם לא השתמשו במיומנות, או לא נקטו מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש א6ו נוקט באותן נסיבות. וזאת כאשר היתה לנתבעים בכל מועד רלבנטי לתביעה ובנסיבות התביעה חובה כלפי התובעים שלא לנהוג כפי שנהגה כלפי התובעים שלא לנהוג כפי שנהגה, וברשלנותה זו גרמה לתובע את הנזקים הנתבעים. (כך במקור! זהו ציטוט נאמן למקור, על השיבושים הלשוניים שבו! ע.ג.). .14בין השאר התבטאה רשלנותם של הנתבעים ו/או מי מהם, כלפי התובע בפרט ו/או מי מהם, כלפי התובע בפרט ו/או כלפי התובעים כולם והתובע בכללם, במעשים ו/או במחדלים כדלקמן: א. פעלו כפי שפעלו; ב. תקפו את התובע 1; ג. הביאו לנפילתו של התובע 1ובעטו בו בשוכבו ללא רחם; ד. התכוונו לתוצאותיה בפועל של הפלת התובע 1, הן לגביו והן לגבי התובעת 2ו/או התובעת 3ו/או התובעת 4ביודעם את מעמדו של התובע 1בהתייחס למי מהם ו/או עצמו עיניהם מולה - והוא הדין לגבי בעיטתם בו; ה. נגשו לרכב ו/או פעלו בו בעצימת עיניים לתוצאות האפשריות של התנהגותם החוליגניות או של כל התנהגות שתהיה פועל יוצא אפשרי ממעשיהם ו/או לתוצאותיה הצפויות; ו. רצו ו/או נעו במהירות בלא להיזהר בתנועתם וחוסר אכפתיות לאפשרות פגיעה בתובע וחוסר אכפתיות לאפשרות פגיעה בתובע ו/או התנגשות בו ו/או באחר כלשהו ולהשפעתה של עוצמת תנועתם על הפגיעה ותוצאותיה ו/או על חוסר יכולתם לשלוט בתנועתם ו/או לבולמה מיידית או תוך זמן שיהא בו די למנוע פגיעה; ז. הנתבעת 1העסיקה את אמנון ו/את גדעון למרות שידעה את תוקפנותם ונטייתם לאלימות ובלא שבדקה את נטיותיהם קודם להעסקתם והרשתה להם לפעול מחצריה ולהסתובב בהם ובסביבתם בלא הגבלה ו/או השגחה כלשהם". ד. אני רואה להדגיש את העובדות שלהלן: ראשית, כי לבד מן ההתייחסות לכל חמשת הנתבעים בלשון "הנתבעים ו/או מי מהם", לא באה בכתב התביעה, בהקשר לעילת התביעה, כל התייחסות ספציפית לנתבעים 2ו-.3 שנית, כתובותיהם של ארבעה מתוך חמשת הנתבעים הינן בטבריה. שלישית, כתובתו של הנתבע מס' 3, מר גולדווסר אשר, הינה בחדרה. רביעית, מעשה התקיפה הנטען נעשה במקום פלוני בטבריה. חמישית, בסעיף 19לכתב התביעה טענו התובעים לאמור: "לביהמ"ש הנכבד הסמכות לדון בתובענה נוכח טיבה, היקפה ומען הנתבע 3". .3טענות המבקשים (הנתבעים) א. בא כוחם המלומד של המבקשים, עו"ד דורון מרום, טען כי מן הדין לדחות את התביעה על הסף על פי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984(להלן - "התקנות") ו/או למחוק את התביעה על הסף מכח תקנה 100(1) לתקנות. עו"ד מרום טען כי התובעים לא פרטו בכתב התביעה את עילת התביעה הנטענת כנגד הנתבעים 1ו- 2כנדרש על פי תקנה 9(5) לתקנות. ב. בא כח המבקשים הוסיף וטען כי לנתבעת 1אין כל קשר למעשים הנטענים בכתב התביעה "בין בעצמה ובין כמעביד ו/או כשולח". לטענת עו"ד מרום - "המבקש מס' 2(הנתבע מס' .2ע.ג.) הינו הבעלים ו/או מנהל המבקשת מס' 1(הנתבעת מס' .1ע.ג.) וככזה כלל לא היה מעורב בתקרית, נשוא התביעה, לא היה נוכח בזמן הארוע, ובטח שלא התיר מעשה התקיפה הנטען ו/או אישר המעשה, בין במפורש ובין בעקיפין". ג. עו"ד מרום הפנה להוראות סעיף 25לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן - "הפקודה") וטען כי התובעים כלל לא ציינו בתביעתם מהו המקור לאחריות הנטענת על ידם והמיוחסת לנתבעים 1ו-.2 עו"ד מרום טען כי לאור הוראות הסעיפים 13, 14ו- 25לפקודה אין עילת תביעה כנגד הנתבעים 1ו- 2"לא כמעבידים, ו/או שולחים ו/או כאחראים לזולת". עו"ד מרום הוסיף וטען כי התביעה הינה טרדנית וקנטרנית. .4טענות התובעים א. בא כוחם המלומד של התובעים, עו"ד דורון רז, טען כי מן הדין לדחות את הבקשה הואיל ובכתב התביעה נטען במפורש כי הנתבעת 1אשררה את מעשיהם של הנתבעים 