צו מניעה נגד עובד שחתם על הצהרת סודיות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד עובד שחתם על הצהרת סודיות: .1בבקשתה עותרת המבקשת לצוות, זמנית, על משיב מס' 1(שייקרא להלן: "המשיב"), שלא לעסוק בעסק הפועל בתחום של קישוריות בין מחשבים אישיים או בין רשתות תקשורת לבין מחשבי 400- ,as36- sysו-38- sysשל ibm(לתחום זה ייקרא להלן: "קישוריות"), שלא להיות קשור לחברות מסויימות ובהן משיבה מס' 2(שתיקרא להלן: "המשיבה") ולצוות זמנית על המשיבה שלא להעסיק את המשיב וכן צווים נוספים העוסקים בסודותיה של המשיבה. .2הבקשה הוגשה במקורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה והועברה לבית דין זה בהחלטתו מיום .95/5/8 .3הדיון בבקשה התקיים, במעמד שני הצדדים, ביום .95/5/15 בתחילת הדיון ניתנה החלטה לדון "בשלב זה" בלא נציגי ציבור שכן הם לא התייצבו במועד שזומנו אליו, בלא מתן הסבר. בשלב מאוחר יותר, הגיע נציג העובדים, מר רונס, אלא שהוא עזב את בית הדין תוך כדי הדיון בלא מתן הסבר כך שהוחלט להמשיך את הדיון גם בהעדרו. תמצית עובדות המקרה .4בחלק זה של ההחלטה יתומצתו עובדות המקרה כפי שניתן היה לקבוע אותן בשלב מקדמי-לכאורי זה של הדיון, וככל שהן נחוצות למתן ההחלטה. .5המבקשת והמשיבה עוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים בתחום קישוריות. .6המשיב הועסק אצל המבקשת מיום 92/8/25כמנהל התמיכה הטכנית שלה ובהמשך, במהלך שנת 1993, עבר לעבוד במחלקת המחקר והפיתוח של המבקשת. במסגרת ניהול התמיכה הטכנית של המבקשת היה המשיב בקשר עם לקוחותיה לצורך מתן שירות של טיפול בתקלות המתעוררות במוצריה. קשר זה כלל אף ביקור אצל לקוחות. כמו כן הרצה המשיב בימי עיון שערכה המבקשת למפיצים שלה. עיקר עבודתו זו של המשיב נעשתה עם לקוחות בישראל. במחלקת הפיתוח היה המשיב שותף לפיתוח מוצרים שלה. בין מחלקת הפיתוח של המבקשת לבין מחלקת השיווק יש קשר המאפשר לאנשי מחלקת הפיתוח להיות קשובים לצרכי השוק, המגיעים לידיעת המבקשת באמצעות אנשי מחלקת השיווק. .7ביום 93/12/7, כלומר כ- 15חודשים לאחר תחילת עבודתו של המשיב אצל המבקשת, חתמו המבקשת והמשיב על "חוזה עבודה" והמשיב חתם בנוסף לכך על "כתב התחייבות לשמירת סודיות וזכויות קניין". כל עובדי המבקשת התבקשו באותה עת לחתום על הסכם ועל התחייבות מעין אלה, במסגרת הנהגת נוהל שהונהג על ידי מנהל כספים חדש שהתקבל לעבוד אצל המבקשת. לטענת המשיב - הובהר על ידי הנהלת המבקשת כי מי שיסרב לחתום, יפוטר מיידית. לעומתו גרס מר חביב, המצהיר מטעם המבקשת, כי בפועל כל העובדים חתמו מבלי שהמבקשת נזקקה לאיים על מישהו. בשלב מקדמי זה של הדיון אין באפשרותי להכריע בין הגירסאות הנוגדות, ואצא מן ההנחה שאכן המשיב סבר שאם לא יחתום על ההסכם ועל ההתחייבות - יפוטר. .8בסעיף ז' להסכם נאמר: "העובד יחתום על הצהרת סודיות המצ"ב". בהתחייבות נאמר, בין השאר, כך: "... כל עוד אהיה עובד/ת החברה ואף לאחר מכן, משך של שנתיים, לא אהיה רשאי/ת לעסוק או להיות קשור/ה בכל דרך שהיא בין כעובד, קבלן, שותף, נציג או בתור בעלים, בין בימשרין ובין בעקיפין, עם החברות גמביט, זינקס (היא המשיבה - ח.