קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרסום קלטת חקירה: המבקשת, חברת חדשות 10 בע"מ, מבקשת להתיר פרסום קלטת עימות בין המשיבים 2 ו - 3 בתוכנית "המקור" שתשודר מחר, 17.11.2010 וזאת לפי ס' 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן: "החוק").  המשיבים מתנגדים לבקשה. טענות המבקשת: לטענת המבקשת, חדשות 10 הינה החברה האחראית על הפקתם ושידורם של שידורי החדשות המשודרים במסגרת שידורי ערוץ 10 ואחראית על הפקת תכנית תחקירים "'המקור", תכניתם של רביב דרוקר ועופר שלח, המשודרת מידי יום רביעי. עסקינן בפרשה במסגרתה הוגשו כתבי אישום כנגד המשיבה 2 (להלן:"זקן") והמשיב 3 (להלן:"מצא"). המשיב 3 הואשם במתן ולקיחת שוחד וכן באישומים של מרמה והפרת אמונים. הגברת זקן הואשמה במרמה והפרת אמונים בת.פ2949/09 בבית משפט השלום בירושלים, פרשה המכונה "פרשת רשות המיסים". פרשה זו זכתה לסיקור תקשורתי נרחב ובמסגרתה עלו סוגיות כבדות משקל כגון - היכן עובר קו הגבול בין שתדלנות לגיטימית לקבל תפקיד ללחצים בלתי לגיטימיים, פליליים,כיצד תפקדה לשכת שר האוצר/לשכת ראש הממשלה, שזקן הייתה גורם מרכזי בניהולה, כיצד תפקד ראש רשות המיסים, המכהן באחד התפקידים הרגישים במדינה ועוד. במסגרת תכנית זו, המבקשת מעוניינת להציג לציבור, להתרשמותו, את הקטעים המבוקשים מקלטת העימות במשטרה על מנת לאפשר לציבור להבין את הפרשה הסבוכה ובעיקר את תפקודתם של בעלי המשרה הבכירים בהקשר האמור. לטענת המבקשת, קיים אינטרס ציבורי רב-מעלה בהצגתן לציבור של העובדות כהווייתן, כמות שהן, להתרשמותו של הציבור לצורך גיבוש עמדתו בסוגיה ציבורית ומורכבת זו כאשר לטעמה של המבקשת אין חולק כי האמצעי האמין והמהימן ביותר לצורך כך הוא הצגה בלתי-אמצעית ובמדיום חזותי של העובדות כפי שאלה מתוארות על ידי מצא וזקן בעצמם. לטעמה של המבקשת, האינטרס הציבורי הרב הטמון בפרשה ובכך שהעובדות תוצגנה כהווייתן לציבור, הוא שתומך במתן אישור להצגת הקטעים המבוקשים מקלטות החקירה, והוא שגובר על יתר האינטרסים המוגנים מכוח הוראת סעיף 13 לחוק חקירת חשודים. סעיף 13 לחוק חקירת חשודים קובע כי אין לפרסם תיעוד קולי או חזותי של חקירה, ללא רשות בית המשפט. חוק חקירת חשודים הטיל חובה על רשויות החקירה להקליט חקירות בחשד לעבירות מסוימות, מתחילתן ועד סופן. חוק חקירת חשודים נועד, ראשית, להבטיח את תקינותם של הליכי חקירת חשודים ואת זכויות הנחקרים ליחס הוגן ואנושי במהלך החקירה. החוק חוקק במטרה להבטיח הקפדה על כללים שונים בדרך של ניהול החקירה ותיעודה. עם הטלת חובת תיעוד זו נולד צורך חדש, שלא היה קיים טרם חקיקת החוק והוא ליצור מנגנון פיקוח ובקרה של בית המשפט על קלטות מסוג זה. היקף תחולתו של סעיף 13 לחוק חקירת חשודים נדון על ידי בתי המשפט השונים ואף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. בבש"פ 4275/07 רשות השידור ני מדינת ישראל ובע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' רון תורג'מן תק-על 2009בו עמדה כבוד השופטת א' פרוקצ'יה על שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו ליתן החלטה מכוחה של הוראת חוק זו וקבעה כדלקמן: "שיקול הדעת בנוי מעיקרו על