4ו- .5כמו כן יוחסה לנתבעת 1רשלנות ישירה, כנטען בסעיף 14(ז) לכתב התביעה. ב. עו"ד רז טען כי די בנטען בכתב התביעה כדי להוות עילת תביעה כנגד הנתבעים 1ו-.2 .5דיון א. במהלך הדיון בבקשה הצביע בא כוחם המלומד של המבקשים (הנתבעים), עו"ד דורון מרום, על כך שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבע מס' 3, והביע פליאה על עצם הגשת התביעה נגדו. הבקשה נלקחה לעיון ולהכנת ההחלטה. עתה לפני הודעה שהגיש בא כוחם המלומד של התובעים, עו"ד דורון רז, לפיה - " .1בעקבות הדיון שהתנהל בביהמ"ש (...) ושיחות בין ב"כ הצדדים מביעים התובעים את הסכמתם למחיקתו מכתב התביעה של הנתבע .3 .2ההסכמה ניתנת בין השאר נוכח הודעתם של הנתבעים כי גם לאחר מחיקתו של הנתבע 3לא יעלו טענה של חוסר סמכות מקומית לבימ"ש נכבד זה. .3(...)". ב. הודעתו הנ"ל של עו"ד דורון רז, הוציאה את המרצע מן השק: עתה לא נותר עוד כל ספק כי הכללתו של הנתבע מס' 3בכתב התביעה לא נעשתה אלא כדי להקנות לבית המשפט המחוזי בחיפה סמכות מקומית לדון בתובענה. בנסיבות אלה, אין לי אלא להביע את מורת רוחי הרבה מן הקלות הבלתי נסבלת שבה הרשו התובעים לעצמם להגיש כנגד הנתבע מס' 3תביעה על סך של -.000,000,6 ש"ח, על לא עוול בכפו. ג. לאור הודעתו של בא כח התובעים אורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע מס' .3 ד. סבורני כי מן הדין לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת לסילוק התביעה כנגד הנתבעת מס' 1על הסף. כשלעצמי, ועל פי הנטען בכתב התביעה לבדו, נראה לי כי סיכוייה של התביעה כנגד הנתבעת מס' 1הינם קלושים ביותר. ברם, הלכה פסוקה היא, כי מקום שקיימת אפשרות, ולו אף אפשרות קלושה, שהתובע יזכה בתביעתו, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו: ראו את ספרו של הנשיא המנוח ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי", (מהדורה שביעית בעריכת השופט ד"ר שלמה לוין), בעמ' 387; וראו את ע.א. 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל ואח' נגד עירית חיפה ואח’, פד"י מו' (1) עמ' 470; ה. לעומת זאת נראה לי כי מן הדין להענות לבקשתו של הנתבע מס' 2ולהורות על מחיקת התביעה נגדו. כאמור לעיל, התובעים לא התייחסו בתביעתם לנתבע זה באופן ספציפי. למעשה, הנתבע מס' 2לא הוזכר בכתב התביעה אלא במסגרת הטענות כנגד "הנתבעים ו/או מי מהם". התובעים טוענים כי הנתבעים 4ו- 5הינם עובדיה של הנתבעת מס' 1ועל שום כך, ועל שום שהנתבעת אשררה את מעשיהם של הנתבעים 4ו- 5אחראית נתבעת זו למעשיהם באחריות שילוחית. לא ברור, מכתב התביעה עצמו, מהי זיקתו של הנתבע מס' 2לאירועים הנטענים שם. בכתב התביעה אפילו לא נטען כי הנתבע מס' 2הינו מנהלה של הנתבעת מס' 1(עובדה שנטענה על ידי בא כח המבקשים-הנתבעים בבקשתו). נראה לי כי גם על פי המבחנים המקלים הנהוגים בידנו מימים ימימה, אין התביעה מגלה עילה ביחס לנתבע מס' 2באופן אישי. לפיכך אני עומד להורות על סילוקה של התביעה כנגד נתבע מס' .2 .6אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. לאור הסכמת עו"ד רז אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע מס' 3, מר אשר גולדווסר. הואיל ועו"ד רז הביע הסכמתו למחיקה לא אעשה צו להוצאות. ב. אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע מס' 2, מר צבי נחום מן הטעמים שפורטו לעיל. ג. אני דוחה את הבקשה למחיקת הנתבעת מס' 1, טיטן אלקטרוניקה בע"מ. ד. אני מחייב את התובעים בתיק אזרחי 98/881, יחד ולחוד, לשלם לנתבע 2הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של -.000, 10ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום מלא בפועל. משפט פליליאלימותמחיקת תביעה / הליךתקיפה