קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להחזרת כספים לקופת חברה בפירוק: .1בבקשה הנדונה מתבקש ביה"מ להורות למשיבים להשיב לקופת החברה כספים ו/או טובות הנאה חומריות שנמשכו ו/או שהוברחו מהחברה. נטען כי המשיבים השתמשו בנכסים לתועלתם האישית, בניגוד לטובת החברה ותוך התעשרות שאינה כדין. נעשו מספר תיקונים בבקשה כפי שנתבקש בהמ' 745/.98 .2ביה"מ הורה בתיק העיקרי על פירוק החברה, בהחלטתו מיום 28.6.95, והכונ"ר מונה כמפרק זמני. במקביל מונה לחברה ביום 3.5.95, כונס נכסים, רו"ח יצחק אנטוניר, בת.א. 136/95 בביה"מ המחוזי ב-ת"א. כונס הנכסים מונה גם כמנהל קבוע לחברה, ונתנה הוראה כי עליו לשתף פעולה עם הכונ"ר. .3בהמרצה 12166/97 נתבקש ביה"מ למחוק הבקשה הנדונה על הסף, בטענה כי ההליך שננקט כנגד המשיבים איננו הליך ראוי, ונכון היה שטענות הכונ"ר ותביעותיו יתבררו בתובענה רגילה. טענות המשיבים נדחו בהחלטה מפורטת שנתנה ביום 22.3.98, ב-רע"א 5540/97 דחה ביה"מ העליון בר"ע שהגישו המשיבים לגבי החלטת בית משפט זה בדבר הטלת עיקולים (בהמ' 12165/97) ובין היתר נפסק כי ההליך שננקט בבקשה הנדונה הוא ראוי על פניו. עוד הוסיף וקבע ביה"מ העליון, בהחלטתו, כי מכוח תקנה 57(ב) לתקנות החברות (פירוק) תשמ"ז 1987, דו"ח המצורף לבקשת הכונ"ר, יחשב כראיה לכאורה לתוכנו ותחליף ראוי לתצהיר לתמיכה בבקשה. קביעה אחרונה זו תקפה גם לגבי הבקשה הנדונה. .4ביום 29.11.98נתן ביה"מ תוקף של החלטה להסכם פשרה, לפיו נמחקו המשיבים 3, 5ו- 6מן הבקשה והוסכם על הגשת מסמכים שונים כראיה לגבי המשיבים 1ו- .2כנגד המשיב מס' 4- מר מיכה קדוש - ניתן צו לפשיטת רגל, על פיו עוכבו ההליכים כנגדו, והכונ"ר הגיש תביעות חוב בהליכי הפש"ר. לפיכך נותר לדון בבקשה הנדונה ככל שהיא מתיחסת למשיבים 1ו- 2בלבד. .5המשיבים 1ו- 2הגישו תצהירים כתחליף לחקירה הראשית, בתגובה לבקשה הנדונה, עפ"י החלטה מיום 22.3.98שנתנה בהמ' 12166/.97 המשיב מס' 1נחקר נגדית על תצהירו בישיבה מיום .9.2.99המשך הדיון נקבע ליום 12.4.99, אז לא התייצב מי מהמשיבים. המבקש לא הודיע בתום הישיבה מיום 9.2.99כי סיים חקירתו הנגדית של המשיב מס' .1 המשיבה מס' 2לא נחקרה כלל, עקב אי התייצבותה. עקב אי התייצבות המשיבים ביום 12.4.99נשמעו עדי הזמה בלבד מטעם המבקש ובתום הישיבה הורה ביה"מ על הגשת סיכומי הצדדים. רק ביום 17.6.99נזכרו המשיבים להגיש בקשה לביה"מ לאפשר השלמת חקירתם הנגדית. לא ניתן כל הסבר לאי התייצבותם כמו גם לשיהוי בהגשת בקשתם. בבקשה זו, ב"כ המשיבים עצמו ביקש לאפשר השלמת החקירה הנגדית של המשיב מס' 1ומכאן שהיה ער בעצמו לעובדה, שחקירתו הנגדית של המשיב מס' 1לא תמה בישיבה מיום .9.2.99בקשתם של המשיבים נדחתה בהחלטה מיום .27.6.99 משמצהיר לא מתייצב לחקירה ביום הדיון שנקבע, הרי תצהירו אינו משמש ראיה, אלא נתנה רשות מיוחדת ע"י בית המשפט (ראה תקנה 522(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984). רשות זו לא נתבקשה כלל. .6להלן אדון בטענות הכונ"ר אחת לאחת תוך התיחסות לראיות שהוגשו וסיכומי בעלי הדין: 6.1החברה נוסדה ביום 13.4.92ע"י