פגיעה בעין - ועדה רפואית ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בעין - ועדה רפואית ביטוח לאומי: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 28.5.1984, אשר קבעה כי לא נותרה למערער כל נכות (%0) כתוצאה משתי תאונות עבודה שארעו לו ביום 2.6.1977(להלן - התאונה הראשונה) וביום 24.12.1982(להלן - התאונה השניה). בשתי התאונות נפגע המערער בעינו השמאלית. .2הערעור עומד על טעם אחד והוא, כי הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה בישיבתה מיום 18.1.1984, שהתאונה הראשונה הסבה למערער נכות צמיתה של %15 לפי פריט 52(1) (1) (ו). כן קבעה הוועדה, שיש מקום להפעיל תקנה 15"במידה וחלה ירידה משמעותית בהכנסותיו. עם קבלת התוצאות יסוכם ללא נוכחות". על החלטה זו לא הוגש ערעור, דבר המקנה לה סופיות, אם כי לא הוכרעה בה שאלת יישומה של תקנה .15 ב- 28.3.1984הופיע המערער שוב בפני ועדה רפואית מדרג ראשון וזו דנה הפעם בשתי התאונות. בפרוטוקול הישיבה אין כל אזכור של הדו"ח מיום .18.1.1984הוועדה קבעה הפעם % 0הן בגין התאונה הראשונה והן בגין השניה. על החלטה זו הוגש ערר מטעם המערער והערר נדחה. טוענת באת-כוח המערער, כי מאחר שהחלטת הוועדה מיום 28.3.1984נוגדת ניגוד מוחלט את ההחלטה מיום 18.1.1984, שלא הוגש עליה ערר - הרי שהיא משוללת כל תוקף מחייב מפני שנתקבלה ללא סמכות. ומשכך - הרי שגם החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.5.1984, שאישרה החלטה בטלה, בטלה ומבוטלת, והתוצאה - יש לראות כקיימת ועומדת על כנה את ההחלטה מיום 18.1.1984, שקבעה נכות של % 15בגין התאונה הראשונה. .3תשובתה של באת-כוח המוסד היא, שהמערער פנה למוסד, ביום 21.7.1983, בשתי תביעות נפרדות להעמידו לפני ועדה רפואית בשל שתי התאונות, ואכן הועמד, ביום 19.12.1983, לבדיקה לפני ועדה רפואית מדרג ראשון בגין התאונה הראשונה. רופאת העיניים (ד"ר ורוניקה פיילר) סיכמה את הדיון באומרה: "היות ולנפגע קיימת תאונה שניה באותה עין שמאלית בדצמבר 1982, יש לצרף את התיק. עם קבלת התיק יסוכם ללא נוכחות". המשכה של ועדה זו הוא הוועדה הרפואית מיום 28.3.1984(אותו ההרכב: ד"ר ו' פיילר), וכך נדונה לראשונה גם הפגיעה השניה. נקבע % 0בגין שתי התאונות, מסקנה שאושרה על-ידי הוועדה לעררים, אשר בה ישבו שני רופאי עיניים, ואלה בדקו את המערער ביסודיות, עיינו בחוות-הדעת שהיו לפניהם, ואין טעות משפטית בהחלטתה. עוד טענה באת-כוח המוסד, כי הוועדה מיום 18.1.1984(ד"ר ו' פילר) דנה רק בתאונה הראשונה ולא סיימה את דיוניה ויש לראות כקובעת, לענייננו, את הוועדה מיום 28.3.1984, בה ישבה שוב ד"ר ו. פיילר, והפעם היה לפניה חומר נוסף שלא הוגש לה ב- 18.1.1984(חוות-דעת של ד"ר ברוך). .4על מנת לדון ולהחליט בשאלה השנויה במחלוקת, טוב להכניס תחילה קצת סדר - ולו רק כרונולוגי - במערכת העובדות. המערער נבדק שלוש פעמים על-ידי ד"ר ורוניקה פיילר, בתפקידה כוועדה רפואית מדרג ראשון. הישיבה הראשונה (19.12.1983) הסתיימה בהחלטה, כי "יש לצרף את