קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זהות סעדים בין התביעה העיקרית לסעד זמני: .1זו בקשתן של המבקשות (התובעת) ליתן צו מניעה זמני, וצו עשה זמני כנגד המשיב (הנתבע) להמנע מלבצע כל עבודות בניה בקשר עם הקמת ובנית גדר אבן ורשת לאורך גבולה הצפוני של חלקה 101בגוש 6404להלן "המקרקעין", שהינה בבעלותן של המבקשות, והמפרידה בינה לבין חלקה 72הנמצאת מצפון לה והמצויה בהחזקת המשיב. להמנע מלהכנס למקרקעין לשם ביצוע עבודות שיש בהן פגיעה במקרקעין, להמנע מלפגוע בנטוע ו/או הבנוי על המקרקעין, להרוס את עבודות הבניה שכבר נעשתה, ולהסיר הגדר שהוקמה במקרקעין, וכן לנקוט באמצעים שיש בהם כדי להבטיח את רכוש המבקשות אשר נותר פרוץ בשל מעשיו של המשיב - להלן "הסעד הזמני". מעיון בסעיף 17לתביעה העיקרית, אשר הוגשה ביחד עם העתירה לסעד הזמני, עולה כי הסעדים בתביעה העיקרית זהים לאלה של הסער הזמני. .2טרם הדיון בבקשה לסעד הזמני, ערך בית-המשפט ביקור במקום, ומצא, כי לאורך גבולה הצפוני של חלקה 101, הושלמה כמעט לחלוטין בנית יסד מבוטן להקמת גדר רשת, כשהעמודים אשר יתמכו את גדר הרשת יצוקים ביסוד, נותרו מספר מטרים להשלמת חגורת הבטון בקצה המזרחי של הגדר, (החגורה עצמה מסומנת, מצויים בלוקים בתוך הסימון בשטח חלקה 101ו-72). עוד מצא בית-המשפט כי לשם הקמת היסוד המבוטן, נעשו חפירות בחלקה 101המגיעות עד כ- 50ס"מ מגבול החלקה 101פנימה, מצויים שרידי עקירה של צמחיה. .3הוגשו תצהירים בידי המבקשות והמשיב. הצדדים לא נחקרו על התצהירים, ובאי כוח הצדדים טענו משפטית לגופה של הבקשה לסעד הזמני. .4מתן סעד זמני מסור לשיקול דעתו של בית-המשפט ומקום שבית-המשפט סבור כי מתן צו מניעה זמני הוא מיותר, הוא רשאי שלא להעתר לו, אפילו יתמלאו התנאים להוצאתו. (ראה בספרו של המחבר לוינבוק, צו מניעה, עמ' 68). על בית-המשפט לבחון בראש ובראשונה אם מתן הסעד הוא כה הכרחי ודחוף, עד כי יש בו כדי להצדיק התערבות בית-המשפט עוד בטרם הובררה התביעה לגופה. ועל מבקש הסעד להכויח נזק שעשוי להגרם לו, ואשר רק בדרך של שמירה על המצב הקיים ניתן לתקן את המעוות. (ראה זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה , על צו מניעה זמני: לוינבוק עמ' 69). ב"כ המבקשות טוען כי די להוכיח סיכוי לכאורה להצליח בתביעה העיקרית על מנת לזכות בצו המניעה הזמני, ומפנה את בית המשפט לע"א 551/69 [1] בעמ' .443המקרה שנדון בע"א 551/69 [1] שונה לחלוטין מהמקרה שלפנינו. שם עם מתן הצו הזמני, היה סיכוי שהמערער יגלה למערערת סודות מקצועיים השייכים למשיבה, וכל הדיון בבית-המשפט המחוזי התנהל על יסוד החשש הזה. מעבר הזמן עד לדיון בתביעה העיקרית עשוי היה לגרום למשיבות נזק בלתי הפיך. במקרה נשוא הדיון בו עסקינן, הנזק כבר נגרם, דהיינו - הפלישה לתוך חלקה 101כבר בוצעה ואין צורך לשם השלמת ביצוע הגדר בפלישה נוספת. הצמחיה נעקרה, טיבה של הצמחיה שנעקרה ומידת היקפו של הנזק יבוררו במהלך הריון בתביעה העיקרית. בית-המשפט בדיעה כי לאור הקיים על החלקה 101(בריכת שחיה) היותו של גבול החלקה פרוץ לכל עבר, ימי הקיץ הממשמשים ובאים, יש באלה כדי להוות סכנה ממשית אם לא תושלם הקמת הגדר אשר השלמתה - תימנע אפשרות של חדירה לחלקה .101הנזק העשוי להגרם בהשארת המצב הקיים עד לדיון בתביעה ומתן פסק דין גדול לאין ערוך, מהנזק שייגרם במתן אפשרות להשלמת הבניה, ומהשבת המצב לקדמותו אם יחליט על כך בית-המשפט בסופו של הדיון העיקרי. לא רק זאת, אלא שהמבקשות לא הצביעו כלל על נזק עתידי שייגרם להן מאי מתן הצו. עור טען ב"כ המבקשות, כי די להוכיח שהמשיב עשה מעשה בלתי חוקי על מנת לזכות בסעד זמני. היותם של מעשי המשיב בלתי חוקיים, לא הוכחו עדיין, שכן, האם ניתנה הסכמה לבנית הגדר כפי שנתבנתה אם לאו, זו שאלה שבמחלוקת עפ"י התצהירים שהוגשו. האם הקמת הגדר נעשתה בהיתר כדין, ודרשיות הועדה המקומית לבנית גדר על גבול משותף בשתי חלקות, שיסודותיו בקיר מגן מבוטן, על כל אלה יצטרך בית-המשפט להשיב בתביעה גופה. זכותו של המשיב, או העדר זכותו לבנית הגדר כפי שבוצע, תתברר בתביעה גופה ולא בבקשה למתן צו מניעה זמני. הנחה זו עולה מע"א 281/61 שלוסר נ' כץ [2]. נכון הדבר כי לבית-המשפט שיקול דעת מצומצם שלא להעניק צו מניעה לשם הגנה על זכות קניינית, ובית-המשפט לא יעתר לסעד הזמני כשמדובר בפגיעה של מה בכך. (ע"א 538/80 דרחי נ' כורש) [3]. וכן, כי לעתים רחוקות מסרב בית-משפט להעניק לתובע סעד זמני שמטרתו שמירה על המצב הקיים (ע"א 385/73 פרידמן נ' זהבי בעמ' 765[4]). אלא שמצא בית-המשפט כי במקרה זה בו הנזק כבר נעשה, הפלישה כבר בוצעה, הצמחיה נעקרה, לא תצמח כל תועלת במתן הצו והסירוב להענקת הצו מתיישב עם בקשת המבקשות בס' 2(ב) לבקשתן בסעד הזמני - להורות למשיב לנקוט באמצעים שיש בהם כדי להבטיח את רכושן של המבקשות שנותר פרוץ ולא מגודר. בית-המשפט לא רואה קושי בהחזרת המצב לקדמותו, דהיינו - סילוק קיר המגן והקמת גדר רשת כפי שהיתה בעבר על גבול החלקה 101אם יוחלט על כך בפסק-דין סופי (ב"כ המשיב בעמ' 5לפרוטוקול הצהיר כי אכן הגדר תסולק אם מרשו יחוייב כך בפסק-דין סופי). לאור כל האמור לעיל אני דוחה הבקשה לסעד הזמני. הוצאות בסך 000, 1ש"ח עפ"י התוצאה בדיון העיקרי. סעד זמני