א.), חברות בקבוצת אדקום, iis, batmוגלקום וכל עסק הפועל בתחום של קישוריות בין מחשבים אישיים למחשבי /36, sys /400asאו /38sysשל , ibmאו בתחום של קישוריות בין רשתות תקשורת למחשבי /36, sys /400asאו /38sysשל ibm". .9המשיב סיים את עבודתו אצל המבקשת עקב התפטרותו ביום .94/2/28 .10סמוך לאחר סיום עבודתו של המשיב אצל המבקשת, עבד המשיב בחברת "רז-לי", העוסקת אף היא בתחום הקישוריות, אלא שלדברי מר חביב מטעם המבקשת עיסוקה הוא בייצור מוצרי אפליקציה של קישוריות ואין רז-לי מפתחת קישוריות. שוב, במסגרת המצומצמת של העדויות שנשמעו, אין ביכולתי להכריע האם יש לקבל את עדותו זו של מר חביב. מכל מקום, ניתן לומר כי המבקשת לא ראתה כל מניעה מצדה להעסקתו של התובע ברז-לי. .11בחודש נובמבר 1994, כלומר למעלה מ- 8חודשים לאחר התפטרותו של המשיב מן המבקשת, החל המשיב לעבוד אצל המשיבה, במתן תמיכה טכנית. עבודתו של המשיב אצל המשיבה דומה לעבודה שעשה המשיב אצל המבקשת כמנהל מחלקת התמיכה הטכנית. עם זאת, המשיב נמצא בעיקר בקשר עם לקוחות ומפיצים מחו"ל. הקשר של המשיב בעבודתו אצל המשיבה עם אנשי הפיתוח של המשיבה קלוש יותר מהקשר שהיה אצל המבקשת בין אנשי השיווק לאנשי מחלקת הפיתוח. כאשר לקוח של המשיבה מתלונן בפני המשיב על בעיה במוצר, מגדיר המשיב את הבעיה ומקליד אותה למחשב. אם המשיב אינו מצליח לפתור את הבעיה - עולה ניסוחו של המשיב על מסך המחשב של מנהל מחלקת הפיתוח והבעיה אמורה להיפתר על ידי מהנדסי הפיתוח. לאחר פתרונה של הבעיה - חוזר הפתרון למשיב, באמצעות המחשב. .12חברת ibmמפרסמת מידע לרבות מידע הנוגע לקישוריות, בפרסומים שלה, כגון פרסום בשם "ליפי'ס", שהחל לצאת לאור בספטמבר .1994כל המשלם תמורת פרסום זה זכאי להשתמש במידע המפורסם בו. אין בפרסום כדי לייתר את המידע המקצועי שניתן לצבור תוך כדי עבודה בחברות כגון המבקשת. הקביעה האחרונה נעשתה תוך אימוץ גירסתו של מר חביב, המצהיר מטעם המבקשת, המקובלת עלי, הן בשל סבירותה והן בשל כך שגם לגירסתו של מר לרנר, מנהל המשיבה, "ברור שצריך יידע לשם היישום של הידע הכללי" ורכישת פרסומי ibmאינה מאפשרת לו לוותר על מהנדסי התוכנה העובדים אצל המשיבה. גם כאשר סבר מר לרנר שנציגי חברת , gkdאשר פנו אליו לקבלת עזרה לאחר שנואשו מן המבקשת, יכולים למצוא את כל מה שהם רוצים בפרסומים גלויים, ראה מר לרנר חובה לעצמו לעזור להם באמצעות הפניית שני מהנדסים אליהם. מכאן, שגם לדעתו של מר לרנר יש חשיבות לידע המצוי אצל אנשי המקצוע ולא יהיה זה סביר לומר שניתן להסתפק בפרסומים הגלויים. .13טרם עבודתו של המשיב אצל המבקשת, עבד המשיב בחברת "תמ"י", שהיא חברה לייצור ולשיווק מזון. לתמ"י יש יחידת מחשב גדולה (בחיפה היא כוללת 24אנשים) ולצרכיה הפנימיים היא פועלת גם בפתוח קישוריות. אין