קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת מדגם רשום - צו מניעה: על-פי תעודה שהוצאה ע"י רשם הפטנטים והמידגמים ביום 3.3.83נרשם בפנקס המידגמים, על שם פירמה שוויצרית, שהיא המבקשת מס' 2, מידגם 9279"לגבי מערכת אבני ריצוף". תקפו של הרישום הוא מיום .21.12.82המידגם מתייחס לסידרה של אבנים מיוצרות מבטון, בעלות צורות שונות והן משמשות לריצוף משטחים בהרכבים שונים ובצורות שונות. מן הציורים שבמידגם הרשום ניתן לעמוד על הקוים של האבנים, אם ישרים אם קעורים ואם קמורים, קצותיהם ופינותיהם ועוד פרטים וכן גם הצורה הגיאומטרית של האבן, אשר יחדיו יוצרים את המידגם. ביום 31.8.83נרשם רשיון ייחודי לטובת המסלול תעשיות בע"מ, היא המבקשת מס' .1 בתאריך מאוחר יותר נרשם על שם חברה גרמנית מידגם 9733, גם הוא לגבי מערכת אבני ריצוף, ותוקפו של אותו רישום הוא מיום .19.12.83שני המידגמים, המוקדם והמאוחר סותרים לכאורה, באשר לפי מבחן-עין אין להבחין ביניהם. כך טוענים, לאמיתו של דבר, גם המסלול וגם אקרשטיין. המסלול החלה לייצר את אבני הריצוף לפי המידגם הרשום שלה ולשווקם. לאחרונה החלה חב' אקרשטיין, היא המשיבה מס' 1, לפרסם מודעות כי היא משווקת אבני ריצוף המכונים בשם "נוסטלית". אחד מפרסומים אלה כלול ב"מבנים", ירחון לגורמי בניה, חוברת מס' 31מינואר .1985באותה מודעה מצויה גם תמונה של אותן אבנים כשהן מרוצפות על גבי משטח. אחת מטענות המסלול היא, כי אבנים אלה שאותן פרסמה אקרשטיין, דומות מאוד למידגם הרשום שלה עד כדי להטעות כל אדם סביר. מאחר והמסלול הינה בעלת הרשיון הייחודי מאת הפירמה השוויצרית, היא הגישה תביעה למתן צו מניעה האוסר על אקרשטיין לפרסם ולשווק את אבני "נוסטלית", באשר הם מהווים חיקוי שלא כדין, בניגוד לס' 37לפקודת הפטנטים והמידגמים. המסלול טוענת, כי היא השקיעה מימון רב בפרסום המידגם ובייצור וכי הפרת המידגם ע"י אקרשטיין תסב לה הפסד כספי, פגיעה במוניטין וכן פגיעה במהימנות של המסלול, באשר היא הציגה את עצמה לפני לקוחותיה, בכוח ובפועל, כבעלת רשיון ייחודי. עתירתה היא, לפיכך, בין היתר, לצוות על אקרשטיין להימנע מהפרת המידגם בכל דרך שהיא. אקרשטיין מצידה טוענת כי היא מייצרת ומפרסמת את האבנים על פי רשיון ייחודי שקיבלה מבעלת המידגם המאוחר, אך במהלך הדיון התברר כי אין לה עדיין רשיון ייחודי. עם כל זאת טוענת אקרשטיין, כי היא רשאית לייצר, להפיץ ולפרסם את אבני "נוסטלית" מכמה טעמים שעוד אתייחס אליהם במהלך דברי. בהמרצה זו מבקשת המסלול לתת צו מניעה זמני האוסר את השיווק ע"י אקרשטיין. אקרשטיין איננה מבססת את התנגדותה למתן צו המניעה הזמני על המידגם הרשום המאוחר. היא טוענת, לעומת זאת, כי המידגם של המסלול בטל או יש לבטלו ועל כל פנים, בשלב זה, להתעלם מקיומו מאחר ואין בו כל חידוש, לכשעצמו, ואף אם כן, כבר היה פרסום קודם המונע רישום המידגם. לשון אחרת