קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עליית מלגזה על רגל של עובד (דריסת עובד ע"י מלגזה): זוהי תביעת פיצויים בגין נזקי גוף, כתוצאה מתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). 1. רקע עובדתי התובע הינו יליד 1.4.1941, במועד הרלוונטי לתאונה, עבד כפועל ומנהל במפעל חד בע"מ- הנתבעת 2. הנתבע 1 הינו נהג מלגזה במקצועו אשר עבד יחד עם התובע במפעל הנ"ל. הנתבעת 2 עוסקת בעבודות ייצור ושיווק מוצרי מתכת, ובמועד הרלוונטי לתאונה הייתה המעסיקה של התובע. הנתבעת 3 ביטחה את המשתמשים במלגזה נשוא התביעה בביטוח חובה עפ"י הוראות "פקודת ביטוח רכב מנועי" - תש"ל - 1970. 2. ביום 17.8.98 נפגע התובע בתאונת דרכים עת רגלו הימנית נדרסה ע"י מלגזה (הארוע יקרא להלן: "התאונה"). לאחר התאונה אושפז התובע בבי"ח רמב"ם בחיפה שם אובחן כי נפגע ברגל ימין וכי הוא סובל ממספר שברים פתוחים. אשפוזו נמשך עד ליום 20.10.98, במהלכו וכפי שמפורט בסיכום המחלה, עבר התובע סדרת ניתוחים לשחזור השברים ולקיבוע הרגל. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה ונקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 37%, ונכות תפקודית בשיעור 56%. המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי גובה הנזק. 3. התובע אושפז בבי"ח רמב"ם מיום התאונה עד ליום 20.10.98 (סה"כ 64) במהלכם עבר 5 ניתוחים לשחזור וקיבוע של השברים. ב-12/98 עבר ניתוח להורדת מערכת איליזורוב מירך ושוק ימין בבי"ח. נמצאה הגבלה קשה בתנועות ברך ימין ורגלו גובסה. ביום 24.2.99 הורד הגבס מרגלו של התובע, במסגרת המעקב בבי"ח רמב"ם היה חשד ל-R.S.D, הומלץ על טיפול פיזוטרפי אינטנסיבי, הליכה עם קביים ונעל מוגבהת בשל קיצור ברגלו. לאור מצב הרפואי כפי שצויין בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים מיום 19.2.02, נקבע לתובע נכות בשיעור 30% לפי סעיף 48 (3) ג' לתקנות המל"ל וזאת בגין קשיון לא נח של הקרסול וכן 10% נוספים בגין הגבלות בישור הברך, ובסה"כ נקבע לתובע 37% נכות רפואית. לאור הפעלת "תקנה 15" נקבע לתובע נכות תפקודית בשיעור 56%. 4. התובע מוגבל בהליכה, עמידה ועליה במדרגות, אך לא נשללה ממנו האפשרות לבצע מרבית הפעילויות שאדם רגיל מבצע. זאת ועוד, התובע בעצמו העיד כי הוא מסוגל ללכת ללא כל בעיה וכך הוא מעיד בפני ביהמ"ש: ש. אם אתה צריך בכבול בנק לאן אתה הולך? ת. בכפר יסיף יש בנק לשם אני מגיע עד הרכב. אני מתנועע חופשי לבד אם אני צריך ללכת אין לי בעייה בזה. ש. היום אתה מתלבש כרגיל לא צריכים להלביש אותך. ת. נכון. גם מתקלח לבד, מסתדר עם הפעולות היומיומיות לבד, מכנסיים כן בישיבה על כיסא . 5. התובע אישר בעדותו,כי הוא נהג לנסוע בטרקטור ולתקנו (עמ' 7 לפרוטוקול + נ/1, 2, 3). עוד אישר התובע כי יש בבעלות חלקת אדמה אותה ירש, והוא נהג לנסוע אליה עם הטרקטור. 