היא מייצרת מוצרי קישוריות למכירה. המשיב עסק אצל תמ"י בקישוריות - שזהו תחום מומחיותו. .14המבקשת והמשיבה הינן מתחרות ישירות, במובן זה ששתיהן מפתחות ומייצרות מוצרי מדף בתחום הקישוריות ושתיהן מתבססות על פיתוחם וייצורם של מוצרים אלה. חברות אחרות המתעסקות בקישוריות בישראל אינן מתעסקות רק בכך אלא גם בתחומים אחרים. (גם קביעה זו מבוססת על קבלת גירסתו של מר חביב). .15בחודש ינואר 1995או בסמוך לכך, המליץ מר חביב, מנהל מחלקת הפיתוח של המבקשת, בפני מר מנור - ממייסדי חברת , gkdלפנות למשיב לשם ייעוץ בנושא תפעול מערכת .400- asבנוסף לכך, התבקש מר חביב לייעץ לאנשי gkdבפתרון סוגיה בתחום הקישוריות ולצורך כך התייצב במשרדי .gkdלגירסתו של מר חביב, בעת פגישתו עם מר מנור ב- ,gkdהבחין במשיב ונאמר למר חביב כי המשיב הוזמן למתן פתרון באותה סוגיה בתחום הקישוריות. בתגובה, הבהיר מר חביב כי ההסכם בין המשיב לבין המבקשת אוסר על המשיב להתעסק בכך. לגירסתו של המשיב - פנו אליו מ- gkdבעקבות המלצתו של מר חביב, בשאלות בתחום התמחותו. המשיב פגש שם את מר חביב לפגישה חטופה בשל כך שהאחרון מיהר, ולא זכור למשיב שהם שוחחו על עבודתו. מכל מקום - לא יצאה לפועל עיסקה בין המבקשת לבין gkdואילו בחודש מרץ 1995נעשתה עיסקה (שהוזכרה כבר לעיל) בין gkdלבין המשיבה, אם כי לא הוכח כל קשר בין פעולותיו של המשיב עם gkdבחודש ינואר 1995(שלא היו בידיעת מנהל המשיבה), לבין העיסקה, ונראה כי אכן עיסקה זו נקשרה בשל קשריהם של מר מנור ומר לרנר וללא קשר למשיב. .16על פי תצהירו של מר חביב, הרי שלאחר עזיבתו של המשיב את "רז-לי" נפגשו המשיב ומר חביב והמשיב סיפר כי הוא החל לעבוד ב- .ibmהמשיב לא התייחס לשיחה זו בתצהירו. בתחילת הדיון הפניתי את תשומת לבו של ב"כ המשיבים להעדר ההתייחסות בתצהיר המשיב לענין אמירתו הנטענת על עבודתו ב- ibmולאחר בירור עם המשיב הודיעני ב"כ המשיבים כי המשיב מכחיש אמירה זו. המשיב נשאל על כך גם בחקירתו הנגדית והכחיש את האמירה שייחס לו מר חביב. לצורך הדיון בבקשה זו אני מעדיף את גירסתו של מר חביב, וזאת, בשל הנימוקים הבאים: א. המשיב הכין את תצהירו בתגובה לתצהירו של מר חביב, כך אף העיד (שורות 25- 24בעמ' 13לפרוטוקול), אך משום מה נמנע מלהתייחס לטענה חמורה זו של מר חביב, שיש בה כדי להשליך על שאלת תום לבו של המשיב. ב. המשיב לא היסס להתבטא באורח בוטה כנגד הצהרות של המבקשת שלא הסכים להן (כגון: "הפרחת שקרים" בסעיף 2(ד) לתצהירו), אך למרות זאת כאשר נשאל בחקירתו הנגדית על אמירתו למר חביב בדבר העבודה ב- ibmלא השיב בפשטות כי אין זה נכון אלא השיב "לא זכור לי שאמרתי לו שאני עובר ל-ibm" (שורה 14בעמ' 14לפרוטוקול). רק לאחר שהשתאיתי (בקול) הכיצד אין המשיב זוכר אם אמר כך למר חביב והאם ייתכן שאמר כך, הוסיף המשיב "אני מכחיש את זה". קשה להבין מדוע בחר המשיב בניסוח כה זהיר כאשר היה יכול להעיד בפשטות שלא אמר כך. ג. ספקות קלים במהימנותו של המשיב התעוררו