המידגם של המסלול לא היה כשיר לרישום מהטעמים האמורים. נוסף לכך טוענת אקרשטיין כי המידגם לא היה כשיר לרישום גם מן הטעם כי הוא נרשם לגבי מערכת של אבנים, לא לחפץ אחד כי אם לכמה חפצים, ודבר זה איננו אפשרי לפי הוראות פק' הפטנטים והמידגמים. עוד טוענת אקרשטיין, כי על כל פנים, היא לא מפרה את המידגם הרשום של המסלול באשר אין זהות בין האבנים שלה המיוצרות על פי המידגם המאוחר לבין האבנים המיוצרות לפי המידגם הקודם של המסלול. בשאלה אם יש חידוש או אין חידוש במידגם של המסלול לא הובאו כל ראיות. כל אשר טען בא-כוחה של אקרשטיין הוא, כי כל אדם סביר יכול לראות שאין הן אלא צורות גיאומטריות. נראה לי, כי מוקדם לקבוע בשאלה זו קביעה כל שהיא, הדבר טעון ראיות ואולי אף ראיות של מומחים לדבר. על כל פנים, נראים לי דבריו של ב"כ המסלול, כי עצם העובדה שרשם הפטנטים והמידגמים החליט לרשום את המידגם יש בה, לכאורה, ראיה כי יש במידגם "קוי דמות, צורה, דוגמה או קישוט" שמיוחדים לאבנים אלה, כי המידגם הוא חדש, לפי האמור בס' 30לפק' הפטנטים והמידגמים. ראויה יותר לתשומת לב הטענה כי היה פרסום קודם ברישום המידגם וכי משום כך המידגם לא היה כשיר לרישום. לביסוס טענתה הגישה אקרשטיין בטאון המופיע בגרמניה והמכונה . B.f.tשעניינו מוצרי בטון טרומיים וטכנולוגיה הקשורה לכך. בבטאון זה שיצא לאור ב-6.6.82, כלולה מודעה של בעלי המידגם הרשום בגרמניה, אשר העניקו את הרשיון הייחודי ל"המסלול" והם המבקשים מס' .2אין זו מודעת פרסום למכירת המוצר והפצתו. המודעה היא מודעת-אזהרה, בה מודיעה בעלת המידגם כי המידגם שלה מוגן וכי כל המפר ינקטו נגדו צעדים חוקיים. המודעה כוללת גם צילום של סידרה של 5אבנים וכן ציור של שטח מרוצף מאותן אבנים. עדים העידו כי הבטאון . B.f.tהאמור הגיע ארצה וכי בדרך הרגילה בטאון זה מגיע כעבור חודשיים מיום הופעתו, כלומר באוגוסט 1982, וכי ניתן היה לעיין בו בכמה מקומות בארץ. מכאן - כך טוענת אקרשטיין - שפרסום זה מהווה פרסום קודם בארץ המבטל כל אפשרות לרושמו כמידגם לאחר מכן. והתוצאה היא, לפיכך, כי המידגם אינו מידגם רשום וממילא אין הפרת המידגם. טענה זו של פרסום קודם שונה מהטענה של חוסר חידוש. יכול מידגם להיות חדש אך עקב פרסומו הקודם הוא חדל להיות כשיר לרישום כמידגם. כי על כן קובע ס' 30לפקודה, שהמידגם, אשר את רישומו מבקשים, חייב להיות חדש או מקורי וכן "שלא נתפרסם קודם לכן בישראל". לא נראית לי טענת בא-כוח המסלול, כי פרסום אשר מהווה אזהרה ואף אם אין בו אלא האזהרה, והמתפרסם על-ידי בעלי המידגם, אין לראותו כפרסום קודם. תלוי מה נאמר בתוך הפרסום ומה הוצג בו מבחינה צורנית. אולם הפרסום הקודם חייב, קודם לכל, להיות פרסום של המידגם ולא פרסום על דבר המידגם. המודעה, שאקרשטיין טוענת כי הוא מהווה פרסום קודם מכילה, כאמור, גם צילום של האבנים וגם ציור של משטח מרוצף. והשאלה