4. אני מקבל את טענת התובע, כי יקשה עליו מאוד למצוא עבודה דומה לעבודה בה עבד עובר לתאונה. הן עבודת כפיים והן עבודת ניהול, במפעל ליצור מוצרי מתכת, מצריכה עמידה והליכה מרובה בתחומי המפעל. התובע מנוע מלבצע עבודה דומה לזו שביצע ערב התאונה, מחמת נכותו כתוצאה מהתאונה. סביר הוא, שהתובע, לאור השכלתו וגילו המתקדם יחסית, לא יצליח למצוא עבודה חלופית. עם זאת, בבעלות התובע משק חקלאי אותו הוא מעבד. התובע יכול לתפעל באופן חופשי טרקטור וכלים חקלאיים ואינו מוגבל בניידות בכל הקשור לכך. התובע מסוגל לבצע את רוב העבודות במשק החקלאי ולחילופין לנהל את המשק החקלאי ולהשתכר מכך למחייתו. לאחר ששקלתי את המגבלות התפקודיות של התובע, ואת היכולות התפקודיות של התובע, ובהתחשב בקביעת המל"ל לגבי הפעלת תקנה 15 (שמביאה לתוצאה של נכות תפקודית של 56%), אני קובע את הנכות התפקודית של התובע בגובה 60%. על בסיס זה יש לקבוע את הפסדי ההשתכרות של התובע, למעט בתקופת ההחלמה הרפואית, בה יש אי כושר תפקודי מלא. 5. לעניין הניידות. התובע אינו מוגבל בניידות עד כדי כך שיש לפסוק לו פיצוי כלשהו עבור רכב נידות. התובע נוהג באופן חופשי ועצמאי הן על טרקטור והן על מכונית פרטית. התובע מתנייד באופן עצמאי לכל מקום, הן בכפר מגוריו והן מחוצה לו. התובע לא החזיק מכונית פרטית לפני התאונה ולא מגיע לו פיצוי לרכישת רכב פרטי לאחר התאונה. כאב וסבל 6. כפי שפורט לעיל התובע הינו יליד 1.4.1941, נפגע ביום 17.8.98 בהיותו כבן 57, עקב כך אושפז למשך 64 ימים, ונותרה לו נכות רפואית משוקללת צמיתה בשיעור של 37%. על כן זכאי התובע בגין ראש נזק זה עפ"י החוק לפיצוי 73,279 ₪. הפסד שכר בעבר ובעתיד: 7. מתלושי השכר של התובע עולה כי נוכה לו מס הכנסה בשיעור של כ- 17%. המשכורת ממוצעת שלו, נטו, עובר לתאונה עומד על 7,381 ₪ ובשערוך להיום 8,519 ₪. התובע היה באי כושר מוחלט מיום התאונה 17.8.98 ועד ליום 30.9.99 13.5 חודשים. שכרו הממוצע של התובע נטו עמד על סך 8,519 ₪. 8. הפסד השתכרות מיום התאונה עד יום 30.9.99. 115,006 ₪ = 13.5 (חודשים) X 8,519 ₪. הפסד השתכרות מיום 1.10.99 ועד היום. 311,795 ₪ = 60% X 61 (חודשים) X 8,519 ₪. הפסד השתכרות מהיום ועד הגיע התובע לגיל 67. 203,534 ₪ = 39.82 (מקדם היוון של 42 חודש) X 60% X 8,519 ₪. עזרת צד ג' 9. יש לפסוק לתובע עזרת צד ג' בתקופת אי הכושר למשך 13.5 חודשים בסכום של 2,000 ₪ לחודש, נכון להיום, ובסה"כ 27,000 ₪. הוצאות רפואיות ונסיעות 10. אני פוסק לתובע הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד לפי אומדנה של 750 ₪ לחודש, נכון להיום. לעבר, עד היום, למשך 75 חודשים - 56,250 ₪. לעתיד, למשך 42 חודשים, לפי 29,865 ₪ = 39.82 (מקדם היוון של 42 חודש) X 750 הפסד פנסיה 11. התובע לא הוכיח הפסד פנסיה. התובע לא הוכיח לאיזה פנסיה היה זכאי אלמלא התאונה ומה נגרע לו מזכויות הפנסיה עקב התאונה. עם זאת מאחר ובתלושי השכר מופיע ניכוי קרן פנסיה "מבטחים", אני יוצא מתוך הנחה שנגרם לתובע הפסד פנסיוני כלשהו עקב התאונה. לפיכך אני קובע פיצוי בגין הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים על דרך ההערכה בסך 15,000 ₪. סיכום נזקי התובע: 12. - כאב וסבל 73,279 ₪ - הפסד השתכרות עד 30.9.99 115,006 ₪ - הפסד השתכרות מ 1.10.99 עד היום 311,795 ₪ - הפסד השתכרות לעתיד 203,534 ₪ - עזרת צד ג' 27,000 ₪ - הוצאות רפואיות ונסיעות עבר 56,250 ₪ - הוצאות רפואיות ונסיעות עתיד 29,865 ₪ - הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים 15,000 ₪ 831,729 ₪ 13. מסכום הפיצוי יש לנכות את תגמולי המל"ל בסך 918,118 ₪. יוצא איפוא שתגמולי המל"ל עולים על סכום הפיצוי המגיע לתובע, לפיכך דין התביעה להדחות. 14. אני דוחה את התביעה. 15. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מלגזה