גם בחלקים אחרים של עדותו, כאשר נמצאו אי-התאמות בינה לבין תצהירו, כך למשל שורות 4- 3בעמ' 15לפרוטוקול לעומת סעיף 13(ב) לתצהירו בענין פרטי העיסקה בין המשיבה לבין gkdוכך למשל שורה 18בעמ' 13לפרוטוקול לעומת סעיף 6(ב) לתצהיר, בענין ארגון ימי העיון. לפיכך, כאמור לעיל, אני מקבל לעת עתה את גירסתה של המבקשת וקובע כי לאחר עזיבתו של "רז-לי" הודיע המשיב למר חביב כי הוא עובד ב-.ibm תמצית טענות המבקשת .17ההגבלה שהמשיב נטל על עצמו מתייחסת לתחום צר וספציפי והיא אף סבירה באורך תוקפה. הבקשה אינה אלא לאכוף את התחייבותו החוזית. המשיב מנסה להציג את ההגבלות כגורפות אך דווקא מנסיונו זה ניתן לראות שההגבלה צרה וממוקדת. .18אם לא יינתן הצו המבוקש עלולה המבקשת לסבול נזק בלתי הפיך. .19טענת הכפייה (בחתימה על ההתחייבות) אינה מפורטת דייה, ואף אם היתה מוכחת הרי שאינה "כפייה" במובן דיני החוזים, ו"כפייה" לכשעצמה, אינה מביאה לבטלותו של החוזה אלא רק להיותו ניתן לביטול. .20למשיב יש אפשרויות עבודה רבות אחרות כמו שמצא עבודה ב"רז-לי" לאחר התפטרותו וכפי שעבד בתמ"י טרם כניסתו ללעבודה אצל המבקשת. .21המבקשת והמשיבה מתחרות הן בשוק העולמי והן בישראל והמשיבה עלולה לזכות ביתרון מהעסקתו של המשיב. .22חלוף הזמן מאז תום עבודתו של המשיב אצל המבקשת אינו עילה שלא ליתן את הצו, בין השאר, משום נסיונו של המשיב להסתיר את עבודתו אצל המשיבה. .23מתן הצו נחוץ לשם הגנה על סודותיה המקצועיים של המבקשת. המשיב מחזיק בסודות עסקיים-מסחריים של המבקשת וגם בסודות טכנולוגיים שאינם נחלת הכלל. תמצית טענות המשיבה .24אין הכרח במתן צו מניעה זמני באשר אף אם תוכיח המבקשת את תביעתה העיקרית, נזקיה יהיו כספיים ויהיה ניתן לפצותה. .25חוק יסוד: חופש העיסוק אמור להשפיע גם על פרשנות חוזי הגבלת עיסוק ובמקרה שלנו - להביא לקביעה שההגבלה בלתי סבירה. החתמתו של המשיב על התחייבות לאחר 16חודשי עבודה, יש בה גם משום פגיעה בחופש ההתקשרות, בשל חשש העובד לפרנסתו. הגבלת המשיב לעבודה בחו"ל - אינה סבירה. .26עבודתו הנוכחית של המשיב אצל המשיבה אינה מזיקה למבקשת ואינה יוצרת תחרות עמה. תפקיד השרות הטכני, על פי ההלכה הפסוקה, אינו מהווה סוד מקצועי ובמיוחד כאשר מוצרי שתי החברות הינם שונים. המגע של המשיב, כנותן תמיכה טכנית, עם הלקוחות, נושא אופי טכני בלבד ובא בתגובה לפניה יזומה של הלקוח ולא למטרות שיווק. המשיב עובד עם לקוחות חו"ל בניגוד לעיקר עבודתו אצל המבקשת. .27המשיב היה בעל כל הידע הנחוץ לעבודתו עוד לפני עבודתו אצל המבקשת. האינטרס הציבורי מחייב התרת שימוש בידע כללי ואף במיומנות מקצועית שנרכשו אצל מעביד קודם. .28חלוף תקופה ארוכה מאז תום העבודה אצל המבקשת מדגיש את חוסר הסבירות שבהסכם, במיוחד בענף המחשבים, המתפתח בקצב מהיר. .29הידע שבו משתמש המשיב בעבודתו אצל המשיבה הינו נחלת הכלל והופץ על ידי ibmעוד טרם עבודתו של המשיב אצל המשיבה. .30מתן הצו יקפח את פרנסתו של המשיב, שכן תחום