קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מניעת דיספוזיציה בנכס: 1. לפני בקשה לסעד זמני שעניינה מניעת דיספוזיציה בנכס שהמבקשים עותרים לגביו לאכיפת הסכם מכירה. 2. המשיבים 1,2 (להלן:- "המשיבים") הם הבעלים של משק מספר 89 במושב גיאה (להלן:- "הנכס" או "המשק"). בין המבקשים ובין המשיבים נכרתו מספר הסכמים שעניינם השכרת המשק לידי המבקשים תוך מתן אופציה לרכישת המשק לידי המשיבים. כיום המבקשים מחזיקים בנכס כשוכרי המשק. 3. בתביעתם, עותרים המבקשים לאכיפת ההסכם למכירת המשק לידיהם ובמסגרת הבקשה שלפניי מבקשים כי בית המשפט יאסור על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה במשק, בפרט לאסור עליהם למכור את המשק לידי צדדים שלישיים. 4. ביום 17.2.10 נערך על ידי הצדדים מסמך שכותרתו: "לכבוד: שלום יעקב הנדון: ראשי פרקים להשכם שכירות בית +קניית משק". על מסמך זה (אשר יכונה להלן:- "מסמך ראשי הפרקים") חתומים הצדדים (המשיבה אינה חתומה על המסמך על פי הנטען). במסמך זה נכתב בין היתר: "3. שכירות הבית מוסכמת עד לתקופה של 3 שנים. 4. מוסכם על הצדדים שתוך פרק זמן שלא יעלה על 18 חודשים מיום חתימה על חוזה שכירות השוכרים יוכלו לרכוש את המשק בסכום של 1,600,000 שקלים נקי למוכר כאשר כל ההוצאות שיחולו על המוכר הן המיסים והן הוצאות שאינן ידועות יחולו על הקונים." 5. ביום 14.3.10 נחתם בין הצדדים הסכם שבו צויין: "תקופת השכירות תהיה עם אופציה לקנייה שתהיה מוסכמת על הצדדים לפי נוסך (הטעות במקור- ס.כ.) בסיסי שהוסכם ויסגר לאחר חוזה אצל עו"ד לפי נוסח שקיים אצל עו"ד אדם טל". עוד צויין בהסכם בסעיף 16.3: "הסכם זה מבטא ומשקף את כל המוסכם בין הצדדים ומבטל כל הסכמות ו/או הבנות אחרות ביניהם." ביום זה נחתם הסכם נוסף, מודפס כולו, דומה להסכם דלעיל שאף בו צויין: "הערה: תקופת השכירות תהיה עם אופציה לקנייה שתהיה מוסכמת על הצדדים לפי נוסח בסיסי שהוסכם ושייסגר לאחר חתימה על חוזה אצל עו"ד לפי נוסך קיים אצל עו"ד אדם טל." גם בהסכם זה קיימת ההערה, כי ההסכם מבטא את כל המוסכם בין הצדדים ומבטל הסכמות קודמות. 6. המבקשים טוענים, כי בעת שפנו אל המשיבים על מנת לאכוף את ההסכם, חזרו בהם המשיבים מכוונתם לחתום על ההסכם, או ביקשו סכומים גבוהים מאלו שסוכמו בהסכם המקורי, דהיינו ביקשו תשלום גבוה מהסכום של 1,600,000 ₪. ולפיכך לא השתכלל זכרון הדברים לכלל הסכם והמבקשים עותרים לפיכך לאכיפתו ולקבלת סעד זמני עד להכרעה בתובענה. 7. המשיבים טוענים בראש ובראשונה לשיהוי. לטענתם, הבקשה הוגשה כתשעה חודשים לאחר שנחתם מסמך ראשי הפרקים, כאשר בשלב זה האמירו מחירי הדירות באיזור ולמשיבים נגרם נזק. עוד טוענים המשיבים, כי מסמך ראשי הפרקים לא היווה אף לא זכרון דברים. לאחר החתימה על המסמך האמור התנהלו בין הצדדים פגישות ונעשו נסיונות לבדוק מהם שיעורי המסים, כאשר בסופו של יום השתכללה הסכמת הצדדים לכדי חתימה על הסכם שכירות בלבד, כאשר המשא ומתן בנוגע למכירות הנכס ממשיך להתנהל ומבלי שהתשכלל לכדי הסכם. כעבור זמן, ביקשו המבקשים לחזור אל שולחן המשא ומתן בנוגע למכירות הנכס, אלא שאז הוסבר להם, כי לאור התמורות שחלו במחירי הדירות באיזור, לא יאותו המשיבים למכור את הנכס באותו מחיר. המשיבים טוענים בנוסף לחוסר נקיון כפיים בהגשת הבקשה, חוסר תום לב וכן טוענים כי המשא ומתן התנהל עם מר שלום יעקב אביה של המבקשת ולא עם המבקשים עצמם, כך שאין יריבות בין הצדדים. 