מתן משקל יחסי ראוי לערכים המוגנים שברקע סעיף 13 לחוק, הערכים הכלליים הנוגדים שיש לתת להם את משקלם-הם. נקודת האיזון היא המכריעה אם יינתן היתר פרסום במקרה נתון. נקודת האיזון בנויה על איזון ערכי- עקרוני, בצד איזון קונקרטי הנסמך על נסיבותיו הספציפיות של המקרה... הוראת סעיף 13 לחוק חקירת חשודים, האוסרת פרסום קלטת חקירה משטרתית, איננה הוראה העומדת לעצמה. היא מהווה נורמה השזורה במארג מורכב של כללים ועקרונות - מהם עקרונות המעוגנים ביסודות השיטה ובעלי מעמד חוקתי - המקרינים על מעמדה של הוראה זו, ועל האופן שבו יש ליישמה הלכה למעשה במסגרת מכלול השיקולים השונים שיש להתחשב בהם לצורך החלתה. על עקרונות אלה נמנה עקרון פומביות הדיון בעת ניהול המשפט, הנשען על כללי יסוד של חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת ועקרון השקיפות בפעולתן של הרשויות הציבוריות". המבקשת טענה כי נקודת המוצא הנה כי על ההליך המשפטי להתנהל בפומבי, עיקרון המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד 1984- כאשר הרציונאל העומד בבסיס עקרון זה הינו זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות. לרציונאל זה שני היבטים נוספים: האחד, זכותו של הציבור לקבל מידע על אופן פעולתן של הרשויות הציבוריות, ובכלל זה הרשות השופטת , כפי שנפסק ברע"א 3614/97 אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית, , כאשר בדרך זו מתאפשרת ביקורת ציבורית על הרשויות, ביקורת שהיא מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי. ההיבט השני עניינו התרומה של פרסום ברבים של דברים לשם גיבוש סדר היום הציבורי, וסיוע לפרטים בחברה לגבש את השקפותיהם ודעותיהם. הרציונאל השני העומד בבסיס עיקרון פומביות הדיון הנו תרומתו לשיפור איכות ההחלטה הניתנת בסוף ההליך. הרציונאל השלישי מתייחס לאמון הציבור ברשויות הציבור בכלל, ובבתי המשפט בפרט. עיקרון פומביות הדיון, על זכויות היסוד העומדות בבסיסו, אינו עומד בדד. המדובר בעיקרון יחסי, אשר אף הוא נוהג לסגת - לעיתים - מפני זכויות ואינטרסים נוגדים. ובענייננו, אלו העומדים בבסיס הוראות סעיף 13 לחוק חקירת חשודים. כבוד השופטת א' פרוקצ'יה קבעה לכך בעניין תורגימן כי : "הערכים המוגנים העיקריים ברקע איסור הפרסום של קלטת חקירה הם אלה: ראשית, פרסום כאמור עלול לפגוע בפרטיותם ובכבודם שלנחקרים, בין חשוד או נאשם, ובין עדים אחרים שמסרו עדותם במשטרה. פרסום כזה עלול להיות כרוך גם בפגיעה בכבודם ובפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם מעורבים כלל בחקירה, אך שעניינם עלה בחקירה, ופרסומו ברבים עלול לפגוע בהם. הזכות לפרטיות ולכבוד אדם מוגנת כיום כזכות יסוד על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל-פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א־ 1981 . הערכים של הגנה על כבוד האדם ופרטיותו ראויים להגנה רחבה, גם אם לא מוחלטת, ובהתמודדות עם אינטרסים נוגדים יש לתת להם משקל רב, ולהימנע מפגיעה בהם אלא במידה ההכרחית, ושאינה עולה על הנדרש. שנית, פרסומן של קלטות חקירה, אגב פגיעה בפרטיות ובכבוד המעורבים בחקירה, עלול לפגוע ביעילותן של חקירות משטרה דרך