הקישוריות הוא התחום בו מתמחה המשיב. .31המבקשת עצמה הסכימה לעבודתו של המשיב ב"רז-לי", אף שהמבקשת מודה ש"רז-לי" מפתחת מוצרים בתחום הקישוריות. .32על המשיב הופעל לחץ כלכלי שחייבו לחתום על ההסכם, כפיה מעין זו עשויה להביא לבטלותו של ההסכם. .33המבקשת אינה כנה בחששה לנזקים העלולים להיגרם לה מעבודתו של המשיב אצל המשיבה ולראיה - הסכימה המבקשת למעבר אשת תמיכה טכנית לעבוד בחברת "נטמנג'" ואף לעבודתו של המשיב אצל "רז-לי". תחומה של ההחלטה .34עיקר העדויות בעל-פה וחלק נכבד מן הסיכומים (בעיקר מסיכומי המשיבים) עוסק בענין סודותיה של המבקשת ובשאלת הדמיון והשוני בין עבודתו של המשיב אצל המשיבה לבין עבודתו אצל המבקשת. במסגרת החלטה זו איני רואה לנכון לקבוע קביעות נחרצות בעניינים אלה אשר לדעתי מחייבים התעמקות רבה יותר בחומר המקצועי ואולי אף היזקקות לחוות דעותיהם של מומחים. עמדתי זו נובעת בעיקרה מכך שניתן להגיע להחלטה בשאלת הצו הזמני אף תוך התבססות על שאלה אחרת - שאלת אכיפת ההתחייבות החוזית שלא להתחרות במבקשת, אשר הכרעה בה מביאה את מבחן הסודות המקצועיים להיות משנית בחשיבותה שכן כעת ההתייחסות אליה תהיה כאל מבחן עזר, לקביעת סבירות ההגבלה החוזית. .35לפיכך, אבחן תחילה את תוקפה של ההגבלה החוזית. כפייה או עושק .36אין לקבל את טענת המשיב כי התחחייבותו אינה מחייבת אותו בשל כך שחתם עליה מתוך "כפייה" או לחץ כלכלי תוך דאגה לפרנסתו. .37כאמור לעיל, קיבלתי לצורך דיון זה את גירסתו של המשיב כי הניח שיפוטר אם לא יחתום על התחייבותו. ברור שהנחה מעין זו יש בה משום יצירת לחץ כלכלי על עובד המעוניין להישאר במקום עבודתו. מאידך ברור שאין לחץ זה יכול להשמיט את רצייתו של המשיב בעת חתימתו. משהמסמך נחתם על ידי המשיב שלא בהעדר רצייה, אין לקבל את טענת בא כחו על כך שהוא בטל מלכתחילה. .38מובן שעדיין נותרת השאלה האם ניתנת ההתחייבות לביטול בשל הפגם שדבק בה, לטענת המשיב - כלומר, הלחץ הכלכלי בו היה נתון בעת חתימתה. במסגרת הליך זה לא אכריע בשאלה זו ואני מוכן לצאת מתוך ההנחה שעקרונית היה המסמך ניתן לביטול. דא עקא, שביטול חוזה בשל פגם בכריתתו מהסוג של "לחץ כלכלי" אמור להיעשות בהודעה לצד שכנגד שתינתן תוך זמן סביר מעת הסרת אותו לחץ. חששו של המשיב מכך שהמבקשת תפטרו אם יסרב לחתום, לא היה יכול להמשיך ולחול לאחר שהמשיב התפטר כבר מעבודתו אצל המבקשת, כלומר, החל ביום .94/3/1ממועד זה ואילך היה למשיב די זמן כדי למסור למבקשת הודעה על ביטול התחייבותו בשל הפגם בכריתתה, והימנעותו מעשות כן - הביאה לכך שחלף "הזמן הסביר" להודיע על הביטול. .39העובדה שלמרות הסרת ה"לחץ" לא מצא המשיב לנכון לטעון בפני המבקשת על ביטול התחייבותו עד לאחר שהמבקשת הגישה את בקשתה, יש בה כדי להדגיש את המלאכותיות שבהעלאת טענתו זו, שיש לדחותה. תוקפה של ההגבלה .40הכלל הוא שלכל אדם זכות לחופש עיסוק. כלל זה מצא את ביטויו בפסיקת בתי המשפט בישראל החל ממועד סמוך להקמת המדינה, בפסיקת