8. בדיון שהתקיים לפניי, העידו לפניי מטעם המבקשים, המבקש וכן מר שלום יעקב ומטעם המשיבים העיד המשיב עצמו. כמו כן הוצג לפניי תמלול שיחה שנערכה בין הצדדים. יצויין, ביחס לתמלול זה, כי המשיב נתן התייחסותו לאותה שיחה שתומללה כבר בתצהירו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 9. לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי סיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה, כי מתקיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת לשם קבלת סעד זמני. מצאתי מקום להגדיש, כי בשלב זה של הדיון, אין בית המשפט נזקק לשאלות של מהימנות ואף לא מצאתי כי מי מהעדים כשל בעניין זה באופן אשר יצדיק התייחסות לעניין כבר בשלב הסעד הזמני. 10. הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לתוקפן של ההסכמות שהושגו ביניהם ובנוגע למשמעותו של מסמך ראשי הפרקים, כאשר לשיטת המשיבים, פרט לעובדה שמסמך זה בוטל בהסכמי השכירות המאוחרים, הרי שמסמך זה אינו נושא את חתימת המשיבה, ואין בו מסויימות הנדרשת על מנת שהמסמך יחשב כזכרון דברים. בבחינת ראיות לכאורה, איני יכולה להתעלם מכך שגם הסכמי השכירות שנחתמו כוללים התייחסות מופרשת לאופציית רכישת הנכס, גם המשיבים (לרבות המשיבה שאינה חתומה על מסמך ראשי הפרקים) מאשרים, כי ניתנה כזו אופציה, אלא שלשיטתם אופציה זו פקעה. לטענתם, כמו שבהסכם השכירות הסופי שונתה תקופת השכירות לעומת מסמך ראשי הפרקים, גם בנוגע לאופצית הרכישה לא הוסכם על תקופת אופציה של שנה וחצי, אך הוסכם כי העסקה תסתיים בתוך שנה ומחצה, כאשר תשולם מקדמה מייד בסמוך לחתימה על הסכם השכירות. 11. על פי הסכמי השכירות שנערכו, אופצית הרכישה הינה לפי נוסח בסיסי שהוסכם. היות והנוסח הבסיסי הכתוב היחיד שהוצג הינו זה שבמסמך ראשי הפרקים, לא ניתן לומר, כי אין ראיות לתקפותו של מסמך ראשי הפרקים הדברים ואין חיזוק למסמך זה בהסכם השכירות. עוד אציין בנוגע למסמך זה, כי הגם שהוא ממוען אל מר שלום יעקב, הרי שהצדדים כולם חתומים עליו, כך שלכאורה, בא מסמך זה, בחתימת הצדדים, לשקף את המוסכם בין הצדדים בדרך של יצירת התחייבותם למוסכם. 12. זאת ועוד, בבחינת מסויימות העסקה, הרי שאף הוסכם בין הצדדים, כי הסכם המכר שיחתם יהיה על פי נוסח קיים, המצוי אצל עו"ד טל. עו"ד טל נפטר בינתיים ואינו יכול להעיד לגבי תוכנו של הסכם זה ונוסחו, אך עניין זה הינו לשלב הראיות בתיק ולצורך בחינתן של ראיות לכאורה, די לי על מנת להתרשם, כי אכן היתה מסויימות בעסקה שבין הצדדים, באופן שבו על פי ההסכמות הקיימות ניתן יהיה לגבש הסכם מחייב, גם אם לא קיים נוסח הסכם כזה שנערך ובפרט אם נוסח זה אמנם קיים. יוזכר בהקשר זה, כי ניתן מועד לביצוע ההסכם ואף מועד מסירת הנכס ידוע לצדדים. 