כלל, בהרתיעו נחקרים פוטנציאליים מלשתף פעולה בחקירה, ולחשוף פרטים העלולים בעתיד לפגוע בהם אם יפורסמו ברבים. ידיעתו של נחקר כי דברים שהוא מוסר בחקירה ייצאו מתחומי חדרי החקירה, או אף מתחומיו של אולם בית המשפט, ויפורסמו בהרחבה בתקשורת, עלולה להרתיעו ממסירת גרסה שלמה לחוקריו. ושלישית, במצבים שבהם החקירה המשטרתית מובילה להגשת כתב אישום ולניהול משפט, עלול פרסום קלטת חקירה בעוד המשפט מתנהל, להשפיע השפעה ישירה על האפשרות לנהל את הדיון השיפוטי בדרך עניינית, יעילה והוגנת. החשש הוא כי פרסום כזה עלול להסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית, ולהפוך אותו למשפט הציבור והתקשורת. על הסכנה הגלומה בחשש זה אין צורך להרבות מילים. פרסום כזה עלול להביא עמו גם לחצים חיצוניים על המעורבים במשפט, להשפיע על עדים שטרם העידו, ולפגוע באופן מהותי בדרך ניהול משפט ובאווירה המאפיינת אותו, נוכח חשיפתו האפשרית לניסיונות גורמים שונים לנצל את הפרסום כדי לנסות ולהשפיע על ההליך בדרכים כאלה ואחרות". כבוד השופטת פרוקצי'ה סיכמה את הסוגיה כדלקמן: "לסיכום ההיבט העקרוני בענין העומד להכרעה ניתן לומר: האיסור על פרסום קלטות חקירה על-פי סעיף 13 לחוק חקירת חשודים הוא רחב וכוללני, ואינו מוגבל לשלב מסוים בהליך הפלילי. הוא חל על חומר חקירה באשר הוא, בין אם הוביל לאישום ולמשפט, ובין אם התיק הפלילי נסגר בלא משפט. הוא חל במהלך המשפט וגם לאחר סיומו. הוא נועד להשיג תכליות מוגדרות. שיקול הדעת השיפוטי ביישומו של איסור הפרסום מחייב איזון ראוי בין שיקולים נוגדים - איזון עקרוני בין שיקולים נוגדים במישור המושגי, ואיזון קונקרטי המתבסס על נסיבותיו המיוחדות של המקרה. פרסום קלטות חקירה כפוף בכל מקרה לאישור בית המשפט, אלא שבהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במקרה נתון, על בית המשפט להתחשב במכלול העקרונות והאינטרסים הרלבנטיים, ולייחס להם את משקלם היחסי, הראוי, והמידתי, על רקע נתוניו הקונקרטיים של הענין. נקודת האיזון נודדת ממקום למקום בהתחשב, בין היתר, בעיתוייה של בקשת הפרסום מבחינת שלב החקירה, או ההליך השיפוטי, או שמא לאחר סיומו ובעוצמתם של השיקולים האחרים הפועלים בסוגיה זו, בתחולת המיוחדת במקרה נתון". לטענת המבקשת, נוכח העקרונות הנזכרים, יש להתיר את פרסום הקלטת שכן בפרשה בכללותה טמון אינטרס ציבורי רב והצגת הקטעים המבוקשים מקלטות החקירה באופן וויזואלי תוביל לכך שהדיון הציבורי שיתקיים בסוגיה יהיה ענייני, אמיתי ושלם. לעניין פרטיותם של זקן ומצא הנראים בקלטות - האינטרס הציבורי הרב שבפרשה, בהשלכותיה ובהדים שעוררה, גובר על פגיעה אפשרית באינטרס זה. הקטעים המבוקשים מקלטות החקירה אותם מעוניינים המבקשים לפרסם אינם עוסקים בשאר הנאשמים בפרשה זו, למעט מר יורם קארשי ומר יגאל סער. הקטעים המבוקשים מקלטת העימות הינם חלק מתיק המוצגים בתיק בימ"ש. המאשימה בחרה שלא לשדר את העימות המדובר במסגרת עדותה של גברת זקן, שהסתיימה זה מקרוב.אך יחד עם זאת, עיקרי העימות פורסמו בכתבה עיתונאית במוסף "הארץ" ביום 11.9.2008. המשיבות מתנגדות לפרסום הקלטת ולהלן נימוקיהן: ב"כ המדינה טען כי על המבקש להתיר פרסום קלטת חקירת חשודים להצביע על טעם המצדיק חריגה מן הכלל האוסר על פרסומה של זו .