קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי: .1לפנינו תביעה של ארגון מעבידים נגד מעביד לתשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לפי סעיף 33ז לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, והתקנות לפיו. השאלה העומדת להכרעה היא, אם המפעל-המעביד הוא מפעל בענף המתכת, חשמל ואלקטרוניקה, בתעשיה או מלאכה, כטענת התובעת, או שמא צו ההרחבה שבענף האמור אינו חל על המפעל כטענת הנתבעת. הטענה הנוספת של הנתבעת שהיא אימצה לעצמה, בהסכם עם ועד העובדים, את הסכם העבודה לפיו נוהגים מפעלי "כור" ולכן צו ההרחבה לא חל עליה - אין לה יסוד, באשר ההסכם עם ועד העובדים איננו הסכם קיבוצי ולא נרשם בתור שכזה. .2מהראיות שהובאו בפנינו נובע, כי המפעל, שבזמנו היה מפעל תעשייתי במובנו המלא של המושג, עבר במשך הזמן להיות בעיקר יבואן של מכונות הרמה, מכירתן, ומתן שירותי תיקון לאותן מכונות. רק כ-%20 מהעובדים המקצועיים עובדים עדיין בייצור, להבדיל מהעובדים בשירותים או המינהליים. כ-% 80מהעובדים המקצועיים עוסקים במתן שירות תיקונים למוצרים שנמכרו על-ידי המפעל. אין ספק שהמפעל עוסק בענף המתכת והחשמל, אולם השאלה היא, אם הוא עדיין משתייך לתעשיה או למלאכה, או שמא למסחר ושירותים כמו מוסכים. בידי המפעל גם רישיון לפי סעיף 2לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל- 1970(מוצג נ/1). הצדדים הגישו סיכומים בכתב. .3משום מה בחרה הנתבעת לא להזדקק לשירותי פרקליט ומנכ"ל הנתבעת טען בעצמו לנתבעת. אין תימה שהוא לא יודע להבחי בין המושגים השונים וסיכומיו וטענותיו לא תמיד מתייחסים לשאלות שעמדו לדיון ולא חתמו הרבה להבהרת הסוגיה המשפטית. .4אין בידינו לקבל את טענת בא-כוח התובעת, כי אפשר לחלק את צו ההרחבה שיחול על מקצת מהעובדים. צו ההרחבה חל על מעבידים ועובדים בענף המתכת וכו' בתעשיה ובמלאכה. ובכן, קודם כל יש לשייך את המפעל כולו לסוג מסוים ולקבוע כאמור לעיל, אם אפשר לסווג את המפעל לתעשיה או מלאכה או לענף משקי אחר כמו שירותים, מסחר וכו'. יכול בית מסחר גדול, כמו למשל כל בו שלום, להעסיק מספר בעלי מקצוע בענף המתכת או החשמל וכיוצא באלה ובכל זאת לא יחול עליו צו ההרחבה החל רק על מעביד בתעשיה או במלאכה. .5בסך הכל נראה לנו, שהנתבעת צודקת בטענתה, כי אין היא מעביד בתעשיה או במלאכה ויש לראותה בעיקר כמעביד במסחר ובשירותים. מכיוון שכך, צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בענף המתכת וכו' לא חל עליה וגם לא על עובדיה ולכן גם אין הנתבעת חייבת לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי. .6הגענו למסקנה האמורה לא בלי התלבטות, משום שבכל זאת יש במפעל האמצעים לייצור וכ-% 20מהעובדים המקצועיים עוסקים בייצור. כנראה לא בייצור של מוצר מוגמר, אלא רק של חלקים לצורך מתן השירות. אף על פי כן, כאשר שאלנו את עצמנו אם עדיין קיימת זיקה קרובה בין הנתבעת להתאחדות התעשיינים, ארגון המעבידים שהינו צד המעביד להסכם הקיבוצי, הגענו למסקנה שהתובעת חדלה לייצג או לטפל בענייניה של הנתבעת, אשר כאמור אינה משתייכת יותר לתעשיה. ייתכן שהזיקה של הנתבעת היא קרובה יותר לארגונים אחרים כמו לשכת המסחר או איגוד המוסכים. גם משרד המסחר והתעשייה והתיירות אינו רואה בנתבעת מפעל הזכאי להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, כדברי העד מר אמנון מלכי, הממונה על ציוד תעשייתי בחטיבת המתכת, חשמל ואלקטרוניקה במשרד האמור: "המוצר לא נחשב לפי ההגדרה שלנו לצורך מענקים כתוצרת הארץ, כי ערך היבוא המוגמר עולה על % 50מערך המוצר השלם, לצורך חוק עידוד השקעות הון". .7לאור האמור לעיל, גם הטענות החלופיות אינן מועילות לתובעת. גם לגבי מי שחל עליו צו ההרחבה של תוספת יוקר או שכר מינימום, עדיין צריך שיחול עליו (בלשון התקנה קיים בענף) צו הרחבה של ההסכם בענף. אכן קיים צו הרחבה בענף המתכת וכו' בתעישה ובמלאכה, אולם כאמור קבענו שהנתבעת אינה שייכת לענף זה. .8התוצאה היא, שדין התביעה היא להידחות ואנו עושים כן. בנסיבות המקרה, וגם בשל האמור בסעיף 3לעיל, אין צו להוצאות. דמי טיפול ארגוני