13. יצויין, כי מתוך תצהירו של המשיב עולה, כי לא בהכרח שהסכם המכר הפורמלי לא נחתם בשל אי הסכמה בין הצדדים, אלא שטרם מוצו הבדיקות שהיה על הצדדים לערוך על מנת שניתן יהיה לערוך הסכם. בעניין זה אציין, כי על פי מסמך ראשי הפרקים, המחיר שנקבע הוא מחיר נטו, כך שבהסכם הפורמלי היה צריך לציין את מחיר הברוטו וזאת אמור היה להיעשות לאחר שעוה"ד היה משלים את בדיקותיו בנוגע לשיעורי המסים החלים. 14. לאור האמור, הנני סבורה, כי מתקיימות ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התביעה. 15. המשיבים טוענים, כי המבקשים השתהו בהגשת בקשתם. בעניין זה הצדדים חלוקים בנוגע למועד שבו אמורים היו המבקשים לממש את תקופת האופציה. על פי טענת המבקשים, ניתנה להם שנה וחצי ועל פי טענת המשיבים סוכם על מועד קצר יותר. 16. טענה זו דינה להיות מוכרעת במסגרת דיון בתיק העיקרי. לצורך הכרעה בהליך שלפניי, די לכי בכך שבמסמך ראשי הפרקים צויין, כי מדובר באופציה של שנה וחצי ואילו ההסכמים המאוחרים לא ציינו תקופה אחרת. 17. מתוך תמליל השיחה שבין הצדדים עולה, כי המשיב סבר, כי האופציה תמומש זמן רב קודם לכן, בינתיים עלו מחירי הדירות ונגרם לו נזק עקב עליית מחיריהם של הנכסים החלופיים בהם התעניין המשיב. ואולם, לשיטת המבקשים, בעיקר מתוך דבריו של יעקב שלום במהלך אותה שיחה, המבקשים פעלו בתוך זמן סביר ואף מכרו נכסים שבבעלותם על מנת שניתן יהיה לקדם ההתקשרות בין הצדדים. 18. מכאן, לצורך הכרעה בבקשה שלפניי, איני יכולה לקבוע כי הבקשה הוגשה בשיהוי. 19. כמו כן, לא ניתן לומר, מתוך אותם נימוקים, כי מדובר במי שפנו לבית המשפט בחוסר נקיון כפיים, המבקשים פרשו בפני בית המשפט את מלוא התמונה, כפי שהיא בעיניהם ולא נראה כי התכוונו להעלים מעיני בית המשפט עובדות אלו ואחרות. עוד יצויין, כי לתביעתם צרפו המבקשים את אחד מנוסחי הסכם השכירות מיום 14.3.10, כך שגם אותו לא התכוונו להסתיר, אלא שבעיניהם, ככל שהדבר נוגע לעסקת המכירה, מהווה מסמך ראשי הפרקים חלק בלתי נפרד מההסכמות הנוגעות לרכישה. 20. המבקשים עותרים למתן הצו כאשר הם מפנים את בית המשפט לנזק אשר עלול להיגרם להם אם בית המשפט לא יתן הצו, תוך שהם מציינים, כי לצורך רכישת הנכס נאלצו הם למכור נכסי דלא ניידי שבבעלותם, הגם שאם היו ממתינים עם מכירתם, היתה התשואה בגין מכירת אותם נכסים גבוהה יותר. כמו כן, עומדים המבקשים על כך שכתוצאה מהמעבר לנכס הם שילבו את ילדיהם במסגרות חינוך מתאימות, שבהם משתלבים כלל ילדי המושב וטענו כי מעבר של הילדים למוסדות חינוך אחרים יגרום להם לנזק בלתי הפיך. המשיבים מצידם טוענים, כי כל נזק שלא ניתן לשפותו בכסף לא נגרם לתובעים. 21. בבחינת טענות הצדדים הנני סבורה, כי ההכרעה במקרה דנן בשאלת מאזן הנוחות הינה שאלה שיש להכריע בה בד בבד עם שאלת ההכבדה. הנני סבורה, כי במאזן בין אינטרס המבקשים לאינטרס המשיבים, גובר אינטרס המבקשים. 22. אין צורך להכביר במלים על החשיבות אותה מייחס אדם למקום מגוריו, ביתו של אדם הוא מבצרו ומטבע הדברים אדם בוחר את ביתו בקפידה רבה. עסקינן בעסקה למכירת בית הממוקם במושב. מטבע הדברים מלאי הדירות במושבים קטן יותר מזה שבעיר, אם לא ירכשו המבקשים בסופו של יום את המשק, קיים יסוד סביר להניח, כי לא יוכלו לרכוש משק אחר במושב גיאה, בוודאי לא כזה שיענה על כל צרכיהם. על פניו, המבקשים בחרו להשתקע במושב האמור, רשמו את ילדיהם למוסדות החינוך המקובלים על ילדי המושב, יש להניח, כי בני המשפחה מבקשים להשתלב בדרך זו או אחרת בחיי הקהילה שבמושב. 