הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי מי שזכה בדין זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, וטעם מיוחד לעיכוב הביצוע יימצא בשני גורמים מצטברים: האחד הוא כי הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מהנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע, והשני - סיכויי הערעור (ע"ע 4878-06-11 זייפר בע"מ נ' יצחק חברוני, מיום 10.7.11). עוד נפסק, כי כשפסק דין מטיל חיוב כספי על המבקש הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק, אלא בנסיבות מיוחדות - למשל, כשלצורך ביצוע פסק הדין יש צורך במימוש נכסים, היוצר לכאורה מצב בלתי הפיך (ר' בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פאריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5), 499), או אם יוכיח המבקש כי לא יוכל לגבות את הכסף אם יזכה בערעור. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע פסק דין פיצויי פיטורים: 1. לפני בקשת המבקשת לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן ע"י מותב בראשות השופטת (בדימוס) עציון, ביום 12.5.11. בפסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיב סך כולל של 24,366 ₪ בגין פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ודמי הבראה. כן חויבה המבקשת לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. 2. בבקשתה, פירטה המבקשת כי המשיב פתח בהליכי הוצל"פ למימוש פסק הדין, בעוד היא הגישה לבית הדין הארצי ערעור על מקצת מקביעות בית הדין בפסק דינו, ועל כן יש לעכב את הליכי ההוצל"פ ואת ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. לטענת המבקשת, היא מאמינה כי יש לה סיכויים טובים לזכות בערעור ולשכנע את בית הדין הארצי בצדקת גרסתה. עוד טענה המבקשת כי היא חברה יציבה ורווחית ומצבה הכלכלי טוב ויציב, בעוד המשיב מחוסר נכסים ולכל היותר הינו שכיר במשכורת נמוכה. לטענת המבקשת, הדבר יקשה עליה לגבות ממנו בחזרה כספים שתשלם לו כיום, באם יתקבל ערעורה בעתיד. להוכחת טענתה זו, הפנתה המבקשת את בית הדין לתצהיר שהגיש המשיב לתמיכה בבקשתו לדחיית אגרה, וכן לתצהיר העדות הראשית שמסר במסגרת התביעה, בו העיד כי הושבת במשך חודשים עקב תאונת אופניים - ומכאן הסיקה המבקשת כי אין בבעלותו של המשיב רכב מנועי כלשהו. 3. המשיב התנגד לבקשה מן הטעמים הבאים: א. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. ב. המבקשת לא תמכה טענותיה בדבר כך שלא תוכל להשיב את המצב לקדמותו אם תשלם למשיב את כספי פסק הדין, ובעתיד יתקבל ערעורה: תצהיר המשיב לגבי בקשתו לפטור מאגרה מתייחס לקורותיו בשנת 2004, סמוך לאחר שפוטר מעבודתו, עת היה בן 23; ומן העדות בדבר תאונת האופניים כלל לא ניתן להסיק כי למשיב אין רכב מנועי. ג. בפועל, עובד המשיב כיום כטבח במסעדה בת"א ומשתכר שכר חודשי בסך 5,000 ₪ נטו, וגם יש ברשותו אופנוע בשווי מוערך של כ-15,000 ₪. ד. המבקשת עצמה אינה טוענת כי ייגרמו לה נזקים כלשהם אם תשלם למשיב את כספי פסק הדין, וגם אינה טוענת כי אין ביכולתה לשלם את הכספים שנפסקו. ה. המבקשת כלל לא טענה לגופם של סיכויי ערעורה להתקבל. לטענת המשיב ערעורה של המבקשת נסב על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי המבוססות על התרשמותו מהחומר שהובא לפניו, ובית הדין הארצי לא ימהר להתערב בקביעות מעין אלה. הכרעה 4. הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי מי שזכה בדין זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, וטעם מיוחד לעיכוב הביצוע יימצא בשני גורמים מצטברים: האחד הוא כי הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מהנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע, והשני - סיכויי הערעור (ע"ע 4878-06-11 זייפר בע"מ נ' יצחק חברוני, מיום 10.7.11). עוד נפסק, כי כשפסק דין מטיל חיוב כספי על המבקש הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק, אלא בנסיבות מיוחדות - למשל, כשלצורך ביצוע פסק הדין יש צורך במימוש נכסים, היוצר לכאורה מצב בלתי הפיך (ר' בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פאריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5), 499), או אם יוכיח המבקש כי לא יוכל לגבות את הכסף אם יזכה בערעור. 5. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפני קיימת הצדקה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כשמדובר בפסק דין המחייב את המבקשת בתשלום כספי. 6. בהתייחס למצבו הכלכלי של המשיב ולסוגיית אפשרות החזרת המצב לקדמותו אם תזכה המבקשת בערעורה, הרי שהמבקשת - אשר אף לא תמכה בקשתה בתצהיר - טענה כי תתקשה לגבות מהמשיב את כספי פסק הדין בחזרה, כשהיא מסתמכת אך על בקשה לקבלת פטור מאגרה שהגיש המשיב לפני שנים מספר ועל מסקנתה כי מכיוון שהמשיב היה מעורב בעבר בתאונת אופניים, הרי שאין ברשותו רכב מנועי. ברי כי אין די באלה כדי להוכיח כי מצבו הכלכלי של המשיב הינו בכי רע, עד כדי כך שאם תשלם לו המבקשת כיום כספים להם הוא זכאי בדין, לא תוכל להיפרע ממנו אם יתקבל ערעורה על פסק הדין. מכל מקום, המשיב, בתגובתו לבקשה שנתמכה בתצהירו, העיד כי הוא עובד כיום בעבודה בה הוא משתכר שכר של 5,000 ₪ נטו וכי יש בבעלותו אופנוע בשווי 15,000 ₪. המשיב צירף לתגובתו לבקשה גם שני תלושי שכר עבור החודשים יוני-יולי 2011. 8. יוער עוד כי פסק דינו של בית הדין חייב את המבקשת לשלם למשיב סך כולל של כ-30,000 ₪ בגין עבודתו עבור המבקשת, בגין סיומה ובגין שכ"ט עו"ד. אין מדובר בתשלום כספי גבוה עד כדי כך שהמבקשת לא תוכל להיפרע מהמשיב בעתיד, מה גם שהמבקשת פירטה בבקשתה כי מצבה הכלכלי כיום טוב ויציב ועל כן לא שכנעה שהנזק שייגרם לה מקיום פסק הדין כיום גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יעוכב ביצוע פסק הדין. 9. סוף דבר, משהוטל על המבקשת חיוב כספי בפסק דין, ולא נמצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות כלשהן המצדיקות את עיכוב ביצוע התשלום בו חויבה - הבקשה לעיכוב הביצוע נדחית. 10. המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסכום של 2,000 ₪ אליהם יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ככל שהסכום האמור לא ישולם בתוך 30 יום מהיום. עיכוב ביצועפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים