שאלה העיקרית בתובענה זו היא, האם נתקיימו בין התובעת לנתבעת יחסי עובד-מעביד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי עובד מעביד בעסק משפחתי: .1התובעת הגישה נגד הנתבעת, מצבעה טקסטילית גרינפלד בע"מ, תביעה לתשלום שכר עבודה בתוספת פיצוי הלנת שכר בסכום כולל של 428.25, 332ל"י. בדיון המוקדם הסכימו באי-כוח הצדדים לעובדות הבאות: הנתבעת הינה חברה בעלת עסק של מצבעת טקסטיל. התובעת הינה מנהלת בחברה (בין יתר מנהלים). לתובעת לא שולמו תוספות יוקר. התובעת מקבלת מהנתבעת מדי חודש 000, 4ל"י וכך מנובמבר 1975ועד יום הגשת התביעה. הפלוגתה העיקרית שנקבעה בדיון המוקדם היא, האם קיימים בין התובעת לנתבעת יחסי עובד-מעביד. בשלב הסיכומים הרשה אב-בית-הדין לבאת-כוח התובעת להגיש טבלה ובה חישובי סכומי תוספת היוקר שלא שולמו לתובעת. בא-כוח הנתבעת קיבל רשות להעיר הערותיו לעניין דרך החישוב של הטבלה האמורה, אך לא עשה כן. בטרם ניתן פסק-דין זה נפטר נציג הציבור מר לוי גרי ז"ל. .2ואלה עובדות המקרה להן מסכימים באי-כוח הצדדים (סעיף 1לסיכומי באי- כוח הצדדים): הנתבעת היא עסק משפחתי שנוסד על-ידי אביהם המנוח של מנחם גרינפלד, יפה אילן-גרינפלד ואלעזר גרינפלד, בעלה של התובעת. לאחר מותו של האב התחלקו המניות בחלקים שווים בין מנחם, יפה ואלעזר. בשלב מסוים העביר אלעזר גרינפלד את מניותיו לתובעת, ובינואר 1977מכרה יפה אילן את מניותיה למנחם גרינפלד. החל משנת 1977מוחזקות המניות שליש בידי התובעת ושני שלישים בידי מנחם גרינפלד או בידי ילדיו. מנהלי החברה הינם מנחם גרינפלד ושני ילדיו מרדכי גרינפלד ומאירה רוזן, התובעת וחתנה אריה תמיר. הנתבעת הינה חברה רשומה ובעלת מפעל טקסטיל. התובעת הינה אחד ממנהליה. הנתבעת שילמה ומשלמת לתובעת מאז 1975מדי חודש סכום של 000, 4ל"י לחודש. הנתבעת הצהירה על תשלום זה בספריה כהוצאות משכורת ואף ניכתה ממנו כחוק מס הכנסה וביטוח לאומי. הנתבעת שילמה את חלקה כמעביד לביטוח הלאומי מהתשלומים ששולמו לתובעת ואף נתנה לתובעת טופס .106 מאז 1975לא שילמה הנתבעת לתובעת כל תוספת יוקר. בתקנות ההתאגדות של הנתבעת (נ/1) לא נכללו הסעיפים הדנים ב"סמכויותיהם וחובותיהם של מנהלים". לוח א' לתוספת השלישית לפקודת החברות, ובתקנות נ/ 1לא הוטלה על מנהלי הנתבעת חובה כלשהי בניהול עסקי הנתבעת. .3כאמור, השאלה העיקרית בתובענה זו היא, האם נתקיימו בין התובעת לנתבעת יחסי עובד-מעביד ומשלא הוטלה על מנהלי הנתבעת בתקנות ההתאגדות חובה לעבוד (סעיף 23לתקנות ההתאגדות נ/ 1אינו מקנה זכות לעבוד), עלינו לבחון על-פי חומר הראיות שבפנינו, האם היתה בין התובעת לנתבעת התקשרות אחרת לעבוד (דב"ע לד/60)-3, [1]). מתוך עדותו של עד הנתבעת מנחם גרינפלד עולה, כי החל בשנת 1975חדל לבוא לישיבות מועצת המנהלים, הפסיק לחתום על שיקים ובא למפעל הנתבעת רק כמשקיף (ע' 26, שורה 1, לפרוטוקול). באותה תקופה, מ- 1975ועד 1977, חתמו על השיקים וקיבלו הלוואות - התובעת ועדת התובעת יפה אילן-גרינפלד (שם, שורה 10), התובעת היתה יורדת למצבעה ודיברה עם העובדים (שם, שורה 20), הסתכלה על העבודה (שם, שורה 24) והסתכלה על כרטיסי הנוכחות. לדעת העד גרינפלד לא היתה לנתבעת כל תועלת מפעולותיה אלה של התובעת. הערכה אחרת באשר לפעולותיה של התובעת במצבעת הנתבעת, בתקופה האמורה, מצויה בעדותה של עדת התובעת יפה אילן-גרינפלד (ע' 11- 14לפרוטוקול). תהא התרומה של פעולותיה של התובעת אשר תהא, הרי מעדותה של יפה אילן-גרינפלד, הנתמכת בעדותו של מנחם גרינפלד, עולה ברורות, כי בתקופה מחודש אוקטובר 1975ועד לחודש אפריל 1978עבדה התובעת, בפועל, במצבעת הנתבעת מבלי שחובה זו היתה מוטלת עליה מכוח תקנות ההתאגדות נ/ 1ובכך נוצרו בין התובעת לנתבעת, מכללא, יחסי עובד-מעביד מחודש אוקטובר 1975ועד לחודש אפריל 1978וכך אנו קובעים. .4הסכום הכולל של תוספות היוקר, שלא שולמו לתובעת מחודש אוקטובר 1975 ועד לחודש אפריל 1978, עולים לסך של 471, 3שקלים. התובענה בתיק זה הוגשה ביום 9.7.1979, כך שהזכות לפיצויי הלנת שכר התיישנה (ראה סעיף 17א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958), והתובעת זכאית לריבית והצמדה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, בלבד. .5לאור האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 471, 3שקלים בתוספת ריבית והצמדה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום הגשת התובענה ועד לתשלום בפועל וכן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 500שקלים הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין (כולל) בתוספת מע"מ. הנתבעת תשלם לקופת בית-הדין אגרה דחויה על הסכום שנפסק לתובעת. התובעת תשלם לקופת בית-הדין את יתרת האגרה הדחויה. יחסי עובד מעביד