בית הדין לעבודה (מאז תוקן חוק בית הדין לעבודה, בתיקון מס' 18, בשנת 1990) ואף בחוק יסוד: חופש העיסוק (שנחקק פעמיים בכנסת). כלל אחר הוא שיש ליתן חופש להתקשר בכל הסכם ולאחר שנקשר הסכם, זכאי כל צד לאכיפת ההסכם על הצד שכנגד. גם כלל זה מצא את ביטויו בפסיקת הערכאות השונות במדינה, בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970וייתכן שניתן לראותו ככלול אף בזכות לקנין המופיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. לשני הכללים האמורים יש יוצאים מן הכלל. כאשר אדם מתחייב בהסכם להגביל את חופש עיסוקו, נמצאים כללים אלה סותרים זה את זה. במקרים אלה, אמורים בתי המשפט או בית הדין לעבודה - לאזן ביניהם. .41כאשר התחייבותו של אדם להגביל את חופש עיסוקו מגיעה לכדי היותה נוגדת את תקנת הציבור, אין לה תוקף וזאת מכח סעיף 30לחוק החוזים. כשההגבלה שהגביל אדם את עצמו בחופש עיסוקו הינה סבירה מבחינת משך זמנה ומבחינת מקום חלותה, קשה יהיה לקבל טענה שהגבלה זו נוגדת את תקנת הציבור. מובן שיש לבחון גם את סבירותה של ההגבלה מבחינת שאר הנסיבות; האם ההגבלה מתייחסת לתחום נרחב של עיסוקים והאם היא מתייחסת לכל עיסוק שהעובד מוכשר לעבוד בו. .42לאור האמור לעיל, אבחן להלן האם ניתן לאמר שיש במקרה שבפני להעדיף את חופש העיסוק על פני אכיפת ההגבלה החוזית. משך זמן ההגבלה .43הגבלתו של המשיב לעבודה, על פי התחייבותו המצוטטת לעיל, תקפה למשך שנתיים מיום סיום עבודתו אצל המבקשת. ככלל, על פי ההלכה הפסוקה, אין לאמר שהגבלה למשך שנתיים חורגדת ממתחם הסבירות ומחייבת את התערבותו של בית הדין לשם קיצור התקופה. ב"כ המשיב מבקש ללמוד על אי-סבירותה של התקופה מתב"ע נד/116- 3איזוטופ בקרת איכות בע"מ - נוטוב, שם קיצר בית הדין האזורי לעבודה בחיפה תקופת הגבלה מוסכמת והעמיד את ההגבלה על שנה אחת בלבד. אלא, שבענין "איזוטופ" ההגבלה החוזית על פי תקופת עבודתה של הנתבעת היתה 4שנים. תקופת הגבלה של 4שנים היא אכן תקופה ארוכה שבהעדר נסיבות מיוחדות ייאמר עליה כי אינה סבירה והיא נוגדת את תקנת הציבור. משכך - כאשר ממילא מצא בית הדין לנכון להתערב בתקופה המוסכמת, ניתן להבין את הקביעה של תקופה בת שנה אחת. אין כל בטחון שלו היתה נקבעת בענין "איזוטופ" תקופת הגבלה של שנתיים, היה בית הדין מחליט להתערב בהסכם ולקצר את התקופה. בענייננו, כאשר תקופת ההגבלה המוסכמת היא בת שנתיים בלבד ולא בת 4שנים, יש להיזהר יותר בהתערבות במוסכם בין הצדדים ויש להעדיף את השארת התקופה המוסכמת - על כנה. .44שקלתי האם העובדה שמדובר בתחום המחשבים שבו ההתפתחויות מהירות מאד אמורה לגרום להתערבות במוסכם ולקיצורה של תקופת ההגבלה, אלא שהגעתי למסקנה שאין זה מן הראוי לעשות כן. מסקנתי זו מבוססת, בין השאר, על טענותיהם של המשיבים עצמם, המייחסים משקל רב לידע שרכש המשיב במשך 3שנות עבודתו בתמ"י, טרם תחילת עבודתו אצל המבקשת. אם עבודתו של המשיב בשנים 1992- 1989יש בה חשיבות כה רבה לעבודתו היום