23. עבור המשיבים מנגד, האינטרס היחיד העומד הינו האינטרס הכלכלי, המשיבים הביעו דעתם, כי הם מעוניינים למכור את המשק, כאשר הנושא היחיד אשר מונע היום התקשרותם בהסכם מכירה עם המבקשים הוא הפער בין דרישתם הכספית של המשיבים אל מול הצעתם הכספית של המשיבים. 24. עבור המבקשים, כפי שציינתי לעיל, המשמעות של אי העתרות לצו, הינה עקירתם מהמקום בו התכוונו להשתקע (איני מוצאת מקום להיזקק לטענות בדבר הצרכים המיוחדים של ילדי המבקשים, טענות שלא הוכחו), עבור המשיבים, האינטרס הוא בעיקר כלכלי. 25. ערה אני לכך, כפי שהדבר עולה מתוך תמליל השיחה, שבתמורת הנכס מבקשים המשיבים לרכוש לעצמם נכס חלופי והם אינם יכולים לעשות כן כל עוד לא קיבלו תמורת המשק, אך שעה שהמשיבים מתגוררים כיום בנכס שבו התגוררו עובר להגשת הבקשה וממילא טרם קבעו לעצמם משכן של קבע, הנני סבורה, כי בהקשר זה גובר אינטרס המבקשים על פני אינטרס המשיבים. 26. למען הסר ספק ואף שהדברים ברורים מאליהם, אזכיר, כי אם בית המשפט לא יעתר לסעד הזמני המבוקש על ידי המבקשים, הרי שעבור המבקשים משמעות הדבר היא סתימת הגולל על כוונתם לרכוש את הנכס, דבר שיכול ויהא בו אף כדי לייתר הדיון בתובענה. היעתרות לבקשה משמעותה שמירת המצב הקיים. 27. לאור כל המכלול מצאתי מקום להיעתר לבקשה. ואולם, נוכח ההשלכות הכספיות שיכולות להיות להחלטתי זו על המשיבים, מצאתי מקום להורות, כי תנאי להותרת צו המניעה על כנו הינו הפקדת הערבויות כדלקמן (חלף הערבויות שהופקדו): הפקדת התחייבות עצמית (אשר הופקדה) הפקדת ערבון כספי בסכום של 50,000 ₪, אשר יופקד בתוך 10 ימים מהיום. חתימה על ערבות צד ג' בסכום של 250,000 ₪. 28. על מנת ליעל הדיון בתובענה אני מורה כדלקמן: קובעת לישיבת קדם משפט ליום 26.9.11 בשעה 10:00. הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים בתוך 45 יום מהיום. בעלי הדין יגישו ראיותיהם בתצהירים עם העתק ישירות לצד שכנגד וכדלקמן: התובע תוך 90 יום מהיום. הנתבע תוך 45 יום מיום שיקבל תצהירי עדויות התובע. התצהירים לא יכללו עדות שמיעה או עדויות בלתי קבילות אחרות על פי דין. בד בבד, עם הגשת תצהירי העדויות, יגישו הצדדים תיקי מוצגים אשר בהם יכללו כל המסמכים שבדעת מגיש תיק המוצגים להסתמך עליהם במהלך המשפט. לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר, או הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות בית המשפט ולאחר הגשת בקשה כדין. לקראת ישיבת ההוכחות אשר תקבע, ידאגו בעלי הדין להזמנת והתייצבות העדים מטעמם. 29. ב"כ בעלי הדין יבואו בדברים ביניהם, וככל שיעלה בידיהם להגיע להסדר - יודיעו אותו בכתב ויהיו פטורים מהתייצבות. כמו כן ומתוך יעול הדיון ישקלו הצדדים פניה להליכי גישור וככל שהם זקוקים לסיוע בית המשפט בשאלת זהות המגשר יודיע לבית המשפט ובית המשפט ימנה מגשר. דיספוזיציה