קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלה בתנועות הצוואר עקב תאונת דרכים: 1. התובע, יליד שנת 1961 נפגע בתאונת דרכים ביום 12.5.05 בעודו נוהג ברכב המבוטח על ידי הנתבעת. 2. התובענה הינה תובענה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, כאשר אין מחלוקת בתיק בשאלת החבות והמחלוקת הינה לעניין גובה הנזק בלבד. הנכות הרפואית 3. דר' נחשון רנד מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי קבע בחוות דעתו מיום 29.4.07 כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגין הגבלה מזערית - גבולית בטווח תנועות עמוד השדרה הצווארי בשיעור של 1%. דר' רנד קבע נכויות זמניות בשיעור של 100% למשך 6 שבועות ו - 50% למשך 6 שבועות נוספים. 4. הנתבעת טוענת כי הנכות שנקבעה קשורה לעברו הרפואי של התובע וכי דר' רנד לא התייחס בחוות דעתו לעברו הרפואי של התובע. בנוסף טוענת הנתבעת לקיומה של נכות קודמת ומבקשת להסתמך לשם כך על מסמכי המוסד לביטוח לאומי. אין בידי לקבל טענות אלה של הנתבעת. בהתייחס לנכות שנקבעה בחוות דעתו של דר' נחשון רנד, המומחה לא נחקר על חוות דעתו ועל כן מסקנתו כי יש לייחס את הנכות לפגיעה בתאונה, לא נסתרה. באשר לטענה בדבר נכות קודמת, הרי שעסקינן בתובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולכן הוכחת כל עניין שברפואה תיעשה על ידי מומחה מטעם בית המשפט, לרבות קביעות ביחס למצבו הרפואי של הנפגע עובר להתרחשות תאונת הדרכים. משלא קיימת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לעניין זה, לא ניתן להסתמך על מסמכי המוסד לביטוח לאומי ומשכך לא הוכחה הטענה בדבר קיומה של נכות קודמת. הנכות התפקודית 5. התובע טוען כי נכותו התפקודית עקב התאונה הינה בשיעור של 5% וזאת הואיל ועבודתו כפועל ניקיון היא עבודה פיזית ומאחר שהתובע ממשיך לסבול מכאבים וממגבלות בתנועה. הנתבעת טוענת כי התובע המשיך לעבוד לאחר התאונה באותה עבודה ולכן לא נותרה לו נכות תפקודית. 6. מעיון בתלושי השכר וכן מעדותו של התובע (עמ' 9 ש' 11 - 17 לפרוטוקול) עולה כי התובע המשיך לעבוד באותו מקום עבודה ולא נגרמה פגיעה בשכרו. 7. משעסקינן בנכות רפואית בשיעור של 1% ולאור העובדה כי התובע המשיך לעבוד באותה עבודה ולא הוכחה פגיעה בשכרו, אינני מקבלת את טענת התובע לפיה נכותו התפקודית גבוהה מזו הרפואית. חישוב הנזק 8. כאב וסבל על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), התשל"ו - 1976, לבית המשפט שיקול דעת לפסוק שיעור פיצוי גבוה יותר מהקבוע בתקנות ועד לגובה של 10 אחוזים מהסכום המקסימאלי. בנסיבות העניין, לאור הנכויות הזמניות שקבע המומחה לתובע, טיפולי הפיזיותרפיה להם נזקק התובע וטענות התובע בדבר הכאבים מהם הוא ממשיך לסבול, אני פוסקת כי הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש נזק זה, הינו 10,000 ₪. 9. הפסד השתכרות לעבר התובע שב לעבודתו ולא הוכח כי כתוצאה מן התאונה נעדר מעבודתו ולא קיבל שכר. התובע הצהיר כי נעדר מעבודתו במשך 3 ימים אולם מעיון בתלושי השכר עולה כי שכרו של התובע שולם במלואו. על כן, בהעדר ראייה על כך שנגרע שכרו של התובע אין לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. 10. הפסד השתכרות לעתיד כפי שצוין, התובע חזר לעבודה באותו מקום עבודה ושכרו לא נפגע. הדבר מעיד כי אין בנכות שנקבעה לתובע כדי להגבילו בעבודתו. כאמור, עסקינן בנכות של 1% בשל פגיעה מזערית גבולית בטווח התנועות. יחד עם זאת, לאור אופי עבודתו של התובע, עבודת ניקיון שהיא פיזית במהותה ומאחר שאין להוציא מכלל אפשרות השפעה עתידית של הנכות על כושרו של התובע לעבוד ולהשתכר, ולאור טענות התובע בדבר כאבים והגבלה בתנועה מהם הוא סובל, אני קובעת פיצוי גלובאלי בגין ראש נזק זה בסך של 4,000 ₪. מדובר בפיצוי גלובאלי הכולל בתוכו גם פיצוי בגין הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות. 11. עזרת הזולת לעבר ולעתיד מתצהיר התובע עולה כי הוא מתקשה לבצע את עבודות הבית שנהג בעבר לבצען וכי יש תקופות בהן הוא זקוק לעזרת אשתו. התובע לא הוכיח כי נזקק לעזרת הזולת. יצוין כי התובע שב לעבודתו בסמוך לאחר התאונה וטענותיו לא נתמכו בכל ראייה נוספת. על כן, אינני פוסקת פיצוי בגין ראש נזק זה. 12. הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד התובע הגיש קבלות בגין הוצאות רפואיות. בנוסף נגרמו לתובע הוצאות בגין נסיעה לטיפולים רפואיים לרבות טיפולי פיזיותרפיה. על כן אני פוסקת בראש נזק זה פיצוי גלובאלי בסך 3,000 ₪. 13. לסיכום, סכומי הנזק הם כדלקמן: כאב וסבל - 10,000 ₪. הפסד השתכרות לעתיד - 4,000 ₪. הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד- 3,000 ₪. סה"כ - 17,000 ₪ 14. על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 17,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין כדין. צווארתאונת דרכים