המבקשת לא הצביעה על חיוניות חשיפת התיעוד החזותי והקולי של הקלטת. קיומו של סיקור תקשורתי נרחב לפרשה זו כמו גם הרצון לאפשר לציבור להתרשם מתוכנה של הקלטת אינם מהווים נימוק משכנע המצדיק חריגה מן הכלל האוסר הפרסום. לטעמה של המשיבה 1, בנסיבות העניין גוברים השיקולים לפיהם באם יותר הפרסום הדבר יוביל להרתעת עדים וחשודים ממסירת הודעות במשטרה וכן קיימת חשיבות לניהול הדיון השיפוטי הדרך יעילה וצודקת מבלי להסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית. ב"כ המשיב 3 טען כי המבקשת לא עמד בנטל הכבד המוטל עליה להראות כי קיים אינטרס ציבורי אמיתי לפרסום הקלטות, המצדיק הפעלה של החריג לכלל הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים, קל וחומר אינטרס הגובר על זכותו של המשיב 3 לפרטיות והאינטרס שיש בו כדי להצדיק פגיעה בזכויות נאשם שמשפטו תלוי ועומד. לטענת ב"כ המשיב 3, פרסום הקלטות עלול להביא לפגיעה חמורה בזכויות המשיב 3, העומד בימים אלה בפתח פרשת ההגנה במשפטו, וקיים חשש אמיתי כי פרסום הקלטות עלול להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו. עוד טען ב"כ המשיב 3 כי הבקשה הוגשה בסמוך לשידור התוכנית, ללא כל הצדקה הנראית לעין ולפיכך עתר הוא לדחות את הבקשה. ב"כ המשיבה 2 , בתגובתו, טען כי הבקשה הינה נסיון נוסף לפגוע בשמה הטוב של הגב' זקן, אשר בתיק זה הינה עדה, ולהשפיע על בית המשפט בדרך מגמתית ופסולה. בקשה על פי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) אינה יכולה להכשיר פרסום אסור בניגוד לסעיף 71 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע את האיסור הפלילי של סוביודיצה. הקלטת אותה עותרת המבקשת להציג הינה רק חלק מעשר הודעות שמסרו המשיבים 2 ו- 3 בחקירתם במשטרה ואינה משקפת את דרך התנהלותה של המשיבה 2 כמו גם את עמידתה על גרסתה, באשר לטענתה , וכפי שהעידה במסגרת ההליך המשפטי, הקלטת העימות נעשתה ביום בו חשה ברע וביקשה שלא להיחקר ובכל זאת נחקרה. שפיטתה של המשיבה 2 על ידי התקשורת אינה הגונה וגובלת ברדיפה, הטרדה ופגיעה בה בכל דרך אפשרית. המשיבה 2 כמו גם המשיב 3 אינם ממלאים עוד תפקיד ציבורי ובנסיבות בהן הם אינם חלק מן המערכת הציבורית, אין עניין לציבור בשידור קלטת העימות. לטעמו של ב"כ המשיבה 2 מטרת שידור הקלטת הינה להשפיע על בתי המשפט הדנים בפרשה בעוד בית המשפט יושב ואמור להכריע דינם של המעורבים בפרשה. עניינה של המשיבה 2 טרם הוכרע ובית משפט השלום בירושלים, שם מתנהל עניינה, טרם שמע את עדותו של המשיב 3 , את גרסת מרבית העדים בתיק ואת המשיבה עצמה. אף אם השופט היושב בדין אינו אמור להיות מושפע משידור הקלטת, הרי שדרך הצגת הדברים עלולה להשפיע על כל אדם ואפילו בתת מודע. לסיכום, טען ב"כ המשיבה 2 כי הצגת קלטת עימות של אדם שנחקר כחשוד שלא ברצונו, שלא בטובתו, בנסיבות קשות שחווה אדם במהלך חייו הנורמטיביים, כאשר משפטו תלוי ועומד, הינה התנהלות פגומה ופסולה ונעוצה בתפיסת העולם המציצנית של ימינו, תפיסה שאל לה למערכת המשפט לתת לה יד ולגיטימציה. המתווה הנורמטיבי: חברי, כב' סגן הנשיא, השופטת אברהם טל, סקר את המתווה הנורמטיבי בהחלטתו בתפ"ח 10953-09-08 ידיעות אחרונות ואח' נ' מדינת ישראל ואח' ואין לי אלא לצטט דבריו: "סעיף 13 לחוק חקירת חשודים קובע:             "איסור פרסום קלטת - עונשין - המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית המשפט, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף זה, "חקירה" - לרבות חקירה בידי רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין, שהוצא לגביה צו לפי סעיף 16(ג)". החוק נועד להבטיח את תקינות ההליך של חקירת חשודים ואת זכויות הנחקר במהלך חקירתו, שכן הצורך בתיעוד החקירה נקבע כדי לשפר את יכולתו של בית המשפט להתרשם מהדברים שאמרו הנאשמים בחקירותיהם במטרה להגיע לחקר האמת.   ככלל, ס' 13 לחוק אוסר על פרסום תיעוד חזותי או קולי, אך הוא אינו אוסר פרסום תוכנה של חקירה בדרכים אחרות, כגון פרסום מילולי. הפער האיכותי בין פרסום תוכן מילולי מתוך חקירה לבין פרסום תיעוד חזותי/קולי, מבחינת פוטנציאל הפגיעה, מצדיק לגישתו של המחוקק את הטלת האיסור האמור. יחד עם זאת, מקנה החוק לבתי המשפט שיקול דעת האם להתיר פרסום חזותי או קולי של חקירת חשודים, באופן חריג ותוך איזון האינטרסים השונים. האינטרסים העומדים בבסיס האיסור על פרסום קלטות חקירה   (א)      זכותו של הנחקר לפרטיות ולשמירה על כבודו:   הזכות לפרטיות ושמירת כבודו של הנחקר מעוגנת כזכות חוקתית, במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. ערכים אלו ראויים להגנה רחבה, ויש להימנע מפגיעה בהם, אלא כאשר יש הכרח לעשות כן, ובאופן מידתי.   (ב)      החשש מפני פגיעה ביעילות חקירות המשטרה: התרת פרסום הנעשה בחקירה עלול להרתיע נחקרים מלשתף פעולה בחקירות המשטרה. החשש מפני פרסום פרטים הנאמרים במסגרת החקירה, אף מחוץ לכותלי בית המשפט, ובאופן פוגעני, תוך פרסום הקלטת בתקשורת, עלולה להרתיע ממסירת גרסה מפורטת. (ג)      תקינות ההליך המשפטי: פרסום קלטת חקירה עלול להסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית ולהפוך אותו "למשפט הציבור והתקשורת". הסכנה הטמונה בכך היא כי יופעלו לחצים חיצוניים על המערכת המשפטית, וכן תהיה השפעה פסולה על עדים שטרם העידו (ראה סעיף 43 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה, בפס"ד תורג'מן).   האיסור לפרסם קלטות חקירה מכרסם במספר עקרונות יסוד ואינטרסים רמי מעלה שיש לדאוג כי הפגיעה בהם תהיה מזערית, ובראשם עקרון פומביות הדיון שעניינו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.   עיקרון הפומביות זכה למעמד חוקתי סטטוטורי, בהיותו מעוגן בס' 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע כדלקמן:                      "פומביות הדיון -            בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".   וכן בסעיף 68 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, הקובע כי:                       "(א) בית משפט ידון בפומבי.  (ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך...".   עיקרון זה מהווה השתקפות של ערכים מוגנים בשיטה הדמוקרטית, כגון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, והוא נועד להבטיח משטר שיפוטי תקין ומתן אפשרות להעברת ביקורת ציבורית על מערכת המשפט והחוק.   שקיפות חקירות המשטרה וחשיפת הדיון המשפטי לעיני כלל הציבור מחזקת את אמון הציבור ברשויות השלטון ומהווה אמצעי ביקורת על התנהלות ההליך החקירתי והשיפוטי.   עיקרון זה משתרע הן על דיוני בית המשפט והן על מסמכים וראיות המהווים חלק מההליך הדיוני (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, בעמ' 437).   במסגרת הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט האם להתיר פרסום קלטת חקירה יש לתת משקל למעמדם של השיקולים השונים, תוך התייחסות לנסיבות הקונקרטיות של ההליך המשפטי, ובהתייחס לשלב שבו הוא מצוי. השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בהחלטתו אם להתיר פרסום הם השיקולים הבאים:   (א)      השלב בו מצוי ההליך המשפטי   נקודת המוצא, כפי שעולה מסעיף 13 לחוק, היא כי התרת פרסום תיעשה בכפוף לנסיבות חריגות ומיוחדות, ככל שמדובר בשלב מוקדם של חקירה. ככל שההליך המשפטי מצוי בשלב מוקדם, וטרם שמיעת העדויות, כך יגבר האינטרס למנוע את הפרסום, מחשש להשפעה על עדים שטרם העידו ושמירה על ניהולו התקין של המשפט. כאשר הוגש כתב אישום וההליך הפלילי החל להתנהל משתנה נקודת האיזון שבין האינטרסים והיא נוטה להתרת הפרסום. (ב)      מידת העניין הציבורי וקיומו של טעם מיוחד   בית המשפט יבחן את מידת העניין הציבורי שעומד בבסיס הבקשה, ולצורך כך על המבקשים להראות קיומו של טעם מיוחד ונסיבות המצדיקות התרת הפרסום תוך חריגה מן הכלל שקבוע בסעיף 13 לחוק. בע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה, פ"ד מח(3) עמ' 808, בעמ' 826, התייחס בית המשפט למושג "עניין ציבורי" במשמעות חוק הגנת הפרטיות, וחזר על הקביעה כי עניין ציבורי משמעותו פרסום המביא עמו תועלת לציבור, ואין די במידע שיש בו "עניין ציבורי", כזה המספק מזון לסקרנים או ממלא יצרם של רכלנים. כמו כן צוטטה העמדה כי "פרסום עשוי להביא תועלת לציבור אם תורם הוא לגיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם יש בו כדי לגרום לשיפור אורחות חייו" (ז. סגל "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט' (תשמ"ג - מד) 175, 196). (ראה גם תפ"ח (חיפה) 4067/07 ערוץ 2 נ' מדינת ישראל, מיום 22.6.08, לא פורסם ).   בפס"ד תורג'מן קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה כי "לא די בכך ש"העניין לציבור" בפרסום יהיה ערטילאי נדרש, כי פרסום קלטת החקירה יהיה בעל חשיבות ממשית לצורך בחינת התנהלות הגורם השלטוני, והמשטרה בכללו, וכי ישרת אינטרס ציבורי חשוב וממשי..." (סעיף 55 לפסה"ד). (ג)       עמדתו של הנחקר   בבקשה להתרת פרסום יש להתחשב אף בעמדתו של הנחקר לעניין הפרסום, כמו גם בזכויותיהם לפרטיות של גורמים אחרים המעורבים בחקירה, להם לא ניתנת ההזדמנות להשמיע דעתם. בבש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל וזדורוב ניתן ביום 17.9.07 מפי כב' השופט י. אלון, עמ' 14 לפסה"ד (להלן: פס"ד זדורוב), נקבע כי התנגדות נחקר לפרסום מהווה שיקול נכבד ביותר שלא להתיר אותו. ס' 13 לחוק מהווה סעיף ספציפי, הגובר על עקרונות כלליים. יתר על כן, סעיף זה כבר כולל בתוכו נוסחת איזון, כפי שמצא המחוקק לנכון לקבוע, בהתחשב בכל אותם אינטרסים מנוגדים שצויינו לעיל. מהאמור עולה כי נטל הראייה במקרה זה מוטל על המבקשים לסטות מן הכלל של איסור הפרסום, ולנהוג באופן החריג של התרת הפרסום.   בפס"ד זדורוב נקבע כי "... הכלל שקבע המחוקק לעניין זה הינו באיסור הפרסום, וכי התרתו אמורה להיות מסויגת כחריג לכלל. לאמור, על מבקש ההיתר לשכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מכלל האיסור" (עמ' 13 למטה)". דיון והכרעה: ההליך המשפטי בתיק זה מצוי בעיצומו. עדותה של המשיבה 2 הסתיימה וקלטת העימות הוגשה בהסכמת הצדדים לבית המשפט, ברם, טרם נשמעה עדותו של המשיב 3.   כנגד המשיבה 2 הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, ובהליך זה טרם נשמעה עדותו של המשיב 3, לא כל שכן עדותה של המשיבה 2. בעניין זה נפסק כי בשלב בו טרם הובא מכלול הראיות בפני בית המשפט, יטה בית המשפט שלא לאפשר הפרסום . לניין זה ראה: תפ"ח (ת"א) 1011/05 חדשות 10 בע"מ נ' לוי לליק, תק-מח 2005(3) 4036. כך אף נפסק בת"פ 40138/08 פלג ואח' נ' מדינת ישראל ואברהם הירשזון שם הותר פרסום קלטות חקירת הנאשם, אך פרסום זה הותר לאחר שהנאשם העיד וההליך עמד בפני סיום.   פסק הדין אליו הפנתה המבקשת בעניין רון תורג'מן נקבע על ידי כב' השופטת פרוקצ'יה כי כשההליך מצוי בשלב שלאחר הסדר הטיעון והרשעתו של העורר בדין ובטרם נגזר דינו, אין חשש לפגיעה ממשית בהליך השיפוטי, שכן לא צפויות עדויות נוספות במשפט שעשויות להיות מושפעות מהפרסום. היותם של המשיבים 2 ו -3 דמויות ציבוריות מוכרות אשר כיהנו בתפקידים ציבוריים מטה, לכאורה, את הכף להתרת פרסום קלטת העימות שכן המדובר במי שמילא תפקיד בכיר ובעל השפעה בשירות הציבורי ומואשם בעבירות חמורות ועצם העובדה כי כיום המשיבים אינם ממלאים עוד תפקידים ציבוריים אינה סיבה לאסור הפרסום. כך אף נפסק בב"ש 90083/06 חדשות 10 נ' מדינת ישראל בעניינו של הרב עמר , שם הותר פרסום חומר שנאסף במהלך החקירה , אלא שהשיקול להתרת פרסומו נבע , בין השאר, לא רק בשל היותן של הדמויות המעורבות בפרשה דמויות ציבוריות אלא בשל העניין הציבורי שנבע מן הדרך בה נהגו רשויות האכיפה בבני משפחת הרב. פרשת רשות המיסים זכתה וזוכה לסיקור נרחב באמצעי התקשורת, הדיון בתיק זה מתקיים בדלתיים פתוחות ואין איסור על העברת מידע לציבור באופן מילולי. עם זאת, לפרסום המילולי השפעה פחותה מפרסום הקלטת לצפייה בשעת השיא. פרסום קלטת העימות כשקיים חומר חקירה רב נוסף לטענת המשיבים 2 ו - 3 אשר לו לא ייחשף הציבור לא יציג תמונה מלאה של חקירותיהם של המשיבים ובכך יש לפגוע בתקינות ההליך השיפוטי. המשיבים עצמם מתנגדים להקרנת קלטת העימות.  כפי שנפסק בפרשת הירשנזון, לו היה מדובר בשלב מתקדם יותר של ההליכים המשפטיים כנגד המשיבים 2 ו - 3, הייתי שוקלת בחיוב להתיר הקרנת קלטת העימות, ברם, סבורני כי בשלב זה של ההליכים המשפטיים, שלב בו כאמור טרם הוצגו הראיות המרכזיות בהליכים הפליליים כנגד המשיבים 2 ו -3 יש בהצגת הקלטת משום פגיעה בזכותם של המשיבים 2 ו -3 לקיומו של הליך שיפוטי תקין. נוכח האמור, הנני דוחה את הבקשה. קלטת חקירהחקירה משטרתיתפרסוםקלטת