על השיקולים אותם יש לשקול במסגרת בקשה להטלת ערובה על תובע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל עמד לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א 2310/10 אבו קבע נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 27.6.10): "במסגרת בחינת בקשה להטלת ערובה יבחן בית המשפט את כלל השיקולים הצריכים לעניין כגון סיכוייו ומורכבותו של ההליך, שיהוי בהגשת התובענה ומקום מגוריו ומצבו הכלכלי של התובע. בהקשר זה הלכה היא, כי אם מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט (ותושבי האזור נחשבים בעניין זה כמי שמתגוררים מחוץ לתחום השיפוט; ראו רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865, 869 (2004) (להלן: עניין איברהים)), ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בישראל, יטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי תקנה 519... עם זאת, היותו של התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד לצוות עליו להפקיד ערובה, ועל בית המשפט לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים ולדון בכל מקרה על פי נסיבותיו (ראו: עניין איברהים, שם; גורן, בעמ' 751)." כפי שנפסק ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון נעים, פ"ד נח(5) 865 (2004): "על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות." ראו גם רע"א 3607/00 מדינת ישראל נ' בראש (פורסם במאגרים, 10.10.2000); רע"א 3124/08 חאמד נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 3.8.08). ערובה להבטחת הוצאותערובה