בע"א 24/69 קולנוע שלהבת בע"מ נ' שף קובע כבוד השופט זוסמן (כתוארו אז) כי לצורך השתק יכולה להספיק גם זהות האינטרסים של התובעים בשתי התביעות. קרי - אין צורך בזהות פורמלית, אלא די בזהות אינטרסים. בע"א 344/83 רויטמן נ' פרס [7] זכתה שאלת "החליף " לדיון נרחב. כבוד השופט בן-דרור מאזכר את ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש, וקובע: "מעשה-בית-דין פועל לגבי המנהלים של תאגיד, מקום שהתאגיד היה בעל-דין בהליך הקודם. גם היפוכו של דבר הוא נכון: מקום שהמנהל ובעל השליטה היה בעל-דין בהליך הקודם, מושתק התאגיד שבו הוא שולט ושבו הוא מנהל מכוח מעשה-בית-דין". (שם, בעמ' 3). (כן ראה בג"צ 310/80דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ נ' עירית ת"א-יפו 253; ומאמרו של מ' בן-יאיר "הרחבת תחולתו של מעשה-בית-דין על מי שלא היה צד להליך הקודם", ספר יצחק כהן). בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, אומר כבוד השופט לנדוי (כתוארו אז) דברים אלה: "טעמה של הלכת ההשתק בשל מעשה-בית-דין על שתי שלוחותיה היא כידוע, שאין להטריד את בעל-הדין ואת בית-המשפט פעמיים בבירור אותה עילה או אותה פלוגתא, אשר הוכרעה בדיון קודם, כאשר היתה לבעל-דין, המבקש לחדש את הדיון, שעת כושר להביא את טענותיו ואת ראיותיו לפני בית-המשפט בדיון הקודם ("היה לו יומו בבית המשפט"). אכן בדרך כלל זהות הצדדים בשני ההליכים היא תנאי להשתק, כי מי שלא היה צד לדיון הקודם, ממילא לא היתה לו, בדרך כלל, שעת הכושר הדרושה (זהותו של הצד שבנגד דרושה כנראה להבטיח את ההדדיות שהיא תנאי נוסף לתחולת ההשתק). בעל-דין זהה לענין זה הוא גם מי שעומד ביחסי קירבה משפטית (privity) עם בעל-דין אם כחליפו בזכות או כמי שבא מכוחן בדרך אחרת. אבל אין זה חוק ולא יעבור. יש ובעל-דין בתביעה השניה לא השתתף בדיון הראשון באותו תפקיד, או שלא השתתף בו כלל, למרות זאת מן הצדק הוא להשתיקו". בספרות האמריקאית צוין כי: "...אדם שאינו בעל-דין אך הוא שולט בניהול של תביעה, בעצמו או ביחד עם אחרים, קשור בפלוגתאות שנפסקו שם כאילו היה בעל-דין, אם יש לו ענין כספי או רכושי בהכרעת שאלה של עובדה או של חוק ביחס לאותו נושא או לאותה עיסקה, ואם הצד שכנגד ידע על השתתפות יריבו בתביעה הקודמת, קשור גם הוא בתוצאותיה של התביעה השניה". (שם, בעמ' 32- 33). ומ"מ הנשיא כב' השופט זוסמן (כתוארו אז) קובע שם בזו הלשון: "הכלל של השתק עקב מעשה-בית-דין שהיה, אינו כלל טכני-פורמלי, אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל-דין יריב על-ידי התדיינויות חוזרות בענין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר. משהיה לבעל-דין "יומו בבית-המשפט" לפי המונח האמריקאי, דהיינו לאחר שניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בפני בית-המשפט, משתיקים אותו כאשר הוא מבקש לחזור ולהתדיין בענין שבו נפסק במשפט הראשון... בהיותו כלל שימושי, המיועד לעשות צדק בכל ענין וענין, על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על-פיו בגמישות". (שם, בעמ' 38). השתק פלוגתאהשתק / דיני מניעות