אצל המשיבה, למרות שמדובר בתחום המחשבים, אין לאמר שתקופת הגבלה של שנתיים הינה ארוכה מדי. .45לפיכך, איני מוצא לנכון להתערב בחוזה שבין הצדדים ולקצר את תקופת ההגבלה המוסכמת. התחום הגיאוגרפי .46הגבלת עיסוקו של המשיב אינה מותחמת לתחום גיאוגרפי מסויים. לכאורה, היה צריך לראות בכך משום חוסר סבירות ולצמצם את ההגבלה או לבטלה. אולם, הן המשיב, בתצהירו, והן מר חביב בעדותו, מסרו שעיקר עבודת התמיכה הטכנית נעשתה בלא קשר ישיר עם הלקוחות אלא בטלפון ובפקסימיליה. גם היום, בעת עבודתו של המשיב אצל המשיבה, מטפל המשיב בפניות לקוחות מרחבי העולם גם כאשר אינו מצוי באותו חלק של העולם שבו נמצא הלקוח הפונה. בנסיבות התחום שבו עוסק המשיב ולאור ההתפתחות התקשורתית, נראה שמשקלו של ההיבט הגיאוגרפי בבחינת סבירותה של ההגבלה, אמור להיות מופחת. עם זאת - הפחתת משקל ההיבט הגיאוגרפי מחייב הקפדה בפירוש מצומצם של ההגבלה מהיבטיה האחרים, ובמיוחד - מבחינת הדאגה לכך שהיקף התחום המוגבל יהיה צר יותר. .47לפיכך, בנסיבות הענין, איני מוצא פגם בכך שההגבלה לא צומצמה לתחום גיאוגרפי ספציפי, והכל בכפוף לאמור להלן בענין היקפה של ההגבלה. היקף ההגבלה .48פרשנותו של הסעיף המגביל את המשיב בעבודתו אמנם עלולה להשתמע לשני פנים. ודאי שאם הפרשנות הנכונה היא זו המוצעת על ידי המשיבים, הרי שאין לאכוף את ההגבלה, שכן פרשנות מעין זו תביא לכך שהמשיב יהיה מוגבל מלעסוק כמעט בכל עבודה שיש בה שימוש בקישוריות. לפי המוסבר בסעיף 49להלן, אינני סבור שיש להתעמק, בשלב זה של הדיון, בפרשנות הנכונה של הסעיף ואעיר רק כי הפרשנות המוצעת על ידי המשיבים אינה הכרחית כלל והפרשנותהנטענת על ידי ב"כ המבקשת בסעיף 3.5לסיכומיו נראית עדיפה. .49מכל מקום, לצורך הדיון בסעד הזמני, יש לדעתי להתרכז בענין ההתחייבות המפורשת שלא להיות קשור עם אחת החברות שהוזכרו בשמן בסעיף 5לכתב ההתחייבות, והמשיבה ביניהן. נקיבת שמות מפורשים של חברות בכתב ההתחייבות, יש בה כדי להעיד שהמבקשת ראתה בחברות אלה מתחרות ישירות שלה (לגבי המשיבה - כך העיד מר חביב במפורש), וראתה צורך להדגיש את איסור ההתקשרות עם חברות אלה, מעבר לאיסור הכללי של "כל עסק הפועל בתחום הקישוריות". הנקיבה המפורשת בשמה של המשיבה מייתר את הצורך בדיון, בשלב זה, בשאלה מהו "כל עסק הפועל בתחום הקישוריות". ההגבלה על יצירת קשר עם חברות מסויימות, הינה הגבלה ספציפית וצרה ובכך אף מתקיימת בה ההקפדה שיש להקפיד על הצרת היקף התחום המוגבל, כאמור בסיפא לסעיף 46לעיל. .50אמנם בעבר (הרחוק) נהגו בתי המשפט שלא לערוך הסכם חדש עבור הצדדים ואם מצאו שיש הגבלה רחבה מדי - פסלו אותה לחלוטין מבלי לקבוע תחתיה הגבלה מצומצמת יותר. אלא, שהיום ההלכה שונה ובהתאם לכך ביקש גם ב"כ המשיבים לצמצם את משך זמן ההגבלה. לפיכך, אף אם הייתי קובע במפורש שהפרשנות הנכונה של ההגבלה הכללית בכתב ההתחייבות הינה רחבה מדי (ועדיין איני קובע כך) לא היתה קביעה זו אמורה להביא בהכרח לביטול