המבקש להוכיח קיומה של זכות שעליה דורש הוא הגנה באמצעות צו המניעה עליו להוכיח "זכות לכאורה" (ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 4, עמוד 473). לגבי מידת הנטל הרובץ על שכמו של התובע בשלב ראשוני זה, שעה שאמורים הדברים בסעד זמני, חלה התפתחות ראויה לציון במשפט האנגלי. מתחילה מקובל היה כי על התובע להראות "זכות לכאורה חזקה" - a strong prima facie caseדהיינו, היה עליו להצביע על הסתברות גבוהה כי יהא זכאי לסעד הסופי, או להצביע על קיום ראיות לכאוריות חזקות ומשכנעות בדבר קיום הזכות שהוא טוען לה. בסוגיה זו התחוללה מהפיכה עם מתן פסק-דינו של בית הלורדים בפרשת.american cynamid v. Ethicon בפסק-דינו קבע הלורד דיפלוק כי השאילה איננה אם בבחינת מאזן ההסתברויות נראית התביעה כבעלת סיכויים רבים יותר מאשר ההגנה, אלא די בכך שיש למבקש הסעד הזמני "תביעה בת טיעון" - arguable caseואם התשובה לשאילה זו חיובית היא, כי אז כל שנותר לברר הינו "מאזן הנוחיות". יש לציין כי באנגליה עצמה נמתחה בקורת חריפה על הלכה זו (ראה ספרו של הלורד דנינג the closing chapter וכן מאמרו של גדעון גינת, "עקרונות חדשים במתן צו מניעה זמני", תוך דגש מיוחד על תביעות שעילתן בדיני הקנין הרוחני, עמוד 413). אשר למצב בישראל - אמנם הנשיא שמגר מאזכר את פסק דינו של הלורד דיפלוק בפרשת "אמריקן סינמיד" ותומך יתדותיו בו, זאת בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן בעמ' 108, אולם פסק הדין ניתן בסוגיית מזונות זמניים, וספק אם יפים הדברים גם לבקשת צו מניעה זמני המתייחסת לגניבת עין. בשלב בו נידון הסעד הזמני, קרי בטרם הושמעו העדויות והובאו הראיות המועלות בעת הדיון בתביעה לגופה, לא ניתן לבית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ברורים וחד משמעיים. מחד גיסא, על התובע להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעתו, וככל שיש בידו לשכנע את בית-המשפט כבר בשלב זה, בראיות בעלות משקל, יטה בית המשפט לסייע לו בהענקת הסעד הזמני, ולהיפך (ד"ר זוסמן שם, עמוד 473). מאידך גיסא, אין זאת אומרת כי "תוך כדי דיון בבקשה למתן סעד זמני ייכנס בית המשפט לפני ולפנים ויבדוק עילות התביעה וההגנה לגופן, על מנת להגיע לידי אומדן של סיכויי התובענה" (דברי השופט חיים כהן בע"א 418/79, תאני נ' כהן, [2] בעמ' 167), וקיומו של ספק בלבד בסיכויי ההצלחה של התביעה אינו מספיק, כשלעצמו, כדי למנוע את מתן הסעד (ע"א 385/73 פרידמן נ' זהבי). צוויםצו מניעה