המשיבים 4ו- .5ביום 28.2.93קיבלה החברה מעמד של מפעל מאושר עפ"י החוק לעידוד השקעות הון תשי"ט .1959עפ"י החוק היה על החברה לממן 3/1מהשקעות שאושרו במימון עצמי ו- 3/2בהלוואות בערבות מדינה. החברה קיבלה הלוואות, בערבות מדינה, בסך שלושה מליון שקלים חדשים, כנגדן היה על בעלי המניות בחברה להשקיע 1.5מליון ש"ח בהון עצמי. עלה מחקירה שבוצעה כי המשיב מס' 4הציג מצג שווא לפיו השקיע בחברה הסכום שנדרש מבעלי המניות. (ראה דו"ח רו"ח עסיס יוסף שצורף לבקשה). בשלב ראשון עקר החשד נפל על המשיב מס' 4, אלא שבעקבות חקירות שבוצעו, התברר לטענת הכונ"ר, כי המשיב 4היה איש קש בלבד, והרוח החיה בהפעלת החברה היתה זו של המשיב מס' .1מסקנה זו של הכונ"ר אמורה להיות מעוגנת בין היתר בטענותיו שפורטו בבקשה ויידונו להלן. 6.2רכישת רכב מרצדס מ.ר. 00-818-.52 בתצהירו מסיר מעצמו המשיב מס' 1כל אחריות לענין רכישת רכב זה ומפנה אצבע מאשימה למשיב מס' 4(ראה תצהירו נ/4). מהראיות שהוגשו לביה"מ עולים הדברים שלהלן: ביום 4.10.94העבירה החברה לחברה בשם כלבו מציאות בע"מ סך 000, 200ש"ח. בעלי המניות ובעלי זכות החתימה, בחברה האחרונה, הם המשיבים 2ו- .4המשיבה 2היא אשת המשיב מס' 1(ראה נספח י' ו-ת/4). באותו יום עצמו מסר המשיב מס' 1שני שיקים בנקאיים כ"א ע"ס 000, 100ש"ח למר סאבו משה. בחקירתו הנגדית מאשר המשיב מס' 1כי נכח במפגש לצורך רכישת הרכב, ובעצמו רשם בכתב ידו את פרטי האישור, עליו חתם מר סאבו, בדבר קבלת השיקים. טוען המשיב מס' 1כי פעל בשליחות המשיב מס' .4באותו יום 4.10.94הוצאה תעודת ביטוח ע"ש החברה הנדונה בגין רכב זה. (ראה נספחים ט (1) ו- ט (2) לדו"ח "נובל" בבקשה הנדונה). לבקשה הנדונה צורף רשיון רכב לפיו הבעלים הרשום ברכב היה מר יפרח אברהם. אין בפנינו ראיות כיצד מר סאבו קשור להעברת הרכב. נראה שאין לכך משמעות משהמשיב מס' 1עצמו מודה כי מסר השיקים למר סאבו בתמורה לרכב. טוען הכונ"ר כי הרכב לא נרשם כלל ע"ש החברה, אלא הועבר לצד שלישי תוך שרישום העברת הזכויות בוצע מן הבעלים הקודם - מר יפרח אברהם - ישירות לצד ג'. בכך מסתמך הכנ"ר על דו"ח החוקר ברזילי דוד שצורף לבקשה הנדונה. הכונ"ר מבקש לחייב את המשיב מס' 1בהחזרת שווים של השיקים שנמסרו 000, 200ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 4.10.94ועד התשלום בפועל. 6.3מכונית מיצובישי מ.ר. 02-.49557 ביום 18.3.94רכשה המשיבה מס' 2יחד עם המשיבה מס' 1את הרכב הנדון, מאת מר שבח שמואל, באמצעות סוכנות טרייד מוטור. בתמורה שילמו המשיבים 1ו- 2סך 040, 107ש"ח, ב- 12המחאות ע"ס 8920ש"ח משוכות ע"י החברה הנדונה (ראה נספחים ח' לדו"ח נובל המצורף לבקשה). במשרד הרישוי נרשמה המשיבה מס' 2כבעלים של הרכב. (נספח ח' (7) לדו"ח הנ"ל). המחאות הנ"ל נמשכו החל מיום 22.4.94ועד .22.3.95הכונ"ר מבקש לחייב המשיבים בהשבת הסך 040, 107ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית. בחקירתו הנגדית המשיב מס' 1אינו כופר בכך שהרכב הנדון נרשם ע"ש המשיבה מס' 2, והוא אכן רשום על מסמכי הרכישה. טוען המשיב מס' 1כי רשם הרכב ע"ש רעייתו עפ"י המלצת רואה החשבון מאס. גרסה זו מופרכת ע"י רואה החשבון (פרוט' .45עדות המשיב מס' 1ראה פרוט' 40-39). 6.4חובות המשיבה מס' 2לחברה. בבדיקת חשבונות החברה התברר כי שולמו למשיבה מס' 2הסכומים שלהלן: - ביום 1.8.94סך 000, 6ש"ח - ביום 10.9.94סך 000, 6ש"ח - ביום 3.10.94סך 000, 30ש"ח (ראה נספח ז' לדו"ח נובל). לענין התשלומים הנ"ל צורפה לבקשה חוו"ד רו"ח למברגר. עדה זו נקראה לדוכן העדים אך ב"כ המשיבים העדיף להמנע מחקירתה (ראה פרוט' 10). המשיבה מס' 2עצמה לא מסרה כל גרסה הואיל ונמנעה מלעלות לדוכן העדים. המבקש עותר לחייב המשיבה מס' 2בהשבת הסכומים הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית. 6.5הברחת כספים שנתקבלו ממרכז ההשקעות. בחוות דעתו מציין החוקר, מר גבריאל נובל, כי נתקבלו בחשבון החברה, מאת הבנק לפיתוח התעשיה הסכומים שלהלן: - ביום 4.12.94סך 000, 228ש"ח - ביום 4.12.94סך 500,43 - ביום 20.12.94סך 00,237 - ביום 20.12.94סך 000,60 (ראה הנ"ל בנספחים יא (1) ו- יא (2) לדו"ח נובל). מתוך אותו חשבון של החברה נמשכו באותו חודש הסכומים שלהלן: - ביום 6.12.94נמשכו מחשבון החברה סך 000, 279ש"ח, במזומן, ב- 5580שטרות על סך 50ש"ח כ"א. בו זמנית כמעט, מופקד אותו מספר של שטרות, באותו סכום כולל, בחשבונו של מר שמחון אלי הוא אחיו של המשיב מס' 1, באותו בנק. (ראה נספחים יא (3) ו- יא (6) לדו"ח נובל - עפ"י התיקון ב-בש"א 745/98). - ביום 22.12.94נמשכים מחשבון החברה סך 000, 240ש"ח, במזומן, ב- 4800 שטרות ע"ס 50ש"ח כ"א, וסכום זה מופקד בו זמנית - אותו מספר שטרות - בחשבון המשיבה מס' 2, באותו בנק. (ראה נספחים יא (4) ו- (5) לדו"ח נובל לפי התיקון ב- בש"א 745/98). בחקירתו הראשית טוען המשיב מס' 1כי הכספים הוצאו מחשבון החברה, מחשש לעיקולים (נ/ 4סע' 17). לא הובאו כל ראיות להראות כי הכספים הוחזרו לחברה בדרך כלשהי. שני המשיבים כאמור נמנעו מלהתייצב לחקירה נגדית. הכונ"ר עותר, איפוא, לחייב המשיבים 1ו- 2להשיב הכספים הנ"ל לחברה. .6.6מעמד המשיב מס' 1בחברה הנדונה. טוען הכונ"ר כי בפועל היה זה המשיב מס' 1שניהל את החברה ועל פיו נשק דבר. הוא מבסס זאת על העובדות שיפורטו להלן. החברה הדרומית לשווק בע"מ הגישה תביעה נגד ארבעה נתבעים - ע. שלגית הדרום בע"מ, ברק עצמון חברה לשווק בע"מ והמשיבים 1ו- 5דנן. המשיב מס' 1שימש כמנהל ובעל מניות בשתי החברות. המשיב מס' 1חתם על הסכם פשרה בו התחייב בין היתר לגרום לכך שהחברה הנדונה תספק מוצריה לתובעת הנ"ל בהנחה שצויינה. בכך הוכח לכאורה כי היה בכוחו של המשיב מס' 1להכתיב מהלכים בחברה הנדונה. (ראה מוצגים ת/9, ת/10, ת/11). במסגרת ההליכים במטרה לזכות בהלוואות מאת מרכז ההשקעות, צורף תצהירו של המשיב מס' 1, בו הוא מצהיר כי בכוונתו להשקיע בחברה 000,200$ (ראה ת/ 2ונספח (ג) ב- נ/1). אף המשיבה 2התחייבה להשקיע 000, 260ש"ח (נספח (ו) ב-נ/1). המשיב מס' 1נחקר על תצהיר זה, עליו חתם, ומתברר כי בתקופה הרלבנטית היו לו חובות ונפתחו נגדו 30- 20תיקי הוצל"פ. המשיב מנסה לתרץ האמור בתצהירו, בכך שהתכוון לספק ציוד בשווי הנ"ל לחברה. לא הוצגו כל ראיות לענין זה. (ראה פרוט' 34-33). מן האמור עולה, כי לא היתה אמת בתצהיר המשיב מס' 1לענין כוונתו להשקיע בפועל בחברה, ומאידך התצהיר מלמד על רצונו לקדם קבלת הלוואות ממרכז ההשקעות ע"י החברה ואפילו בטענות כזב. והנה ל"מרבה הפלא" הגורם המתווך, בין החברה למרכז ההשקעות, מוצא לנכון להודיע דווקא למשיב מס' 1, כי תוכנית ההשקעות אושרה (ראה ת/13). משנדרש המשיב מס' 5לאשר כי אין לו כל תביעות כלפי החברה הנדונה, מציין משיב זה, הוא אחיו של המשיב 1, כי אין לו תביעות כלפי החברה ש"בבעלות עצמון שמחון" (ראה ת/14). גם בן משפחה רואה במשיב מס' 1הגורם הקובע בחברה. אין זה מפתיע, איפוא, שהמשיב מס' 1הוא בעל השכר הגבוה ביותר בחברה הנדונה (ראה נספח ו' לדו"ח נובל ואישור המשיב מס' 1בפרוט' עמ' 38). המשיב מס' 1מאשר כי כתב ידו מופיע על שיקים המשוכים ע"י החברה ומסיר זאת בכך - "אני השקעתי כסף בחברה וגם לי היה מותר לכתוב שיקים, אך לא לחתום עליהם". הוכח כי אכן כתב שיקים, אלא שלא הוכח כי השקיע בחברה. (ראה פרוט' 38). רוה"ח גדעון מאס טיפל בעניניה של החברה. מעיד הוא לענין מעורבות המשיב מס' 1בחברה: "היה לי ברור כל העת כי המשיב מס' 1הוא ששולט בחברה הנדונה. בכך הייתי בטוח במאת האחוזים... כאשר היה מדובר בפעילות חשובה כלשהי של החברה תמיד היה זה המשיב מס' 1שעידכן אותי... היה זה דווקא המשיב מס' 1שהרים טלפון לגורם זה או אחר ונתן הוראות לגבי פעילות הקשורה בחברה". (פרוט' 46-45). 6.7מיכה קדוש. המשיב מס' 1מבקש לחמוק מאחריות בציינו כי היה זה מיכה קדוש שהיה רשום כמנהל החברה ובעל מניות עקרי בה. מיכה קדוש מבהיר בעדותו כי למעשה היה איש קש שפעל עפ"י הנחיות המשיב מס' .1 אומר קדוש: "המשיב מס' 1היה נוכח בכל הישיבות שלי עם נציגי הבנק. הוא נתן לי הוראות מתי לחתום". (פרוט' 15-14). "לצערי עשיתי כל דבר שהוא אמר לי" (פרוט' 15). "החברה הוקמה על ידי וע"י דוד (משיב 5) יחדיו. דוד היה אמור לעזוב את מקום עבודתו המסודר בחברת דשנים והוא התכוון לעבור לעבודה בחברת סליל לאחר פרישתו... לא היה לי כל נסיון קודם לכן. באותה עת הייתי צעיר בן 22". (פרוט' 16). "עצמון עבד בסליל בעיקר בשווק... הוא גם ניהל את כל המו"מ עם הבנקים" (פרוט' 17). "נכון שלטענתי שימשתי 'כבובת קש' בחברה. עצמון שקבע את המהלכים. אני התפלאתי שהבנק הסכים לקיים את כל המגעים עם מר עצמון כאשר אני הוא זה שחותם וערב לפעילות...". (פרוט' 18). "עבדו הרבה בני משפחה של עצמון והוא עצמו קבע עמם את התנאים" (פרוט' 19). .7נותר להסיק המסקנות מכל הנאמר לעיל והן כדלקמן: 7.1הובאו ראיות בפני ביה"מ כי המשיב מס' 1הוא שהכתיב המהלכים בחברה, ואילו מיכה קדוש הוצב במקום כ-"בובת קש". על כך העיד בפירוט מיכה קדוש עצמו ותמכו בעדותו רו"ח גדעון מאס, רוה"ח של החברה, ואפילו המשיב 5, אחיו של המשיב מס' 1, אשר התיחס אליו כבעלים של החברה (ראה סע' 6.6לעיל). המשיב מס' 1היה מעורב ברכישת שני כלי רכב - מרצדס ומיצובישי - שנמכרו לצדדים שלישיים, בלי שתמורתם חזרה לחברה. המשיב מס' 1היה גם הרוח החיה בהסדרת הלוואות ממרכז ההשקעות, ועם קבלתן של הלוואות אלה, כספי ההלוואות תועלו דווקא לחשבון בן משפחתו, מר שמחון אלי, וחשבונה של אשתו המשיבה .2על אף ראיות מסבכות אלה, המשיב מס' 1לא התייצב להמשך חקירה נגדית ואילו המשיבה 2לא התייצבה כלל. יש בכך כדי לחזק הראיות שהובאו מטעם המבקש. מן האמור לעיל יש אכן להסיק, כי המשיב מס' 1שלט בחברה מאחרי הקלעים, הוא היה המוציא והמביא ועל פיו נשק דבר. 7.2המשיב מס' 1רכש רכב המרצדס נשוא הבקשה, בשיקים בנקאיים, שבגינם חויבה החברה. המשיב טען כי פעל לענין זה בשליחות המשיב 4ומכאן שהוא לפחות מודה בכך שהרכב נרכש מכספי החברה. לאחר שנרכש הרכב, הוא נמכר תוך תקופה קצרה לצד שלישי. מאחר והמשיב מס' 1הוא היה הגורם הפעיל ברכישת הרכב, וכפי שצויין היה הגורם השולט בחברה, צריך לצפות ממנו להסבר באשר לתמורה שנתקבלה בעבור הרכב עם מכירתו לצד ג'. לא נתקבל כל הסבר מהמשיב לענין זה, ומה עשה ברכב אותו רכש. בהעדר כל הסבר, הנני קובע כי על המשיב מס' 1להשיב לחברה שוויו של רכב זה - סך 000, 200ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הרכישה .4.10.94 7.3הוכח כי המשיבים 1ו- 2רכשו רכב מיצובישי בכספי החברה. איש מהם לא סיפק כל הסבר מה ארע עם רכב זה שנרשם ע"ש המשיבה מס' .2 לפיכך הנני מורה למשיבים 1ו- 2יחד ולחוד להשיב שווי של רכב זה לחברה בסך 040, 107ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 22.10.94ועד התשלום בפועל. (ראה סע' 6.3לעיל). 7.4הוכח כי המשיבה מס' 2נטלה מהחברה סך 000, 42ש"ח. המשיבה מס' 2לא סיפקה כל הסבר לנטילת כסף זה מהחברה. (ראה סע' 6.4לעיל). לפיכך הנני מחייב המשיבה מס' 2בהשבת הסך 000, 42ש"ח לחברה בצירוף הפרשי הצמדה ורבית מיום 3.10.94ועד התשלום בפועל. 7.5כאמור, היה זה המשיב מס' 1אשר היה הדומיננטי בהסדרת ההלוואות מהמרכז להשקעות, מכוח החוק לעידוד השקעות הון. באותו חודש בו נתקבלו הכספים, עפ"י הלוואות אלה, הועברו הכספים לבן משפחתו של המשיב 1- הוא שמחון אלי ולחשבון המשיבה מס' 2, אשת המשיב .1המשיב מס' 1סיפק הסבר צולע, כאילו הוברחו הכספים ע"מ למנוע עיקולם. בהסבר זה לפחות גילה כי הכספים הוברחו בידיעתו. (ראה סע' 6.5לעיל). על רקע מכלול הראיות, שפורטו לעיל, היה מקום לצפות מן המשיב מס' 1לספק מידע והסבר לגבי מה שנעשה בכסף זה, אשר למען קבלתו טרח רבות. לא ניתן הסבר כלשהו, והמשיב אף לא טרח להתייצב להשלמת חקירתו הנגדית. המסקנה המתבקשת הינה, כי המשיב היה שותף להברחת כספים אלה. הרי בעצמו הודה כי הוברחו מחשש לעיקולים. לפיכך הנני מחייב המשיב מס' 1להשבת הכספים שהועברו לחשבון שמחון אלי - סך 000, 279ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ורבית מיום 6.12.94ועד התשלום בפועל. הנני מחייב המשיב מס' 1והמשיבה מס' 2יחד ולחוד להשיב הכספים ששולמו לחשבון המשיבה מס' 2סך 000, 240ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ורבית מיום 22.12.94ועד התשלום בפועל. 7.6בנוסף לחיובים שפורטו לעיל הנני מחייב המשיבים 1ו- 2יחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 50ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק. החזרת כספיםפירוק חברה