התיק. עם קבלת התיק יסוכם ללא נוכחות". בישיבתה השניה (18.1.1984), שנתקיימה "ללא נוכחות", חזרה הרופאה על אותה אבחנה: "מצב לאחר kerato iridocyclitisלאחר הוצאת גוף זר עמוק מהקרנית ב- 1977ו-1982" (בישיבה הראשונה אוזכרה רק 1982) וקבעה, כאמור, נכות צמיתה של %.15 בישיבה השלישית (28.3.1984) נתווסף לרשימת המסמכים תצלום של הכרטיס הרפואי של קופת-חולים (אילת), הוא "התיק" עליו דובר בישיבה הראשונה. המערער גם נבדק באותו יום על-ידי ד"ר ברוך, ששימש כיועץ לוועדה. להלן האמור בקטע "סיכום ומסקנות" שבדו"ח: "לאחר עיון נוסף בכל המסמכים הרפואיים שעמדו לרשות הוועדה (ועדות קודמות) כולל תצלומים של כרטיס רפואי מקופת-חולים, מחלקת עיניים, סניף אילת, החל בשנת 1972, הגעתי לאותה מסקנה שקבע ד"ר ברוך אלי בחוות-דעתו מהיום 28.3.1984ואני מקבלת אותה. אין נכות כתוצאה מהתאונה מ- 2.6.1977ומתאריך 24.12.1982". .5מן הקטע הנ"ל עולה, כי - א) ד"ר ו' פיילר היתה מודעת לדו"חות הקודמים שיצאו מתחת ידיה; ב) הפעם היה מונח לפניה, לראשונה, הכרטיס הרפואי של מרפאת קופת-חולים, מחלקת העיניים; ג) היא מצאה לנכון לשאול את דעתו של רופא עיניים אחר, ד"ר ברוך, שמונה כיועץ לוועדה, והצטרפה לדעתו; ד) בהיותה מצוידת בכל אלה החליטה הוועדה הרפואית מדרג ראשון (ד"ר פיילר), שאין קשר סיבתי בין התאונה לבין מצב עינו של המערער. .6הפעלה הוועדה מדרג ראשון כדין? אין לכחד, שהחלטת הוועדה מיום 28.3.1984מעוררת תמיהה - במבט ראשון נוכח החלטתה הקודמת, מיום .18.1.1984היתה שם "מעין-החלקה". היש בכך כדי טעות משפטית המצדיקה את ביטול ההחלטה, ובעקבותיה את ביטול ההחלטה נשוא ערעור זה? סבורים אנו שלא. יש לקרוא את שלוש החלטותיה של הוועדה מדרג ראשון כמקשה אחת, השתלשלות העניינים תוארה לעיל ואין לחזור עליה, אך העולה ממנה הוא, כי קביעת דרגת נכות של % 15היתה בטרם עת. לא עמד לרשות הוועדה אותו "תיק" - כרטיס קופת-חולים, מרפאת עיניים - שהיה דרוש לה כדי לסיים את מלאכתה. את דרגת הנכות קבעה אז הוועדה לפי המצב הפתולוגי שאובחן בעין החולה (קראטו-אירידוציקליטיס) והטעות היתה, שאותה נכות (%15) נזקפה על חשבון התאונות ללא אינפורמציה על המצב שקדם לתאונות. משנתקבל הכרטיס של קופת-חולים, מחלקת העיניים, נתגלה המצב לאשורו, החל מ-1972, והוועדה היתה רשאית לחזור בה מקביעתה הקודמת, ואף חייבת היתה לעשות כן, נוכח הוראות סעיף 61(א) (1) ו- 63(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- .1968הקביעה שנעשתה בישיבה מיום 18.1.1984היתה שגויה, מפני שנעשתה בלא שייערך "חשבון עובר ושב". הטעות תוקנה בישיבה השלישית (28.3.1984), כאשר הוועדה היתה מצוידת בכל הדרוש כדי להחליט כחוק. יש להצטער על הצעד הנחפז והפגום שנעשה בישיבה השניה - בבחינת מהלך סרק - אולם המום נרפא בישיבה השלישית, וחשוב לא פחות - לא נגרם כל עוול למערער, ואם כך, הרי שהחלטת הוועדה הרפואית לעררים היתה כדין. .7סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות. עינייםרפואהביטוח לאומיועדה רפואית