היא, אם האבנים הבודדות שצילומן ניתן באותה מודעה והציור של המשטח יכולים, במבחן-עין, לתת לרואיהם מושג על מהותו של המידגם. ב"כ אקרשטיין הזמין אותי להתבונן באבנים שצילומן ניתן באותה מודעה ובציור המשטח, כדי לקבוע שאדם סביר במבחן עין יכול שיראה כי אבנים אלה וציור זה הם הם המידגם הרשום, אף אם כך הדבר, כומר אף אם הרואה את הציור ואת הצילום שבפרסום הקודם, דומה הדבר בעיניו שזה המידגם, אין בכך די כדי שיהווה פרסום קודם. נכון, כי מבחן עין כזה דיו כדי לקבוע אם מאן דהוא הפר את המידגם בזאת שיצר אבנים דומות עד כדי הטעיה. אך מבחן זה שונה מהמבחן הדרוש לגבי פרסום קודם. נראה לי, כי גם פרסום קודם אומנם נבחן במבחן עין, כי הרי לאמיתו של דבר מידגם "אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט" אשר "אפשר להבחינם רק במראית עין". מידגם איננו מושג שבמיכניקה, כלומר הרכב דברים המאפשר תיפעול מסויים, כי אם "דבר מה אשר קליטתו היא ע"י העין. כלומר מטרתו של המידגם מתמצית ע"י עינו של האדם". אולם בפרסום קודם חייבים להבחין, גם זאת במבחן עין, באותם "קווי דמות, צורה דוגמה, או קישוט" של המידגם והשאלה היא לפיכך האם מן הציור של המשטח וצילום האבנים יכול אדם סביר להבחין בקווי הדמות או צורה שמהוים את המידגם הרשום. הייתי אומר שהאבחנה חייבת להיות עד כדי כך שהמתבונן בהם יכול להעתיק אותם הקווים אשר במידגם עצמו. Something of which full knowledge is given when once you have" Shown it to the eye". כלומר, מן התמונה ומן הציור שבפרסום הקודם ניתן להבחין במבחן עין בכל התכונות אשר למידגם הרשום, השופט romerקובע את המבחן כך: Whether the earlier document contains sufficiently clear" Rosedale) " directions to make an article according to the design . 392R.p.c[1957] v. Airfixהמובא בספרו של blanco whiteבפיסקה 207- 8הערת שוליים 50). ובמקום אחר אומר אותו המחבר כי השאלה החשובה היא "האם הפרסום הקודם כולל הוראות ברורות וחד משמעיות לעשות את החפץ בצלמו ובדמותו של המידגם הרשום". (ראה קלרק (הוצאה 5) עמ' 36). ספק אם אותה מודעה שאקרשטיין טוענת כי היא מהווה פרסום קודם, ממלאת תנאים אלה. על כל פנים, בשלב זה בבקשה לצו מניעה זמני, הראיות ששמעתי - אם בכלל הובאו ראיות במישרין בשאלה זו - אין בהן כדי לאפשר קביעת עמדה בשאלה זו, כאמור למידגם הרשום של המסלול צורפו ציורים של האבנים המוגנות על-ידי המידגם. ציורים אלה מבליטים את העיצוב של האבן, שיפועיה, פינותיה המדורגות בכמה מהם, והפן של כל אחד מהם. התבוננתי בצילום ובציור שבמודעה הנטענת כפרסום קודם ולדעתי אין העין יכולה להבחין בכל אלה לא בתצלום ולא בציור. יתכן שעינו של בעל מקצוע תיטיב להבחין, אך על-כך לא שמעתי כל ראיות. דרישות אלה של האבחנה במבחן עין אשר, כאמור, טעונות בפרסום קודם, אינן חייבות להתקיים לגבי הפרה של מידגם. ס' 