ההגבלה כולה, אלא לצמצומה לגבולות הסביר. .51לסיכום חלק זה של ההחלטה - ההגבלה שקיבל על עצמו המשיב, שלא להיות קשור בחברות מסויימות, הינה צרה דייה כדי שיהיה מוצדק להוציא צו זמני בגינה, אף שאין היא מוגבלת מהבחינה הגיאוגרפית. תום הלב .52ב"כ המשיבים טען רבות למניעת סעד מן המבקשת בשל חוסר תום לבה. אלא, שלפי האמור לעיל, נראה לי שדווקא המשיב נגוע בהעדר תום לב, בכך שניסה להסתיר מאת המבקשת את עובדת עבודתו אצל המשיבה תוך שהוא יוצר מצג מטעה לפיו הוא עובד ב-.ibm מאזן הנוחות .53כשם שטוען ב"כ המשיבים כי נזקיה ניתנים לכימות כספי, כך ניתן לטעון אף נגד המשיבים, שכן גם אם יתברר לבסוף שלא היה מקום ליתן את צו המניעה הזמני, הרי הנזקים שייגרמו למשיבים - יהיו ניתנים לפיצוי כספי. אמנם נכון, שבשלב זה טרם הוכרעה המחלוקת אלא שנחה דעתי שאם תתקבל התביעה - ייתכן שיתברר שנזקיה של המבקשת הינם בלתי הפיכים, שכן אין לדעת כיצד תשפיע הישארותו של המשיב אצל המשיבה על יחסיה של המבקשת עם לקוחותיה ועל היחסים ההדדיים בין המבקשת למשיבה. לצורך ההחלטה על מתן הצו הזמני יש להביא בחשבון גם את סיכוייה המוערכים של המבקשת לזכות בתביעתה העיקרית, ולאור האמור לעיל לענין תוקפה של הגבלת עיסוקו של המשיב, נראה לי שסיכויי ההצלחה הנחזים עתה מצדיקים מתן צו זמני נגד המשיבים. .54גם מעדויותיהם של המשיב ומר לרנר ניתן ללמוד שקיים סיכוי סביר שהמשיב יוכל למצוא עבודה בתחום עיסוקו למשך תקופת ההגבלה, כפי שמצא עבודות דומות בתמ"י וב"רז-לי", ולאור מספרם הרב של הגופים המשתמשים בתחום הקישוריות (להבדיל מגופים המפתחים מוצרי מדף בתחום זה ולהבדיל יותר מגופים המתבססים רק על פיתוח מוצרים בתחום). לסיכום .55לאור כל האמור לעיל, ניתן בזה צו מניעה זמני כאמור להלן: (א) על המשיבים להפסיק את קשרי העבודה ביניהם ולא ליצור ביניהם כל קשר עסקי אחר. (ב) תוקפו של האמור בס"ק (א) לעיל הוא עד למתן החלטה סותרת או עד ליום .27/2/96 (ג) על המשיב להימנע מלגלות לאחרים סודות עסקיים של המבקשת (צו זה מבוסס על ההסכמה האמורה בסיפא לסיכומי ב"כ המשיבים, אם כי הוא מכחיש קיומם של סודות מעין אלה). .56להבטחת נזקי המשיבים, אם יתברר לבסוף שלא היה מקום למתן הצו, אני קובע שהצו האמור בסעיף 55(א) לעיל, ייכנס לתוקפו רק לאחר שהמבקשת תמציא לתיק בית הדין את האמור להלן: א. התחייבות של המבקשת המופנית כלפי המשיבים, לשפותם על כל נזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הצו אם יתברר שהוצאתו לא היתה מוצדקת, ללא הגבלה בסכום. ב. ערבות בנקאית צמודה ואוטונומית בסך -.000, 40ש"ח, להבטחת כל נזק כאמור לעיל. .57אני קובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך -.000, 4ש"ח בתוספת מע"מ, אשר יוטלו על פי התוצאות בתיק העיקרי. .58מן הראוי להודות לב"כ הצדדים על הדרך המנומסת והיעילה בה נהלו את הדיון ועל סיכומיהם הממצים (לרבות סיכומי התשובה), על אף הזמן הקצר שעמד לרשותם. צו מניעהצוויםסודיות