מהו היקף החסינות הדיפלומטית ? בעבר היה אמנם מקובל כי חסינות זו הינה חסינות מוחלטת, והיא משתרעת על כל פעולות המדינה, אולם הנטיה היום היא להעניק חסינות מוגבלת בלבד, כלומר חסינות החלה רק על פעולות של המדינה הנעשות בהפעלת הסמכות הרבונית, ולא על פעולות בעלות אופי אחד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חסינות דיפלומטית: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על החלטת בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופטת פורת - דן יחיד; תב"ע מז/1579-3), אשר דחה על הסף את תביעת המערערת לתשלומים שונים המגיעים לה עקב עבודתה אצל המשיבות, לפי שהיא מכוונת נגד נציגים דיפלומטיים שהם שליחיו של ריבון זר. .2ואלה העובדות המועטות הצריכות לעניין: המערערת עבדה אצל המשיבה מס. 2כשתיים עשרה וחצי שנים כמנהלת חשבונות ראשית, והיא תובעת תשלומים שונים המגיעים לה, לטענתה, עקב עבודתה ועקב פרישתה מן העבודה; ב) המשיבה מס. 2הגישה לבית-הדין בקשה לדחיית התביעה על הסף על-פי תקנה 37לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969, בשל היות המשיבה - הרפובליקה של דרום אפריקה - ממשלה ריבונית זרה, הזכאית לחסינות בהתאם להוראות החוק הבינלאומי הפומבי ולדין הישראלי. .3בא-כוח המערערת טען בבית-הדין האזורי ולפנינו (בשתי הערכאות התקיימו הדיונים על-פי טיעונים בכתב), כי לאחר שמדינת ישראל קלטה לתוך מערכת המשפט המקומית את הלכת החסינות המוענקת לנציגים דיפלומטיים, לאחר שזכתה להסכמה בינלאומית כללית (ע"פ 336/61[1], בע' 2040), נותרת בעינה השאלה מהו היקף החסינות, ועל בית-הדין להכריע בשאלה זו. לטענתו צמצמו מדינות רבות בעולם את היקף החסינות המוענקת לנציגים דיפלומטיים. בעבר היה אמנם מקובל כי חסינות זו הינה חסינות מוחלטת, והיא משתרעת על כל פעולות המדינה, אולם הנטיה היום היא להעניק חסינות מוגבלת בלבד, כלומר חסינות החלה רק על פעולות של המדינה הנעשות בהפעלת הסמכות הרבונית, ולא על פעולות בעלות אופי אחד. על כן, לטענת המערערת, על בית-הדין לאמץ את דוקטרינת החסינות המוגבלת, ולפסוק כי אין חסינות למשיבות בתביעה מעין זו, שעניינה יחסי עובד-מעביד. המשיבה מס' 2תמכה בפסק-הדין שבערעור, מנימוקיו. .4בית-הדין האזורי קיבל את טענת בא-כוח המשיבות, ודחה את התביעה על הסף, בהסתמכו על דברי בית-דין זה בעניין שמואל וייס נגד שגרירות גרמניה (דב"ע מא/32- 3- לא פורסם), שדן בעניין דומה: "בית-דין זה ער למגמה לעבור מחסינות מוחלטת לחסינות מוגבלת, מגמה העולה ברורות מפסק-הדין המאלף של השופט נתן בת"א (י-ם) 300/76([2], בע' 281), שהיה לעיני בית הדין האזורי. תהא המגמה אשר תהא ויהא המצב הקיים רחוק מלהניח את הדעת כפי שיהא, ויהא ראוי לביקורת שנמתחה עליו בפסיקה שהובאה בפסק-הדין הנ"ל של בית-המשפט המחוזי - לא מבית דין זה תבוא הישועה. בית-דין זה, כבית-דין לעבודה, לא יחדש הלכות בתחום שאינו בגדר סמכותו הייחודית. ומאחר שטרם ניתן פסק-דין של בית-המשפט העליון המאמץ את תורת החסינות המוגבלת - נותרה לנו דרך החסינות המוחלטת. דרך זאת מביאה לכך שלמעשה נסגרו שערי בית-המשפט בישראל בפני העובד-התובע, נגד מעבידתו, לפי הטענה - שגרירות גרמניה". (ההדגשות הוספו). תמימי דעים אנו עם מסקנתו של בית-הדין האזורי, ונראה שהדברים המצוטטים מפסק-דינו של בית-דין זה מדברים בעד עצמם. נוסיף, בתשובה לטענות בא-כוח המערערת, בעניין פסק-הדין שניתן על-ידי ביתהמשפט המחוזי, שבא-כוח המערערת סמך עליו את טיעוניו. שופט בית-המשפט המחוזי (נתן) סקר באופן מקיף ביותר את המצב בשאלת החסינות במדינות רבות בעולם, אולם בתום דבריו הוא מגיע למסקנה כי: "ה. העולה מסקירה זאת הוא, כי אין בנמצא כיום כלל מוכר של המשפט הבין לאומי המנהגי במובן המבחן שנקבע על ידי בית-המשפט העליון בע"פ 336/61 הנ"ל, ואין אחידות בנוהגים של המדינות ובפסיקה של בתי-המשפט שלהן באשר לסיווג המדוייק של אותן הפעולות של המדינה המקנות לה, עקב אופיין הריבוני, חסינות מפני השיפוט המקומי". (ת"א (י-ם) 300/76 הנ"ל, בע' 284). באין אחידות בנהגים של המדינות ובפסיקה של בתי-המשפט שלהם, נשאלת כמוב השאלה איזו הלכה תיקלט לתוך מערכת המשפט הישראלי על-פי ההלכה שנקבעה על ידי בית-המשפט העליון בע"פ 336/61[1]. זאת ועוד, בית-המשפט העליון דן בנושא חסינות נציגים דיפלומטיים בע"א 347/71[3], בע' .328בעניין זה קבע ממלא מקום הנשיא (כתוארו אז) זוסמן דברים ברורים באשר לחסינות נציגויות של מדינות זרות, באומרו: "פסק-דין נגד נציג דיפלומטי בטל מעיקרא, שכן חסינותו פוטרת את הנתבע מעול השיפוט של בית-משפט בישראל. העניין הוא בתכלית הפשטות עניין של חוסר סמכות. אין בית-משפט ישראלי יכול ליטול לידיו כוח שיפוט זולת בהסכמת הריבון הזר עצמו" (שם הנ"ל, בע' 335). בעניין סנסור היה מדובר בתביעת פינוי נגד הקונסוליה הכללית של יוון בישראל, ואף-על-פי-כן קבע בית-המשפט את אשר קבע. מכל האמור לעיל עולה כי על-פי ההלכה שנקבעה בבית-המשפט העליון עומדת למשיבות חסינות בפני התביעה. הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיבות הוצאותיהן בסך 000, 1ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק. חסינותחסינות דיפלומטית