37(1)(א) קובע, כי חיקוי, תרמית או חיקוי בולט של המידגם, מהווה הפרה. אקרשטיין טוענת, כאמור, כי האבן שהיא רוצה לייצר ושפורסמה איננה זהה לאבן של המסלול. ב"כ אקרשטיין טען כי העובדה שרשם הפטנטים המידגמים רשם את המידגם המאוחר והרי אקרשטיין עומדת לייצר ע"פ המידגם המאוחר, לטענתה - דיה כדי להצביע על-כך, כי אין זהות בין המידגם המאוחר למידגם המוקדם. השאלה איננה של זהות ממש אלא של חיקוי אשר עלול להטעות. מבחן עין של צרכן הוא הקובע לענין זה. הובאו תצהירים מטעם הצדדים זה בכה וזה בכה ושוב בשלב זה אינני סבור, ללא עדיות נוספות, כי ניתן לקבוע אם אכן המידגם המאוחר הינו חיקוי של המידגם המוקדם במשמעות ס' 37לפק'. לטענתו של ב"כ אקרשטיין כי מידגם לגבי מערכת של אבנים אינו ניתן לרישום. אודה כי לא ירדתי לסוף דעתו. לא מצאתי וגם לא הופנתי לכל הוראה בפקודה האוסרת רישום מידגם לגבי מספר אבנים. העובדה כי האבנים האלה יכולות לשמש לריצוף בצורות שונות איננה הופכת את הצורות השונות של הריצוף לחלק מן המידגם. בסופו של דבר אני מגיע לשאלה, האם מוצדק לתת צו מניעה זמני. טענתה של המסלול היא כי קיומו של מידגם רשום דיו לזכות את בעל המידגם לצו מניעה זמני. לכאורה הדברים נכונים אולם אין השיקולים לגבי מתן צו מניעה זמני שונים מהשיקולים המקובלים והמגובשים לגבי צווי ביניים בדרך כלל. המשיבה, במקרה דנן, לא רק מתגוננת כנגד טענת ההפרה אלא גם תוקפת את כשרותו של המידגם וכאמור טענות אלה הן ברות-משקל אם יוכחו. במקרים כאלה עלי לשקול עוד את מאזן הנוחיות. המסלול רשאית ללא ספק להמשיך בייצור. איש אינו טוען נגדה. אקרשטיין אינה תומכת את טענותיה במידגם המאוחר ובוודאי שאינה טוענת כי המידגם של המסלול מפר את המידגם המאוחר. אם יאסר על אקרשטיין להמשיך את הייצור ואם בסופו של דבר יתברר בפס"ד הסופי כי היא לא הפרה את המידגם הרי שיהיה קשה להגיע לחישוב הפסדיה, לא כל מה שהמסלול ייצרה ומכרה במשך התקופה יוכל להחשב כרווחים שאקרשטיין זכאית להן כי הרי המסלול, כאמור, לכל הדעות רשאית היתה להמשיך בייצור ושיווק. מאידך אם אקרשטיין תמשיך ותייצר וניתן יהיה לקבוע כמה מכרה במשך התקופה הרי אם ימצא כי מכירותיה נעשו שלא כדין לא יהיה קושי בקביעת הפסדי המסלול. אשר על כן, אני מורה כי אסור על אקרשטיין לייצר ולשווק את האבנים כפי שהיא פרסמה, אלא אם כל מכירותיה ידווחו מידי חודש בחודשו, תוך ציון שמות הקונים הכמות ותאריכי המכירה. דיווח כזה יומצא להמסלול בסוף כל חודש וזאת החל ממכירות חודש מרס .1985 אם אקרשטיין תביע חשש כי דיווח להמסלול במישרין עלול להסב לה נזק, באשר הם מתחרים אחד ברעהו, יוכל דיווח כזה להימסר לאדם אשר יוסכם עליו בין הצדדים ובהעדר הסכם, למי שיתמנה לכך על ידי לבקשת אחד הצדדים. כל דיווח יאומת על ידי האיש האחראי על ביקורת חשבונותיה של אקרשטיין. אין צו להוצאות. מדגםצוויםצו מניעה