קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משפט על נסיעה באור אדום: מזכה הנאשם מחמת הספק. ואלו נימוקי הזיכוי: 1. לנאשם (להלן - "הנ'") יוחסה עבירה של אי ציות לתמרור ה - 1 (רמזור) בצומת הרחובות: שבעת הכוכבים - רח' משה, בהרצליה. ב"כ הנ' הודה בנהיגה במקום ובזמן אולם כפר בעבירה. 2. להוכחת האשמה המאשימה הביאה עדותו היחידה של רס"ר ניר וימסן (להלן - "ע.ת."), אשר כתחליף לח.ר. הגיש טופס "הודעת תשלום קנס" ת/1 עם הכיתוב המשוחזר ת/2 של "העובדות המהותיות" ותגובת הנ', חלקה בכתב ידו וחלקה כתב יד הנ'. לפי ת/1 הבחין בביצוע העבירה כאשר הניידת בה ישב פנתה שמאלה משבעת הכוכהים לרח' משה צפונה ואז הבחין ברכב הנ' מגיע על שבעת הכוכבים ממזרח כאשר הניידת באמצע הצומת ונכנס לצומת תוך חציית קו העצירה באור אדום, כיוון נסיעתו. הוא הבחין כי בכיוון הניידת דולק ירוק ומיד הרים ראשו והבחין כי ברמזור כיוון נסיעת הנ' דולק אדום. בח.נ. לא ידע מיקום הניידת לפני הצומת והודה כי אין בידו סקיצה של הצומת עם הרמזורים הרלונטיים. הוא הודה כי במקום קיים עומס תנועה בין שישי לשבת אך לא זכר מצב התנועה במועד הרלוונטי. הוא גם לא זכר קיומה של ת.ד. בסביבה ולא זכר קיומו של דו"ח פעולה מעשה ידיו בנדון. העד לא רשם קיומם של נוסעים ברכב הנ' אך הודה כי הנ' טען לפניו לאירוע התאונה באיזור. לדעתו סקיצה של המקום, אינה רלוונטית. הנ' מסר גירסתו תחת אזהרה ובח.ר. הסביר כי הבחין ברכב פגוע ומנגד באורות ניידת ולכן עצר חציו על הכביש וחציו על אי התנועה כדי לפנות אל הניידת ולבקש מיושביה טיפול בת.ד. ברכבו ישבו עוד 3 נוסעים. הוא הדגיש כי נכנס לצומת בירוק מלא. בח.נ. אישר נסיעתו בנתיב הימני קיצוני עת התנועה היתה פגוש בפגוש. הוא גם הסביר תגובתו כי עצר גם כדי לפנות רכבים מהצומת. 3. ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע על סמך עדות ע.ת. אשר רשם בבירור נסיבות העבירה תוך שלילת כל אפשרות של טעות. ב"כ הנ' ביקש זיכוי הנ' הואיל וגירסתו בח.ר. לא נסתרה בח.נ. הוא הלין כנגד העדר הסקיצה ומיקום הרמזורים הרלוונטיים. 4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים ת/1 ות/2 והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן: א. בסוג העבירה המיוחסת לנ', ניתן להרשיע על סמך עדותו היחידה של ע.ת., אולם בתנאי שאין כל סתירות או השגות או תמיהות בעדותו ואין בעדות הנ' כדי לעורר כל ספק בעדות ע.ת. ב. בעדות ע.ת. מצאתי התמיהות הבאות: (1) העדר הסקיצה - ע.ת. אולי מכיר היטב הצומת אולם קיומה של סקיצה ועליה נתונים אוביקטיביים של הצומת לרבות: מיקום הרמזור הרלוונטי, מיקום הניידת בעת שראה רכב הנ' נכנס לצומת ועצם מיקום קו העצירה שחצה הנ' - יש בה כדי לאפשר לבית משפט להבין נתוני מקום העבירה ולדמיין את נתוניו דרך עיני ע.ת. חסרונם של הנתונים האמורים מנע ממני קבלת תמונה מהותית של הנתונים האוביקטיביים והרלוונטיים. (2) אי ציון מספר הנוסעים ברכב - חובה על שוטר, העוצר רכב עברין לציין מספר נוסעים ברכב שכן נוסעים אלו הם עדים פוטנציאליים ואם לא לזכות המאשימה הרי הם לזכות הנ' ואיזכרום מהותי. (3) ע.ת. לא ציין זהות נהג הניידת - כאשר שוטר נוסע במושב ליד הנהג ומבחין בביצוע עבירה, חובה לברר אצל חברו אם הבחין באותה עבירה ולציין זאת בת/1. אם הבחין - יש לציין פרטיו במקום המיועד לכך בסעיף ז' לת/1 ואם לא הבחין - לציין שמו עם הערה לפיה לא הבחין בעבירה. (4) בשיחזור הדו"ח בת/2, לא דייק ולמשל בת/2 השמיט המילה "...צפונה..." המופיעה בשורה 2 של הנסיבות בת/1. (5) בהעדר הסקיצה ועליה מיקום הניידת בתוך הצומת, לביטוי: "הרמתי את ראשי מעלה וראיתי את הרמזור כיוון נסיעתו אדום". בת/1 - אין כל נפקות עובדתית או משפטית בנדון לפני. (6) להעדר הסקיצה של הצומת ועליה מיקום הניידת בתוך הצומת, יש השלכה להתרשמות בית משפט לצורך הקביעה - האם ניתן היה לראות מאותה נקודה קו העצירה הרלוונטי? (7) ע.ת. כפר בקיום התאונה אליה התיחס הנ', אך עם זאת הודה כי אם היה דו"ח פעולה בקשר לתאונה, היה מצרפו לדו"ח לפני כדי לסתור דברי הנ', אך לא שלל לחלוטין קיומה של התאונה והסביר "...אני לא זוכר" בעמ' 4 שורה 1. (8) לא שמעתי ולא קראתי בת/1 על קשר עין רצוף בין ע.ת. לבין רכב הנ', עד עצירתו. די במובאות לעיל כדי לקבוע כי עדות ע.ת. אינה נטולה השגות ותמיהות, אשר אינן מאפשרות לי הרשעה עפ"י עדותו היחידה. ג. גירסת הנאשם - גירסתו בח.ר. לא נסתרה בח.נ. וגם כאשר נדרש להסביר דבריו בת/1, הניח את דעתי בהסברו כי כל כוונתו היתה בעזרה לפינוי רכבים מהצומת ולא לפנות הצומת מרכבו בכל מחיר. גם חוסר יכולתו להסביר רישום ת/1 ע"י ע.ת. אינו סותר גירסתו או טענתו כי נכנס לצומת בעת שברמזור כיוון נסיעתו דלק אור ירוק. בגירסתו הנ' אמנם כופר במיוחס לו, אולם יש בה כדי לעורר ספק בגירסת המאשימה וראיותיה, עד כדי לזכותו מחמת הספק. 5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל אני קובע כי המאשימה לא הוכיחה, מעל לכל ספק סביר, יסודות העבירה המיוחסת לנ' ולפיכך אני מזכה הנ' מחמת הספק, מאי ציות לתמרור ה - 1, כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה. 6. במטרה לחסוך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומזמנם של הצדדים, המזכירות תשלח לצדדים בדואר רשום, העתק פסק הדין והמועד של 30.11.04 - בטל בזה. משפט תעבורהנסיעה באור אדום